אין חברת סטארט אפ ישראלית שלא נתמכה, או לפחות ביקשה להיתמך על ידי רשות החדשנות בתחילת דרכה. בכתבה הקודמת ראינו שלרשות יש השפעה מהותית על חברות בתחילת דרכן, בעיקר כשמדובר בחברות שיש סיכון בהשקעה בהן, וכיצד היא יכולה לעודד הקמת אקו-סיסטם וצמיחת חברות חדשות בכל תחום שתמצא לנכון. בכתבה הזו אנחנו משלימים את התמונה ומגלים שיש גם קולות אחרים.
לא כולם מוחאים כפיים לפעילות של רשות החדשנות ולדרך שבה היא מקבלת החלטות. הביקורת מרוכזת בחולייה אחת בשרשרת: השלב בו מחליטים ברשות אם לאשר או לדחות את בקשת התמיכה שמגישה חברה.
לאורך השנים היו מי ששיבחו את רשות החדשנות ואת תרומתה להצלחתם, וכאלו שהתמרמרו על כך שבקשותיהם לתמיכה נדחו. בשנים של שפע בגיוסי הון מפלס התלונות נמוך בהרבה, אבל עכשיו, בשנים שקשה מאוד להשיג אפילו מימון פרה-סיד זעיר, ההחלטה של רשות החדשנות יכולה לגרום לחברה להיות או לחדול.
יש רשימה ארוכה של חברות שרשות החדשנות תמכה בהן בתחילת הדרך, לפעמים כשהשוק הפרטי התרחק מהן. ברבים מהמקרים ההערכות של הרשות היו מדויקות. מייסדי Jfrog, שכיום נסחרת בנאסד"ק, סיפרו פעם שבתחילת הדרך נדחו על ידי קרנות ההון סיכון ומה שאפשר להם להתקדם היה כסף מחברים ותמיכה של קרוב למיליון דולר של רשות החדשנות.
חברת מזור רובוטיקס החלה את דרכה בחממת הטכניון ונמכרה ב-2018 למדטרוניק ב-1.6 מיליארד דולר, אבל מנכ"ל החברה אורי הדומי סיפר שבתקופה שקרנות הון סיכון נמנעו מלתמוך בחברה, ברשות החדשנות האמינו בה לאורך כל הדרך.
חברת נוירודרם הוקמה במסגרת חממה טכנולוגית ונמכרה ב-2017 למיצובישי היפנית ב-1.1 מיליארד דולר - וגם במקרה שלה המנכ"ל עודד ליברמן התבטא בכעס על קרנות ההון סיכון הישראליות שלא השקיעו בחברה, זולת התמיכה מרשות החדשנות.
קוונטום מאשינס (QM) היא אחת החברות שנהנו מתמיכה של רשות החדשנות. היום היא מהבולטות בעולם הקוונטום ומובילה את מרכז הקוונטום הישראלי שהוקם לאחרונה."מיחשוב קוונטי באופן טבעי סוחף פחות השקעות מהשוק הפרטי", אומר מנכ"ל החברה ד"ר איתמר סיוון. "ברשות החדשנות היתה נכונות אדירה לתמוך בתחום, בחוקרים וביזמים".
מבחינת סיוון, חוויית העבודה המשותפת עם הרשות היתה חיובית ביותר: "בשנים האחרונות היה שם תהליך מאוד מעניין של גמישות ונכונות לעזור. זה לא מרגיש כמו לעבוד עם גורם ממשלתי אלא כמו עם חברה, עם שותפים".
חברת הטכנולוגיה החקלאית Cropx, מהבולטות בתחום האגרוטק העולמי, היא דוגמה נוספת למעורבות רשות החדשנות שבסופו של דבר הניבה תוצאות מצויינות. מנכ"ל החברה תומר צח מרוצה: "אנחנו נעזרים ברשות מאז תחילת הדרך וגם בשלבי הביניים", אמר לנו.
"המנגנון הזה של תמיכה בהייטק הוא גאונות של ממשלת ישראל", אומר צח. "החל משנות ה-80 כשהקימו את מנגנון האינקובטורים שגדל להיות תעשיית ההון סיכון של שנות ה-90. היום זה יתרון מאוד תחרותי. כשאנחנו מגייסים כספים והמשקיעים רואים שיש פה השתתפות של ממשלת ישראל לאורך הדרך, זה מאוד מחזק אותנו ועוזר לגייס כספים".
