"האקזיט הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל" הכריזו כותרות העיתונים באוגוסט 2017, כשמובילאיי הישראלית נרכשה על ידי אינטל בסכום שיא שטרם נשבר: 15.3 מיליארד דולר. חגיגות האקזיט הזכירו את אלה שהתרחשו 19 שנה קודם לכן, לאחר שמפתחת ICQ מיראביליס היתה הישראלית הראשונה לעשות אקזיט ולסמן הצלחה ישראלית מסוג חדש. אלא שהסיפור של מובילאיי הוא יותר מסיפור של אקזיט. הוא סיפור של חברת הייטק ישראלית, מובילת טכנולוגיה ומובילת שוק שיוצאת להנפקה בנאסד"ק, נמכרת לאינטל ועוזבת את הבורסה - רק כדי לחזור אליה ולהיות מונפקת מחדש. חברה אחת, שלושה אקזיטים.
הסיפור של מובילאיי עדיין מתהווה, וככזה מעלה גם מספר תהיות. למעשה, כל אחד מהאקזיטים של החברה מעמיד את קודמו בסימן שאלה. לאחר שהיתה חברה עצמאית ומצליחה שנסחרת בנאסד"ק, מה הועילה מכירתה לאינטל מלבד לכיסי המשקיעים? ואם התשובה לכך היא שהפיכת מובילאיי לחלק מהאימפריה של אינטל הזניקה אותה קדימה, אז כיצד תתרום לה כעת חזרתה להיות חברה עצמאית? הסיפור של מובילאיי הוא מקרה מרתק שעשוי ללמד כמה דברים על מהי הצלחה, מי נהנה ממנה ומתי אנחנו, הציבור הישראלי הרחב, באמת צריך לחגוג.
עוד בפרויקט האקזיטים: האקזיט של NDS שמעלה את התהייה איך מודדים הצלחה
מובילאיי (Mobileye) הוקמה ב-1999 בידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, ששימש מנכ"ל החברה. החברה פיתחה טכנולוגיית עזרה לנהג (ADAS) באמצעות חיישנים שמזהים סכנות בכביש ובאמצעות מעבד ייעודי שמותקן במכונית. 15 שנה לאחר הקמתה, בשנת 2014, יצאה מובילאיי להנפקה בנאסד"ק וגייסה 1.02 מיליארד דולר לפי שווי של 5.31 מיליארד דולר, תוך שהיא הופכת להנפקה הישראלית הגדולה ביותר בארה"ב. המשקיעים האמריקאים אהבו את החברה והשווי שלה הלך ועלה עד לשיא של 10 מיליארד דולר.
אלה היו השנים בהן התעורר עולם הרכבים האוטונומיים (AV) ומובילאיי פיתחה טכנולוגיה רחבה בתחום זה. ב-2015 היא אפילו ניהלה מערכת יחסים קצרה עם טסלה של אילון מאסק, במסגרתה התקינה טסלה את הטכנולוגיה של מובילאיי בדגמי S. בעקבות תאונה קטלנית אחת, וגם ללא אשמים ברורים, נשברה השותפות והפכה ליריבות. כך או כך, ההכנסות של מובילאיי הגיעו מה-ADAS אבל הנהיגה האוטונומית היא זו שהקנתה לה חשיפה עולמית.
מובילאיי דיווחה על הצלחות עסקיות וטכנולוגיות רבות לאורך מרבית שנותיה - יכול להיות שהיא היתה מצליחה לא רע גם בלי אינטל? יכול להיות ששוויה בבורסה, לו היתה ממשיכה להיסחר, היה מגיע בשלב זה בכל מקרה ל-30 מיליארד דולר, אולי ליותר?
