לפעמים גם הייטקיסטים צריכים מזל, ולהייטקיסטים המקומיים בתחום ההלת' טק (Health Tech) יש לא מעט ממנו רק הודות לזה שהם פועלים בישראל. קופות החולים הישראליות הן גן עדן של מידע רפואי שערכו לא יסולא בפז עבור פיתוחים מתקדמים. לא רק דאטה רב יש ליזמים בתחום אלא גם תארים לרוב, וייתכן שזו הרשימה היחידה שמספר שנות הלימוד של חבריה עולה על מספר המיליארדים של שווי החברות שלהם.
כך בחרנו את הדמויות המשפיעות בהייטק הישראלי >
12 על 12: לכל הדמויות המשפיעות >
משבר הקורונה העניק דחיפה גדולה לחברות בתחום טכנולוגיות הבריאות: אם לפני כן היה נראה שמדובר בתחום סגור ומסוגר, הרי שכיום משקיעים מבחוץ מתאמצים ללמוד אותו ולאתר הבטחות חדשות בתחום שעשוי להיות החזית הבאה של המהפכה הטכנולוגית.
שמעון אקהויז
תפקיד: מייסד, בעלים ויו"ר של חממת אלון
תפקידים קודמים: מייסד משותף ויו"ר Syneron-Candela ו-Lumenis
שנת לידה: 1945
היזם הסדרתי והמשקיע שמעון אקהויז הוא קטר שמוביל אחריו עשרות חברות טכנולוגיה רפואית, שרובן מגיעות לשלב ההנפקה או האקזיט בהצלחה משמעותית.
אקהויז נולד באוקראינה וגדל במעברה בפרדס חנה. הוא גר בחיפה, נשוי ואב לשתי בנות ובן, כולם מנכ"לי חברות סטארט אפ משלהם. הוא למד לתואר ראשון ושני בפיזיקה בטכניון וב-1978 קיבל דוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין. ב-1969 הצטרף לרפאל, ב-1986 עבר לחברת מקסוול בארה"ב וב-1991 חזר לישראל והקים את החברה הראשונה שלו, שנודעה ברבות הימים כלומניס. מכאן החל קטר היזמות של אקהויז לשעוט קדימה: לומניס הונפקה בנאסד"ק ארבע שנים לאחר הקמתה, ואקהויז הקים את סינרון והביא אותה להנפקה ארבעה שנים לאחר מכן. בהמשך הוא הקים לא פחות מ-20 חברות, שרובן הגדול זכו להצלחה, נמכרו או הונפקו.
לפני כחודש הונפקה חברת אפיטומי שלו בתל אביב בשווי של כ-630 מיליון שקל, וכחצי שנה קודם לכן הונפקה סופווייב מדיקל בשווי של כ-800 מיליון שקל. הוא חתום על מאות פטנטים כממציא ועל למעלה ממ-50 מאמרים מחקריים מרכזיים. הבייבי העיקרי שלו כיום הוא חממת הטכנולוגיות הרפואיות אלון שהקים ב-2012, ודרכה הוא מעורב בשורת חברות טכנולוגיה רפואית נוספות.
גם ממרום שנותיו אקהויז הוא האדם הכי פעיל בעולמות הטכנולוגיה הרפואית בישראל, עם גיחות מעת לעת לתחומי אלקטרוניקה וזיהוי פנים. הוא ממשיך ליזום חברות חדשות, להשקיע בחברות של יזמים מעניינים כאנג'ל או כיו"ר מעורב ולייעץ ליזמים רבים. השפעתו נמשכת אל מעבר להשקעה הראשונית, וניכרת בין היתר בהחלטות על הליכה להנפקה ועל העדפת הבורסה בתל אביב. מעמדו הבינלאומי יכול להביא לחברות צעירות שיתופי פעולה (כמו ההסכם שחתמה אפיטומי עם נסטלה) שמזניקים אותה קדימה, או להביא השקעות זרות - כמו זו של רשות החדשנות האירופית שהשקיעה לאחרונה 38 מיליון יורו בחברות של חממת אלון.
