הסכם ראשון של חברת פינטק ישראלית עם גוף פיננסי באיחוד האמירויות - ואחת הראשונות בהייטק הישראלי מאז הסכמי אברהם: חברת תטאריי (TheTaRay) מודיעה הבוקר על חתימת הסכם עם בנק משרק, Mashreq, מהבנקים הגדולים באיחוד האמירויות. הבנק רכש את מערכת הבינה המלאכותית לזיהוי עבירות הלבנת הון בהעברות כספים בינלאומיות והיא כבר פועלת עתה. תטאריי מתכוונת להקים נציגות מקומית של החברה בדובאי ולמנף אותה לקידום עסקאות נוספות במדינות המפרץ. לפי הערכות בחברה, עסקאות אלה יביאו להכנסות של עשרות מיליוני דולרים בטווח הקרוב, ומאות מיליוני דולרים לאחר מכן.
חברת תטאריי פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחרי העברות כספים בינלאומיות ולאתר נסיונות הונאה והלבנת כספים. המערכת מבוססת על אלגוריתם שהחברה מכנה "אינטואיציה מלאכותית", אלגוריתם למידת מכונה לא מונחית, שמחקה את דרך החשיבה של מומחי בנקאות כולל תובנות, השערות ותחושות בטן. המערכת ממסבירה את המלצותיה ומאפשרת קבלת החלטות מהירה גם בעצירת הונאות וגם באישור עסקאות שלפני כן היו נפסלות.
מנכ"ל תטאריי, מארק גזית: "נתנו לנו מידע שהמערכת לא ראתה מעולם, והראינו שאנחנו יכולים לאשר טרנזאקציות שלפני זה נראו חשודות ולכן לא אושרו - ומצד שני מצאנו דברים שאף אחד לא חשב שאפשר למצוא. זה מאוד הרשים אותם"
מנכ"ל החברה מארק גזית אומר בשיחה עם tech12, שתהליך הבחירה היה ממושך: המרכז הפיננסי של אבו דאבי (ADGM) ניהל תהליך תחרותי בין שבע חברות ישראליות, בו השתתפו גם פרסונטיקס, נאייקס, בלנדר, טנוראקס, CRiskCo ו- Neema. לאחר מכן התמודדה החברה הישראלית מול חברות ממדינות אחרות בעולם, ובשלב האחרון התמודדה החברה מול מבחן מעשי. "נתנו לנו מידע שהמערכת לא ראתה מעולם, והראנו שאנחנו יכולים לאשר טרנזקציות שלפני זה נראו חשודות ולכן לא אושרו - ומצד שני מצאנו דברים שאף אחד לא חשב שאפשר למצוא. זה מאוד הרשים אותם ומכאן הדרך היתה סלולה", אומר גזית.
ביניים: "זו לא סתם עוד עסקה, אפילו ברמה ציונית"
לדברי גזית, הקשר עם איחוד האמירויות התחיל מקשרים אישיים שנוצרו עוד לפני הסכמי אברהם: "היה אמון ראשוני, שאפשר להם לשמוע מה יש לנו להציע. מיותר להגיד, שנושא מימון הטרור מאוד מטריד אותם. עשינו עבודת רגליים מאוד קשה ולצערי יש הרבה ישראלים, שהגיעו לשם ואמרו 'בואו נקטוף כסף מהעצים' וכמו שהאמירתים אומרים - במדבר העצים לא מגדלים כסף. אנחנו עשינו עבודה, הבאנו אנשים, עשינו סדנאות ובנינו שיתופי פעולה, גם ישירות בעצמנו וגם בשיתוף פעולה עם הגופים הממשלתיים. בעיני זו לא עוד עסקה, אפילו ברמה ציונית. אנחנו עוזרים לכלכלה לזרום טוב יותר וזה יעשה את השלום חם יותר".
"תעשיית הפינטק צומחת בטירוף אבל כדי להעביר כסף נותרת בעיית האמון. אם מתגלה שהעברת הכסף היתה הלבנת הון, כל השרשרת משלמת קנסות. המערכות הקיימות כמו סוויפט - מיושנות ואנלוגיות"
תטאריי רשמה 19 פטנטים על טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה. גזית אומר שמדובר בגישה שונה ממערכת למידת מכונה רגילה, שלומדת מנתונים ואירועים שהתרחשו בעבר. "מישהו צריך להגיד לה – 'זה פשע' – ואז היא תמצא את כל המקרים הבאים. אבל היום ל-bad guys יש מערכות AI יותר מתוחכמות מהממשלות, והן מייצרות שיטות תקיפה שמערכות רגילות לא מזהות. המערכת שלנו יודעת לזהות גם דברים שלא קרו אף פעם לפני כן, בלי שאף אחד לימד אותה".
