האם טכנולוגיית המדע הכמו-בדיוני של חברת לינגהקום (Lingacom) מצליחה לצאת מהמעבדה ולהגיע למבחן השוק? החברה, שפיתחה טכנולוגיה מבוססת חלקיקים שמסוגלת לראות מתחת לפני האדמה, סגרה באחרונה עסקאות בהיקף 2 מיליון דולר עם חברות בתחום ההנדסה האזרחית ועוד עסקאות שלא ניתן לדבר עליהן והיא נמצאת במהלך של סבב גיוס הון בהיקף של 50 מיליון דולר. הדיפ-טק, תרתי משמע במקרה הזה, מגיע למאני טיים.
לינגהקום פיתחה סורקים שמבוססים על חלקיקים תת-אטומיים המכונים מיאונים (Muons). אפשר להקדיש כתבה מדעית שלמה רק למיאונים אבל אם לתמצת את העניין, מדובר באחד החלקיקים היסודיים המרכיבים את החומר ביקום. המיאונים, כך מתברר, נוצרים מבוזון היגס, "החלקיק האלוהי" שהתגלה במאיץ החלקיקים בשוויץ. אבל בעיקר הם נוצרים באטמוספירה כתוצאה מפגיעת הקרינה הקוסמית ואז הם פוגעים בכדור הארץ עם אנרגיה גבוהה וחודרים כל חומר מוצק, כולל את פני האדמה. אם סורקים את עומק החדירה של החלקיקים אפשר לזהות חללים או גופים גדולים מתחת לפני השטח.
הנסיונות להשתמש בסריקת מיאונים התחילו בשנות ה-50 אבל רק בשנים האחרונות הבשילה טכנולוגיית ה"מיאוגרפיה". מדענים השתמשו בטכנולוגיה בין היתר כדי לסרוק את את הפירמידה הגדולה של צ'אופס בגיזה במצרים, ומצאו הודות לכך גלריה בעומק 30 מטרים שלא היתה מוכרת לחוקרים קודם לכן. הטכנולוגיה שימשה גם לאיתור מנהרות מתחת לנאפולי וקבוצות מחקר נעזרות בה בנסיון לחזות התפרצויות הרי געש ביפן ובאיטליה לאחר שהתגלה כי מיאוגרפיה מסוגלת לזהות לבה רותחת. סריקת מיאונים התגלתה גם כדרך יעילה לזהות קרינה רדיו-אקטיבית, ונרתמה לשימוש ביפן לאחר אסון פוקושימה ב-2011.
לינגהקום לקחה את הרעיון המחקרי ופיתחה פלטפורמה תפעולית, שמאפשרת לסרוק את קרינת המיאונים באמצעות חיישנים נייידים ונייחים ומערכת תוכנה שמפענחת את התמונה התת-קרקעית. לטענת החברה, המערכת לא מייצרת קרינה ולכן אינה מסוכנת לבני אדם. שלא כמו מערכות שמשמשות חוקרים, המערכת של לינגהקום מאפשרת ניידות של החיישנים, פרישה מהירה ופיענוח תוצאות באמצעות אלגוריתמים ייעודיים.
מנכ"ל לינגהקום דוד יעיש: "מה שאנחנו מזהים זה את שינוי הצפיפות בחומר. בתחום האזרחי אנחנו מדברים על עשרות מטרים. בתחום של גילוי מינרלים אנחנו יכולים להגיע גם ל-100-150 מטרים"
"פיתחנו חיישנים משני סוגים", אומר מנכ"ל החברה והמייסד המשותף דוד יעיש, "חיישן גלילי שנכנס לתוך הקרקע וחיישן מלבני שיש לו שטח יותר גדול וניתן ליישם אותו במכונות לשיקוף מכולות, אבל גם להשתמש לסריקה תת-קרקעית". חיישני הקרקע קולטים מיאונים ממרחקים גדולים, וככל שהשטח יותר גדול כך הסריקה יותר מהימנה. החיישנים הגדולים יותר מאפשרים סריקה מהירה של מכולות צפופות תכולה, שסריקת רנטגן רגילה לא מצליחה לחדור אותן.
המודל העסקי של החברה הוא מתן שירותים: כך, אם מישהו ביפן רוצה לבצע סריקה, לינגהקום תשלח עובדים מקומיים להטמין את החיישנים, נתוני הסריקה יועברו אליה לישראל והיא תחזיר ללקוח את ההדמיות. "בסופו של דבר הלקוח רוצה את ההדמיות ולא מעניין אותו אם הם נוצרו על ידי מיאונים או משהו אחר", הוא אומר.
זה כמו סופרמן, אתם רואים דברים מתחת לאדמה?
"מה שאנחנו מזהים זה את שינוי הצפיפות. אנחנו לא יודעים לגלות דברים ברזולוציה קטנה. אם יש סדק בקרקע אנחנו לא יכולים לזהות, אבל אם יש חלל גדול, אם יש סלע גדול, את זה אנחנו יודעים לגלות".
עד לאיזה עומק אתם יכולים לראות?
"בתחום האזרחי אנחנו מדברים על עשרות מטרים. בתחום של גילוי מינרלים - אורניום, אלומיניום, ברזל, זהב – אנחנו יכולים להגיע גם ל-100-150 מטרים כי האנומליה הרבה יותר גדולה. ככל שאתה מעמיק יותר, יש פחות מיאונים. אנחנו אוספים את כל המידע שהמיאונים מחזירים ויודעים מאיזה כיוון הם הגיעו וכמה מהם הגיעו כי אנחנו סופרים אחד אחד. חלק נעצרים אחרי כמה מטרים, חלק אחרי עשרות מטרים וחלק אחרי מאות מטרים".
