על פי אומדנים ראשוניים של מכון היצוא, שמובאים פה לראשונה, סך יצוא ההייטק מישראל יצמח השנה בכ-12% ויגיע להיקף כולל של כ-80 מיליארד דולר. משקלו של הסקטור יעמוד על כ-52% מסך היצוא הישראלי.

המספרים מרשימים, אבל החשש במכון הוא שהמטוטלת מתחילה לנוע לכיוון השני. כי למרות החוסן היחסי שמפגין קטר ההייטק המקומי שממשיך לנוע קדימה, ההאטה ניכרת בשטח וצפויה להשפיע על 2023. במכון היצוא "צופים קושי תזרימי אצל חלק מחברות הטכנולוגיה בישראל בשנתיים הקרובות", נמסר ל-tech12. "ההאטה העולמית צפויה להשפיע בעיקר על ביקושים בצריכה הפרטית ולא בביקושים לטכנולוגיות מתקדמות שכן שיפור מערכות בריאות, הגנה פיננסית וסייבר הן קריטיות בימים אלו".

"אנחנו מתחילים לראות סימנים להאטה ביצוא", אומרת יו"רית מכון הייצוא, איילת נחמיאס-ורבין, ל-tech12. "השוק האירופאי נמצא בתקופה הקשה מאז מלחמת העולם השנייה והשוק האמריקאי מראה סימני האטה ברורים. אמנם יש סימנים חצי מעודדים של השתלטות על האינפלציה, אבל רואים ירידה משמעותית בשוק שם. אחת הסוגיות היא שלחברות אין מספיק כסף כדי לשווק את עצמן בחו"ל, ובמיוחד בארה"ב, שם עלויות הפרסום כבדות מאוד וצריך למצוא דרך לממן את זה, כשכרגע קרנות הפרייבט אקוויטי מרסנות את קצב ההשקעות".

נחמיאס-ורבין: "אחת הסוגיות היא שלחברות אין מספיק כסף כדי לשווק את עצמן בחו"ל, ובמיוחד בארה"ב, שם עלויות הפרסום כבדות מאוד וצריך למצוא דרך לממן את זה, כשכרגע קרנות הפרייבט אקוויטי מרסנות את קצב ההשקעות"

נחמיאס-ורבין מסבירה כי היא "זהירה ולא רוצה לייצר נבואה שמגשימה את עצמה", אבל בהחלט מביעה דאגה. "אם תהיה התכווצות של אשראי זה יפגע גם בחברות מקומיות. יש המון אתגרים והמון חברות עדיין מתמודדות עם השפעות הקורונה, כמו מחירי השינוע שעדיין גבוהים היסטורית. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי כל הנתונים, אבל זה כמו ללכת בים, אם לא רואים קדימה אפשר בקלות ליפול ממדף ישר למים עמוקים. אז אנחנו עוקבים מקרוב". 

איילת נחמיאס ורבין (צילום: גלעד קולרציק)
נחמיאס ורבין. שומרת על זהירות|צילום: גלעד קולרציק

החשש מגיע על רקע שנים מצוינות ליצוא ההייטק הישראלי. הצמיחה המרשימה בענף בולטת בעיקר משנת 2017. בין השנים 2014-2016 יצוא ההייטק שמר על ממוצע שנתי של כ-40 מיליארד דולר. משנת 2017 ועד היום הציג יצוא ההייטק גידול של כ-70%, המהווים גידול דולרי ממוצע של כ-14% מדי שנה. בשבוע הבא, ייערוך מכון הייצוא את הכנס ה-7 לביטחון המולדת והגנת הסייבר בתל אביב.

מה את חושבת על העלאת הריבית פה בארץ?
"לדעתי האישית אני חושבת שאנחנו מדביקים את עצמנו בתחלואים של העולם. רוב גורמי האינפלציה הם חיצוניים לישראל וממילא יקר פה מאוד, אז צריך להשתלט עליהם, הריבית ככלי הוא טוב ופשוט. אבל הנקודה היא שצריך לייצר עוד כלים פרט לטיפול בריבית, כדי שהנתונים לא יתפוצצו לנו בפרצוף.

"חייב להגיע כסף לחברות ישראליות כבר בתחילת 2023, כדי לעודד עוד חברות לייצא וגם לייצר. הבעיה שעד שתקום ממשלה ועד שיאושר תקציב זה לא יהיה לפני מרץ, זה יוצר מצב מאוד בעייתי. כמו שהתחזיות קדימה נראות כרגע, לא מעט החברות יצטרכו סיוע".

הדולר לא מרכך את המכה?
"במונחים של יצואנים, שער הדולר הנוכחי נותן קצת אוויר לנשימה, אבל זה לא דולר חזק מאוד. יותר מזה, התנודות החדות בשער הדולר פוגעות לי ביכולת לגדר, אז זה גם פוגע. היזמים הישראלים מראים עמידות, אבל צריך פה יותר כושר ייצור. אנחנו לא נוכל להיות טובים בהכול, אבל בהחלט צריך להגביר את היכולות שלנו. צריך לזכור שהמצב בעולם מאוד עדין עכשיו ומספיקה מלחמה בטיוואן או אירוע מאקרו אחר כדי להכניס את כל המערכת לסחרור".