האם פס הייצור לסטארטאפים בישראל הגיע לתקרת היכולת שלו? האם אקוססיסטם ההייטק בישראל עומד בפני משבר של מחסור בחדשנות? לדברי אור חביב, שותף וראש תחום החדשנות באריאלי קפיטל, קרנות ההון סיכון בישראל כבר חשות במשבר הזה והפתרון היחיד הוא הזרמה לישראל של הזדמנויות השקעה בסטארט אפים מחו"ל.
"לאן תעשיית ההייטק של ישראל הולכת? בשלב הראשון היינו סטארט אפ ניישן. עכשיו אנחנו רוצים להיות סקייל אפ ניישן, אבל בשביל זה אתה חייב להגדיל את העוגה. אתה לא יכול להסתמך על כמות הסטארט אפים והעסקאות שקיימת באקוסיסטם הישראלי. אתה צריך להביא עסקאות חיצוניות שאחרת לא היו מגיעות למשקיעים ישראליים", הוא אומר.
לדברי חביב, רוב הקרנות המקומיות לא משקיעות בחברות שאינן ישראליות ואין להן ניסיון או יכולת לבחון השקעות מחוץ לאקוסיסטם הישראלי, אבל התמונה הזו עשויה להשתנות: "בקרוב תתחיל לראות כאן הרבה יותר קרנות שישנו את הגישה. אם הן רוצות להיות תחרותיות, אם הן רוצות גישה לדיל-פלואו בינלאומי ול-IP לא מוגבל, אם הן רוצות להגדיל את העוגה, לא תהיה להן ברירה והן יהיו חייבות לפתוח את הדלת לסטארט אפים מהעולם, להתחיל להפעיל צוותים שיודעים לדבר עם חברות מהעולם ולעשות להן בדיקות נאותות. זה מאוד לא פשוט".
קשרים עם ממשלות בעולם
אריאלי קפיטל היא גוף קצת שונה בנוף קרנות ההון סיכון בישראל. מדובר בחברה אמריקאית שהוקמה על ידי משקיעים פיננסיים אמריקאיים-ישראלים, בהם קבוצות בנקאות פרטית והמשרד הרב-משפחתי ShareNett. הקבוצה משקיעה ישירות בחברות, לא באמצעות קרנות הון סיכון, אבל פעילות החדשנות היא המעניינת: אריאלי קפיטל השקיעה בחממת NGT של רשות החדשנות ובמרכז החדשנות פרונטיר ברמת הנגב, אבל במקביל היא מנהלת קשרים ענפים עם ממשלות בעולם על חיבור לאקוסיסטם הישראלי ועל השקעה בחברות סטארט אפ זרות.
אחת הדוגמאות המובהקות היא תוכנית ההאצה לסטארטאפים איטלקיים של אריאלי, שהביאה עד כה 40 חברות איטלקיות לישראל. תוכנית האצה אחרת שלה - Well4Tech בתחום טכנולוגיות הבריאות – מתנהלת בכלל בקונטיקט ופתוחה לסטארטאפים מכל העולם, כולל ישראלים.
חביב: "אני לא יודע מה יהיה, אבל אני יודע מה היה עד כה ומה קיים היום ולפי זה לבנות מודלים אחראים ולהגיד איפה אני נמצא"
הדיבור על השקעות של קרנות ישראליות בחברות בחו"ל נראה אקטואלי מאוד בימים של מאבק מול הרפורמה המשפטית, וחשש שרבים מביעים אותו מפני המשך השקעות הון סיכון בישראל. האם סטארט אפים ישראלים יראו בעיניים כלות כיצד גיוסי הון שהיו יכולים להגיע אליהם הולכים לחברות זרות?
חביב מציין שאין קשר בין הפעילות שהקרן מקדמת למאבק שמתחולל בימים אלה: "אני לא נוקט עמדה בשאלות פוליטיות אבל הפעילות שלנו התחילה כבר ב-2016, הרבה לפני מה שקורה עכשיו. החשיבה האסטרטגית של אריאלי הייתה לאן תעשיית ההייטק של ישראל הולכת. איך מנצלים את היתרונות שצמחו באקוסיסטם הישראלי ומביאים דברים פנימה כדי להגדיל את העוגה. הפעילות הזו היא שינוי פרדיגמה שמגדיל את העוגה בתוך ישראל ומנגיש כאן שווקים שאחרת לא היו מגיעים לכאן".
ובכל זאת, המשקיעים שלך הם אמריקאים, הם לא מודאגים מהשקעת כספים בישראל כיום?
"התקופה האחרונה היא אחת העמוסות שהיו לנו אי פעם. אנחנו מקבלים משלחות של משקיעים זרים כל שבוע, לפעמים גם מספר משלחות בשבוע. אלה משקיעי הייטק שמגיעים לארץ ואנחנו מתבקשים לארח אותם ולהנגיש להם עסקאות ובשלב הבא להתחבר לאקוסיסטם הישראלי. הצוותים שלי עובדים הכי קשה שעבדו עד היום, כמות הפרויקטים שנכנסת היא הכי גדולה שחווינו עד היום ואני הגדלתי את הצוות פי שלושה, גם בארץ וגם בחו"ל כדי להתמודד עם הדיל-פלואו הנכנס. אז זה משקף בצורה אמיתית את מה שאנחנו חווים".
איך אתה מסביר את הפער בין מה שאתה אומר לבין מה שאומרים משקיעי הון סיכון אחרים?
"באחד מכנסי המשקיעים שהייתי בהם בסיליקון ואלי, הסביר אחד המשקיעים איך הוא מחליט במי להשקיע: 'אין לנו כדור בדולח אבל יש לנו מחשבון'. אז אני לא יודע מה יהיה, אבל אני יודע מה היה עד כה ומה קיים היום ולפי זה לבנות מודלים אחראים ולהגיד איפה אני נמצא".