השם "קאהון" הוא לא סתם צבר אותיות שהדומיין שלו במקרה פנוי, כמו שהאגדה על איך סטארטאפים בוחרים את שמם מספרת. הכפר קאהון היה כפר פועלים במצרים העתיקה, אותם פועלים שבנו את פירמידת המלך סנוסרת השני הסמוכה, אי שם במאה ה-19 לפני הספירה. ארכיאולוגים גילו בכפר מספר גדול של חפצים ופפירוסים, אחד מהם ניתן לתאר כמחקר רפואי של בריאות האשה: תיאור סימפטומים והטיפול הנדרש בהם, כגון תרופות לבליעה, הרחת קטורת ומשיחת שמנים.

"הפפירוס של קאהון נחשב למאמר הרפואי הראשון שנכתב", אומרת ד״ר מיכל צוכמן כץ, רופאת ילדים, מייסדת משותפת ו-CMO בחברת קאהון (Kahun). "כשחושבים על מה שקרה לידע רפואי מאז, אז לא הרבה קרה ועד היום הוא מתועד בצורת טקסט". קאהון מציעה ייצוג חדש: מפת ידע שמתארת את הידע הרפואי בצורה שונה לגמרי.

הפלטפורמה של קאהון. מערכת איסוף וניתוח ידע שמדמה את תשאול וחשיבת הרופאים 

החברה השיקה אפליקציית צ׳טבוט, שאפשרת לארגוני טלה-רפואה לבצע את התשאול הראשוני לפני תחילת המפגש עם הרופא. האלגוריתם עליו מבוססת האפליקציה מחשב מחדש, אולי בדומה לוויז, בכל רגע את האבחנה המבדלת: רשימת המחלות הרלוונטיות לנתונים עד כה. בסוף התהליך, אשר אורך בין שלוש לחמש דקות, המערכת מציגה לרופאה סיכום מובנה של התייצגות החולה והאבחנה המבדלת הרלוונטית.

"אנחנו לימדנו את הבינה המלאכותית מה זו רפואה ומהי מחלה", אומרת צוכמן כץ, "בשנתיים הראשונות בנינו מודל שיודע לספר את סיפור המחלות מתוך הספרות המדעית, זה תיאור מובנה של הידע הרפואי, ממש מפה מסועפת ענקית שאפשר לטייל בה ולהבין את המחלה, את הקשרים, את הסיבוכים, את ההקשר לאוכלוסיות מסוימות".

קאהון מודיעה היום על השלמת סבב גיוס סיד ל-13 מיליון דולר, 8 מיליון דולר בנוסף לגיוס הסיד שנערך בנובמבר 2021. את הסבב הנוכחי הובילה קרן LocalGlobe הבריטית. שאר הסכום גוייס מקרן EIC של האיחוד האירופי ומקרן TFK של אורי לוין, ממייסדי ווייז.

"הרפואה מורכבת יותר מחום ופריחה"

קאהון פיתחה מערכת איסוף וניתוח ידע שמדמה את החשיבה הקלינית – תהליך שמבצע כל רופא כשהוא בודק את המטופל ומחליט מה מצבו ומה הטיפול הנדרש. המערכת של קאהון מייצרת מיפוי של הידע הרפואי בקנה מידה גדול, לדברי החברה – הגדול ביותר שנעשה עד כה.

ד״ר מיכל צוכמן כץ, מייסדת משותפת: "בשנתיים הראשונות בנינו מודל שיודע לספר את סיפור המחלות מתוך הספרות המדעית, ממש מפה מסועפת ענקית שאפשר לטייל בה ולהבין את המחלה, את הקשרים, את הסיבוכים, את ההקשר לאוכלוסיות מסוימות"

המערכת של קאהון נועדה לסייע לרופא בעת שהוא מקבל חולה לטיפול או מתייעץ לגבי המשך הטיפול והתוצאות עד כה מראות לא רק קיצור בזמני הטיפול, אלא גם שיפור באבחנות הרפואיות. מערכות ממוחשבות לסיוע לרופאים אינם דבר חדש, ובעידן הבינה המלאכותית יש עשרות חברות שמשתמשות ב-AI כדי להציע לרופאים סיוע בקבלת ההחלטות.