מכים על חטא
אך יש גם מקרים אחרים, למשל של חברות שהרשות תמכה בפעילותן ושנכשלו. מטבע הדברים המנכ"לים שלהן פחות ששים להתראיין. או מקרים שבהם הרשות החליטה לסרב לבקשת התמיכה בפרויקט מסוים, כשבהמשך הדרך התברר שזו היתה חברה מצוינת שזכתה להישגים. על המקרים האלה ברשות החדשנות מכים על חטא.
אפשר לחשוב על כמה חברות כאלה, למשל Biologic Design של פרופ' ינאי עופרן שפיתחה ננו-רובוט - נוגדן מבוסס AI למלחמה בסרטן - וחתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות פארמה גדולות. ברשות החדשות יודו בינם לבין עצמם שכנראה טעו כשלא תמכו ב-Biologic Design, ולא הבינו את המהפכה שהטכנולוגיה שלה מציעה.
דוגמה נוספת היא אוויאיישן (Eviation Aircraft) שפיתחה מטוס נוסעים קטן חשמלי לטיסות קצרות. החברה גייסה 200 מיליון דולר עד שנרכשה ב-2019 על ידי חברה מסינגפור, וכיום יש תור ארוך של לקוחות שממתינים לקבלת המטוסים הראשונים. בתחילת הדרך היא הגישה בקשות לרשות החדשנות ונדחתה.
היו"ר והמשקיע הראשון של אוויאיישן, אביב צידון, לא נשמע מאוכזב במיוחד: "רשות החדשנות, כבודה במקומו מונח, הם עושים עבודה מצוינת. יש סביב הכסף הרבה בירוקרטיה, ולארגונים גדולים יותר קל לנהל את זה ולכן הם מצליחים לקבל יותר. אבל הם עזרו לנו בכל מיני קטעים לאורך הדרך ואנחנו מחזירים להם כסף לפי החוק", הוא אומר.
"הדבר המעניין זה לעקוב אחרי הכסף: כמה כסף הם נותנים ולאיזה סוג של חברות הם נותנים בפועל, ואם הכל חוזר או שלא חוזר כלום", ממשיך צידון. "אם יש אחוז מסויים שהוא מענק (מהרשות - ט"ש), ואתה מוסיף 10% לדבר הזה, יכול להיות שההתעניינות בקול קורא תהיה פי שניים, כי לחלק מהאנשים יש רתיעה מהבירוקרטיה הנילווית (למעורבות של הרשות - ט"ש)".
יזם: "אין אף VC בעולם שיכול להתהדר ב-40% הצלחה. או שיושבים שם קוסמים, שיודעים לזהות הצלחות מאוד מוקדם - ואז שיצאו לשוק הפרטי ויעשו מיליארדים; או שהאסטרטגיה שלהם היא להשקיע איפה שאין קושי, אחרי הסיכון, בחברות שלא באמת צריכות את העזרה"
יזם אחר שרשות החדשנות סירבה לאשר את בקשות המענק שלו התבטא יותר בחריפות תוך שהתנה את פרסום הדברים בעילום שם: "הקמתי שלוש חברות עד היום, חברות שגייסו מאות מיליוני דולר ושיש להן כבר הכנסות ובשום שלב רשות החדשנות לא היתה יכולה לעזור לנו.
"היה שלב שחשבנו שהם יכולים לתמוך בפיתוח תרופה שלנו. הם אישרו את הבקשה מיד אבל גררו אותנו בגלל ענייני תקציב וממשלה ובסוף נתנו לנו רבע ממה שאושר לנו. ההסבר היה שקודם נותנים לגדולים ואת מה שנשאר נותנים לקטנים. במבט לאחור - העלויות של הגשת הדוחות השנתיים והנהלת החשבונות היו יותר גבוהות מהכסף שקיבלנו".
לטענת אותו יזם, רשות החדשנות חוטאת למטרתה המקורית של קידום חברות צעירות ומעדיפה חברות בוגרות ומוכחות: "בתעשיית הביוטק רשות החדשנות לא משחקת תפקיד משמעותי עבור סטארט אפים. היא עוזרת לחברות מבוססות וגדולות, לשם הולך רוב הכסף ושם רוב תשומת הלב שלהם".