ורדה שלו
תפקידים: מייסדת ו-CMO ב-Alike.Health, דירקטורית ב-BATM
תפקידים קודמים: ייסדה וניהלה את מחלקת האינפורמטיקה והמכון למחקר וחדשנות במכבי שירותי בריאות
שנת לידה: 1959
פרופ' ורדה שלו יושבת על צומת מרכזי בטכנולוגיית הבריאות ומחברת בין דאטה ורפואה. היא דחפה למחשוב המידע הרפואי של מכבי שירותי בריאות ואחראית להכנסת חדשנות וטכנולוגיה מודרנית למוסד באופן שהיווה דוגמה לכלל גופי הבריאות בישראל.
שלו, ילידת ובוגרת באר שבע, סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון והתמחתה ברפואת משפחה בבתי החולים קפלן ובילינסון. לאחר מכן למדה בארה"ב ניהול מערכות בריאות באוניברסיטת קלארק ואינפורמטיקה רפואית באוניברסיטת ג'ון הופקינס. בשנת 2000 ייסדה שלו את מחלקת האינפורמטיקה במכבי שירותי בריאות, שתחת ניהולה דחפה למחשוב המידע הרפואי על כלל מבוטחי הקופה. ב-2015 ייסדה במכבי את מכון קאהן-סגול-מכבי לחדשנות ולמחקר כדי לחבר בין המידע שנצבר במאגרים הרפואיים של מכבי בין חוקרים וסטארט אפים בתחום מדעי החיים, וסייע להפוך את מכבי לשחקנית מובילה בתחום.
בתקופתה של של שלו הטמיעה מכבי מספר פתרונות של חברות סטארטאפ ישראליות בתחום הרפואי, בהן K Helath, שעוסקת בצ'ט עם משתמשים וסיוע בדיאגנוזה ראשונית; Ibex, שעוסקת בזיהוי סרטן הערמונית בסריקת הדימות; ו-Medial EarlySign, שמסייעת בזיהוי סרטן המעי הגס לפי תוצאות בדיקות דם. "ההזדמנות שלנו היא לעשות רפואה יותר טובה עם סטארט אפים כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד", אמרה בעבר שלו ל-TheMarker. "אין בקופות החולים מספיק אנשים שיכולים להקים סטארט־אפ אבל יש לנו מומחים מתחומים שונים אחרים, ולכן זה שילוב חזק".
ב-2020 פרשה שלו מתפקידה בראשות המכון במכבי לטובת הקמת סטארט אפ משלה בשם Alike: רשת חברתית שנועדה לחבר בין אנשים בעלי בעיות בריאותיות דומות תוך שימוש בביג דאטה ובינה מלאכותית. שלו מהווה תו תקן בתחום הבריאות והדאטה הרפואי וממוצבת כחוקרת ומנתחת מידע בכירה עם נסיון נדיר. הידע שלה, תפקידיה והשפעתה הופכים אותה לכוח משמעותי בעולם ההלת'טק, ויהיה מעניין לראות לאיזה כיוונים תתפתח היוזמה הנוכחית שלה.
מריוס נכט
תפקיד: אנג'ל
תפקידים קודמים: מייסד קרן aMoon, יו"ר צ'ק פוינט
שנת לידה: 1962
מריוס נכט שימש במשך שנים ארוכות כיו"ר צ'ק פוינט שהוא נמנה עם מייסדיה, וכיום הוא משקיע ההלת' טק הגדול בישראל ואחד הגדולים בעולם.
נכט נולד ברומניה ומשפחתו עלתה לארץ והשתכנה באשקלון "מחוסרת כל", כפי שאמר בעבר. הוא התייחס למחזור השני של תוכנית המצטיינים הצה"לית תלפיות ושירת תשע שנים בתפקיד טכנולוגי בחיל האוויר. במהלך שירותו השלים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית ותואר שני בהנדסת תוכנה ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל-אביב. ב-1993 הקים יחד עם גיל שויד ושלמה קרמר את צ'ק פוינט, וכיהן כיו"ר החברה במשך 27 שנה.
