קופת החולים כללית מכריזה היום על פתיחת הדאטה הרפואית של המטופלים לחברות ולחוקרים לצורך פיתוח טיפולים חדשים וטכנולוגיות הלת'-טק חדשות. כללית תשתמש לראשונה בישראל בטכנולוגיה של חברת הסטארט אפ הישראלית לינקס (Lynx.MD) כדי להבטיח את השמירה על פרטיות המטופלים.
מרבית הטכנולוגיות הרפואיות המודרניות נשענות על עיבוד נתוני חולים. מערכות AI רפואי עוקבות אחרי כל הטיפולים שעברו חולים לאורך השנים ומוצאות תבניות שמנבאות הופעה של מחלות בהמשך החיים. מערכות אחרות מנתחות נתונים ממכשור רפואי ויודעות לזהות את התופעות החריגות טוב יותר מרופאים. הפוטנציאל הטמון בנתוני החולים לשיפור הטיפול הרפואי הוא בלתי נדלה, אבל יש בעייה אחת שמלווה את כל המערכות האלה: השימוש בנתונים פרטיים של חולים, שאם יפלו לידיים הלא נכונות עלולים לגרום לגרום להם נזק.
עומר דרור, מייסד ומנכ"ל לינקס, מסביר שהפלטפורמה שפיתחה לינקס מאפשרת גישה לנתונים שעברו התממה (אנונימיזציה) מבלי שהם מועברים אל מחוץ למערכות המידע של כללית. כלומר, ניתן לקבל מידע רחב היקף אך הוא אנונימי ואין בו פרטים אישיים.
לדבריו, הפלטפורמה מאפשרת לחוקרים לאמן מודלים של AI ולפתח אלגוריתמים שמפיקים תובנות מהנתונים ולבסוף היא מאפשרת לספק את הפתרון הרפואי לכל רופאי כללית. פרופ׳ רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר מסביר כי הטכנולוגיה החדשה של לינקס מאפשרת לכללית לעשות דברים שלא התאפשרו לפני כן: "אנחנו לא מוכנים לייצר שיתופי פעולה לפני שווידאנו רף מאוד מחמיר של בטיחות ופרטיות ולאורך השנים היו הרבה טענות על כללית, שהיא לא מוכנה לקחת חלק בתהליכים האלה ושהיא קנאית לביטחון הנתונים. היכולת שלינקס נותנים להנגיש מידע מותמם באופן מלא וגם לוודא שהוא בטוח, היא כמו אינקובטור שמאפשר להיעזר בנתונים מבלי להעביר אותם מצד לצד".
פרופ׳ רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר: "המטרה שלנו היא לאפשר למטופלים שלנו ליהנות מהטכנולוגיה החדשנית ביותר ולפני שהיא זמינה בכל מקום אחר בעולם. כדי להציע רפואה מדויקת יותר, חדשנות היא שם המשחק"
פרופ' בליצר אומר כי חדשנות היא הפתרון לאתגרים איתם מתמודדת כללית: "בכל העולם וגם בישראל מערכות הבריאות נמצאות במצוקה, שנובעת מהעובדה שהעומס הולך וגדל, האוכלוסייה נעשית יותר מבוגרת עם יותר מחלות כרוניות. אי אפשר להמשיך ולתת את הרפואה בשיטות של פעם. צריך לעשות שינוי עמוק אם אתה רוצה לשמור על איכות הטיפול". על רקע זה החליטו הנהלת כללית והדירקטוריון שלה להקים את מערך החדשנות ולפתח שיטות חדשות. בפיתוח הפרוייקט בכללית היו שותפים מערך החדשנות וחטיבת מערכות מידע ודיגיטל.
פרופ' בליצר: "בכל העולם וגם בישראל מערכות הבריאות נמצאות במצוקה, שנובעת מהעובדה שהעומס הולך וגדל, האוכלוסייה נעשית יותר מבוגרת עם יותר מחלות כרוניות. אי אפשר להמשיך ולתת את הרפואה בשיטות של פעם"
האם אין צורך בהסכמת החולים שהמידע שלהם יימסר לחברות לצורך מחקר?
