זמן הוא גורם קריטי כשמדובר בטיפול במקרי שבץ וגם במקרי חירום אחרים. הטכנולוגיה של Viz.ai מאפשרת לקצר תהליכים - ולהציל חיים. "אם מישהו חלילה עובר תאונה בכפר סבא ולוקחים אותו לבית החולים מאיר ועושים לו שם סריקה, ומתברר שיש דימום וצריך להעביר אותו לבלינסון לניתוח", מסביר ד"ר דוד גולן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Viz ומייסד משותף, "אז עובר זמן עד שהסריקה תגיע לרדיולוג, ואז הוא צריך להתחיל לדבר עם בלינסון. במערכת שלנו, שלוש דקות לאחר הסריקה כל הטלפונים מצפצפים וכל מי שמעורב בהליך הזה מקבל התרעה. מנתח מוח, שישן בבית, מתעורר מהצפצוף ואומר 'יש לי 20 דקות להיות בחדר ניתוח' והוא מתלבש ורץ". מחקר שנערך בבית החולים Mount Sinai בניו יורק הראה ירידה של 40% במספר חולי השבץ שנותרו נכים לאחר האשפוז, מאז שהוכנסה מערכת Viz לשימוש.
Viz בעצם מעניקה לבתי החולים יכולת לזרז את הטיפול במצבי חירום במקרים של שבץ, דימומים מוחיים, והשנה נוספו גם תסחיפי ריאה, קרעים באבי העורקים ומפרצות מוחיות. החולה מופנה לסריקת CT ומיד עם סיומה ה-AI מזהה את הבעיות באמצעות ראיית מחשב ומתריעה עליהן לכל הגורמים שאמורים לטפל בהן. האפליקציה לרופאים של ויז מכילה כלי לבחינת הסריקות וצ'אט מאובטח שמאפשר קבלת החלטות ביניהם. "המטרה בזיהוי הממצאים היא לא להחליף את הרדיולוג ואנחנו לא מתיימרים להיות יותר טובים ממנו", אומר גולן, "המטרה היא לקצר זמנים".
הטכנולוגיה של ויז מעניקה לבתי החולים יכולת לזרז את הטיפול במצבי חירום במקרים של שבץ, דימומים מוחיים, תסחיפי ריאה וקרעים באבי העורקים. החולה מופנה לסריקת CT ומיד עם סיומה ה-AI מזהה את הבעיות באמצעות ראיית מחשב
כעת Viz מעדכנת כי השלימה סבב גיוס D בהיקף של 100 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 1.2 מיליארד דולר. גולן, (שגם הופיע אצלנו ברשימת המשפיעים), מודה בכנות: "קו המיליארד דולר זה רק מספר. רצינו למלא את הקופה ולגייס משקיעים כדי שנוכל לגדול בלי חשבון. יש לנו עכשיו מסלול ריצה של ארבע שנים, אבל אנחנו לא נאיביים - IPO הוא משהו אפשרי".
המערכת מותקנת כבר בכ-1,000 בתי חולים, רובם בארה"ב. לפי נתוני החברה, בכל 32 שניות בממוצע מטופל אדם באמצעותה. החברה קיבלה אישור FDA לתוכנות AI המזהות מקרי חירום רפואיים והכרה של ביטוח הבריאות הפדרלי שמשלם לבתי החולים על השימוש במערכת, מה שמעודד את מכירותיה.
"במערכת שלנו, שלוש דקות לאחר הסריקה כל הטלפונים מצפצפים וכל מי שמעורב בהליך מקבל התרעה. מנתח מוח, שישן בבית, מתעורר מהצפצוף, מתלבש ורץ". מחקר שנערך בבית החולים Mount Sinai הראה ירידה של 40% במספר חולי השבץ שנותרו נכים מאז שהוכנסה ויז לשימוש
"יש עוד מוצרים בפיתוח עם הרבה הזדמנויות חדשות", מספר גולן. "למשל, אם עד היום עשינו בעיקר רפואת חירום, אז עכשיו אנחנו מסתכלים על ממצאים מקריים, למצוא דברים שלא חיפשו אותם, לזהות סרטן שרק התחיל או הסתיידות עורקים לפני שצריך ניתוח. איך נחשפתי לדבר הזה? ישבתי בכנס וישב לידי רופא ריאות. סיפרתי לו מה אנחנו עושים ופתחתי את האפליקציה, הראיתי לו מקרה של חשד לשבץ. והוא הסתכל ואמר: 'יש פה גידול בריאה'. אז אנחנו רואים חולה כל חצי דקה ו-10% מבני האדם מסתובבים עם משהו שהם לא יודעים עליו. ואפשר לתפוס את כל הדברים האלה בזמן".
