המחשוב הקוונטי הפוטוני זוכה להתלהבות מצד המשקיעים. חברת קוונטום סורס (Quantum Source Labs) מודיעה היום על הרחבת סבב גיוס הסיד שערכה ל-27 מיליון דולר, דבר שהופך אותו לגיוס הסיד הגדול בעולם בתחום המחשוב הקוונטי. חלקו הראשון של הגיוס נעשה באוגוסט 2021, אז הושקעו בחברה 15 מיליון דולר על ידי הקרנות אקליפס ונצ’רס, Grove ו-Pitango First.
כעת הובילה דל טכנולוג'יס קפיטל (DTC) את הרחבת הסבב בסכום של 12 מיליון דולר תוך קביעת הערכת שווי גבוהה יותר מזו שנקבעה בתחילת הסיבוב. עוד השתתפה בסבב קרן D10. החברה מתכננת לערוך סבב גיוס A בשנה הבאה, על בסיס התקדמות בפיתוח הטכנולוגיה.
מחשבים קוונטים הם בעלי עוצמת מחשוב בסדרי גודל אחרים ממחשבי העל החזקים ביותר הקיימים כיום. במקום bit במחשב רגיל (0 או 1), למחשב הקוונטי יש Qbit (רצף של ערכים בין 0 ל-1), יכולת של שזירת חלקיקים מרוחקים ועוד תכונות שמגדילות מאוד את יכולת החישוב שלו. התעשייה הצעירה נמצאת עדיין בחיתוליה והמחשבים המתקדמים ביותר כיום עושים שימוש בעשרות או מאות קיוביטים עם בעיה קשה של שגיאות פיזיקליות שנוצרות במהלך העיבוד, כך שלא ניתן לעשות בהם שימוש מעשי.
עודד מלמד: "מצאנו דרך לייצר את הפוטונים ואת השזירה בשיטות דטרמיניסטיות עם כמעט 100% הצלחה ועם יכולת לעבור את סף תיקון השגיאות. מה שאומר שנצליח לשפר את יעילות המערכות בחמישה סדרי גודל, וזה די הרבה"
בקוונטום סורס מפתחים טכנולוגיה שונה ממרבית החברות האחרות - מחשבים קוונטים פוטוניים. במחשבים אלה החלקיקים היסודיים הם פוטונים, שמיוצרים באמצעות שבבים מוצקים. בחברה אומרים כי הטכנולוגיה תצליח להתגבר על מחלות הילדות של התחום ולהציג מחשבים קוונטיים בעלי מיליוני קיוביטים עם התגברות על שגיאות, וכך בעצם להיות הראשונים בעולם שיציגו מחשבים קוונטיים שניתנים לשימוש מעשי.
קוונטום סורס אינה החברה היחידה שממקדת את מאמציה בפיתוח מחשב פוטוני. חברות כמו Xanadu Quantum Technologies, PsiQuantum או ORCA Computing מפתחות מחשבים מסוג זה בסיוע מאות מיליוני דולרים שגייסו. אלא שהן מתמודדות עם קושי פיזיקלי בייצור קיוביטים פוטונים ושזירה בין פוטונים, והמחשב הסופי עלול להיות בגודל מגרש כדורסל תוך שמירה על טמפרטורה שקרובה לאפס המוחלט.
עודד מלמד, מייסד משותף ומנכ"ל קוונטום סורס, אומר ל-tech12 שהמערכת שמפתחים בחברה הישראלית מציגה אלטרנטיבה יעילה יותר: "מצאנו דרך לייצר את הפוטונים ואת השזירה בשיטות דטרמיניסטיות עם כמעט 100% הצלחה ועם יכולת לעבור את סף תיקון השגיאות. מה שאומר שנצליח לשפר את יעילות המערכות בחמישה סדרי גודל, וזה די הרבה. זו המהפכה: לעשות מחשב של מיליון קיוביטים יחסית קטן וקומפקטי, ואפשר יהיה גם לעשות מחשב של 10 מיליון קיוביטים וגם של 100 מיליון קיוביטים".
הפריצה הטכנולוגית של קוונטום סורס מבוססת על מחקריו של פרופ' ברק דיין ממכון ויצמן, ממייסדי החברה. הטכנולוגיה מבוססת על יצירת פוטונים מאטומים של רובידיום, חומר מוצק. "אנחנו מעוררים את האטומים האלה כדי לייצר את הפוטונים ומשתמשים בצימוד בין פוטונים לאטומים האלה כדי לייצר את השזירה. החומר הוא המתווך בין שני הדברים, זה הקסם בטכנולוגיה שאנחנו מפתחים", אומר מלמד.
איפה אתם נמצאים מבחינת ההתקדמות ליעד?
"אנחנו כבר עם השבבים ביד, מסוגלים להראות הרבה דברים עם הטכנולוגיה הזו. אני מעריך שבשלב הבא נראה שזירה בין פוטונים. זה יהיה לא בעוד הרבה זמן".
יש לכם מתחרים עם הטכנולוגיה הזו?