בשנים האחרונות נכט מזוהה יותר מכל עם תחום הבריאות הדיגיטלית: ב-2017 הוא הקים קרן משפחתית בתחום תחת השם aMoon, שאת רובה מימן מכספו בשנותיה הראשונות וב-2019 הפך אותה לקרן הון סיכון לכל עניין ודבר. aMoon מנהלת כיום כ-850 מיליון דולר שהופכים אותה לאחת הקרנות הגדולות בעולם בתחומה, ובימים אלו נמצאת בגיוס נוסף לקרן גידור שתוכל להשקיע גם בחברות ציבוריות. במקביל מחזיק נכט מאז 2014 במעבדה ברחובות בשם אוגמניטי ננו, העוסקת במחקר פורץ דרך בתחום מדעי החיים בהשקעות כספיות ניכרות. עד כה הגיחו מהמעבדה שתי חברות: Wild Biotech של נטע ראב ו-1E של ד"ר עידו בצ'לת
נכט מהווה גם משקיע פרטי, בעל אחזקות פרטיות בסייבר ובבריאות לצד תחומים נוספים כשבבים, הנעה, ואוטומוטיב. הוא אף היה ממייסדי הבנק הדיגיטלי לצד אמנון שעשוע עד שהחליט לפרוש מהיוזמה, עוסק בפילנטרופיה ומייסד תנועת עורו העוסקת בערבות הדדית. בימים אלו נמצא נכט בתהליך לרכישת החזקות בקבוצת קשת.
נועם סולומון
תפקיד: מייסד משותף ומנכ״ל ImmunAI
תפקידים קודמים: יועץ לחברות סטארט אפ
שנת לידה: 1979
אם החזון של נועם סולומון יתגשם, זו תהיה המהפכה הגדולה ביותר של עולם הרפואה מאז מיפוי הגנום האנושי בתחילת המילניום.
סולומון מחזיק בשני תארי דוקטור: ראשון במתמטיקה ובתורת המספרים מאוניברסיטת בן-גוריון, ושני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. במסגרת הפוסט-דוק שלו במדעי המחשב הוא היה חלק מצוותי מחקר באוניבריסטת הרווארד וב-MIT, והוא הספיק לייעץ למספר חברות סטארט אפ ישראליות לפני שהקים ב-2018 את חברת ImmunAI שהוא עומד בראשונה. באוקטובר האחרון החברה הצעירה בתחום מדעי החיים גייסה 215 מיליארד דולר לפי הערכת שווי של יוניקורן
הסיפור של סולומון ושל ImmunAI הוא הרבה יותר מהגיוסים המוצלחים, הזינוק המהיר בשווי ואפילו המשקיעים המפורסמים של תאגיד קוך האמריקאי. החברה מציגה חזון פורץ דרך ששואף להוביל למהפכה של ממש בעולם הרפואה והפארמה: פיתוח אטלס של המערכת החיסונית האנושית שנועד להאיץ ולשפר פי כמה וכמה את יכולת פיתוח התרופות.
לסבב הגיוס הגדול שלה הגיעה החברה לאחר שיצרה את מאגר תאים אימונו-קליני הגדול מסוגו בעולם והראתה לו שימושיות בעולם האמיתי. ההון שגויס נועד לאפשר לחברה לעבוד במודל עסקי של קבלת תמלוגים מחברות התרופות לאחר פיתוח מוצלח, כך שהחוזים שהיא חותמת מולן כיום יניבו לה הכנסות רק בטווח הארוך.
לא חסרות בישראל חברות פורצות דרך בתחום הביומד וה-Health Tech, אבל חזון שאפתני כמו של סולומון יש רק לחברות בודדות בעולם.
מיכל גבע
תפקיד: מייסדת משותפת ושותפה מנהלת ב-Triventures
תפקידים קודמים: סגנית נשיא לשיווק ב-GI View
שנת לידה: 1973
מיכל גבע מובילה את אחד הגופים המשמעותיים והוותיקים בהשקעות בתחום הטכנולוגיה הרפואית והבריאות הדיגיטלית: קרן טריוונצ'רס (Triventures).
גבע מחזיקה בתואר במדעי ההתנהגות ובמנהל עסקים מהמכללה למינהל. היא התחילה את הקריירה שלה במספר חברות סטארט אפ בתחומי הטכנולוגיה הרפואית, עד שבשנת 2008 הקימה את קרן טריוונצ'רס עם פרופ’ פיטר פיצג’רלד ופרופ’ מרטי לאון. זו היתה קרן ההון סיכון הראשונה שהשקיעה בתחומי הבריאות. גבע גם היתה האשה הראשונה בישראל שהקימה ומנהלת (במשותף) קרן כזו. עד כה גויסו ארבעה סבבי משקיעים, בהם מחברות כמו פיליפס, סמסונג, ניקון, מדטרוניק, ג'ונסון וג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק ואבוט. בנוסף הוקמה קרן Triventures ARC בשיתוף עם בית החולים שיבא. גבע והצוות שלה מנהלים היום כ-200 מיליון דולר, שמושקעים ב-18 חברות פורטפוליו ומאחוריהם שישה אקזיטים.
