"שלום, שמי ירון בול. כבר שנים שמלווה אותי חלום ישן של פיתוח מיזם שיתרום ללמידה של שפות", כך נפתח פוסט בפייסבוק שכתב סא"ל (מיל.) ירון בול לפני כמה שנים. והוא ממשיך: "כבר עמדתי לוותר על החלום הזה, עד שנולדו נכדי. הפצרתי בבנותי, שיתחילו ללמד את ילדיהן אנגלית מוקדם מאוד. הסברתי להן את התועלת הקוגניטיבית העצומה בפיתוח יכולות דו-לשוניות בגיל צעיר... התהליך הוביל אותי להחלטה נחושה למצוא טכנולוגיה מתאימה, שתסייע לצמצום הבעיה".
בול - טייס קרב בעברו, יזם סדרתי (בין השאר של חברת אטלס, בעלת טכנולוגיה של ספינות אוויר בלתי-מאוישות) - לא הצליח להרפות מרעיון לימוד האנגלית. לבסוף, החליט להוציא אותו לפועל בצורה מקורית בהחלט: מורה לאנגלית שהוא רובוט קטן ועליז.
פרופ' גורן גורדון: "מחקרים הראו שבגילאים האלה מסכים לא יעילים. יש צורך באינטראקציה חברתית. הרובוט מאפשר מולטי-מודליות: לשמוע, לראות, לזוז, להרגיש. אנחנו פורצי דרך ברמה המחקרית של רובוטים לפעוטות"
כך הוקמה חברת קיוריוסיטי רובוטיקס (Curiosity Robotics). בול גייס לפרויקט את הלן דורון, בעלת בית ספר בינלאומי ללימודי אנגלית - שהביאה את תוכנית הלימודים המותאמת לגיל הרך, ואת פרופ' גורן גורדון, שחוקר אינטראקציה בין ילדים לרובוטים והשפעתה על עידוד הסקרנות. גורדון הוא המומחה שעומד מאחורי מערכת הבינה המלאכותית שמפעילה את תהליך הלמידה.
לרובוטית הראשונה של החברה קוראים אייקו (AiCo), ביפנית - "ילדת אהבה". היא רוקדת, שרה, מדברת עם הפעוטות, מחייכת אליהם ומחבקת אותם. במקביל היא מגיבה להתנהגות שלהם, מזהה עניין או שעמום ומגיבה בתכנים חדשים. המטרה היא לשמור על מעורבות ועניין של הפעוטים במשך רבע שעה, מה שנותן פרי בלמידה אפקטיבית. וכן, יש גם הורה או מורה ליד הפעוט, וגם לו יש תפקיד בלמידה, כך שזו חוויה משולשת, מעניינת. בקרוב בגן הילדים הסמוך למקום מגוריכם.
פרופ' גורדון מנהל הוא מומחה לעידוד סקרנות כדרך לשיפור הכישורים, אצל פעוטות כמו גם אצל מבוגרים. הוא בעל שני תארי דוקטורט בפיזיקה כימית ונוירוביולוגיה ממכון וויצמן, ופוסט דוקטורט ב-MIT Media Lab המהוללת, והוא עומד בראש מעבדת הסקרנות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שחוקרת את ממשק האדם-מכונה מול רובוטים, כך שההצעה להצטרף כמייסד משותף בקיוריוסיטי נפלה לידיו כפרי בשל.
"אני חוקר סקרנות כבר למעלה מעשר שנים", אומר גורדון, "התחלנו עם מודלים מתמטיים של מה זה סקרנות ואיך אפשר למדוד את זה ולקדם את זה בילדים. ב-MIT עשיתי את המחקר הראשון בעולם שבדק איך רובוט חברתי מקדם סקרנות, ומשם התגלגל הרעיון שככל שהולכים לגיל יותר צעיר ההשפעה יותר טובה ויותר מעמיקה".
לדבריו, החיבור ללימוד אנגלית היה המשך ברור, לנוכח ביקוש רב שיש בעולם ללימוד אנגלית: "לרובוטים החברתיים בגיל הזה יש השפעה רבה, הם נמצאים באינטראקציה חברתית, יש להם הבעות פנים והם יכולים להסתכל לך בעיניים. הם זזים איתך במרחב, ויש לזה השפעה מאוד גדולה בדיוק בגיל הזה של פעוטות".
המערכת הטכנולוגית בנוייה מהתוכן הפדגוגי של הלן דורון, שמביאה ניסיון של 30 שנה בלימודי אנגלית בגיל צעיר, ומאלגוריתמים של בינה מלאכותית שמנהלים את האינטראקציה, מגיבים לפעוטות ומתאימים אישית את קטעי התוכן לכל פעוטה ופעוט.
מה ההבדל בין לימודי אנגלית ממסך טאבלט או טלוויזיה ללימודי אנגלית מרובוט?
גורדון: "מחקרים הראו שבגילאים האלה מסכים לא יעילים. יש צורך באינטראקציה חברתית. הרובוט מאפשר מולטי-מודליות: לשמוע, לראות, לזוז, להרגיש. ויש אצלנו עוד חפצים וצעצועים שגורמים לאינטראקציה פיזיקלית ממש. אנחנו פורצי דרך ברמה המחקרית של רובוטים לפעוטות, כי אין כמעט כאלה, והמחקר היחיד שהיה עם רובוט, פעוט והורה היה שלי ושל הדוקטורנט עומר גבירצמן. במחקר שעשיתי הראיתי את היתרונות של פרסונליזציה, עם אלגוריתמיקה ולמידת מכונה, שגורמת למוטיבציה וללמידה יותר גבוהה".
מה הסיבה שרובוט שנראה כמו צעצוע מאפשר למידה אפקטיבית יותר משיטות לימוד אחרות?