ארבע שנים לאחר ההנפקה, באוגוסט 2017, אינטל הודיעה על רכישת מובילאיי בעסקת ענק של 15.3 מיליארד דולר, שביטאה פרמיה משמעותית מעל שווי החברה. למה זה היה חשוב כל כך לאינטל? אולי בגלל ההחמצות הקודמות שלה בהובלת השוק. "זה אתגר הנדסי מרגש והזדמנות לצמיחה עצומה עבור אינטל", אמר אז מנכ”ל אינטל בריאן קרזניץ’ ובמובילאיי הצטרפו להתלהבות: "אנו צופים כי הצמיחה לעבר נהיגה אוטונומית תהיה מהפכנית", אמר המנכ"ל אבירם. אחר כך שעשוע התמנה לסגן נשיא בכיר באינטל ואבירם פרש מתפקידו כמנכ"ל.
בחמש השנים שעברו מאז הצליח שעשוע לשמור על מובילאיי כיחידה עצמאית נפרדת בתוך אינטל, כולל המותג שלה, ועדיין להביא תקציבים והשקעות לפיתוח החברה. ביוזמתו רכשה אינטל לפני שנתיים את חברת מוביט (Moovit) הישראלית ב-915 מיליון שקל והכפיפה אותה למובילאיי. מצבה של אינטל, לעומת זה, הלך והחמיר בשנים אלו, ויש פרשנים שסבורים שפעילות הנהיגה האוטונומית הפכה לנטל על ענקית השבבים.
בדצמבר 2021 אינטל הפתיעה שוב, כשנודע על כוונתה להנפיק כמחצית מאחזקותיה במובילאיי בנאסד"ק לפי שווי של 50 מיליארד דולר. אלא שהמהלך לא ממש התקדם כמצופה. באפריל האחרון החלה החברה להכין תשקיף להנפקה אך ביולי - כפי שנחשף ב-tech12 - חלה תפנית וההנפקה הוקפאה בגלל מצב השווקים. ואז מהפך נוסף: אינטל חוזרת לתהליך ההנפקה, אבל לפי שווי מקוצץ של 30 מיליארד דולר. בתחילת החודש אינטל הגישה את תשקיף ההנפקה, ובו רק שני פריטים חסרים: מה השווי לפיו מובילאיי תונפק, ומה התאריך בו זה יקרה. למעשה, הכל אפשרי בפרק הבא של סדרת המתח הזו. (עדכון, 18.10: אינטל הגישה תשקיף מעודכן ובו שווי מקוצץ שזהה כמעט לשווי שבו רכשה את מובילאיי: 15.9 מיליארד דולר).
עכשיו, כשאנחנו ממתינים, אולי זה זמן טוב לשאול כמה שאלות.
1. האם הרכישה בידי אינטל היתה נחוצה למובילאיי?
כשמישהו מציע לך 15 מיליארד דולר, קשה לחשוב על הרבה סיבות להגיד לא. אבל אם אחרי חמש שנים הוא מוכר אותך מחדש – בכל זאת מכרסם בלב הספק. מובילאיי דיווחה על הצלחות עסקיות וטכנולוגיות רבות לאורך מרבית שנותיה - יכול להיות שהיא היתה מצליחה לא רע גם בלי אינטל? יכול להיות ששוויה בבורסה, לו היתה ממשיכה להיסחר, היה מגיע בשלב זה בכל מקרה ל-30 מיליארד דולר, ואולי ליותר?
נראה שהסיבות שהביאו את אינטל לרכוש את מובילאיי ב-2017 היו ברורות, כמו גם הסיבות של בעלי המניות שלה למכור. אבל האם זה היה נחוץ למובילאיי? ייתכן. אחת הדאגות של החברה עד היום היא ההתמודדות מול ענקיות שוק כמו טסלה (שחצתה מאז את רף השווי של טריליון הדולר) ומול חברת-האחות של גוגל, וויימו (Waymo), שהגיוס האחרון שלה ב-2020 בוצע לפי שווי של 30 מיליארד דולר. השווי של שתי החברות האלה אומנם ירד קצת מאז, אבל זה עוד לא אומר שחברה ישראלית קטנה יכולה לדגדג אותן. אפילו אינטל, עם שווי של כ-150 מיליארד דולר כיום, לא נמצאת בליגה של טסלה וגוגל, אבל היא גוף משמעותי בעולמות הסיליקון ובעלת נוכחות תחרותית בשוק.