"הרגולציה קובעת גישה שונה לגבי נתונים מותממים לחלוטין: אם אין יכולת לזהות בינם לבין אדם מסוים אז הכללים הרגולטוריים מאפשרים לנתח את הדאטה באופן אגרגטיבי מבלי שצריך לגייס אנשים למחקר באופן אקטיבי".
החולים יכולים לבקש שהנתונים שלהם לא יכללו במחקרים?
"אמת, וככה עובדים המחקרים בכלל ארגוני הבריאות בישראל. אנחנו מפעילים פה דרגה נוספת של זהירות בזה שעובדים דרך פלטפורמה שמאבטחת את הנתונים ושומרת אותם בסביבה מוגנת לטובת הנגשה למי שרוצה לעבוד איתם".
בחודש שעבר אישרו משרד הבריאות, מערך הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות תמיכה בהיקף 100 מיליון שקל בהקמת תשתיות מחקר בארגוני בריאות בישראל בשיתוף פעולה עם חברות וסטארט אפים.
לתוכנית נבחרו תל השומר, הדסה, רמב"ם, אסותא ורבין והם יבצעו פרויקטים שכוללים שימוש בנתוני חולים. כמו כן נמסר שקופות החולים כללית ולאומית ומספר בתי חולים יציעו פרויקטים של הנגשת נתונים על גבי סביבות מחקר מתקדמות.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבורה אחרת: "התוכנית להקצאת משאבים אדירים כדי להנגיש מידע בריאות לחברות מסחריות ולמחקר היא מעוררת השראה, אבל יש לה בעיה אחת: אין הסמכה בחוק לממש אותה" היא אומרת.
לדבריה בהחלטת הממשלה מ-2018 שעסקה בקידום תוכנית לבריאות דיגיטלית נאמר שראשית יש צורך להסדיר את ההיבטים החוקיים ואכן משרד הבריאות הציג טיוטת תקנות לוועדות אתיקה שיטפלו באישור המחקרים. "הבעיה היא שהליך חקיקה או תקינה כזה לא התקיים מעולם" היא אומרת.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר: "מדוע הזכויות שייכות לקופות החולים ולבתי החולים ולא לאזרחים שאת המידע שלהם אוספים? אם מדובר במידע ציבורי, צריך לקבוע מנגנונים שבהם לא רק מי ששולט בפועל במידע מחליט למי תהיה גישה אליו ולמי מגיעות ההכנסות ממכירת המידע הבריאותי"
שוורץ אלטשולר מסכימה שיש לפרויקט פוטנציאל אדיר לקדם את הרפואה, אך עם זה היא מפנה את האצבע למספר בעיות. האחת היא הצורך בקבלת "הסכמה מדעת" של החולים: "המנטרה שלפיה הנתונים 'מותממים' אינה מספיקה, מפני שיש מחלוקת קשה האם שיטות ההתממה המקובלת כיום במשרד הבריאות הן מספקות ומציגות רף הגנה מספיק טוב לאזרחי ישראל"
בעיה שניה לדבריה היא שאלת הבעלות וזכויות השימוש בנתונים: "מדוע הזכויות שייכות לקופות החולים ולבתי החולים ולא לאזרחים שאת המידע שלהם אוספים? אם מדובר במידע ציבורי, צריך לקבוע מנגנונים שבהם לא רק מי ששולט בפועל במידע מחליט למי תהיה גישה אליו ולמי מגיעות ההכנסות ממכירת המידע הבריאותי".
פרופ' בליצר מאשר כי כללית תקבל תשלום עבור הנתונים שיונגשו לחוקרים ולחברות אך אומר כי הדבר ייעשה בצורה הוגנת: "כללית היא גוף ציבורי ללא מטרות רווח והוא צריך שיהיו לו משאבים כדי לטפל באופן מיטבי במטופלים".
אחד החששות המושמעים תדיר הוא שנתוני החולים יועברו לחברות הביטוח, שעלולות להשתמש בו כדי להגדיל את הפרמיות שמשלמים הלקוחות. בליצר מבהיר: "אנחנו לא נעבוד עם חברות ביטוח. המטרה שלנו לשפר את בריאות המבוטחים וזו אבן הבוחן שמולה נבדוק כל שיתוף פעולה".
