מי שחושב שמערכת החינוך מאובנת ומתקשה להתמודד עם עולמות הטכנולוגיה המתקדמת, שישמע סיפור על חברת סטוריוויזרד (Storywizard.ai). אבל למה לספר אותו אם אפשר להציג כאן את הפרמטרים ולתת ל-AI הגנרטיבית (GenAI) ליצור אותו עבורנו. עם תמונות.

אז הגיבורים הם נדב ירון, איש UX ותיק שעבד בשורה של חברות הייטק גדולות וקטנות ב-20 השנה האחרונות, ואופיר קרקר, איש פיתוח, דאטה ובינה מלאכותית שגם הוא עבד בכמה וכמה חברות בתקופה הזו. השפה של הסיפור הזה תהיה בעברית, אבל עם אפשרות להתרחב לאנגלית ולשפות אירופאיות.

הקונספט: שני הגיבורים נפגשים ומעלים רעיונות על אפליקציה ליצירת סיפורים לפני השינה לילדים שלהם ובהמשך מערכת החינוך מגלה אותם ומאמצת את הרעיון להאצת לימודי האנגלית מסביב לגלובוס והם זוכים במשאת נפשם - להשאיר מאחוריהם עולם יותר טוב ממה שקיבלו. רמת הטקסט: מותאמת להייטקיסטים עם מילון עזר לציבור הרחב. ונא לסנן גסויות, כולל המילה מאסק.

 

אם היינו לוחצים על הכפתור, האפליקציה היתה מתחילה להניע את הגלגלים מאחורי הקלעים, מזמנת שורה של כלים לתרגום, יצירת טקסט, יצירת תמונה, עריכת עמודים, פיקוח על רמת הטקסט ועל תקינות הביטויים, ובסוף היינו מקבלים סיפור דמיוני ומסעיר על שני הגיבורים, במקרה הזה היזמים שמאחורי סטוריוויזרד. אבל בגלל שמקצוע העיתונות גם ככה נרדף על ידי ה-AI, אולי עדיף שנספר אותו בעצמנו, יותר קרוב למציאות ועם פחות הזיות.

"כל הרעיון התחיל לפני כחצי שנה בערך, כמוצר לסיפורים לפני השינה לילדים", מספר ירון, המשמש בתפקיד סמנכ״ל מוצר וחוויית משתמש, "הורה שרוצה להקריא לילד סיפור לפני השינה ונגמרו לו הרעיונות והוא שואל את עצמו 'מה, עוד פעם אמציא סיפור על שועל וחתול?' אז בוא תיעזר באפליקציה סופר-מגניבה עם חוויית משתמש מאוד טובה ונעזור לך לכתוב בקלות סיפור מלווה בתמונה בכמה קליקים. הרעיון היה למוצר B2C שנמכר להורים ולמשפחות".

נדב ירון: "כמה שבועות אחרי שהשקנו את המוצר, ראינו שיש תקלה לא ברורה והתברר לנו שיש 40 משתמשים באתר, כולם עם כתובת מייל עם סיומת של משרד החינוך. התברר שזו מורה לאנגלית מחיפה שהכניסה את כל הכתה שלה"

מוסיף קרקר, המנכ"ל וה-CTO: "אפשר להדפיס את הסיפור כדי לקבל ספר מודפס, ואף סיפור לא דומה לסיפור אחר. הסיפורים מבוססים על הסיפורים האישיים שלי ואני יכול להעלות תמונות של הילדים שלי ודרך זה אני יכול לייצר אילוסטרציות לסיפור שממש מבוססות על הדמויות של הילדים שלי".

יש לאפליקציה עוד תכונות מעניינות כמו למשל היכולת של הילדים לבחור מי יהיה גיבור או גיבורת הסיפור לפי תחומי העניין שלהם, להזין את הקונספט לסיפור (שזו המקבילה לפרומפט ב-ChatGPT) בכתיבה או בהקראה, ולאחר שהסיפור מוצג אפשר לערוך את הטקסטים, לבקש לייצר מחדש את התמונות, ואם ההורה כבר עייף מכל המאמץ - אפילו לבקש מהאפליקציה להקריא את הסיפור.

