הכל התחיל כשאופיר אורנשטיין היה בן 18, וגילה עניין עמוק במדיטציה ובטכניקות ריכוז והירגעות. "התחלתי לקרוא על מדיטציה, לתרגל, ואז הבנתי שלמוח שלנו יש יכולות לייצר דברים, אבל לנו אין שליטה מודעת להם, לפחות אם לא מתרגלים המון. רציתי להבין איך יכולים לאפשר את היכולות האלה לכולם בלי שנים של תרגול או עלייה להרים נידחים להתבודדות. השאלה היתה איך להעביר את המהות של הדברים האלה בצורה טכנולוגית".
אורנשטיין בחור יסודי. הוא השלים לימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת חיפה ותואר שני במדעי המוח בטכניון ובגיל 28 הרגיש שצבר מספיק ידע להקים את חברת נייקס טכנולוגיות (NYX Technologies), שתפתח את הטכנולוגיה שלו: הנגשת פעילויות מוחיות לבני אדם, פעולות שהמוח מבצע בצורה לא רצונית והטכנולוגיה מאפשרת להפעיל אותן בצורה יזומה. התחום הראשון שנבחר כדי להשתמש בטכנולוגיות האלה הוא השינה.
שנת לילה ערבה היא אולי דבר שכולנו מייחלים לו, אבל המחקרים יודעים לספר שכ-30% מהציבור סובלים מבעיית נדודי שינה – קשיים בהירדמות, קושי לחזור לשינה לאחר התעוררות, תחושת עייפות עם ההשכמה. 10% מהאוכלוסייה סובלת מקשיי שינה כרוניים, אינסומניה בשפה המדעית. אלה שווקים גדולים שמחפשים פתרונות לשיפור איכות החיים של בני האדם.
יש סיבה לא להיעזר פשוט בכדור שינה?
"יש לכדורים הרבה חסרונות. הם אמנם עושים את הצעד הראשון של לעזור לך להירדם אבל המחיר בא אחרי זה - שאר שלבי השינה שלך בלילה לא הולכים להיות איכותיים. אתה לא יכול לבצע מעבר בין שלבי השינה בצורה תקינה ולמעשה אתה נמצא במצב שינה קלה כל הלילה ולא מגיע לשינה עמוקה, שנת REM. מעבר לזה יש תופעת התמכרות ואנשים מגיעים למצב שהם לוקחים שמונה תרופות שונות ומבקשים מהרופא את התשיעית".
אייל לוין, מנכ"ל NYX: "אנחנו רוצים לעזור לאנשים לישון יותר טוב ולכן בסוף נרצה להגיע לכל אדם. מבחינת אסטרטגיה עסקית אנחנו מתחילים כמכשיר רפואי שדורש מרשם של רופא. אנחנו לא רוצים להיות עוד גאדג'ט. יש המון מדע מאחורינו, ומכיוון שאנחנו משתמשים בביולוגיה אנחנו חייבים להיות מאוד אחראים"
אז מה החלופה לתרופות? בדרך כלל טיפול פסיכולוגי כמו CBT-I שמצייד את המטופלים בטכניקות הירדמות, או טיפולי היגיינת שינה (Sleep Hygiene) – לא להשתמש במכשירים דיגיטליים לפני השינה, לא לאכול לפני השינה, לא להיכנס למיטה אם אתה לא עייף. כדי להצליח בזה, צריך להתמיד בתרגול ובטכניקה. שגרת החיים של רבים מאיתנו לא מאפשרת את זה.
הטכנולוגיה שפיתחה נייקס מבוססת על קריאת גלי המוח של המטופל ולאחר מכן גירוי המוח בדרך מותאמת אישית באמצעות בינה מלאכותית, שתשרה עליו שינה. קריאת גלי מוח היא פרקטיקה ותיקה: מכשיר ה-EEG (אלקטרואינצפלוגרם אם אתם מתעקשים) עושה זאת באמצעות אלקטרודות שמודבקות לגולגולת. כך נמדדים גלי אלפא, גלי בטא (מצב עירנות) גלי תטא (שינה קלה) וגלי דלתא (שינה עמוקה).
