אם מדברים אתכם על בתי גידול לחים (Wetlands), אולי עולות לכם בראש קרפדות, או ירוקת. יכול להיות שדיבור על "אגנים ירוקים" יישמע לכם קצת יותר מסקרן. אבל בין אם קרפדות מסעירות אתכם או לא, התרומה של אלה וגם של אלה לאקלים ולסביבה לא תסולא בפז, אבל בעוד הראשונים הולכים ונעלמים מהעולם, האגנים הירוקים (Constructed wetlands) הם מעשה ידי אדם - וזה רק עניין של עדיפות ותקציבים כדי להקים כמה שיותר מהם.
אגנים ירוקים הם אוסף בריכות חפורות בקרקע, שבתוכן שותלים צמחיה. מי שפכים מוזרמים מבריכה לבריכה, כשהצמחים והמיקרו-אוגניזמים שמתפתחים במים מפרקים את החומר האורגני וסופחים רעלים ומתכות כבדות. במוצא של רצף הבריכות מתקבלים מים נקיים, לעיתים מי השקייה או מים לתעשייה, ובמקומות מסויימים אפילו מי שתייה.
זה בדיוק הרעיון שמאחורי הקמת חברת Rplace: פיתוח אמצעים שיעודדו הקמת אגנים ירוקים וגם יאפשרו לממן באופן שוטף את התחזוקה שלהם. המקור התקציבי למימון הזה הוא במערכת המתפתחת של סחר באשראי פחמני, שמאפשרת לארגונים שמזהמים את הסביבה לאזן את הפגיעה באמצעות תרומה לסביבה. זה מאפשר להם לעמוד בדרישות הרגולציה וגם להציג דו"חות ESG אופטימיים. והנה נסגר המעגל הכלכלי שנועד לאפשר לאגנים ירוקים לשגשג.
פאן פקט: בתאריך 2 בפברואר מצויין מדי שנה יום בתי הגידול הלחים, היום שבו נחתמה האמנה הבינלאומית לשימור בתי גידול לחים. ביום הזה בשנה שעברה גם הוקמה חברת Rplace. "זה באמת יצא במקרה, אבל זה מאוד נחמד", אומרת מיכל וימר לוריא, מנכ"לית החברה ואחת משתי המייסדות שלה. האגן הירוק הראשון שהחברה מלווה ממוקם במוצא של נחל שכם בעמק חפר. הפרויקט הבא שהחברה עובדת עליו עשוי להיות באיחוד האמירויות, אולי גם במדינה מסקרנת נוספת באיזור. אלה יהיו הוכחת ההיתכנות של המיזם.
הפרויקט הבא שהחברה עובדת עליו עשוי להיות באיחוד האמירויות, אולי גם במדינה מסקרנת נוספת באיזור. אלה יהיו הוכחת ההיתכנות של המיזם
למה צריך אגנים ירוקים? אולי בגלל החשיבות הרבה של בתי הגידול הלחים, שהם שלוליות, ביצות ואזורים מוצפי מים, שסופחים פחמן דו-חמצני, שומרים על איכות המים שנקווים בהם, מאחסנים עודפי מים גם בתקופות היבשות. הבעיה היא שהם הולכים ונעלמים. האגנים הירוקים מחקים את דרך פעולתם של בתי הגידול הלחים, והם גם משמשים פתרון מצוין לטיפול בשפכים. בהשוואה למכוני טיהור שפכים (מט"שים) הם עושים את העבודה עם פחות שימוש באנרגיה ועם טביעת רגל פחמנית פחותה, ועל הדרך גם תורמים לשיפור המגוון הביולוגי, שטחים פתוחים ורווחת הקהילה. הם גם מונעים מהשפכים לזרום אל הים. האגן הירוק אינו צורך אנרגיה במרבית המקרים, וההקמה והתחזוקה שלו זולים יותר ממט"שים.