לדבריו, שיעור התמלוגים הגבוה שבו מתהדרת רשות החדשנות מצביע לא על הצלחה כי אם על כישלון: "אין אף VC בעולם שיכול להתהדר ב-40% הצלחה. או שיושבים שם קוסמים, שיודעים לזהות הצלחות מאוד מוקדם - ואז שיצאו לשוק הפרטי ויעשו מיליארדים; או שהאסטרטגיה שלהם היא להשקיע איפה שאין קושי, אחרי הסיכון, בחברות שלא באמת צריכות את העזרה".
גאונות או כשל מערכתי?
נמוך יותר בסולם הביקורת על רשות החדשנות נמצאות חברות שלא עברו את סף אישור הבקשה שלהן לקבלת תמיכה. כאן אפשר לשמוע טענות על דרך עבודת המנגנון של רשות החדשנות, בעיקר על זוגות הבודקים שנשלחים כדי לבחון את החברה.
המבקרים טוענים שהבדיקות שמבצעים אנשים רשות החדשנות לא מעודכנות, ושהשאלות שלהם הראו על חוסר בקיאות. הם מתלוננים גם על מבדקים קשוחים שמתישים את היזמים במפגשים ארוכים עם אינספור שאלות צולבות והותירו אותם עם תחושת השפלה.
רני פלאוט, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת AIR הישראלית, מצא עצמו בעמדת המתלונן אחרי שנדחתה בקשתו להצטרף לפרויקט הרחפנים הישראלי. בפרויקט מפותחת בימים אלה יכולת של הטסת נוסעים באמצעות רחפנים. עבור AIR, שמפתחת רחפן/מטוס קל, זו היתה עשויה להיות דחיפה משמעותית שתקציב נאה של מיליון שקל לצידה. הבקשה של AIR נדחתה בטענה שהטכנולוגיה לא בשלה מספיק, מה שגרם לו לערער על ההחלטה וגם לצאת בהאשמות על דרך קבלת ההחלטות של רשות החדשנות ועל ההחלטה לאשר רחפנים סיניים ולא ישראליים במסגרת הפרוייקט.
"יש פה כשל מערכתי. מי שבודק את החברות הם הבודקים של הרשות. אני לא רואה את הוועדה, ואז הם נותנים רק חוות דעת, וזה מחטיא את המטרה שלשמה הדבר הזה נועד: לקדם טכנולוגיות ישראליות", התלונן פלאוט בשיחה איתנו. לפני כמה ימים התקבלה התשובה על הערעור: AIR תוכל להשתתף בפרוייקט וגם לקבל את התמיכה לאחר שהראתה שהשיגה אישור מרשות התעופה האזרחית, אישור לא היה ברשותה לפני כן.
גורם ברשות החדשנות התרעם על הביקורת כלפי תהליך הבחינה של אנשיה. הוא מספר על מקרה שבו הבודקים, שהיו פיזיקאים, הראו שאין כל היתכנות להצעה שהעבירה לה חברה שביקשה תמיכה. אבל שפע יחסי ציבור הביאו אותה הרחק קדימה עד שהתברר שהטכנולוגיה התרסקה
גורם ברשות החדשנות התרעם בשיחה עם tech12 על הביקורת כלפי תהליך הבחינה של אנשיה. לדבריו, בחלק מהמקרים היזמים צריכים לשמוח שממצאי הביקורת לא מתפרסמים. כדוגמה הוא מספר על מקרה שבו הבודקים, שהיו פיזיקאים, הראו שאין כל היתכנות להצעה שהעבירה לה חברה שביקשה תמיכה. אבל שפע יחסי ציבור ואהדת המשקיעים הביאו אותה הרחק קדימה - עד שהתברר שהטכנולוגיה התרסקה.
מקרה אחר שמדגים הגורם ברשות הוא של בקשה שהגישה חברה שהיתה לטענתו ריקה מתוכן והתגלתה כהיעדר חדשנות בתוך פרויקט שנועד לקדם טכנולוגיה פורצת דרך. "כמובן שבתור משקיע שעושה מאות החלטות השקעה בשנה, יש לנו טעויות" אומר הגורם, "לא טועה רק מי שהולך על בטוח למקומות בלי סיכון".