אפשר להניח שלא שמעתם עדיין על חברת אבריבאדי גיימז (Everybuddy Games) הישראלית, אבל אם אתם בני 30 עד 50, עם נטייה קלה להיות גברים, אתם בקבוצת היעד של המשחק המצליח של החברה Lucky Buddies. במשחק הזה אתם נלחמים כנגד דמויות מיתולוגיות ומתקדמים על ידי בניית נבחרת של חברים מצויירים. אתם עושים את זה עם יהלומים, כוכבים ומכונות הימורים מצוירות בהתאם לחוקי הז'אנר של משחקי הקז'ואל – משחקים באפליקציה בטלפון, שמגיעים אליהם כשצריך לשרוף זמן באוטובוס או בהמתנה לרופא שיניים.
ובכל זאת אבריבאדי גיימז מצליחה לעשות משהו שהרבה חברות גיימינג זעירות בישראל כנראה שלא מצליחות: לגייס הון. החברה מודיעה היום על השלמת גיוס הון בסבב A בהיקף של 15 מיליון דולר, בהובלת קרן Makers Fund הסינגפורית ובהשתתפות קרן Key1 Capital. בין המשקיעים הקודמים בחברה נמנים גיגי לוי-וייס (שהשקיע כבר בשורת חברות גיימינג כמו מון אקטיב, פלייטיקה ופלריום) ואיליה טורפיאשוילי, מייסד ומנכ"ל פלריום.
מנכ"ל החברה והמייסד המשותף עדי דגן אומר שההשקעה מגיעה אחרי תקופה מוצלחת לחברה מבחינת גידול במספר המשתמשים ובהכנסות: "השקנו את לאקי באדיז בדצמבר 2021. היו לנו אז כ-4,000 שחקנים והיום אנחנו בסביבות 80 אלף ביום וממשיכים לצמוח". לדבריו העניין במשחק נובע מהגישה השונה של המשחק, שמשלב גרעין RPG (Role Playing Game) בתוך משחק קז'ואל. "המתחרים שלנו, גדולים וקטנים, משכפלים משחקים כמו קויינמסטר ואחרים. אנחנו רצינו להיכנס עם טייק אחר, שמבסס את חוויית השחקן על אלמנטים של RPG. התזה הזו נוצרה מתחושה שאנחנו רוצים לייצר אלמנט רגשי אצל השחקים".
משחקי RPG של ממש הם ז'אנר גיימינג היסטרי ממש, עם משחקים כמו פורטנייט או World of Warcraft שמעסיקים גיימרים רציניים מול המחשב או קונסולת המשחק לאורך שעות רבות. המשחקים האלה נחשבים פחות אלימים ויותר מבוססים על מילוי משימות ואיסוף יכולות, כוחות ושותפים לדרך. "אנשים אוהבים לטפח ולגדל את היצורים שלהם ולשמור עליהם מכל משמר וגם להשוויץ בהם," אומר דגן. "אז אצלנו יש קרב וירטואלי מול הפיראטים הרשעים אבל אם לא תטפח את הנבחרת שלך לא תוכל להתקדם במשחק וזה מאוד ייחודי בתחום משחקי הקז'ואל".
מנכ"ל החברה עדי דגן: "אנחנו מוכרים אנטרטיינמנט. בפורטנייט המצב הרבה יותר חמור כי שם אתה לוקח ילדים ומטגן אותם תשע-עשר שעות מול המסך. אנחנו מספקים בסופו של דבר אסקפיזם קטן. זה לא משחק שמוציאים עליו 70-80 אלף דולר. השחקנים שלנו מוציאים מאות, הגדולים אלפי דולרים, על פני כמה שנים שהם משחקים בו. זה נשמע לי בסדר לחלוטין"
העניין במשחקי הקז'ואל הוא המודל העסקי שלהם, שמבוסס על תשלום תמורת התקדמות במשחק. אתה מוריד את המשחק בחינם, אבל אחרי שרשרת הצלחות ראשונית המשחק עושה הכל כדי לגרום לך לשלם, כולל להאט או לעצור את ההקדמות. הסכומים יכולים להגיע לעשרות עד מאות דולרים בחודש, תלוי כמה אתה שחקן נלהב.
"אנחנו מוכרים אנטרטיינמנט", אומר דגן, "בפורטנייט המצב הרבה יותר חמור כי שם אתה לוקח ילדים ומטגן אותם תשע-עשר שעות מול המסך. אנחנו מספקים בסופו של דבר אסקפיזם קטן. זה לא משחק שמוציאים עליו 70-80 אלף דולר. השחקנים שלנו מוציאים מאות, הגדולים אלפי דולרים, על פני כמה שנים שהם משחקים בו. זה נשמע לי בסדר לחלוטין".
