"לאורך מרבית החיים שלי היתה לי תחושה שאיני מאושרת מספיק. האמנתי שהאושר מעבר לפינה: רק אסיים את התואר, רק אשיג עבודה טובה יותר, רק אשלים מרתון של 10 ק"מ, רק אתחתן... אפשר לנחש שעשיתי את כל הדברים האלה - אבל האושר לא חיכה לי מהצד השני". את הדברים האלה כותבת בגילוי לב טליה סואן, מייסדת ומנכ"לית חברת Happy Things. שמה של החברה לבדו כבר מעיד שבסופו של דבר סואן מצאה את הדרך אל האושר.
אבל נחזור צעד אחורה. שנים של לימודי פסיכולוגיה, יוגה, קואוצ'ינג, פיטנס וכל מה שקשור לשלוֹמוּת (well-being) הובילו את סואן להבנה שאושר אינו מטרה להשגה. אושר הוא אחד הכישורים שיש לבני אדם, וצריך לתרגל ולהתאמן בפעולות שגורמות לאושר: לתת למישהו מחמאה, להקשיב לשיר שמעורר זכרונות שמחים, להתנתק מכל המסכים למשך 10 דקות, להתקשר למישהו שמזמן לא דיברנו איתו. מכאן הובילה אותה הדרך לרעיון האפליקציה, שמציעה למשתמשים מדי יום פעילות מגבירת אושר.
מדובר באפליקציה שעושה דבר פשוט: מטילה משימות יומיות פשוטות, אבל מהנות. "משימות כאלה הוכחו מדעית כדרך להגביר את ה-well being שלנו", אומרת סואן, "אושר כן דורש תרגול מתמשך, כמו כל אחד מהכישורים האחרים שלנו". היא בת 35, בעלת תואר בפסיכולוגיה ובניהול מאוניברסיטת תל אביב ולפני הקמת החברה עבדה בהייטק בתפקיד ניהול פרוייקטים ו-customer success.
"הקמתי את Happy Things מתוך המסע האישי שלי. משום מה לא הרבה אנשים חושבים, שאושר הוא דבר חשוב מספיק כדי להקים חברה סביבו. הייתי מייסדת יחידה בערך שנה וחיפשתי אנשים שיצטרפו אלי. דרך קשרים משותפים הגעתי לנועה", מספרת סואן. נועה פניגשטיין, בת 27, גרה אז בניו יורק ולמדה אומנות ב-Pratt Institute בברוקלין. היא אמנית פעילה ובמקביל היא עוסקת בכתיבת תוכן ושיווק דיגיטלי. "עשינו שיחת זום והיה קליק מהרגע הראשון. אחרי שעבדנו ביחד כמה חודשים הצעתי לה להצטרף כמייסדת משותפת".
"אני הצטרפתי כמישהי שבאה מהצד היותר סקפטי", אומרת פניגשטיין, שחזרה בינתיים לישראל, "טליה עברה שנים של חיפוש וקריאה, למדה פסיכולוגיה וחיפשה את האושר כל הזמן. אני יותר מהאנשים הציניים וכ-CMO של החברה שאלתי איך אני מוכרת את זה לכולם".
נועה פניגשטיין: "אני הצטרפתי כמישהי שבאה מהצד היותר סקפטי. טליה עברה שנים של חיפוש וקריאה, למדה פסיכולוגיה וחיפשה את האושר כל הזמן. אני יותר מהאנשים הציניים וכ-CMO של החברה שאלתי איך אני מוכרת את זה לכולם"
אין הרבה חברות ישראליות שפועלות במודל B2C, מכירה לציבור הרחב. ההגעה ללקוח הסופי נחשבת לעניין יקר במיוחד, אם באמצעות מודעות בעיתונים, באתרי אינטרנט, פרסומות או במקרה של Happy Things – שיווק ברשתות החברתיות. "אין ספק שזה מאתגר", אומרת פניגשטיין, "אחד האתגרים הכי גדולים שלנו זה בכלל להנגיש את הדבר הזה שנקרא אושר. זה לא משהו שיש עליו מספיק דיבור בעולם ההייטקי הרציני, למרות שזה נושא נורא רציני".