מנכ"ל לינקס עומר דרור אומר כי המחשבה מאחורי פיתוח הטכנולוגיה היתה להקל על חוקרים ומפתחים למצוא דרכי טיפול ומכשור רפואי חדשים, כשהחלופה הקיימת לנתונים היא מסורבלת ויקרה מאוד. "כדי להגיע לדאטה צריך לעבור תהליך מאוד ארוך ומאוד כואב וזה לוקח בין שנה לשנתיים".
"על הפלטפורמה שלנו זה לוקח יום-יומיים, לקופת החולים יש סביבה מאובטחת להנגשת המידע ולמפתחים יש ממשק פשוט, סביבת פיתוח ל-AI, לוולידציה ולבסוף גם להפעלת המערכת המוגמרת", הוא אומר, "הנגשת המידע זה תהליך ארוך וכואב שרוב הסטארט אפים נכשלים שם".
לינקס, שהוקמה ב-2019 ע״י המנכ״ל דרור, סמנכ״ל הטכנולוגיות אופיר פרחי והסמנכ״ל הרפואי ד״ר רוברט אייזדורפר, גייסה הון בסבב סיד בהיקף 12 מיליון דולר, והיא פועלת בעיקר בשוק האמריקאי וכעת גם בשוק הישראלי.
"התחלנו מפרויקט בתמיכת רשות החדשנות בבית החולים באסף הרופא וכיום יש לנו דאטה עם יותר מ-300 מיליון ביקורי רופא במערכת. יש לנו הרבה מאוד דאטה מכל המרפאות, למשל יש לנו את הדאטה הכי גדולה בעולם בתחום אף אוזן גרון ובתחום האלרגיות", מוסר דרור.
עומר דרור, מייסד ומנכ״ל לינקס: "כיום יש לנו דאטה עם יותר מ-300 מיליון ביקורי רופא במערכת. יש לנו הרבה מאוד דאטה מכל המרפאות, למשל יש לנו את הדאטה הכי גדולה בעולם בתחום אף אוזן גרון ובתחום האלרגיות"
לדברי דרור אחד היתרונות של המערכת, שבאים לידי ביטוי בעיקר בארה"ב, היא היכולת לרכז נתונים ממספר ארגוני בריאות ורשתות שונות ולהריץ את מודל למידת המכונה על כולם. "ההסכם עם כללית מאוד משמעותי מבחינתנו, יש הרבה פוטנציאל בדאטה של כללית, שכולל נתונים מבתי חולים, קליניקות, רופאי משפחה, וכולל גם את צד הביטוח ואת המרשמים בבתי המרקחת. זה משהו שאין שווה לו בארה"ב".
איך מנהלים את ההיבט הכספי של הנתונים?
"יש כל מיני שיתופי פעולה. יש מקומות שזה נטו מכירה בכסף, יש מקומות שמדובר במחקר שממומן על ידי חברות פארמה, שרוצות להסתכל על חולים שמתאימים לתחום שלהם. ויש מחקרים אקדמיים נטו. הצד הפיננסי בארה"ב הרבה יותר משמעותי מאשר בארץ, ויש רשתות מרפאות שמבחינתן זה ביזנס לגמרי. מבחינת בתי החולים יש בזה כסף, אבל הסיבה העיקרית שהם עושים את זה היא כדי לתת שירותי רפואה יותר טובים".
ומה מקומה של לינקס בתהליך הזה?
"המטרה שלי היא לקצר את התהליכים. להביא תרופה חדשה לשוק לוקח 16 שנה ומכשור רפואי ואלגוריתמים לוקחים 6-7 שנים. אני רוצה להוריד את זה לשלושה חודשים. יש לך רעיון? תוכל לבדוק אותו לראות אם הוא עובד. אם לכל סטודנט למדעי הנתונים בארץ הייתה גישה לדאטה הזה כמו שיש לדאטה של בלוקצ'יין או מדיה חברתית, עולם הרפואה היה נראה אחרת".