גורדון: "הילדים תופסים את הרובוט כדמות, לא כבובה שהם צריכים להאניש. והיא לא דמות וירטואלית שלא באמת קיימת בעולם. זה שילוב בין דמות אמיתית שזזה ומדברת ומביעה רגשות באמצעות הבעות פנים ותנועה. זו קטגוריה אחרת לגמרי בין חיית מחמד לצעצוע ולבנאדם, מקום מאוד מיוחד שהילדים מקבלים ממנו המון".
"לא נהיה פוני של טריק אחד"
חברת קיוריוסיטי רובוטיקס הוקמה ב-2017 על ידי ירון בול, הלן דורון ופרופ' גורן גורדון. כמנכ"ל החברה משמש גדי בלייכר, שניהל לפני כן פלטפורמות למידה בבית הספר הבינלאומי לשפות ברליץ ובפלטפורמת לימודי השפה לה מארק (La Mark Vision). מרבית השנים הראשונות הוקדשו למחקר והחברה התחילה בתהליך הפיתוח עצמו ב-2022.
עד כה גייסה החברה מענקי מחקר בהיקף 1.35 מיליון דולר, רובם במימון אירופאי ומיעוטם מרשות החדשנות, וכן סבב פרה-סיד שהיקף 1.4 מיליון דולר בו השתתפו יוצא אינטל דדי פרלמוטר, חב' Buls7 ואנג'לים מישראל, פולין ושוויץ. החברה ממוקמת בתל אביב ומעסיקה תשעה עובדים בישראל ועוד 11 מפתחים בחברת Buls7 בפולין, כך שזה למעשה פרוייקט פיתוח דו לאומי.
גדי בלייכר, מנכ"ל: "המוצר מיועד לגנים, ללמידה בקבוצות של חמישה ילדים במשך רבע שעה יומית. מחקר שעשינו הראה שהחלטת הקנייה לא פשוטה לגנים ולכן הולכים על מודל של ליסינג: 250 דולר בחודש"
בעוד מספר שבועות קיוריוסיטי עומדת להתחיל בניסויי ה-POC הראשונים. זה יתחיל בגנים בתל אביב וימשיך לגנים במקומות נוספים בישראל. "המכירות בישראל לא נועדו לעשות סקייל גדול אלא להוכיח שהטכנולוגיה שימושית ושמודל הליסינג שלנו מצליח", אומר בלייכר, "אנחנו לא נהיה פוני של טריק אחד".
לדבריו בשלב הבא, בתחילת 2024, החברה תגיע לשוק המשמעותי הראשון שלה – טיוואן. החברה כבר חתמה הסכם עם חברת NUWA מטיוואן, שמייצרת רובוטים מסוגים רבים, בהם גם רובוטים עבור ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. בין השאר היו לה פרוייקטים עם וולמארט, אמזון וסופטבנק היפנית וחברת פוקסקון, יצרנית האייפונים של אפל, היא אחת המשקיעות שלה.
למה הטיוואנים צריכים חברה קטנה מישראל? לייצר רובוטים הם כנראה יודעים לבד.
בלייכר: "בגלל התוכנה עם הבינה המלאכותית שאנחנו פיתחנו. אנחנו לא חברת חומרה, אנחנו חברת תוכנה עם בינה מלאכותית. הלב של הטכנולוגיה היא מערכת SEELE שיודעת לעשות את ההתאמות האישיות של הלמידה לכל ילד".
מה המודל העסקי שלכם?
בלייכר: "אנחנו נפיץ את המוצר דרך ערוצי ההפצה של NUWA, שיודעת למכור לגופים ציבוריים. המוצר מיועד לגנים, ללמידה בקבוצות של חמישה ילדים במשך רבע שעה יומית. מחקר שעשינו הראה שהחלטת הקנייה לא פשוטה לגנים ולכן הולכים על מודל של ליסינג: 250 דולר בחודש, ואפשר להחזיר את הרובוט מתי שרוצים. תמורת הסכום מקבלים את הרובוט, העזרים, ההדרכה, הליווי - הכל עלינו".
פרופ' גורדון: "היו חברות של רובוטים חברתיים שנסגרו כי בסרטוני ההדגמה הם ניהלו שיחות - וזה לא באמת היה קיים. אצלנו זו אינטראקציה עם פעוטות, אז אין את הציפיות האלה"
אתם מתכננים גם מכירות לשוק הפרטי?
בלייכר: "אחרי טיוואן נעבור לדרום קוריאה וליפן ואחרי זה נעבור גם לאירופה ולארה"ב ובהמשך תהיה גם גירסה שמיועדת לבתים. אחד המחקרים היה על עבודה בשלשה – ההורה, הפעוט והרובוט – וכל האינטראקציה ביניהם. התוכנה יודעת לעבוד גם עם קבוצה וגם עם ילד אחד".
תחום הרובוטים ההומנואידים בנסיגה בתקופה האחרונה, אתם לא חוששים שאתם פועלים נגד המגמה?
בלייכר: "זה קשור באופן ישיר למה מבקשים מהרובוט לעשות ולמה הוא נבנה. אלה שיש להם זכות קיום הם אלה שיספקו ערך עם מעורבות של האדם לטווח ארוך. ואנחנו מאמינים שאנחנו שם".
גורדון: "באמת היו חברות של רובוטים חברתיים שנסגרו, היתה בעייה של הציפיות מהם. כי בסרטוני ההדגמה הם ניהלו שיחות והבינו, אבל זה לא באמת היה קיים. אצלנו זו אינטראקציה עם פעוטות, שלא ינהלו שיחה חופשית, הם הרי פעוטות, אז אין את הציפיות האלה. אצלנו יודעים למה משמשים הרובוטים בדיוק ויש לזה ביקוש מאוד גדול".