היו בוודאי גם התלבטויות מוכרות: בראש ובראשונה העובדה שמובילאיי חדלה להיות חברה ישראלית, וקבלת ההחלטות עברה מירושלים לקליפורניה. זה גם לא פשוט למזג סטארט אפ ישראלי עם תאגיד אמריקאי, עם תרבויות ארגוניות כה שונות. בפועל, מובילאיי שמרה על עצמאות רבה ונהנתה ממעמדו הבכיר של שעשוע בהנהלת אינטל העולמית.
ואולי היה גם החשש, שמלווה כל חברה שנרכשת בידי אינטל על רקע ההיסטוריה שלה כמי שרוכשת חברות ומחסלת אותן לאחר מכן. לא מעט מאלה היו ישראליות, כמו DSPC ב-1999, אופלאס ב-2005, טלמאפ ב-2011 או ריפליי ב-2016. מנגד, היו כמובן רכישות מאוד מוצלחות מבחינתה של אינטל, אבל למובילאיי לא היתה דרך לדעת אם ההתלהבות ממנה תתקרר ברבות הימים. ואולי בעצם, זה מה שקורה בימים אלה.
2. האם הרכישה בידי אינטל הועילה למובילאיי?
חמש השנים האחרונות היו מוצלחות ביותר עבור מובילאיי. החברה מעסיקה כ־2,700 עובדים, רובם בישראל, ומתכננת לגייס עוד 500. אינטל השקיעה כ-950 מיליון שקל בהקמת הקמפוס החדש של מובילאיי בהר חוצבים בירושלים שייפתח השנה, וגם בהתרחבות למשרדים ברמת גן, שתקרה בשנה הבאה.
בחמש השנים האלה אינטל הרחיבה את שיתופי הפעולה שלה בתחומי ה-ADAS עם עשרות יצרניות רכב, בהן BMW, ג'נרל מוטורס, טויוטה, אאודי, פולקסווגן, פורד, ניסן והונדה. לפי אחת ההערכות, היא מחזיקה בכ-80% משוק ה-ADAS העולמי ולפי דיווחיה יש לה צבר הזמנות ארוך. אינטל דיווחה שעסקי מובילאיי הם אחד התחומים הצומחים ביותר שלה, 25% בשנה לפי הערכות דויטשה בנק, אם כי הוא עדיין אינו רווחי.
עו"ד איאן רוסטובסקי, שייצג משקיעים במובילאיי העצמאית: "אין לנו גישה למידע על מה אינטל עשתה למובילאיי שהשביח אותה מעבר למה שהיתה מושבחת באופן עצמאי בבורסה. יכול להיות שעם הגב של אינטל היה לה יותר קל לחדור לשווקים או להגיע ללקוחות מסוימים"
תחום ה-ADAS מביא למובילאיי את ההכנסות, בעוד מרבית העובדים מועסקים בתחום הרכבים האוטונומיים, שבינתיים רק שואב השקעות גבוהות. השוק העולמי מתנהל לאט מהצפוי, אבל מובילאיי ממוקמת בחזיתו עם שלוש טכנולוגיות משמעותיות: מערך חיישנים ועיבוד נתונים, תקן לנהיגה אוטונומית ומיפוי ההמונים של הכבישים. מכוניות עם הטכנולוגיה שלה כבר נוסעות מסחרית בסין, וכן במסגרת POCs בערים כמו מינכן, טוקיו, פריז ודטרויט. היא גם שותפה בפרויקטים להפעלת שירותי מוניות אוטונומיות (רובוטקסי), שאטלים לתחבורה ציבורית ורכבי משלוחים שאמורים להתחיל לפעול בקרוב.