האפליקציה של סטוריוויזרד באה לעולם ממש עם פריצתה בסערה של טכנולוגיית ה-GenAI לחיינו. למעשה, היא הקדימה במעט את כניסתו של ChatGPT. וממש כמו הצ'אט הכה-מדובר, היא מהווה מעטפת לגישה למודל השפה (LLM), ל-GPT-4 בכבודו ובעצמו. ולא רק מודל שפה – האפליקציה מחברת פנימה גם מודלי יצירת תמונות Dall-e ו-Stable diffusion, מודל Whisper לתמלול, מודל תרגום ועוד כלים שנועדו להתאים את התוצאה לפעוטות ולילדים. מדברים על סטארטאפים שמחפשים שימושים מתאימים ל-AI גנרטיבית, נראה שסטוריוויזרד הם דוגמה טובה, שגם משמשת למטרה טובה.

עליתם כמעט ביחד עם הכניסה הסוערת של ה-GenAI לחיינו. היכיתם על הברזל כשהוא רק התחיל להתחמם.
ירון: "אנחנו מה שנקרא ארלי אדפטרס, אנחנו מאוד מתחברים לטכנולוגיה חדשה. חיברנו המון כלים ויכולות וזה משהו שממשיך לקרות כל שבוע - יש עדכונים וחידושים ואנחנו מקפידים להישאר עם אצבע על הדופק. זו תעשייה מטורפת ומעניינת וזה מאפשר ליצור כלים מאוד ייחודיים שלא היו קיימים קודם".

קרקר: "GPT הרי קיים כבר כמה שנים ואנחנו זיהינו את היכולת לייצר טקסט באמצעותו וגם לייצר תמונות כשיצא סטייבל דיפיוז'ן באוקטובר. אמרנו שבאמצעות הכלים האלה אנחנו יכולים לייצר סיפור ואיורים לסיפור ולעשות תרגום לילד שעדיין לא יודע לכתוב כל כך טוב אבל כן יודע על מה הוא רוצה שהסיפור יהיה. ChatGPT פשוט ארז את GPT ב-UX אבל אנחנו חושבים שה-UX שלנו אורז את היכולות האלה בצורה מאוד יפה".

הסיפור הזה היה יכול להישאר כאן, סיפור נחמד על אפליקציה נחמדה. אבל המציאות עולה על כל תוכן מגו'נרט. מספר קרקר: "כמה שבועות אחרי שהשקנו את המוצר, בוקר אחד ראינו שיש תקלה לא ברורה והתברר לנו שיש 40 משתמשים באתר, כולם עם כתובת מייל עם סיומת של משרד החינוך. התברר שזו מורה לאנגלית מחיפה שהכניסה את כל הכתה שלה כדי להעביר שיעור אנגלית. די מהר מאוד ראינו עוד כיתות ועוד כיתות. אותה מורה פרסמה את זה בקבוצות של מורים בוואטסאפ ובפייסבוק וזה הגיע לעוד מורים ולבתי ספר בעולם. בעצם, בעזרת המורים, גילינו את הפוטנציאל המדהים הזה של האפליקציה".

התפנית הזו הביאה לבניית חלקים שלמים חדשים של מה שכבר ראוי לתואר פלטפורמה. שורה של פיצ'רים שמסייעים בלימוד אנגלית כמו מילון למילים הקשות בטקסט, תרגול של הילד בהבנת הטקסט שקרא, וגם כלים למורים, שמאפשרים למשל בחירה של אוצר המילים והתאמת רמת השפה באופן אישי לכל ילד. מעבר לזה נוספה מערכת שלמה של כלי ניהול למורים, עם יכולת לעקוב אחר התקדמות כל אחד מהילדים, לראות את מידת הפעילות שלו ולזהות את הקשיים שהוא נתקל בהם.

"מבחינת הילד יש כאן קסם מאוד מגניב, בזה שייצרתי עכשיו סיפור או שיר או שיחה עם בוט, שאני ממש חלק מתהליך הלמידה", אומר קרקר, "אנחנו רואים המון ילדים שפתאום לומדים בצורה הרבה יותר טובה ממה שהיה קודם". מוסיף ירון: "הוספנו פיצ'רים שמבוסס על פידבק מהמורים. אנחנו בקשר מאוד חזק איתם באופן קבוע ובונים את המוצר סביב הפידבק שלהם והצרכים שלהם, ומתפוצץ להם המוח. ראינו 100% השתתפות של הילדים והמורה אמרה שיש תלמידים שלא דיברו כל השנה ופתאום פה הם משתתפים".

