האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית והמחסור במפתחים הם שניים מהגורמים העיקריים לכך שיותר ויותר צוותי פיתוח מעוניינים להסתמך על כלי פיתוח מוכנים. עבור חברות שאינן חברות טכנולוגיה במהותן, הצורך הבסיסי הוא גישה לכלי API שמציעים פיצ׳רים בעלי יכולות קיימות. חברת RapidAPI הישראלית מצאה את נקודת הממשק ומאפשרת למיליוני מפתחים לבדוק, לאתר ולהתחבר לממשקי API בעזרת הפלטפורמה שיצרה.
החברה הוקמה על ידי אידו ג׳ינו ומיקי חסלבסקי (שכבר אינו בחברה) ב-2015 כשהראשון היה בן 17 בלבד. היום היא מודיעה על השלמת סבב D בהיקף של 150 מיליון דולר לפי הערכת שווי של מיליארד דולר.
הפלטפורמה של RapidAPI היא מרקטפלייס ה-API הגדול בעולם. APIs הינם שירותים שמפתחים יכולים לחבר לאפליקציות ותוכנות שהם מפתחים - במקום לפתח אותן בעצמם. כך למשל מפתחים יכולים לצרוך שירותים כמו שליחת דוא"ל, סליקת תשלומים או שליחת התראות באמצעות APIs.
את הסבב הוביל משקיע חדש, סופטבנק, בהשתתפות קומרה קפיטל (Qumra) וסיטי ונצר'רס (Citi Ventures), וכן רבים מהמשקיעים הנוכחיים בחברה הכוללים את קרן ויולה צמיחה (Viola Growth), M12 - קרן ההשקעות של מייקרוספוט, קרן גרוב הישראלית של דב מורן (Grove Ventures, גרין ביי (Green Bay) וקרן אנדריסן הורוביץ' (Andreessen Horowitz).
בשיחה עם tech12 מדבר ג׳ינו על גדילה משמעותית ויותר מהכפלה של ההכנסות, שהובילו אותו לצאת לסבב גיוס נוסף פחות משנה אחרי הקודם. ״היינו בפוזיציה שבה חשבנו שיש הזדמנות טובה לגייס וקבלנו כמה הצעות ממשקיעים שאנחנו מכירים, ופנו אלינו והחלטנו לגשש ולבדוק. הבחירה בסופטבנק נבעה מזה שהמשקיע שלה כבר השקיע בנו בעבר תחת M12 (קרן ההשקעות של מיקרוסופט) וזו הייתה הזדמנות להכניס אותו חזרה לדירקטוריון שלנו״.
דברת בסבב הקודם על זה שהקורונה תרמה לצמיחה המהירה שלכם, זה עדיין משחק תפקיד?
״המוצר שלנו נכנס הרבה פעמים כשארגונים עושים טרנספורמציה דיגיטלית ומשקיעים הרבה בפיתוח תוכנה. זה טרנד שקורה כבר הרבה שנים. הקורונה האיצה אותו והעירה הרבה שחקנים שקצת נשארו מאחור.
"לדוגמה, אחד הלקוחות שלנו זו חברת תעופה מהגדולות בארה״ב. לפני הקורונה הם יצרו גרסה חדשה לאפליקציה שלהם פעם בחצי שנה וזה הספיק להם. בעקבות המגפה והדרישות השונות לבדיקות ולאישורים שהשתנו כל הזמן והפכו לדרישה הכרחית עבור הפעילות שלהם, הם עברו לסייקל פיתוח של פעמיים בחודש והרבה חברות במצב דומה״.
הקמת את החברה לפני גיל 20, דמיינת בכלל קנה מידה כזה של חברה?
״זה התהווה לאורך זמן. לפני שהתחלתי את ראפיד זה היה פרויקט אופן סורס שבניתי עם כמה חברים ולא כוון להפוך לחברה. די מוקדם בדרך פגשתי את דב מורן והצגתי לו את הפרויקט, דברנו על ההתכנות של להפוך את זה למוצר מסחרי. הוא היה זה שדחף ונתן מימון ראשוני ומשם זה התגלגל״.
יוניקורן אמנם פחות נדיר היום מבעבר, אבל זו עדיין אבן דרך עבור חברה. זה גרם לך לעצור ולחשוב רגע?
״מבחינתי הפוקוס תמיד היה לבנות מוצר ואת הקהילה סביבו. השקענו המון בשני הדברים האלה בשנים האחרונות וזה מה שהגדיל הכנסות והביא לווליואציה. הווליואציה היא פועל יוצא ולא המטרה העצמה״.