אפליקציית Happy Things מוצעת בינתיים בגירסה לאייפון, הגירסה לאנדרואיד תצטרף בהמשך. היא מאפשרת למשתמשים לשלב בסדר היום שלהם משימות "בגודל ביס", שעל פי מחקרים מסייעות בשיפור האושר. האפליקציה מכילה מעל ל-100 תרגילים שונים, והם מלווים בהרבה הסברים ומידע למי שמבקש להעמיק ולהבין יותר. הכיוון הוא להפוך את האפליקציה למקום אליו פונים בכל שאלה בעניין אושר, מרכז מידע לאושר מעשי.
סואן אומרת שהרעיון הוא לייצר רגע יומי של אושר כדרך חיים, בהתבסס על אלפי מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית. והשיפור באושר הוא עניין מדיד, מתברר. פעם בשבוע המשתמשים עונים על שאלון PANAS (Positive Affect Negative Affect Scale), כלי שמשמש למדידת רגשות חיוביים ושליליים. "אנחנו רואות מהנתונים של כמעט שנה מאז שהאפליקציה יצאה, שאצל מי שמשתמש באפליקציה באופן קבוע יש אחרי חודש עליה של 17.5% בציון האושר ואחרי שבעה חודשים יש עליה של 57%", אומרת פניגשטיין, "בשבילנו אלה אינדיקטורים מטורפים, במיוחד שאנחנו עדיין בשלב יחסית מוקדם של המוצר, וכבר לראות שהשיטה עובדת. זה משהו שאנחנו משקיעות בו המון – המדידה וניתוח הנתונים כדי לקבל ולידציה שהמוצר עובד ושהוא עושה את מה שאנחנו רוצות שהוא יעשה".
פניגשטיין: "אנחנו רואות מהנתונים שאצל מי שמשתמש באפליקציה באופן קבוע יש אחרי חודש עליה של 17.5% בציון האושר ואחרי שבעה חודשים יש עליה של 57%. בשבילנו אלה אינדיקטורים מטורפים"
החברה פונה לשני קהלי יעד שונים זה מזה: קבוצה אחת הם אנשים בעלי מודעות לאורח חיים בריא, wellness, אנשים שעושים מדיטציה ושותים מאצ'ה ותחום העיסוק של האפליקציה מעניין אותם. הקבוצה השנייה הם אלה שמעולם לא חשבו ש-wellness הוא דבר שנוגע להם. כל קבוצה מקבלת מסרים שמותאמים לה. "ההתחלה היא בלחנך את הקהל להבין שאושר הוא דבר בהישג יד", היא אומרת, "רוב השיווק שלנו מכוון להרכשת לקוחות ואנחנו משקיעות המון זמן בלבנות מכונה כמה שיותר אוטומטית שתבנה מודעות לרעיון וגם שתגרום למשתמשים להישאר".
בתחילת הדרך האפליקציה הוצעה במודל חינמי, ללא תשלום. בחודשים האחרונים השתנתה הגישה, וכעת נדרשים המשתמשים לשלם 5 דולר בחודש או 35 דולר לשנה שלמה. עד כה יש 600 משתמשים משלמים אבל כדי לצמוח באמת החברה צריכה מאות אלפי משתמשים, וזה לא קל. בינתיים המייסדות מרוצות משיעור שימור המשתמשים שלדבריהן הוא יותר מכפול מאפליקציות אחרות בתחומי הבריאות והפיטנס.
מי המשתמשים הטיפוסיים שלכן?