מה מייחד את המערכת שלכם לעומת החברות האחרות?
"מתוך היכרות, למידה ומחקר גדול שעשינו הבנו, שהבסיס לכלי סיוע לרופאים צריך לדבר את השפה שהם רגילים לדבר, שפת ההוכחות המדעיות. יש חברות שמשתמשות בביג דאטה של נתוני מטופלים, שזה מקור אחד לידע, אבל זו לא השפה הרפואית ולכן קשה לסמוך עליהן, הן גם לא יודעות להסביר את עצמן. המערכת של קאהון שונה לגמרי כי היא מסתכלת רק על הידע הרפואי המדעי. יש חברות שמשתמשות ב-NLP כדי להסתכל על הארכיונים אבל גם הן לא הצליחו להשתלב בתהליכי העבודה של הרופאים. הסיבה היא שהידע הרפואי מורכב, המחלות הן מורכבות, יש סיבוכים, יש קשרים בין אלמנטים בידע".

כרופאת ילדים, אם את מקבלת ילדה עם חום, נזלת ופריחה קלה, את באמת צריכה AI כדי לאבחן אותה?
"הרפואה מורכבת יותר מחום ומפריחה. אולי יש לה עוד תופעות? אולי סיפור משפחתי? יכול להיות שנוצר סיבוך בשריר הלב כתוצאה מהווירוס? ביום-יום של הרופאים נדרשת חשיבה קלינית טובה. רופאים היום הולכים ומתמקצעים בתחומים ספציפיים והיכולת להבין את כל הרפואה היא מעבר ליכולות אנוש. לשם נכנסת המערכת - להבטיח סטנדרטיזציה של רפואה טובה לכולם".

צוכמן כץ: "הרפואה מורכבת יותר מחום ומפריחה. אולי יש לה עוד תופעות? יכול להיות שנוצר סיבוך בשריר הלב כתוצאה מהווירוס? רופאים היום הולכים ומתמקצעים בתחומים ספציפיים והיכולת להבין את כל הרפואה היא מעבר ליכולות אנוש"

המערכת של קאהון בנויה משני מרכיבים: גרף ידע עדכני המבוסס על מיפוי מקיף של ידע רפואי בתחומי הרפואה הפנימית ומכיל כיום מעל 30 מיליון הקשרים ותובנות לגביי אלפי מחלות וממצאים ומאלגוריתם בינה מלאכותית (AI) בעל יכולת לקבל התייצגות של חולה, לסרוק את גרף הידע ולייצר בזמן אמת תובנות לגבי הצעות לאבחנה מבדלת ולניהול תהליך הבירור בצורה מיטבית. במחקר ולידציה מול מאגר בחינות לחשיבה קלינית בבחינת הרישוי ברפואה של ארה"ב (USMLE), המערכת של קאהון צלחה את המבחן בציון 85, מה שמעורר קנאה, אפשר להניח, אצל הרבה תלמידי רפואה.

חוסכים זמן יקר ומשפרים את האינטרקציה בין הרופא לחולה

קאהון הוקמה ב-2018 ע״י ד״ר מיכל צוכמן כץ (CMO), רופאת ילדים היום ומהנדסת תוכנה בעבר, ביחד עם איתן רון (CEO) וטל גולדברג (CTO), יזמי הייטק שהקימו בין השאר את HumanClick שנמכרה ל-LivePerson האמריקאית. גולדברג היה העובד הראשון של Waze ומשם ההיכרות עם אורי לוין.

בימים אלה החברה נמצאת בשלבים ראשונים של הרצת המערכת במערכת בריאות אמריקאית וכן בבית חולים במרכז הארץ בישראל. כמו כן היא נמצאת בשימוש ככלי לסימולציה בבית ספר לרפואה בארה"ב. היישום המסחרי הראשון שלה הוא בשתי מערכות טלה-בריאות, ששם היא מסייעת לרופאים בזום בשלב תשאול החולים. "זה המצע שמאפשר לרופאים את החשיבה קלינית ועוזר לכוון את תהליך אבחון החולה", אומרת צוכמן כץ, "אנחנו עובדים איתן על תיקוף והוכחת הכלי, ומצאנו שמדובר לא רק בחיסכון בזמן, אלא שיש ירידה במספר השגיאות באבחנה וירידה בשליחת המטופלים לבדיקות לא רלוונטיות".

אומר אורי לוין: "קאהון מביאה בשורה מהפכנית לעולם הבריאות. הכלי שהחברה פיתחה מסוגל להמיר את המידע הרפואי המקיף מכתבי העת והספרות למערכת דיגיטלית אחת שתאפשר נקודת התחלה גבוהה ממה שקיימת היום לטיפול רפואי ותסייע להתמודד עם אתגרים קשים אחרים של מערכת הבריאות".