נייקס פיתחה טכנולוגיית מכשור רפואי לביש, למעשה חביש. המכשיר מונח על ראשו של המטופל מבלי שיש צורך להצמיד את האלקטרודות בנפרד או לחבר אותו לחשמל כמו במעבדה. המכשיר לומד את פעילות גלי המוח המאפיינת את המטופל, ולאחר מכן משתמש בתדר הגלים האלה כדי להשרות שינה באמצעות גרייה חשמלית. "אנחנו מחקים את התהליך הטבעי של התחלת השינה ומלמדים את תאי המוח להסתנכרן ביחד. זה סוג של קוצב לב – רק למוח", אומר אורנשטיין.
בשלב הזה מתנהלים סדרה של ניסויים בטכנולוגיה החדשה בהם משתמשים באבטיפוס של מערכת הראש, על מנת לבחון את הפטנטים של החברה לאלקטרודות יבשות ולשילוב המערכת הממוחשבת בתוכן. העיצוב של המוצר המסחרי כבר הושלם, בסיוע מעצבי מוצרי אלקטרוניקה וגיימינג, והוא יגיע לייצור בחודשים הקרובים. בדרך לשוק צריך רק לעבור ב-FDA האמריקאי וה-CE האירופאי, ולשם כך נערכים כעת הניסויים.
חברת נייקס טכנולוגיות הוקמה באוגוסט 2016 על ידי אורנשטיין ה-CTO, ותומר אהרונוביץ' שהיה המנכ"ל. לפני כשנה עזב אהרונוביץ' את החברה ובמקומו הגיע אייל לוין. לוין היה לפני כן מנכ"ל חברת שירותי הבריאות שח"ל באירופה. "הרבה שנים עשיתי ניטור לאנשים", הוא אומר. "תוכניות ללב, לריאות, לסכרת, אבל בכל פעם שחיפשנו תוכנית טובה למוח – לדיכאון, לסכיזופרניה, נתקלנו בבעיה. כשהפגישו אותי עם אופיר אמרתי 'וואו. זה המקום שבו יש רפואה מותאמת אישית, שמשתמשת בביולוגיה שלך כדי להשיג את האפקט. זה היה החלום הרטוב מבחינתי".
החברה גם גייסה את פרופ' פרץ לביא, מי שהיה נשיא הטכניון וממקימי איתמר מדיקל שנמכרה ב-2021 לחברת Zoll Medical. את הניסויים החברה עם מנהלת עם מעבדת השינה באיכילוב של פרופ' ריבי טאומן, עם הנוירולוג פרופ' ניר גלעדי ועם אוניברסיטת Penn בארה"ב. לדברי החברה, הניסויים עד כה מראים את היכולת המאפיינת שלה להשרות שינה מותאמת אישית בתוך 20 דקות, בהשוואה לגרייה אחרת של המוח. ניסוי נוסף שנערך בגרמניה מתמקד בחולי פרקינסון, שברוב המקרים סובלים מבעיות שינה קשות.
איך הלוקח ישתמש במוצר? יקנה אותו הביתה או ישתמש בו במעבדת שינה?
לוין: "אנחנו רוצים לעזור לאנשים לישון יותר טוב ולכן בסוף נרצה להגיע לכל אדם. אבל מבחינת אסטרטגיה עסקית אנחנו מתחילים כמכשיר רפואי שדורש מרשם של רופא. אנחנו לא רוצים להיות עוד גאדג'ט. יש המון מדע מאחורינו, ומכיוון שאנחנו משתמשים בביולוגיה אנחנו חייבים להיות מאוד אחראים. לכן אנחנו הולכים לרגולציה בארה"ב ובאירופה".
לוין: "הרבה שנים עשיתי ניטור לאנשים. תוכניות ללב, לריאות, לסכרת, אבל בכל פעם שחיפשנו תוכנית טובה למוח – נתקלנו בבעיה. כשהפגישו אותי עם אופיר אמרתי וואו. זה המקום שבו יש רפואה מותאמת אישית, שמשתמשת בביולוגיה שלך כדי להשיג את האפקט"
כלומר אני לא אצטרך לקנות את המכשיר, אלא אקבל אותו מקופת חולים?
