דאטה אינסופי, מחסור בכוח אדם, תקציב ובירוקרטיה סבוכה הן רק חלק מהבעיות שבתי החולים צריכים להתמודד איתן היום ורובן רק הולך ומחריף ככל שהאוכלוסיה מזדקנת. הסטארט אפ הישראלי איידוק (Aidoc), המפתח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית עבור בתי חולים וארגוני בריאות, רוצה להפוך את בתי החולים לחכמים יותר בטיפול במידע, ולכן למדויקים יותר ויעילים יותר.
איידוק הוקמה ב-2016 על ידי אלעד וולך (מנכ"ל) מיכאל ברגינסקי (סמנכ"ל טכנולוגיה) וגיא ריינר (סמנכ"ל פיתוח). שלושתם בוגרי תכנית תלפיות שחיפשו אתגר משמעותי להתמודד איתו. הם בילו כמעט שנה בבתי חולים והגיעו למסקנה שהבעיה העיקרית היא כמות הדאטה שנאגר אך לא מנוצל לטובת שיפור הטיפול. היום הם מודיעים על גיוס של 110 מיליון דולר בסבב D שהובל על ידי הקרנות TCV ו- Alpha Intelligence Capital, ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Square Peg ו- General Catalyst. איידוק גייסה מאז הקמתה 250 מיליון דולר.
וולך מספר ל-tech12 שבשנים הראשונות שלה התמקדה החברה בתחום הרדיולוגיה שכן האתגר בו היה אקוטי יותר וקל יחסית לתקוף מכיוון שמדובר במערכת סגורה. היום לאיידוק יש מעל לתשעה אישורי FDA והחברה מצהירה שהמטרה שלה היא להוות מערכת הוליסטית ומקיפה שתסייע לצוותים רפואיים על פני מגוון תחומים. "פציינט לא נמצא בנקודה אחת", אומר וולך. "הוא עובר מיון ורדיולוגיה וקרדיולוגיה. לקחנו את כל התובנות האלה ושלחנו אותן לכל בית החולים. היום הפטלפורמה שלנו מרחפת מעל הדאטה ומחפשת ממצאים קריטיים ואם היא מוצאת כאלה היא מקפיצה אותם לכל הרופאים הרלוונטיים".
המערכת יודעת לזהות היום עשרות מחלות שונות, ביניהן דימום מוחי, שבץ, תסחיף ריאתי ושברים בעמוד השדרה. נוסף על גילוי המחלות, המוצר מנגיש את המידע אוטומטית בזמן אמת לרופאים, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מצילות חיים בזמן האפקטיבי ביותר. הפתרונות של איידוק משמשים כיום יותר מאלף בתי חולים וארגוני בריאות בארה"ב, ובאירופה, ובישראל נמצאת בשימוש בשיבא, איכילוב, הדסה, שערי צדק, אסותא, איכילוב (סוראסקי), בילינסון, אסף הרופא, וולפסון ועוד.
אלעד וולך, מנכ"ל איידוק: "יש המון מחלות שונות. רוב החברות מתעסקות בדבר אחד ובית חולים לא רוצה לעבוד עם אלף חברות. תארי לך שבמקום מנוי לנטפליקס היית צריכה להרשם לכל סדרה בנפרד. לנו יש היום יותר אישורי FDA מלכל אחד אחר ומעל 20 פתרונות"
יש כבר לא מעט חברות, חלקן ישראליות ומוכרות, שניסו לפצח את התחום הזה של פיענוח דאטה ודימות כדי לסייע לרופאים ולא כל כך הצליחו. זברה מדיקל המקומית היא דוגמה כזו. מה אתם עושים אחרת?
"זברה היו מראשוני התחום וקידמו אותו מאוד, חשוב לי להגיד. אבל אחד היתרונות שלנו זה נושא רוחב היריעה. יש המון מחלות שונות. רוב החברות מתעסקות בדבר אחד ובית חולים לא רוצה לעבוד עם אלף חברות. תארי לך שבמקום מנוי לנטפליקס היית צריכה להרשם לכל סדרה בנפרד. לנו יש היום יותר אישורי FDA מלכל אחד אחר ומעל 20 פתרונות. לחברה ממוצעת בתחום יש פתרון וחצי. אנחנו מציעים משהו הוליסטי, וואן סטופ שופ".
ובכל זאת, יכול להיות שיש יתרון דווקא בהתמחות בתחום או מחלה ספציפיים לא?
"יכול להיות במידה מסוימת אבל לרופא יש אלף דברים על הראש וזה לא משנה כמה אתה רוצה וכמה המערכת טובה - הנדל"ן מסך שלו מוגבל. מעבר לזה יש ערך סינרגטי במעבר בין מחלקות שונות שלא מקבלים בהסתכלות צרה אז בעצם רוחב היריעה מביא פתרונות שאין במוצר קצה. האם אין עולמות שבהם צריך פתרון נישתי? כן, אנחנו לא מחליפים את זה אלא את המסה הקריטית והעבודה היומיומית".
אתם מדווחים על אלף בתי חולים והצלחה בהטמעת המוצר, אז למה בעצם צריך לגייס סכום גדול כל כך עכשיו?
"התחלנו את הקפיצה לתחומים נוספים אבל הגיע הזמן לעשות דאבל דאון. חייבים לחשוב גדול. פיתוח פלטפורמה רחבה כרוך באתגרים טכנולוגיים מורכבים. בתור חברה אנחנו ביחס פיתוח למכירות גבוה מאוד לטובת הפיתוח - כמעט פי שניים בפיתוח".
התקופה הנוכחית קשה יותר לגיוס? הרגשתם את זה?
"הרגשנו את זה ממש. היתרון אצלנו זה שאנחנו מסתכלים קצת יותר רחוק ולא על הכאן ועכשיו והכנסנו משקיעים שזה האני מאמין שלהם. TCV זו קרן שהשקיעה באיירבינבי ונטפליקס, הם מהטופ בעולם והם חושבים רציני ורחוק וזה שהשוק ירד עכשיו פחות מעניין אותם. הם מסתכלים על חברות שהם מאמינים שיהיו בפוזיציה להוביל שוק. זה לא היה פשוט, לא דילגנו וזרקו עלינו כסף, אבל היה הרבה מאוד עניין בסיבוב וכן יכולנו לבחור את מי שרצינו".
כמה דומיננטי הבסיס הישראלי של החברה?
"דומיננטי מאוד. לפחות שלושת רבעי מהעובדים בארץ וכל הבסיס המחקרי בארץ. מבחינת בתי חולים יותר מחצי מסריקות ה-CT בארץ כבר עוברות דרכנו וזה קצת מטעמי ציונות, כי הארץ היא לא שוק גדול. בסוף, אם חלילה קורה משהו למישהו שאני מכיר הייתי רוצה שהוא ילך לבית חולים שמשתמש במוצר שלנו".