וימר לוריא אומרת שהפיתרון של Rplace נועד לתת מענה לשלושה משברים עולמיים: בעיית האקלים, משבר המים ובעיית המגוון הביולוגי. לדבריה 80% מהשפכים בעולם לא מטוהרים בכלל והטיפול הלקוי בהם גם גורם לפליטה של 10% מהמתאן שמשתחרר לאטמוספירה. "היום אנחנו יודעים שבתי גידול לחים עושים ספיחת פחמן יותר טוב מעצים", היא אומרת. זו הסיבה שבעולם פועלות מאות חברות להקים אגנים ירוקים, לעיתים בתמיכה של הרגולציה, כמו למשל באירופה או בארה"ב. "בג'ורג'יה אטלנטה יש פרויקט עצום לייצור מי שתייה למיליוני אנשים, שהאגן הירוק הוא רכיב בתהליך".
החידוש שמביאה Rplace הוא ברתימת המימון באמצעות סחר בפליטות פחמן להקמה ותחזוקה של אגנים ירוקים. הרעיון מאחורי הסחר בפליטות פחמן כבר מוכר: חברה שמזהמת מפצה על כך במימון פרוייקט שמפחית זיהום. כדי שהתרומה של האגנים הירוקים תוכר כמתאימה למכירת אשראי פחמני הגוף המממן צריך לראות אישור להיקף ההפחתה בגזי חממה של האגן הירוק וגם לתוספתיות (additionality) שלו, כלומר שהפחתת הפליטה לא היתה נוצרת ללא האגן הירוק. כאן משתלבת ההתמחות של Rplace.
האגנים הירוקים משמשים פתרון מצוין לטיפול בשפכים. בהשוואה למכוני טיהור שפכים (מט"שים) הם עושים את העבודה עם פחות שימוש באנרגיה ועם טביעת רגל פחמנית פחותה, ועל הדרך גם תורמים לשיפור המגוון הביולוגי, שטחים פתוחים ורווחת הקהילה
"אנחנו הבנו, שעל ידי שוק הפחמן נוכל לממן גם הקמה של אגנים ירוקים וגם תחזוקה וניטור ארוך טווח של אגנים ירוקים. לצורך כך צריך להוכיח, שאלמלא הכסף הפרוייקט לא היה קורה", אומרת וימר לוריא. החברה מקימה פלטפורמה שמוכרת כ-(MRV (measure, report, verify, שבאמצעותה הוא מנטרת את האגן באמצעות חיישנים, מעבדת את הנתונים ומדווחת על היקף תרומתו להפחתת גזי חממה. כך נוצר מאגר מידע שיאפשר בזמן אמת לעקוב אחר הביצועים של טיהור המים ומניעת פליטות גזי חממה מהאגנים הירוקים.
"עד היום כמעט לא נעשה בעולם חיבור בין אגנים ירוקים לשוק הפחמן, למעט כמה פרויקטים בקנדה, וזו החדשנות שאנחנו מביאות, היא מוסיפה. באמצעות שיתופי פעולה בגרמניה ובקנדה החברה מפתחת את מערך ההכרה בתרומה של אגנים ירוקים להפחתת גזי החממה, וכשזה יקרה, המימון יתחיל לזרום.
למה חברות מזהמות יעדיפו תרומה לאגנים ירוקים במקום פשוט להפחית פליטות?
"התהליך הוא, שחברה עושה בדיקה של טביעת הרגל הפחמנית שלה ואז היא מנסה להפחית אותה, אבל בשלב כלשהו היא מגיע למבוי סתום. ואז היא מסתכלת איך להפחית עוד והאגנים הירוקים הם מנגנון של הפחתה: סוג של 'המזהם משלם', סוג של קנס".
איך יתנהל הסחר הפחמני של החברה?
"יש בעולם הרבה מאוד רגיסטרים להפחתת פליטות פחמן. באמצעות תהליך הסכמה די ארוך וקשה, שאותו אנחנו רוצות לייעל, אנחנו לוקחות מתודולוגיה של האו"ם שעוסקת במניעת פליטות מתאן. אנחנו בודקות את הפרויקט שהחברה עושה, אם יש אפשרות לשיפור ושידרוג הפרויקט, מחשבות כמה גזי חממה הוא הצליח למנוע. ואז אנחנו מייצרות מסמכים שמאפשרים לך להגיד: עשיתי ככה וככה, חסכתי ככה וככה, וזה נכנס לדוחות ESG".