"הגוף המשלם יוכל למכור לך אותו - מעבדות שינה, רופאים, קופות חולים או ביטוחים רפואיים. אנחנו נצטרך גם להוכיח את הכדאיות הכלכלית של זה לגופים המבטחים. אנחנו נהיה ה-CPAP (מכשיר למניעת נחירות) של האינסומניה, זה המודל העסקי שאנחנו הולכים איתו".
למעשה המודל העסקי של נייקס קצת יותר מסובך, וזאת בגלל מרכיב ה-AI שמנתח את גלי המוח ומתאים את הטיפול לאדם שמקבל אותו. פעילות המערכת מורכבת ממערכת הראש של המטופל; מאפליקציה המפעילה אותה; ממערכת ניתוח נתונים שיושבת בענן ומדוחות תקופתיים שמקבל הרופא המטפל. בחברה מעריכים כי המכשיר עצמו יעלה בין 500 ל-1,000 דולר, ובנוסף לו יידרשו דמי מנוי בעלות של כמה עשרות דולרים בחודש. התוכנית העסקית של החברה מדברת על כניסה לשוק בעוד 24 חודשים, ועד אז בכוונתה לקבל את רשיונות הרגולציה וגם להתחיל בייצור המכשירים.
"רוצים להוכיח שהצלחנו לגרום לאנשים לישון יותר טוב"
בעולם הטכנולוגיה הרפואית קצב ההתקדמות לעולם יהיה איטי. שש שנים מאז הקמתה, החברה גייסה עד כה 4 מיליון דולר מקרן Joy Ventures שמתמחה בטכנולוגיות mental wellbeing, וכן מכמה משקיעים פרטיים ומרשות החדשנות. החברה השתתפה בכמה אקסלרטורים בהדסה, באינטל, וב-EISP 8200, וכעת היא פועלת במסגרת תוכנית IN-VENTech של עיריית חיפה לקידום סטארט אפים ברובע הנמל בעיר. בחברה אומרים שהקשרים של IN-VENTech הביאו לקשרים עם רופאים בכירים בארה"ב.
כעת מתכננת החברה סבב גיוס הרחבה לסיד בהיקף של 3 מיליון דולר, שייאפשר לה להשלים את שלבי הרגולציה. "כדי לצאת מהגראז' צריך ללכת קדימה ובסדר גודל אחר. לכן הקמנו מועצה מייעצת ועכשיו אנחנו מגייסים. זה יעזור לנו להביא עוד דאטה ולהגיע לרגולציה. סבב גיוס A גדול יבוא אחר כך לקראת הקמת מערכות שיווק. אנחנו עוד לא שם", אומר לוין.
חברות המכשור הרפואי הגדולות מגלות בכם עניין?
"אנחנו עובדים מולן בשני ערוצים: גם מול החברות הגדולות ביותר בתחום הגרייה החשמלית של המוח וגם מול חברות תרופות. לדוגמה את מחלת פרקינסון - אנחנו לא נרפא את החולים אבל אנחנו יכולים מאוד להקל על החולים ולכן הצירוף של תרופה ומכשיר יכול להיות מאוד מעניין עבור החברות".
ואולי אחת החברות הגדולות תרצה לרכוש אתכם?
"אנחנו כרגע לא נמצאים שם, זה לא מסומן אצלנו כמטרה. אנחנו מאוד רוצים להגיע למקום שנוכיח שהצלחנו לגרום לאנשים לישון הרבה יותר טוב. התוצאות שלנו כבר שם. הוולואציה שלנו תשתפר עם זה וגם היכולת שלנו להגיב תהיה הרבה יותר טובה. יש עוד הרבה דברים שאפשר יהיה לעשות עם הטכנולוגיה שלנו, אז אנחנו רוצים להמשיך לפתח את זה לפני שאנחנו נמכרים למישהו".