חברת תטאריי הוקמה בשנת 2013 על ידי פרופ' אמיר אוורבוך ופרופ' רונלד קויפמן, והטכנולוגיה שלה מבוססת על מחקריהם. החברה גייסה עד כה 91.5 מיליון דולר והמשקיעים העיקריים שלה הם קרן JVP, קרן ,OurCrowd זרוע ההשקעות של ג'נרל אלקטריק GE Ventures, פועלים שוקי הון, הקרנות BGV ו-Saints Capital ועוד.
1-2 טריליון דולר של הלבנות הון בשנה
הצמיחה המהירה של החברה החלה בשנתיים האחרונות, בעקבות התפתחות טכנולוגיות הפינטק וגם בהשפעת הקורונה. "היום כבר אי אפשר להעביר כסף בין מדינות במזוודות וגם סניפי הבנקים נעלמים", אומר גזית, "תעשיית הפינטק צומחת בטירוף אבל כדי להעביר כסף נותרת בעיית האמון. אם מתגלה שהעברת הכסף היתה הלבנת הון, כל השרשרת משלמת קנסות. המערכות הקיימות הפסיקו לתפקד, שכן אם אתה סומך על מערכת סוויפט שתוכננה ב-1973 שתטפל בטרנזאקציות בצורה אנלוגית, אתה לא יכול לגדול".
לדבריו החברה התמודדה עם הצורך לשכנע בנקים ורגולטורים לסמוך על הטכנולוגיה: "פריצת הדרך הגדולה היתה בשנה האחרונה, כשהרגולטורים אישרו את המערכת שלנו לשימוש בענן. היום גוף שרוצה שנפקח על העברות הכספים שלו חותם הסכם, נותן לנו API (אפליקציית גישה) ומרגע זה המערכת שלנו מפקחת על כל הטרנזקציות הבינלאומיות שלו".
"אם אתה קונה תמונה של קוף משועמם ב-600 דולר ומוכר אותה ב-400 אלף דולר ולא שואלים אותך שאלות. לכן אנחנו כבר מקבלים פניות מהרבה רגולטורים ובנקים כדי שהמערכת שלנו תפקח על טרנזקציות קריפטו ו-NFT"
ביוני 2021 החברה חתמה הסכם אסטרטגי עם גוגל קלאוד להפעלת המערכת שלה בענן גוגל כשירות SaaS. שנה לפני כן כבר נחתמה עסקה ראשונה עם בנק סנטאנדר, אחד משני הבנקים הגדולים בספרד, וכיום כל העברות הכספים הבינלאומיות שלו מנוטרות על ידי תטאריי. בהמשך לעסקה עם בנק משרק, חברת תטאריי עומדת להכריז בקרוב על סגירת עסקה עם בנק מהגדולים בצרפת ובאירופה, וכן עם חברת פינטק גדולה.
כמה כסף עובר במערכת הבנקאית בהעברות בין לאומיות?
"כ-35 טריליון דולר בשנה, מתוך זה בין 1-2 טריליון דולר זה הלבנות הון. הנזק הגדול ביותר הוא הפגיעה באמינות המערכת הבנקאית. אף בנקאי לא רוצה לתת יד להברחת אלפי ילדות אוקראיניות למזרח התיכון, סיפור אמיתי, או למימון הלבנת ההון שגרמה למאה אלף אנשים שמתו מסמים. בנקים צרפתיים שימשו לניסיון העברת כספים לחיזבאללה באמצעות אלפי עסקים וירטואליים, מתפרות קטנות, שקנו לכאורה קשמיר מלבנון והמערכת שלנו עלתה על זה".
בעידן הקריפטו, אין ירידה בהיקף העברת הכספים בין הבנקים?
"זה נכון, אבל המערכת שלנו מסתכלת על טרנקציות ולא מעניין אותה אם זה פיאט (מטבע ממשלתי) או קריפטו. היום יש ניסיון משמעותי להשתמש ב-NFT להלבנות הון. אתה קונה תמונה של קוף משועמם ב-600 דולר ומוכר אותה ב-400 אלף דולר ולא שואלים אותך שאלות. לכן אנחנו כבר מקבלים פניות מהרבה רגולטורים ובנקים כדי שהמערכת שלנו תפקח על טרנזקציות קריפטו ו-NFT. ממשלת ניגריה קנתה מאיתנו מערכת כי הם נכנסים חזק לתחום הקריפטו".
מדוע אין בנקים ישראלים בין הלקוחות שלכם?
"אני מניח שמתישהו נגיע גם אליהם. המערכת התחילה כמערכת מאוד כבדה, שבנקים ישראלים לא יכלו להרשות אותה לעצמם. עם התקדמות הרגולציה בישראל וקבלת האישורים המתאימים להפעלת המערכת בענן, אנחנו נמכור גם בישראל. בינתיים אנחנו מעדיפים לעבוד באיזורים שרואים את עצמם כמרכזים פיננסיים וישראל כרגע לא רואה את עצמה כך. אבל בסופו של דבר לבנקים הישראליים לא תהיה ברירה כי הם משלמים קנסות וזה משהו שהם יצטרכו לטפל בו".