"לא. מה שמייחד את הטכנולוגיה שלנו שלמעשה אנחנו היחידים בעולם שמפתחים אותה. אין לנו מתחרה ישיר. זה כיף לעבוד בסביבה שאתה יודע שאם אתה מצליח אתה עושה משהו שמשנה באמת את העולם. זו לא תהיה קלישאה – אנחנו נהיה מסוגלים לשנות את העולם".
מה תעשו עם הסכומים הנוספים שגייסתם עכשיו?
"דל הגיעו אלינו שלא ביוזמתנו והציעו להוביל הארכה של הסיד עם הערכת שווי יותר גבוהה מהקודמת. מבחינתנו זה היה מעניין כי זו השקעה ראשונה של דל בתחום הזה בכלל. מבחינתנו ההשקעה שלהם בנו היא תעודת כבוד".
למה להאריך את הסיד ולא לעשות סיבוב גיוס A?
"כי אנחנו עוד לא שם. סיבוב A צריך להיות הרבה יותר משמעותי, צריכים להגיע לכמה יעדים שהגדרנו כיעדים משמעותיים לסיבוב A. ההארכה הזו תאפשר לנו לעשות כמה דברים מהר יותר ואולי גם לעשות דברים שלא חשבנו לעשות בשלב הקודם. אבל אנחנו עדיין בשלב הסיד של החברה. אם כי הוא הפך להיות מפלצתי עם היקף 27 מיליון דולר. ההארכה הזו מאפשרת לנו לדחות את הגיוס הבא ולעשות דברים מהר יותר ועם הרבה יותר כוח אדם ממה שתיכננו".
"ניצלתי הזדמנות של לפני הסיבוב"
קוונטום סורס הוקמה בשנת 2021 על ידי פרופ' ברק דיין (מדען ראשי), דן חרש (יו"ר), עודד מלמד (מנכ"ל) וגיל סמו (סמנכ"ל מו"פ). החברה פועלת במשרדים בפארק המדע ברחובות ומעסיקה 32 עובדים, יותר ממחציתם בעלי תואר דוקטור.
דומה שההשקעה הנוכחית של דל קפיטל בחברה שונה מהשקעות רגילות של הקרן, וגם ההצטרפות לסבב קיים והרחבתו היא אירוע שלא דומה להרחבות סבבי גיוס אחרים, שנובעות בדרך כלל ממצוקות כספיות של החברות. עמרי גרין, שותף בקרן דל, הגיע אליה לפני כשנה מקרן גרוב, שמשקיעה בדיפ-טק והשקיעה בין היתר בקוונטום סורס. כעת הוא הוביל את דל להשקיע השקעה נוספת וחדשה מבחינתה בקוונטום סורס.
בשיחה עם tech12 הוא אומר: "הכוונה לא הייתה להביא את קוונטום סורס כנדוניה. אבל זו אחת מהחברות שאני הכי מאמין בהן. עשיתי שוב את כל העבודה, למרות שלפני כן עבדתי שלוש שנים על העסקה ההיא בגרוב, ועשינו את זה שוב. אני מכיר את החברה הזו ממש טוב. הייתי הראשון שפגש אותם בסלון של עודד לפני כמה שנים. חקרתי את התחום הזה עוד לפני שהיו חברות הקוונטום הראשונות בארץ, כי רציתי להשקיע בו".
אבל למה להצטרף לסיבוב הקיים ולא להוביל סיבוב חדש?
"ניצלתי הזדמנות של לפני הסיבוב, כדי לוודא שאנחנו נהיה שם. בהשקעות אתה לא לוקח סיכונים ואתה משקיע כשנכון לעשות את זה ולא מחכה. אישית, אני מעדיף לקבוע את התנאים. אז זה סיבוב יותר יקר מהקודם אבל אני מעדיף שאני אקבע את התנאים ולהוביל את זה ולא לחכות שמישהו אחר ידאג לזה ויסדר סיבוב ואנחנו נצטרף. אני מרגיש שזה יותר נכון".
עושה רושם שאתם צופה גדולות ונצורות לחברה.
"הם עשו צמיחה טכנולוגית מדהימה מאז שהשקעתי בפעם הראשונה. החבר'ה שלי בארה"ב ביקשו ממני לוודא מה הם אמרו ובמה הם עמדו, אז בדקתי – הם באמת עמדו מאוד יפה וזה באמת קשה. הם עושים דברים מאוד מסובכים. השיא של השיא. אני בסמיקונדקטור משנת 2006 והחבר'ה האלה עושים משהו שהוא מאוד מסובך והם עובדים, מייצרים את השבבים, עומדים באבני הדרך. זה בסוף מה שגרם לי להשקיע - ראיתי שהם עומדים ביעדים שלהם. אני מאמין שהם יגשימו את החזון שלהם ויבנו מחשב פוטוני סקיילבילי מישראל".
מתי צפוי להיות סבב הגיוס הבא?
"יש להם עכשיו לא מעט כסף. לפי התוכניות זה יכול לקחת הרבה זמן אבל הניחוש שלי שזה יקרה בתוך שנה, שנה ומשהו".