הודות לשיתופי הפעולה שיש לקרן עם החברות המשקיעות בה היא יכולה להקפיץ כל סטארט אפ הישר אל השוק הבינלאומי - מה שבמרבית המקרים הוא תנאי הישרדות עבור החברות. תחומי העניין של הקרן מתמקדים בבריאות דיגיטלית, או במילים אחרות כל מה שמחובר לדאטה ומייצר דאטה. בקרן יודעים לחבר את החדשנות הטכנולוגית למסגרות שישתמשו בה ויממנו אותה, וכאן מסייעים החיבורים לחברות הביטוח הרפואי הגדולות בעולם.
הכיוון שגבע מובילה בעולם הטכנולוגיות הרפואיות נמצא בחזית של תחומי טכנולוגיה רבים מצטלבים: מכשור רפואי, בינה מלאכותית, צרכנות דיגיטלית וסייבר. בכך היא מתווה את הדרך גם לחברות טכנולוגיה רפואית רבות אחרות בישראל.
אתגר מרכזי שגבע תצטרך להתמודד איתו הוא הביקורת הציבורית על הסחר בדאטה של מטופלים, והזהירות שתמנע שימוש שיפגע בהם. בטריוונצ'רס מדברים על חיבור הסטארט אפים שלהם לחברות ביטוחי הבריאות הגדולות בארה"ב - זה עוד ניחא - אבל גם על פוטנציאל שיכול להיות בשיתופי פעולה עם חברת כמו גוגל, מיקרוסופט ואפילו עליבאבא. עסקית מדובר בהזדמנות פנטסטית, אך חיבורים כאלה עלולים להוביל גם לפגיעה קשה בפרטיות החולים ולניצול לא הוגן של המידע עליהם אם הוא לא מנוהל ומותמם בצורה מספקת.
איל אוריון
תפקיד: יזם ומנכ"ל VGS
תפקידים קודמים: מנהל תפעול בחממת רד ביומד
שנת לידה: 1977
בשנה הרביעית ללימודי הרפואה הבין איל אוריון שלהיות רופא זה לא בשבילו, אז הוא הפך ליזם מדיקל מהבולטים בישראל שמעורב בחמש חברות.
אוריון גדל ברמת אפעל ושירת בצנחנים. הוא החל ללמוד רפואה בטכניון אבל באמצע הלימודים נחשף לעשייה הסיזיפית בבתי החולים והבין שזה לא בשבילו. במקום זה, הוא השלים MBA וחיכה להזדמנות. הרצאה באוניברסיטה חשפה אותו לחממת רד ביומד, אקסלרטור בתחום מדעי החיים, והוא ועבר לעבוד בה ונחשף לעולם היזמות. ב-2009 אוריון הקים את החברה הראשונה שלו, VGS, שמייצרת תומך לווריד בניתוח מעקפים. מאז הוא היה מעורב בהקמה של עוד ארבע חברות מכשור רפואי בהן הוא מכהן כיזם שותף, חבר דירקטוריון או יו"ר. בכל החברות מושקעים האחים זיספאל וכן האנג'ל זוהר גילון והן כולן בשלבים קליניים שונים.
בנוסף משמש אוריון כנציג ציבור בוועדת ההשקעות של זירת הצמיחה ברשות החדשנות, וכך זוכה לראות כל מיזם שמבקש מענק מדען בתחומי ההתמחות שלו. ב-2018 הוא נכלל ברשימת 100 היזמים המבטיחים בעולם של גולדמן זאקס, והיה אחד משני הישראלים הבודדים ברשימה.
אוריון מאמין שיש במדיקל הזדמנות גדולה, גם לסייע לחיי אדם אבל גם לתשואה, שאותה לדעתו מחמיצות רוב קרנות ההון סיכון שפועלות בישראל. לדבריו התחום הרפואי פשוט מצריך סבלנות משום שמדובר במסע ארוך וקשה עד להצלחה: "כל כמה חודשים בא אלי איזה יזם סייבר שמתעניין במעבר למדיקל כי הוא רוצה לעשות אימפקט בעולם, ואני אומר לו מצוין, אבל לא יהיה פה אקזיט תוך שלוש שנים, וגם לא תוך חמש. אני מספר להם את האמת, שבמקרה הטוב זה מסע של 10 שנים, וזה מרתיע אותם", אמר בעבר בראיון ל-TheMarker.