האמת היא שקשה לדעת אם מעורבות אינטל היא הסיבה להצלחתה של מובילאיי. עו"ד איאן רוסטובסקי, מנהל משותף של מחלקת ההייטק במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', ייצג משקיעים של מובילאיי כשהיתה עצמאית. "לאף אחד מאיתנו אין גישה למידע על מה אינטל עשתה לחברה שהשביח אותה מעבר למה שמובילאיי היתה מושבחת באופן עצמאי עם הגיוס בבורסה", הוא אומר, "החברה עדיין מפסידה אבל היא היתה מפסידה גם בזמן ההנפקה. יכול להיות שעם הגב של אינטל היה לה יותר קל לחדור לשווקים או להגיע ללקוחות מסויימים".
3. האם רכישת מובילאיי הועילה למשק הישראלי?
להרחבת הנוכחות של אינטל בישראל יש יתרונות רבים, אבל אולי גם כמה חסרונות. על היתרונות מרבים לדבר: אינטל היא מעסיק ענק בישראל ואחרי רכישת מובילאיי היא מעסיקה אלפי עובדים נוספים. היא גם מעניקה בסיס כלכלי למעגלים רחבים של ספקים ועובדים נוספים. אלא שמובילאיי עשתה את כל זה עוד לפני שנרכשה בידי אינטל, כך שאולי ההבדל היחיד הוא שעכשיו הכסף מגיע מאמריקה?
ג'ון מדבד, מנכ"ל קרן OurCrowd, מתגלה כתומך נלהב: "אני מוכרח להגיד שאין משקיע יותר חשוב בארץ מאינטל. הכסף הכולל שהיא השקיעה בארץ הוא משהו כמו 50 מיליארד דולר, וזה ממשיך. אין דבר כזה. צריך להציע להם לשנות את המותג שלהם ולהוסיף מתחת Israel inside".
לנוכחות של אינטל ומובילאיי בירושלים יש תרומה משמעותית לעיר: אינטל הקימה מפעל ראשון בבירה ומובילאיי הרחיבה את נוכחותה בה. מרכזי ההייטק בירושלים נהנים מהנוכחות הזו ומהנכונות של עובדי הייטק להישאר בעיר ולא להגר לתל אביב בסיום הלימודים באוניברסיטה העברית
לא קשה להשתכנע בתרומה של רכישת מובילאיי למשק הישראלי. יתרון מרכזי שיש לנוכחותה של אינטל פה הוא בבניית האקוסיסטם המקומי. כמו שכניסת אינטל לישראל ב-1974 היתה גורם משמעותי בהקמת תעשיית הסיליקון הישראלית, כך כניסתה לתחום האוטומוטיב בישראל דרבנה את הרחבת האקוסיסטם בתחום זה. מול קריסת בטר פלייס, שגרמה למשקיעים להירתע מישראל, כניסת אינטל עודדה הקמת חברות סטארט אפ, הצטרפות תעשיות ותיקות והגעת יצרניות רכב וספקיות טכנולוגיה עם מרכזי מו"פ וסקאוטרים.
גם בהיבט הלוקל-פטריוטי יש לנוכחות של אינטל ושל מובילאיי תרומה משמעותית. אינטל הקימה את המפעל הראשון שלה בירושלים, וכשרכשה את מובילאיי הירושלמית הנוכחות שלה בעיר התרחבה. הר חוצבים בירושלים ומרכזי הייטק נוספים בעיר נהנים מהנוכחות הזו, ומהנכונות של עובדי הייטק להישאר בעיר ולא להגר לתל אביב בסיום הלימודים באוניברסיטה העברית.
מובילאיי מציגה מודל משמעותי ליזמים ולאנשי אקדמיה ישראלים, עם יכולת למנף רעיונות מוצלחים לפעילות עסקית בינלאומית שבסיסה בישראל. היו שנים שחיכו אצלנו ל"נוקיה הישראלית", אחר כך היזמים המירו את זה לשאיפה לאקזיט, ואחר כך לשאיפה ל-IPO. מובילאיי עשתה גם IPO וגם אקזיט, והיא נותנת דוגמה שזה אפשרי.