מורה בכיתה, אילוסטרציה (צילום: getty images)
מורה בכיתה, אילוסטרציה. "מבחינת הילד יש כאן קסם מאוד מגניב"|צילום: getty images

אפשר לנחש שילדים יבדקו את גבולות המערכת? למשל עם מילים שגורמות להם להסמיק.
ירון: "ראינו את זה קורה בלייב, כשבאנו לבקר באחד מבתי הספר. ברגע שיש קופסה של טקסט, שאפשר להכניס בה מה שאתה רוצה, הם מכניסים מה שהם רוצים. אז יש לנו סינון ואנחנו תופסים את כל המילים שלא רלוונטיות וגם תמונות שלא מתאימות לילדים. אין מצב שיעלה משהו לא ראוי".

בני נוער לא מנסים להטריל את המערכת, למשל בסיפורים על פוליטיקאים או ידוענים?
"אז ראינו סיפורים על טראמפ, על אילון מאסק, יש כל מיני. פוליטיקה מבחינתנו זה לא מילים גסות. אבל בגלל שהתוכן מותאם לרמת האנגלית של הילדים, בכל מקרה לא תקבל מסרים חזקים".

ירון: "ראינו סיפורים על טראמפ, על אילון מאסק, יש כל מיני. פוליטיקה מבחינתנו זה לא מילים גסות. אבל בגלל שהתוכן מותאם לרמת האנגלית של הילדים, בכל מקרה לא תקבל מסרים חזקים"

צריך להגיד שההתלהבות של משרד החינוך מהטכנולוגיה החדשה לא מחליפה את הצורך להמשיך ולעקוב אחרי היכולות שלה, והשפעתן. מחקרים אקדמיים כבר מצאו שמודלי שפה מסוגלים ליצור הטיה והשפעה על עמדות אפילו אם לא הונחו לעשות זאת. זה חלק מהעובדה שאיש אינו יודע להסביר עד הסוף איך ה-GenAI חושבת. מצד שני, תחשבו על הפוטנציאל האינסופי ממש, של אימון AI על שיפור רמת האנגלית של התלמידים, כך שהיא תציג להם סיפורים ותרגולים שהיא זיהתה שמובילים כל אחד ואחת מהם לשיפור היכולות שלהם. טכנולוגיה כזו תתעלה לאין שיעור על היכולות של המורים.

האם ה-AI תחליף בסוף את המורה לאנגלית?
קרקר: "אנחנו אומרים למורים – 'זה כלי שהולך לעזור לכם, לא להחליף אתכם'. וזה כלי עזר מאוד משמעותי. זה מפנה להם זמן לעשות דברים יותר חשובים בצד האישי, בצד הרגשי, לשבת עם כל ילד וילדה ולהבין איפה הם עומדים. יש כיום בעייה של מחסור במורים וגם כאן הכלי הזה יוכל לסייע. מורים יכולים לעבוד עם הרבה יותר תלמידים".

"השוק הישראלי הוא זירת ניסויים מבחינתנו"

חברת Storywizard.ai הוקמה בנובמבר 2022 על ידי נדב ירון (CEO) ואופיר קרקר (CTO). בשבעה חודשים שעברו מאז הספיקו השניים האלה לבנות ולעצב את האפליקציה, להרחיב את התכונות שלה לפלטפורמה למערכת החינוך, וליצור קשרים עם בתי ספר בארץ ובעולם. עד כה יש להם מעל 17,000 משתמשים ב-168 מדינות, מתוכם 300 לקוחות משלמים לפי מודל עסקי של תשלום פר-סיפור (10 דולר לשלושה סיפורים, 20 דולר ל-12 סיפורים) או של מינוי שנתי.

המערכת עברה תהליך אישור של משרד החינוך וכעת היא מוצעת לבתי הספר כחלק מהכלים שמשתלבים בתוכנית הלימוד באנגלית. אבל הפוקוס של החברה הוא על שווקים בינלאומיים.