כניסה לתחומי חירום חדשים, זה אומר שאתם צריכים לאסוף דאטה חדשה על חולים?
"בהרבה בתי חולים משתמשים בוויז לא רק למקרי שבץ, וכך יש לנו סריקות של איברים רבים. בשנתיים האחרונות בגלל הקורונה והמעבר לעבודה מרחוק השתמשו בוויז כדי להבין סריקות קורונה וסריקות חזה וכך שיצא שבאופן אורגני יש לנו דאטה מאוד גדולה. איפה שאין לנו דאטה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם בתי החולים. ויז חולשת היום על דאטה-סט עצום, כש-1,000 בתי חולים מזרימים חלק מאוד גדול מהדימות שלהם אלינו.
איך אתם שומרים על פרטיות החולים עם כל הזרמת הדאטה הזאת?
"זו נקודה ממש חשובה וממש בהתחלה אמרנו שחייבים להתייחס אליו. אמרנו לבתי החולים שאנחנו מוציאים את כל התיק של החולים לענן והקמנו סביבה מאוד מאובטחת עם המון תקנים של אבטחת מידע. עשינו את זה כי אנחנו מאמינים שהתקשורת בין הרופאים באפליקציה של המערכת היא חלק משמעותי מהערך של המוצר, וברגע שיש צ'אט אז הם יכתבו פרטים של חולים ואין לנו שליטה על זה. כשיצאנו לשוק ב-2017 זו היתה נקודת שינוי והבשלה בהבנה שהשימוש בדאטה חשוב. אם הייתי משיק את המערכת שנה קודם אף אחד לא היה מסכים לקנות אותה ובאמת העסקאות הראשונות דרשו הרבה מאמץ. מאז הקורונה יש שינוי דרמטי ובתי החולים פתחו את זה לחלוטין. היום זה פחות נושא במחלוקת בארה"ב, אבל באירופה ובישראל עדיין קצת שמרנים".
"ישבתי בכנס וישב לידי רופא ריאות. סיפרתי לו מה אנחנו עושים ופתחתי את האפליקציה, הראיתי לו מקרה של חשד לשבץ. והוא הסתכל ואמר: 'יש פה גידול בריאה'. אז אנחנו רואים חולה כל חצי דקה ו-10% מבני האדם מסתובבים עם משהו שהם לא יודעים עליו. ואפשר לתפוס את כל הדברים האלה בזמן"
150 עובדים במרכז הפיתוח בארץ
חברת Viz הוקמה ב-2016 על ידי ד"ר כריס מנסי, נוירוכירורג בהכשרתו המשמש כמנכ"ל וד"ר דוד גולן, מומחה לסטטיסטיקה ולבינה מלאכותית, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות. החברה מדווחת על גידול בהכנסות של פי 2.5 לעומת השנה הקודמת, ואם להתבסס על ההערכות אז, מדובר כיום על הכנסות שנתיות של כ-50 מיליון דולר. מספר המועסקים בחברה גדל פי שלושה והיא מעסיקה כיום 340 עובדים, בהם 150 במרכז הפיתוח בישראל. בשנה הקרובה מתכוונת החברה לגייס כ-100 עובדים חדשים בישראל ו-100 נוספים בשלוחות האחרות שלה בארה"ב ובאירופה.
המשקיעים של Viz ככל הנראה מאמינים ביכולת של החברה להגיע להנפקת מניות בלוח זמנים מהיר: סבב הגיוס הובל על ידי שתיים מקרנות ההון סיכון הגדולות - Tiger Global ו-Insight Partners – שמצפות לתשואה גבוהה על ההשקעות שלהן. בסיבוב השתתפו גם משקיעים קודמים בחברה, בהם: Scale Ventures,Kleiner Perkins ,Threshold ,Google Ventures, Sozo Ventures ,CRV ו-Susa. סך ההשקעות שגייסה ויז עד כה מגיע ל-250 מיליון דולר.