התפתחות איטית שמאפיינת מחקר אקדמי ולא סטארט אפ
לינגהקום הוקמה ב-2012 בידי יעיש ויוסי קולקוביץ', ויחד עם ה-CTO אמנון הראל הם שותפים לפיתוח הטכנולוגיה. החברה השקיעה מאמצי פיתוח ארוכים בהעברת הטכנולוגיה משולחן השרטוטים למוצרים שמאפשרים יציאה לשוק. בעשור מאז הקמתה החברה פרסמה מאמרים אקדמיים ורשמה חמישה פטנטים, אבל נראה שהתהליכים התנהלו באיטיות שמאפיינת מחקר אקדמי ולא חברת סטארט אפ. עכשיו, לאחר חתימה על כמה עסקאות, יכול להיות שזה משתנה.
לאורך השנים לינגהקום גייסה מספר מענקי מחקר ופיתוח, בהם שני מענקים מתוכנית הורייזן 2020 של האיחוד האירופי בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר. החברה גם גייסה הון משתי קרנות: Joule Ventures האמריקאית שהשקיעה מיליון דולר וקרן החדשנות של חברת הנדל"ן שבירו לנד, שהשקיעה 5 מיליון דולר. סך הגיוסים של החברה, כולל מענקי המחקר והפיתוח, מגיע לכ-10 מיליון דולר.
לינגהקום מסמנת מספר ורטיקלים פוטנציאליים למכירות: תחום הבנייה וההנדסה האזרחית, שם הטכנולוגיה משמשת לסריקה תת קרקעית ולזיהוי ליקויים; תחום המכרות, שם אפשר לזהות את גודל מרבצי המתכות או המינרלים; ותחום סריקת המכולות בהובלה ימית או אווירית, שם הטכנולוגיה מזהה עצמים שלא מזוהים בידי קרני רנטגן וכן הברחות של חומרים רדיו-אקטיביים, אפילו אם הם נתונים בתוך מארזי מתכת כבדים. ויש גם יישומים בתחומי הביטחון, שעליהם יעיש ממעט לדבר.
איך מתקדמת הכניסה שלכם לשוק?
"לקח לנו לא מעט שנים לפתח את הטכנולוגיה, אבל עכשיו החברה כבר מבצעת מכירות. יש לנו מוצרים בשוק ויש תקנות ואנחנו בתהליכים של צמיחה. זה שוק ענק ואנחנו מתקדמים יפה בתחום העסקי. אנחנו לא עומדים בעומס הבקשות וההצעות ולכן רואים את הפוטנציאל של הטכנולוגיה, וזו הסיבה לעשות סיבוב גיוס גדול ומשמעותי. השוק מושך אותנו, הלקוחות".
ההתקנה בפועל הראשונה היתה בתחום שיקוף המכולות?
"בתחום המכולות סיימנו את הפרויקט בנמל חיפה שבו קיבלנו מימון מהורייזן 2020 של האיחוד האירופי. כעת בנמל רוטרדם מעוניינים בטכנולוגיה ויש עוד נמל בארה"ב. אלה דברים בעבודה".
ולקוחות בתחומי הסריקה התת קרקעית?
"בתת-קרקע יש מערכת אחת שאנחנו מוכרים ואנחנו גדלים לאט לאט. אנחנו מכוונים ללקוחות בתחומי הנדסה אזרחית כמו גופי בנייה או גופי ממשל שרוצים למפות איזורים שיש בהם קריסות או שינויים. יש כרגע מישהו שרוצה למפות סכר בקולומביה שנוצרה בו ארובה בתוך רכס הסכר. אנחנו נשים חיישנים מחוץ לרכס כדי לגלות את האיזורים עם החללים. יש גם בקשה מיפן מחברת ענק שמקימה גשרים. השמיים הם הגבול".
המודל העסקי של לינגהקום הוא מתן שירותים: החברה שולחת ללקוח עובדים מקומיים להטמין את החיישנים, מקבלת את הנתונים לישראל ומחזירה ללקוח את ההדמיות. "את הלקוח לא מעניין אם ההדמיות נוצרו בידי מיאונים או משהו אחר", אומר יעיש
איך ההתקדמות בתחום הכרייה?
"כאן עוד לא עשינו הוכחה ברמת השטח. התרכזנו בתחומים אזרחיים שמגיעים לעומק עשרות מטרים. על הנייר יש לזה פוטנציאל. יש כמה חברות מכרות שכבר עשינו איתן בחינה ראשונה ויכול להיות שנלך לפיילוט במכרה. מדובר בחברה אוסטרלית שמצאה מכרה ברזל, אבל הם לא יודעים אם השווי הכלכלי שלו מצדיק הקמת מכרה – מדובר ממש בהקמת עיר בשום-מקום עם חשמל ומים ואלפי עובדים. אז הם רוצים להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי למפות את המרבצים, לשפר את המידע שלהם ולראות אם יהיה להם ROI. זה עדיין לא מוצר שאנחנו מוכרים אבל הוא מראה את הפוטנציאל".
למערכת שלכם יש יכולת למצוא מאגרי נפט או גז?
"בדקנו את זה בתחילת הדרך ומצאנו שזה עמוק מדי. בכלל, בתחום הזה יש פתרונות אחרים די טובים ואין לנו יתרון יחסי".