משחקי גביע האלופות מגיעים לישראל והמדינה רוגשת. ממש בקרוב תגיע לפה אלופת צרפת, פריז סן ז'רמן, למשחק מול מכבי חיפה, ואיתה שלל כוכביה בהם ליאונל מסי, קיליאן אמבפה וניימאר גם. אוהד כדורגל אמיתי יהיה מוכן לשלם כל סכום בשביל לא להחמיץ את זה. אז עכשיו תג המחיר מגיע ל-9,000 שקל לכרטיס ברשתות. הרבה קומבינות של אוהדים בעלי מנוי, לפעמים גם כרטיסים מזויפים. במכבי חיפה, שתמחרו את הכרטיסים ב-220 שקל, מאוד מודאגים מהספסרים והזייפנים.
הצד הלא יפה של ענף אירועי ספורט ומופעי תרבות ובידור הוא תעשיית הספסרות והזיופים. יש שוק כרטיסים משני שבו נמכרים כרטיסים במחירים מופקעים. יש סחר ללא פיקוח או אכיפה ברשתות החברתיות. במאי השנה נותרו אלפי אוהדים בריטים מחוץ לאיצטדיון סטאד דה פראנס, בגלל שהכרטיסים בידם היו מזויפים, מה שהתפתח לתקרית אלימה, פינוי בכוח עם גז מדמיע והתנצלות של ממשלת צרפת. לפני חודש נעצרו בבית שאן חברי כנופייה שחשודים במכירת חוזרת של אותם כרטיסים שוב ושוב לעשרות רוכשים תמימים, שרצו להגיע להופעות של אייל גולן, עדן חסון, עדן בן זקן, קולדפליי, אביתר בנאי ואפילו אדיר מילר.
בחודש מאי השנה נותרו אלפי אוהדים בריטים מחוץ לאיצטדיון סטאד דה פראנס, בגלל שהכרטיסים בידם היו מזויפים, מה שהתפתח לתקרית אלימה, פינוי בכוח עם גז מדמיע והתנצלות של ממשלת צרפת
שורש הרע בכל המקרים האלה היא הקידמה הטכנולוגית – העובדה שכרטיס הכניסה כיום הוא קוד QR. אפשר לסרוק אותו, אפשר לצלם אותו ולכן גם אפשר לזייף אותו בקלות. בחברת יהבי (Yabi Technologies) מאמינים שהטכנולוגיה שלהם להבטחת זהות מחזיק הכרטיס פותרת את הבעייה. ממש לאחרונה נהנו ממנה המעריצים של נועה קירל במופע בפארק הירקון. לפניהם המעריצים במופע של עומר אדם. היו גם המוני ילדים והורים שנהרו לפסטיגל 2021 ואלה שעומדים לנהור לפסטיגל בחנוכה השנה. יש שיתופי פעולה גם עם מכבי חיפה והפועל חיפה בכדורסל, קופת תל אביב, תיאטרון חיפה ועוד. סך הכל כ-3 מיליון כניסות לאירועים עד כה.
איך מבטיחים את זהותו של מחזיק כרטיס? נותנים לו אפליקציה (QRix), שמשמשת בתור ארנק כרטיסים ואישורי כניסה. הכרטיס הדיגיטלי משוגר אל האפליקציה ובאמצעותה הוא מוצג בכניסה לאירוע. אפשר להשתמש בה גם כדי להעביר את הכרטיס, ואז הזיהוי הייחודי עובר לאפליקציה אצל מקבל הכרטיס.
ניר קובה, מנכ"ל החברה, אומר שהפלטפורמה של יהבי מתממשקת לכל תוכנה של משרד כרטיסים ומאפשרת לו להפיק כרטיסים שמוצפנים בהצפנה דינמית, כלומר קוד ה-QR של הכרטיס באפליקציה משתנה ללא הרף. "גם אם יש לך ביד צילום של קוד ה-QR, הוא לא יכניס אותך בשער, למרות שהצילום נראה אותו דבר. אבל באמצעות מפתח אחד טלפון שלך תוכל להיכנס לכל המקומות. אנחנו רוצים לשנות את הדרך שבה אנשים נכנסים למקומות. כמו ש-Waze משמשת אותך כדי להגיע לכל מקום, QRix תשמש אותך כדי להיכנס לכל מקום".
זה נשמע כמו NFT – הוכחת בעלות על כרטיס דיגיטלי.
"בפיתוח של המערכת היינו צריכים לפתור כמה דברים. יש תהליכים שמצריכים בלוקצ'יין אבל הם דורשים כמויות אדירות של דאטה, אז היינו צריכים לתת מענה בלי להשתמש בבלוקצ'יין. וגם היינו צריכים לתת מענה ל-NFT בלי להשתמש ב-NFT. יש לנו גם יכולת על המערכת מתפקדת גם אם המחשבים נפלו בגלל התקפת סייבר".
מי שרוכש את הכרטיס צריך להיות מזוהה אישית?