גולן אומר כי החברה נכנסה לתחום עסקי חדש ובעל פוטנציאל עסקי משמעותי, שהוא גם הסיבה לעניין שגילו משקיעים כמו אינסייט וטייגר: פלטפורמת life Science שמציעה לחברות תרופות ולחברות לפיתוח ציוד רפואי יכולת לאתר חולים שמתאימים לניסויים קליניים. המערכת מאתרת חולים באמצעות ניתוח AI של הנתונים שלהם, ומציעה אותם לחברות. "זה מאפשר לגייס חולים הרבה יותר מהר לניסויים קליניים, שהם פעילות מאוד יקרה", אומר גולן, "במקרים מסויימים אנחנו מגדילים את קצב גיוס החולים ביותר מפי שלוש. זה גם תורם לחולים, שמצליחים להיכנס לניסוי, גם תורם לחברה שמביאה את התרופה לשוק הרבה יותר מהר, וגם כל החולים בעולם נהנים מהתרופה שנה-שנתיים קודם".
גולן: "הפורטוגלים והישראלים מסתדרים יחדיו, ממש משלימים. ושוק עובדי ההייטק יותר בתולי שם, אז יותר קל למצוא טאלנטים, בהשוואה לפולין או לאוקראינה. אף אחד לא שיער כמובן, שתהיה מלחמה באוקראינה, כך שזו לא הסיבה שבחרנו בפורטוגל"
התפתחות עסקית נוספת בחברה היא ההתרחבות אל מחוץ לגבולות ארה"ב, עם מכירות ראשונות באירופה. כחלק מהתהליך הזה החליטה החברה על הקמת מרכז פיתוח בפורטוגל שמעסיק 30 מפתחים, וגם מאפשר לתת תמיכה מקומית לבתי החולים בהתאם לדרישות הרגולציה. "המנטליות הפורטוגזית מאוד מתאימה לישראלית", הוא אומר, "הפורטוגלים והישראלים מסתדרים יחדיו, ממש משלימים. ושוק עובדי ההייטק יותר בתולי שם, אז יותר קל למצוא טאלנטים, בהשוואה לפולין או לאוקראינה. אף אחד לא שיער כמובן, שתהיה מלחמה באוקראינה, כך שזו לא הסיבה שבחרנו בפורטוגל".
מי המתחרים שלכם היום?
"המתחרה העיקרית היא חברת RapidAI. יש תחרות אגרסיבית, נלחמים על כל לקוח. זו יריבות מרה למרות שכולם חברים בתחום הזה. הם בצבע אדום, אנחנו בצבע כחול, זה מרגיש לפעמים כמו משחק Red Alert. אבל נכון להיום 500 בתי חולים עברו מראפיד לוויז ואף בית חולים עבר מוויז לראפיד. אנחנו גדלנו מ-0 בתי חולים ל-1,000 בארבע שנים והם נשארו באותו גודל שוק".
המשקיעים בוודאי כבר רואים את האור בקצה המנהרה... אתם בדרך ל-IPO?
"אם הם רואים את האור בקצה המנהרה הם לא שיתפו אותי. אנחנו גם מאוד אופטימיים, אבל לא חושבים על זה כרגע. יצאנו לסיבוב הזה מבלי שנגענו כמעט בכסף של הסיבוב הקודם. זה היה בעיקר כי רצינו למלא את הקופה ולגייס משקיעים כדי שנוכל לגדול בלי חשבון. יש לנו עכשיו מסלול ריצה של ארבע שנים אז לא מתעסקים בזה. נעשה שנתיים של ביצועים ועוד שנתיים שבהן נרים את הראש ונראה איפה אנחנו ומה הצעד הנכון הלאה. אבל אנחנו לא נאיביים: IPO הוא משהו אפשרי".
שומעים עכשיו הרבה על האטת ההשקעות, על ירידת הערכות השווי. אתם חשתם בזה?
"זה אכן מדובר. להגיד שזה היה מורגש? אולי מורגש חלש. זה היה פחות רלוונטי אצלנו כי אינסייט השקיעו בנו כבר בסיבוב הקודם והם מכירים את החברה היטב, זה לא היה הימור מבחינתם. אבל אני שומע מקולגות וממייסדים אחרים שזו תקופה כזו. וגם דוגרי בינינו, באמצע הסיבוב פרצה המלחמה באוקראינה. להגיד לך שזה לא השפיע? זה השפיע. אבל בסופו של דבר סגרנו את הסיבוב בשווי שרצינו וסוף טוב הכל טוב. דברים קורים בשוק אבל אני מאמין שזה יעבור בתוך כמה חודשים. כרגע הרבה משקיעים קצת על הגדר".