סואן: "בעיקר מארה"ב, 80% הן נשים. נשים הן early adopters בתחום הזה. מרביתן בגילאי 18-40, גרות בערים גדולות כמו ניו יורק ולוס אנג'לס, סטודנטיות, נשים עובדות צעירות, אימהות צעירות. אלה נשים שמצד אחד מאוד עסוקות ומג'נגלות המון דברים, ומצד שני אכפת להן מה-wellness והאושר שלהן, והן מחפשות פתרונות פשוטים. יוצא לנו לדבר עם הרבה מהמשתמשות כי אנחנו כל הזמן משתפות ועושות סקרים, ויש ביניהן הרבה רופאות, פסיכולוגיות, מתנדבות בקווי בסיוע ותחומים אחרים שקשורים באופן כזה או אחר לבריאות".
למה פחות גברים מתעניינים באושר?
פניגשטיין: "אנחנו מאוד נשמח שיבואו עוד גברים. באופן כללי המון מחקרים מראים שגברים הרבה פחות פונים לטיפול נפשי, גם כשהם זקוקים לעזרה. בתקופת הקורונה היתה עליה בפניות לסיוע בבריאות הנפש, אבל גברים פנו לסיוע 13% פחות מנשים. מצד שני, נשים בסופו של דבר חוות לפי המחקרים הרבה יותר חרדות, דיכאון והן זקוקות לפיתרון הזה בצורה יותר מיידית".
האתגר הבא: גיוס סיד והטמעת בינה מלאכותית
Happy Things מונה כיום שלוש עובדות (מהן אחת בחופשת לידה) וצוות מפתחים במיקור חוץ. החברה התחילה את חייה במסגרת מחזור 9 של אקסלרטור Fusion VC של גיא קצוביץ ויאיר ורדי. במסגרת הזו גוייס ההון ההתחלתי – 125 אלף דולר. בהמשך הצטרפה החברה למחזור השני של תכנית Well4Tech של אריאלי קפיטל. בינתיים גם גוייס הון נוסף מאנג'לים ישראלים, ועד כה מסתכמים הגיוסים ב-350 אלף דולר. כעת נערכת החברה לסבב גיוס סיד בהיקף של מיליון דולר מאנג'לים, קבוצות משקיעים וקרנות מיקרו VC.
אחד היעדים העיקריים של הגיוס החדש יהיה להרחיב את יכולות האפליקציה כך שתציע הכוונה מבוססת בינה מלאכותית, שמותאמת לכל משתמש ומשתמשת. "הכוונה היא להרחיב את הצוות הטכני ולבנות טכנולוגיה של AI powered happiness", אומרת סואן, "אנחנו נאסוף מידע מהמון מקורות דאטה כמו שירותים שונים של המשתמשים, מכשירים לבישים, לוחות שנה. נאסוף המון מידע על כל משתמש ונשתמש בו כדי לבנות תוכניות אושר מותאמות אישית. האפליקציה תהיה מאמן אושר, שמלווה אותך בחיי היומיום. היא תדע להגיד לך – 'הלילה לא ישנת טוב אז הנה כמה פעילויות שיתנו לך זריקה של אנרגיה'. אנחנו רואות כבר עכשיו, כשהאפליקציה לא כוללת התאמות אישיות, כמה התוצאות ממש ואנחנו מצפות שזה ישתפר אפילו יותר".
הנתונים האלה שאתן אוספות יכולים לעניין מאוד מפרסמים. איך מגינים על פרטיות המשתמשים?
"כרגע אנחנו לא מבקשות אמצעי זיהוי מהמשתמשים, לא אימייל או טלפון. רובם בוחרים לתת פרטים כמו גיל, מגדר, אבל זו לא חובה באפליקציה. לגבי השימוש בדאטה, היו לנו הרבה דיונים על זה: מה מתחבר לערכים שלנו. יש הבדל מאוד משמעותי בין להציע הטבה מותאמת אישית – למשל חוג יוגה קרוב לבית של המשתמשת, לבין לדחוף פרסומות כמו בפייסבוק ובגוגל. הסוג הראשון תורם ללקוחה שלך והסוג השני הוא ציני ומנצל את המשתמש. וזה קצת פחות הדרך שלנו".