איל ליפשיץ
תפקיד: שותף מייסד ומנהל קרן פרגרין ונצ'רס
תפקידים קודמים: יזם BioControl
שנת לידה: 1967
איל ליפשיץ הוא יזם סדרתי שהקים את החברה שלו כבר בגיל 23, ומוותיקי משקיעי מדעי החיים בישראל. קרן פרגרין שהוא מנהל, מהבודדות בתחום מדעי החיים, מטפחת כיום את הדור הבא בחממה באריאל.
ליפשיץ אוחז בשלושה תארים ראשונים: בפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן, במשפטים מהמרכז האקדמי שערי משפט ובחינוך עם תעודת הוראה במכללת לווינסקי. את החברה הראשונה שלו, פארמסיס (Pharmasys) הקים עוד בתואר הראשון הראשון שלו. החברה עסקה בפיתוח משאבת אינפוזיה חדשנית ונמכרה כעבור ארבע שנים, ומאז היה ליפשיץ שותף בהקמת שלוש חברות נוספות בתחום המדיקל, מפיתוח קוצב לב חדשני ועד שתל טלסקופי לעיניים. הוא אף היה חבר דירקטוריון ב-Given Imaging, שנחשבת לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של המכשור הרפואי בישראל.
החל מ-2001 ליפשיץ הוא בעיקר משקיע. בשנה זו הוא הקים יחס עם אחיו בועז את פרגרין ונצ'רס (Peregrine Ventures), קרן הון סיכון המתמחה בתחומי מדעי החיים, מפארמה, דרך מדיקל ועד בריאות דיגיטלית (ומחזיקה גם בכמה אחזקות שאינן בעולם הרפואה בתחומים כמו פודטק ותוכנה). עד כה גייסה פרגרין חמש קרנות, מהן ארבע רגילות וקרן צמיחה. היא מנהלת כ-600 מיליון, מחזיקה 45 חברות פורטופוליו ורשמה 15 אקזיטים.
עם חברות הפורטפוליו הבולטות של הקרן נמנות Memic, שמפתחת רובוט לניתוחים כירורגיים בקיבה, ו-Cordio, שמזהה אי ספיקת לב באמצעות ניתוח קול המטופל בסמארטפון. בנוסף, הקרן מפעילה בשיתוף רשות החדשנות את חממת ההזנק אינסנטיב, המתמקדת בחברות מדעי החיים.
"ממשלות בעולם מכירות בכך שלא הושקעו עד היום מספיק כספים בטכנולוגיות בריאות ופארמה, ולכן ההערכה הרווחת כיום בשוק היא שמגזר מדעי החיים ייהנה מצמיחה משמעותית בעשור הקרוב", אמר ליפשיץ ל-TheMarker בשיאו של משבר הקורונה. "גם משקיעים מוסדיים שמבחינים במגמה זו צפויים להקצות נתחים גדולים יותר מתיק ההשקעות שלהם למדעי החיים".
קירה רדינסקי
תפקיד: מייסדת ומנכ"לית Diagnostic Robotics
תפקידים קודמים: מדענית נתונים במיקרוסופט וב-eBay
שנת לידה: 1986
ד"ר קירה רדינסקי היא סלב בעולם של אנשים מעט אפרוריים, אבל לא צריך לתת לזה לבלבל אתכם: היא עושה דברים שמשפיעים, הלכה למעשה, על החיים של כולנו.
הביוגרפיה של רדינסקי, ילידת קייב, נראית כמו קריירה על סטרואידים: היא למדה לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ובגיל 26 יצאה את שערי המוסד עם דוקטורט שהציג שיטה לחיזוי אירועים באמצעות ניתוח חיפושים באינטרנט. במסגרת מרכז המחקר של מיקרוסופט בארה"ב פיתחה רדינסקי אלגוריתם שחזה התפרצות כולרה בקובה ומהומות אלימות בסודן וזכתה תשומת לב עולמית. ב-2012 היתה בין מייסדי חברת SalesPredict, וב-2016 החברה נמכרה ל-eBay, ורדינסקי מונתה לתפקיד דירקטורית מדע נתונים ב־eBay ישראל. ב-2019 הצטרפה לצוות מייסדי דיאגנוסטיק רובוטיקס (Diagnostic Robotics), שמייעלת את תהליכי קליטת חולים בבתי חולים, מאתרת מקרים דחופים ומונעת הצטברות עומסים. בין לבין הספיקה רדינסקי לתת הרצאת TEDx, להימנות עם 35 הצעירים שישנו את העולם לפי מגזין MIT ולהדליק משואה ביום העצמאות.