"השוק הישראלי מעניין אבל אנחנו כמובן מתעניינים יותר בשוק האמריקאי ובאירופה," אומר קרקר, "השוק הישראלי מבחינתנו הוא זירת ניסויים שמאפשרת לשפר את המוצר. גם התקשורת שלנו עם הישראלים הרבה יותר פתוחה מלדבר עם מורה אמריקאי, שישמח לתת פידבק אבל הוא תמיד עטוף בפצפצים. אנחנו רוצים לקבל את הפידבק הכן של מורה שמתבאסת או שרוצה שתוסיף לה פיצ'ר שממש חשוב לה".

אופיר קרקר: "התקשורת שלנו עם הישראלים הרבה יותר פתוחה מלדבר עם מורה אמריקאי, שישמח לתת פידבק אבל הוא תמיד עטוף בפצפצים. אנחנו רוצים לקבל את הפידבק הכן של מורה שמתבאסת"

איך חשבתם להתפרנס מזה? מה המודל העסקי שלכם?
ירון: "אנחנו שני אנשים שעושים את זה פול-טיים. עזבנו משרות הייטק מפנקות כדי ללכת להרפתקה הזו. בתחום ה-B2C אנחנו מוכרים באנדלים של סיפורים עבור מחיר נתון מתוך מחשבה לעבור בקרוב למודל של מינויים. בתחום בתי הספר זה מודל מנוי בכל מקרה, מחיר לתלמיד לשנה. כרגע אנחנו פחות בעניין של לעשות על זה מיליונים ויותר בעולמות החדירה לבתי ספר וללמוד תוך כדי ריצה".

מכירות לציבור הרחב נחשבת לפעילות יקרה במיוחד.
"אז את כל זה אנחנו עושים עם אפס הוצאות על שיווק. אנחנו נהנים מאוד מתופעת הפה לאוזן. מורות ששומעות על זה מפיצות את זה לאלפי קבוצות ופונים אלינו להשתמש במוצר להטמעה בבתי ספר. בעולמות המשפחות – נותנים סיפור ראשון חינם וכשאתה רוצה עוד אחד אתה עושה שיתוף ברשתות חברתיות ומקבל עוד אחד בחינם. האפקט החברתי הזה יצר תפוצה מטורפת של אימוץ הפלטפורמה. אנחנו לא עושים כלום ויש לנו טראפיק אורגני מדהים".

יש משקיעים מתעניינים?
"מדברים איתנו המון קרנות VC למיניהן. אנחנו כרגע מעדיפים להשאיר את זה במודל בוטסטראפ. אנחנו גדלים בקצב שלנו וממומנים עצמית כמובן. כשתגיע העת נעשה את המהלך הזה. אנחנו רואים לקוחות שמתחילים לשלם, מה שנקרא 'סימני נפט'. נוח לנו ככה, אז אנחנו שומרים על מערכות יחסים וכל מי שרוצה לדבר אנחנו מדברים באהבה ומראים את המוצר אבל כרגע מעדיפים לרוץ בוטסטראפ".

שני יזמים מנוסים כמוכם, בחרתם דווקא בתחום ה-Edtech להקים את המיזם שלכם? ידוע שהוא סובל מתת-תקצוב למרות חשיבותו הרבה.
"מבחינתנו להתעסק בחינוך זה יחסית חדש אבל די טבעי, אנחנו שנינו הורים צעירים וחשוב לנו שהילדים יצרכו תכנים איכותיים וילמדו בצורה אפקטיבית. כמובן שזו לא פילנטרופיה ואנחנו רוצים להרוויח כסף אבל בהחלט יש כאן הזדמנות לבנות מוצר שהולך לשנות את הדרך שבה הילדים לומדים".

איפה תהיו בעוד שנה?
קרקר: "יש לנו יעדים ברורים. אנחנו רוצים להיות באלף בתי ספר בעולם, עם מינויים שנתיים. מבחינתנו זה יעד שאומר שהגענו לפרודקט/מרקט פיט. ואז יש גם הכנסה מאוד משמעותית והיא תאפשר לנו לגייס הון בוולואציה טובה".