"אחת ההחלטות שלנו היתה לעשות את הזיהוי בלי להשתמש באמצעים ביומטריים, שיש איתם בעיות פרטיות, זיהוי פנים. אנחנו מכוונים בין השאר לשוק האירופאי וזה נושא מאוד רגיש שם. אנחנו גם מאמינים שצריך לאפשר לאדם את הביטחון המקסימלי במינימום חדירה לפרטיות".
אנה ליפניק-לוי מחברת The Founders, המשמשת כמנהלת השיווק של יהבי, אומרת שתופעת זיופי הכרטיסים פוגעת קשות במפיקי האירועים והאולמות: "בהיבט התדמיתי זה פוגע במאמץ הכל כך אדיר והוצאת הכספים הכל כך גדולה. המפיקים מקדישים תשומת לב לכל פרט קטן ובסוף המקרים של אנשים שרימו אותם ונשארו בחוץ הם אלה שמגיעים לכותרות בתקשורת. אז המפיקים האלה, שלפעמים מקבלים את זה כמצב נתון, פתאום הם מבינים שזה לא חייב להיות ככה, שיש אופציה להתגבר ולכן אנחנו רואים הרבה עניין ממפיקים ומבעלי אולמות".
קובה אומר ששוק מופעי התרבות והספורט הוא ראשון מתוך הרבה שווקים שמשתמשים בטכנולוגיות לבקרת גישה פיזית, identity access management. בין השאר החברה מתכוונת להחליף את כרטיסי העובד בעולמות העסקים והתעשייה, להציע פתרונות למוסדות חינוך, לרשתות דיור מוגן, אפילו להחליף את המפתח לבית שלנו. לדבריו הארכיטקטורה של המערכת נבנתה כך שליבת הטכנולוגיה יכולה להתממשק באמצעות API לכל תוכנה בכל תחום עיסוק ולהעניק לה יכולת לייצר מפתחות דינמיים.
שוק מופעי התרבות והספורט הוא ראשון מתוך הרבה שווקים שמשתמשים בטכנולוגיות לבקרת גישה פיזית. בין השאר החברה מתכוונת להחליף כרטיסי עובד, להציע פתרונות למוסדות חינוך, לרשתות דיור מוגן, אפילו להחליף את המפתח לבית
פעילות יהבי מכניסה כסף מתחילת הדרך. המודל העסקי הוא קבלת עמלה על כל כרטיס שנסרק ואורח שנכנס לאירוע: "אם האדם עובר בשער, ללקוח היתה הכנסה ולכן הוא משלם לי על השירות" אומר קובה ומציין שכל הלקוחות שהחלו להשתמש בטכנולוגיה ממשיכים לעשות את זה, אין נטישת לקוחות. בתחומים הפעילות האחרים – משרדים, מפעלים, בתי אבות וכו' – שבהם מדובר על כניסה רב פעמית, המודל העסקי מבוסס על תשלום מנוי חודשי.
על הכוונת: סבב גיוס והתרחבות לחו"ל
פעילות יהבי הוקמה ב-2018 כבוטסטראפ על ידי ניר קובה (CEO) ועופר לסטר (מנהל המו"פ) ולפני כשנה הוקמה חברת יהבי טכנולוגיות. לפני כחודשיים השלימה החברה את הגיוס הראשון שלה, בהיקף 1.7 מיליון דולר, בו השתתפו בין השאר אבירם שטיינהרט מנכ"ל פלאריום, איל ליפשיץ סמנכ"ל כספים במנהלת הליגות בכדורגל וחברת ניהול נכסים שמחזיקה בבתי אבות ובחברת סיעוד, שעתידים לשמש כשותפי פיתוח בתחום הגיל השלישי.
החברה גם זכתה במענק כספי של תוכנית IN-VENTech, תוכנית לקידום יזמות טכנולוגית ברובע החדשנות חיפה, שגם תומכת בחברה בתחומי הפיתוח העסקי. יהבי מעסיקה כיום חמישה עובדים ועוד שניים במיקור חוץ.
מה על מפת הדרכים שלכם?
"אנחנו מתחילים עכשיו לכוון לשיתופי פעולה POC מחוץ לגבולות ישראל, בעולמות תרבות, פנאי וספורט. אני מעריך שנצטרך לעשות התאמות תרבויות, ניסוח המלל וכו'. אנחנו גם נוציא גירסה חדשה של האפליקציה עד עכשיו עבדנו על הפונקציונליות של האפליקציה כדי להוכיח שאנחנו יכולים לספק את הסחורה, ועכשיו גירסה 2 תהיה גם מעוצבת ברמה בינלאומית".
לדברי קובה יש עבר מגעים עם מספר גופי תרבות וספורט בחו"ל, שמעוררים הרבה אופטימיות. "זה עכשיו מתחיל לקרום עור וגידים. קיבלנו פידבק חיובי מאוד מארגון גדול בתחום הספורט, שמאוד אהבו את הפיתרון שלנו. אחרי שניים-שלושה POCs בחו"ל נתחיל למכור באותן מדינות". באמצע השנה הבאה מתכננת החברה סבב גיוס שני, שיאפשר לה להרחיב את מאמצי השיווק באירופה וארה"ב בצורה משמעותית ולהיכנס לתחומי הפעילות הנוספים.