אך יש גם חסרונות: מובילאיי היא היום חברה אמריקאית, ההישגים שלה משרתים את האינטרסים של אינטל, המשכורות שהיא משלמת מגיעות מכיסים עמוקים ומתחרות מול חברות ישראליות עניות. אבל מה שיפה במקרה של מובילאיי, הוא שהיא הצליחה לשמור על צביונה כחברה ישראלית למרות המכירה לאינטל. אם היא תחזור להיות חברה ישראלית עצמאית, אולי נוכל סוף סוף להאמין שיש לנו נוקיה ישראלית.
4. האם החזרת מובילאיי לחברה עצמאית תועיל לה?
"בעזרת התמיכה של אינטל ובהתבסס על גישת 'השילוש הקדוש' שלנו, עשויה מובילאיי לצמוח למימדים חסרי תקדים" - על המשפט הזה חתום פרופ' אמנון שעשוע, בהכרזה לתקשורת העולמית בתחילת 2021. השילוש הקדוש מתייחס לשלושת יסודות הטכנולוגיה של מובילאיי, אבל אי אפשר להחמיץ את החשיבות המרכזית ששעשוע רואה בתמיכה של אינטל במובילאיי. האם ללא התמיכה של אינטל, מובילאיי עדיין תצמח למימדים חסרי תקדים?
בדיווחים של אינטל על התוכנית להנפקת מובילאיי אפשר למצוא הרבה הסברים למה המהלך מועיל לאינטל. הפרשנים יודעים להסביר שהמנכ"ל הנוכחי, פט גלסינגר, מבקש לחלץ את אינטל מהדשדוש שלה באמצעות ארגון מחדש ומיקוד בתחומי הליבה. מובילאיי היא לא תחום ליבה של אינטל ומצד שני יש לה כסף. מה עושים? "מציפים ערך למשקיעים" ועל הדרך מחלצים ממובילאיי 3.5 מיליארד דולר בגיוס בהנפקה שגלסינגר זקוק להם לתוכנית החילוץ של אינטל.
אבל האם המהלך הזה טוב למובילאיי? גלסינגר טוען שכן: "אנחנו עושים את ההנפקה כי זה הדבר הנכון למובילאיי: תהיה להם יותר חשיפה ללקוחות, יותר כסף למשיכת עובדים לחברה, שוק הרכב החשמלי מתחמם ואני רוצה שמובילאיי תהיה שחקן בולט שם". מה שחסר פה הוא ההסבר למה עד כה אינטל החזיקה במובילאיי, אם היא יודעת שהדבר נעשה בניגוד לטובתה.
כחברה עצמאית מובילאיי תתייצב מחדש מול המשקיעים, תצטרך לדאוג למקורות מימון להוצאות המו"פ הגבוהות שלה וגם להקפיד על עמידה בתחזיות. ככל שהיא תצליח, היא עשויה לגלות שכבעלת שליטה אינטל מושכת ממנה עוד דיבידנדים. מצד שני, קבלת ההחלטות תחזור לירושלים ושעשוע כבר הוכיח שהוא יודע לעשות את זה לא רע.
נראה ששעשוע משוכנע שהנפקה היא מה שמובילאיי צריכה עכשיו. הוא אפילו תכנן לערוך מסיבה גדולה בשלב שבו דובר על הנפקה לפי 50 מיליארד דולר. אחר כך, כשדיווח לעובדים על דחיית ההנפקה, הוא כתב ש"בינתיים החברה משגשגת בכל החזיתות, והעתיד נראה מבטיח יותר מתמיד”.
כחברה עצמאית מובילאיי תצטרך לדאוג למקורות מימון להוצאות המו"פ הגבוהות שלה וגם להקפיד על עמידה בתחזיות. ככל שהיא תצליח, היא עשויה לגלות שכבעלת שליטה אינטל מושכת ממנה עוד דיבידנדים. מצד שני, קבלת ההחלטות תחזור לירושלים
מדבד אומר שלקיחת סיכונים היא שם המשחק: "מה שמגניב בזה, זה שאינטל לוקחת סיכון ומובילאיי לוקחת סיכון, אבל לשעשוע יש כבר הכל, אז למה הוא צריך את כאב הראש הזה? אני חושב שזה יוצא דופן ואני מעריך את זה. הוא מניף את דגל היזמות שלא נגמרת עם האקזיט הראשון".