יש סנטימנט לא טוב כלפי חברות גיימינג בישראל, אתה מרגיש אותו?
"אני לא כל כך מבין למה. בעברי עבדתי בפלייטק של טדי שגיא. שם אם היית שואל את השאלה הזאת, הייתי מתקפל בכיסא וחזור אחורה ומגמגם. כי זו חברה של הימורים פרופר, עם כסף אמיתי, וזה בסכומי כסף אחרים. זו גם מכירת של אשליה שאתה יכול לנצח את הבית. פה אנחנו מוכרים בידור. המתחרים שלי בסופו של דבר הם נטפליקס ודיסני פלוס וכל מיני פלטפורמות אחרות שבהן אנשים מבזבזים כסף. אתה יכול לשאול 'מה זה הדבר הזה שנטפליקס מבזבזים לאנשים כסף?' אני חושב שהסנטימנט הזה קורה בגלל שיש לי סלוט במיינסטרים, וזה מה שמרעיד את כולם".
אתם גם פיתחתם משחקי קזינו כמו Win Vegas, WinFun ו-Good Fortune Casino , גם הם בז'אנר משחקי הקז'ואל.
"נכון. זה טייק אחר לגמרי. השחקן יודע שזה בידור טהור והוא לא מצפה לקבל את ה-20 דולר שהפקיד בחזרה. אבל אנחנו נטשנו את התחום הזה, עשינו פיבוט, שינינו את כיוון החברה ורק השתמשנו בהרבה אלמנטים טכנולוגיים שיש מתחת למנוע. מ-2020 החברה הולכת בדרך חדשה לגמרי".
חברת אבריבאדי גיימז החדשה הוקמה ב-2020 על ידי עדי דגן המנכ״ל, יאיר פנט סמנכ״ל תפעול, שי מולכו סמנכ״ל טכנולוגיות, בועז כהן סמנכ״ל מוצר, דני פרישמן המשמש כדירקטור ואייל כץ R&D טכנולוגיות. דגן: "כולנו חברים מאוד טובים מגלגולים כאלה ואחרים. אני ויאיר מכירים מגיל 10, את בועז אני מכיר מגיל 5. אנחנו ירושלמים של קפה שחור על הבוקר ופלאפל בשבח". דגן ופנט הקימו לפני כן את חברת הגיימינג Beehive BI, חברה במודל B2B שנמכרה ב-2017 לפלייטק.
דגן מדגיש, אפשר להבין למה, את ההצלחה בסגירת הגיוס הנוכחי: "על רקע האקלים בחוץ - אקלים קטסטרופלי, ויש לי לא מעט חברים יזמים שחווים טראומות קשות מאוד בתקופה הזו - העובדה שהצלחנו לגייס, וסכום יפה מקרנות רציניות, מבחינתינו זו הבעת אמון מאוד גדולה. זה הסיפור שלי לעולם".
אתה מעריך שמצבן של חברות גיימינג ישראליות אחרות פחות טוב?
"אני חושב שכן. בסופו של דבר הצלחנו לעבור תקרת זכוכית ראשונה שאם אתה לא עובר אותה כנראה לא תצליח להתקדם וזה להצליח להוציא סדר גודל של 2 מיליון דולר בשיווק עם תוצאות טובות. חברות שלא עשו את זה, יהיה להן מאוד קשה להתקדם. החברות הגדולות בארץ היום הן פלייטיקה, מון אקטיב, סופרפליי והן מאוד צומחות. אבל מעבר להן, בינן לבינינו, אני לא חושב שיש עוד מישהו שמצליח להרים את הראש בתקופה הזו. ליבי עם אלה שמנסים עכשיו, כי זה מאוד קשה. ואם אין לך כסף - זה יהיה על גבול הבלתי אפשרי לעשות את זה".
אתם הולכים לצמוח מבחינת עובדים?
"יש לנו היום 68 עובדים, 48 בישראל והשאר במזרח אירופה. רוב העובדים הם אנשי אופרציה – דאטה, לייבאופס, תמיכה - זה משחק שצריך הרבה תקשורת מול הלקוחות. אנשי הסטודיו ברובם נמצאים בחו"ל. היו לי חלומות להגיע ל-200 עובדים עד סוף השנה הבאה. אני מניח שזה לא יקרה כי אנחנו צריכים לשמור על צמיחה הגיונית, אבל צמיחה של 30% בכוח אדם זה סביר לגמרי. בסך הכל שפכנו פה שלוש שנים של עבודת צוות, הרבה בדיקות AB ופיילוטים עד שהגענו למוצר בשל. אז אנחנו נכנסים לתקופה עם מוצר שמייצר כסף בצורה בריאה, ובמקרה יש לנו גם כמה דולרים בכיס להיות מסוגלים להמשיך את הצמיחה הזו".