פרויקטים במדינות המפרץ
Rplace הוקמה לפני כשנה על ידי מיכל וימר לוריא, CEO, והדס גנות דותן, COO. את השנה החולפת החברה העבירה בהכשרות באקסלרטורים, בפיתוח מתודולוגיה לפיתרון שלה ובבניית קשרים עם גורמי סביבה רלוונטיים בעולם. בינתיים הן העובדות היחידות בחברה, מגייסות בימים אלה CTO לחברה ומתכננות גיוס של מיליון דולר לאחר מכן. עד כה קיבלו תמיכה בהיקף 15,000 שקל מדוראל אנרגיה ומבנק הפועלים. Rplace היא כנראה החברה בשלב הכי מוקדם שכתבנו עליה במדור. אם היא תצליח לעמוד במשימה שלקחה על עצמה, נוכל להגיד שהאמנו בה ממש מתחילת הדרך.
שתי המייסדות מגיעות עם רקע רחב בתחומי הסביבה והקיימות. וימר לוריא היא בוגרת לימודי גיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בניהול סביבה בהולנד, שבמסגרתו התמחתה בתיירות אקולוגית. חוץ מזה היא עבדה ברשות נחל הירקון, ניהלה את המחלקה החופית של עמותת אקו-אושן, הקימה וניהלה את מחלקת הקיימות של המועצה האיזורית חוף השרון. גנית דותן היא בעלת תואר שני בלימודי סביבה וקיימות מאוניברסיטת תל אביב, וגם היא ניהלה את מחלקת הקיימות בחוף השרון.
"מה שדחף אותנו לעשות את זה זה משבר האקלים שהוא כאן ועכשיו והמחשבה שצריך לעזור לטבע, גם כלכלית", אומרת גנות דותן. את החודשים האחרונים החברה עשתה תחת כנפי מרכז החדשנות של עמק חפר. מרכזי חדשנות עירוניים הם גופים מוכרים בישראל, אבל זה הגוף הראשון מסוגו שמוקם על ידי מועצה איזורית.
"המטרה שלנו היא ליצור אקוסיסטם מקומי בעמק חפר, עם החוזקות שלנו כמו המרכז האקדמי רופין, איזור התעשייה המפותח, ושותפים כמו קבוצת הדסטארט ומשרד עו"ד ארנון", אומרת ענת אמיר, מנהלת המרכז לחדשנות. לדבריה מתוך 40 חברות סטארט אפ שניגשו למחזור הראשון, שש נבחרו וסיימו מסלול של חמישה חודשים שכללו ליווי של מנטורים וחיבור למשקיעים ולשותפים.
על הפרוייקטים המתוכננים במדינות המפרץ: "יש להם בעיית שפכים מאוד רצינית ויש להם יעדים מאוד שאפתניים להגיע לאפס פליטות"
ב-Rplace יש שיתופי פעולה עם חברה גרמנית שפועלת בפרוייקטים סביבתיים גדולים בעולם, וחברת ייעוץ קנדית עם ניסיון בתחום הסחר באשראי פחמן. חוץ מזה היא מלווה את פרוייקט הפיילוט עם רשות ניקוז ונחלים שרון והמועצה האזורית עמק חפר, ליצירת אשראי פחמני לאגנים ירוקים שמוקמים בנחל שכם. "היום החסם הגדול ביותר של שוק הפחמן הוא שמדובר בתהליכים איטיים, יקרים ומסובכים וזה מקשה על פרויקטים לקבל מימון", אומרת וימר לוריא, "פרוייקטים מאוד צריכים את מימון הזה. בפרויקט כמו עמק חפר, המימון שנביא לו הוא מאוד קריטי".
הפרוייקטים המתוכננים במדינות המפרץ מעניינים אפילו יותר: "יש להם בעיית שפכים מאוד רצינית ויש להם יעדים מאוד שאפתניים להגיע לאפס פליטות. אתה רוצה לייצר מצב שגם הקהילה נהנית מזה ושיש שימוש חוזר במים ושיש איכות טובה של מים לאורך זמן ופה אנחנו נכנסות לתמונה ומראות את ה-additionality של הפרוייקט", אומרת וימר לוריא.