5. האם המשקיעים יחשבו שמובילאיי היא השקעה טובה?
זו אולי השאלה העיקרית שטורדת את מנוחתם של מנהלי מובילאיי ואינטל גם יחד. בתחילת השנה, בשעה שבורסות העולם נצבעו באדום, כבר היה ברור שאינטל בחרה בעיתוי אומלל להנפקת מובילאי. לזה צריך להוסיף את הטראומה בהייטק הישראלי, אחרי ששורת יוניקורנים שהנפיקו בנאסד"ק ב-2021 נחתכו בשווי באכזריות. אם זה יקרה כאן ישתבשו לחלוטין התוכניות של מובילאיי ושל אינטל גם יחד.
מובילאיי כבר נסחרה בנאסד"ק בשווי של כ-10 מיליארד דולר ומאז גדלו הכנסותיה בערך פי חמישה. אבל האם המשקיעים המוסדיים האמריקאיים יחשבו שהיא מצדיקה עכשיו שווי מחומש או אפילו רק משולש? ויש גם שאלות ענייניות כמו הספקות ביחס לבשלות התחבורה האוטונומית ויכולתה להביא הכנסות משמעותיות, עיכובים ברגולציה ומודלים כלכליים שלא התגבשו.
לעו"ד רוסטובסקי אין ספק שכאשר יגיע ה-IPO של מובילאיי, המשקיעים יתלהבו: "זו חברה מעניינת עם נתח שוק משמעותי וטכנולוגיה מוכחת והמשקיעים ישמחו להיכנס אליה. העיתוי כרגע בעייתי. חזרתי עכשיו מניו יורק וכולם אומרים שם שאין היתכנות להנפקות טכנולוגיות כרגע. השוק לא יודע לתמחר אותה (את מובילאיי - ט"ש), והמחיר יכול להיחתך ביום הראשון".
מדבד משוכנע שמובילאיי תהיה סחורה חמה: "אני חושב שהצמיחה הגדולה שלהם עדיין לפנינו, ההתרגשות האמיתית והזיקוקים יהיו בעתיד. למרות שמובילאיי היא חברה חשובה, הוא הולכת לאיבוד בתוך אינטל ועכשיו היא תקבל את המניות שלה שייסחרו סביב הביצועים של הדור הבא של הנסיעה האוטונומית. אין הרבה חברות נסחרות בתחום הזה ופוטנציאלית זה יכול להיות עניין מתפתח, שישמור על החברה ממוקדת".
אנליסטים של דויטשה בנק שניתחו את התוכנית להנפקת מובילאיי מגלים אופטימיות זהירה. להערכתם, אינטל מכוונת לביקוש שיש כעת בשוק לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות, והיא תציב כמטרה שמובילאיי תהיה ספקית של 20% מהסיליקון בכלי הרכב בעולם.
באינטל מצהירים שימשיכו לשמור על השליטה במובילאיי ועל השותפות האסטרטגית בין החברות. רוסטובסקי מעריך שזה לא יימשך הרבה זמן: "זו רק השערה, אבל אני לא רואה שיש לאינטל רצון להישאר כבעלת שליטה לאורך זמן. אם מסתכלים על חברות אחרות שעשו ספין אוף של פעילות לבורסה, הן בדרך כלל לא נשארות כבעל שליטה כי ככל שהשווי עולה יש להן יותר אינטרס למכור מניות וללכת לדבר הבא".
tech12 פנה למובילאיי ולאינטל בבקשה שיגיבו לחלק מהשאלות שהוצגו כאן. שתי החברות נמנעו מהתייחסות.