בגיל 35 רדינסקי נמצאת במקום שבו היא משפיעה ממשית על החיים שלנו, אם זה בחיזוי מוקדי התפרצויות הקורונה, חיזוי מתקפות טרור יחידים בשיתוף צה"ל או בפיתוח טכנולוגיה לסיוע בהארכת החיים. השפעתה ממחישה את עוצמתו של מדע הנתונים, אבל גם מאותתת על הבעיות האתיות והסיכונים הכרוכים בו – היבטים שרדינסקי מתנערת מעיסוק בהם. כיום חברה רדינסקי בוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות ולהאצת הטכנולוגיה שהוקמה במשרד המשפטים, ושהחלטותיה יקבעו את הרגולציה שתחול על רבות מחברות הטכנולוגיה בישראל, מקומיות או זרות.
רדיסקי אף מדרבנת לנשים נוספות ללכת בעקבותיה ולהיכנס לעולם היזמות. היא קוראת להן לקחת סיכונים, לא לחשוש מביצוע טעויות, לחלוק את ההורות ולשאוף להגיע להישגים.
יאיר שינדל
תפקיד: מייסד ושותף מנהל בקרן aMoon
תפקידים קודמים: מנהל ישראל דיגיטלית, רופא שייטת 13
שנת לידה: 1975
ד"ר יאיר שינדל, הרופא של השייטת, הפך למשקיע בריאות דיגיטלית הבולט בישראל שמפעיל את אחת מקרנות הגדולות בעולם בתחום.
קשה לחשוב על סיפור יותר ישראלי מזה של שינדל, נצר למשפחת רופאים אירופאית שניצלה ממחנות ההשמדה הודות לרשימת שינדלר המפורסמת. הוא שירת כרופא ביחידת אגוז ואז כרופא של שייטת 13 במשך כארבע שנים. ב-2003 שינדל עוטר בצל"ש אלוף על ניתוח שטח שביצע בחייל השייטת שנפצע במהלך פעולה והציל את חייו.
בנוסף להכשרתו כרופא באוניברסיטת בן-גוריון סיים שינדל לאחר שירותו הצבאי תואר MBA בהאווארד. ב-2009 הקים וניהל את תוכנית מעוז שמקדמת מנהיגות בחברה האזרחית בישראל. ב-2013 התמנה שינדל למנכ"ל עמותת סטארטאפ ניישן סנטרל, אך עזב לאחר כשנה עם מינויו למנהל תוכנית ישראל דיגיטלית במשרד ראש הממשלה.
ב-2016 חבר שינדל למריוס נכט להקמת קרן aMoon לתחום ההלת'טק, ענקית שמנהלת כ-850 מיליון דולר ומגייסת קרן נוספת. אמון השקיעה בכ-26 חברות, מבריאות דיגיטלית ועד לפיתוח תרופות, משקיעה בחברות צעירות ובחברות צמיחה וצפויה להתחיל להשקיע בקרוב גם בחברות ציבוריות.
שינדל, כיום השותף הדומיננטי ב-aMoon, מאמין גדול ביכולת של החדשנות בתחום הבריאות לתרום למשק הישראלי. "אנחנו (ישראל - א"ז) נתפסים כבר היום כמובילים בסייבר. אם במקביל העולם יידע שישראל היא יצואנית של בריאות ואריכות ימים והזדקנות בריאה זה יהיה ברנד מאוד חזק", אמר בעבר ל"כלכליסט". "זה אומר עוד עשר חברות כמו צ'ק פוינט או טבע. המשמעות של זה לכלכלה הישראלית היא דרמטית".
ניר קלקשטיין
תפקיד: מייסד מכון Ki
תפקידים קודמים: מייסד Final
שנת לידה: 1972
אחרי שהתעשר מאלגו-טריידינג, החליט ניר קלקשטיין להקדיש את חייו לאימפקט ולבריאות הציבור.
קלקשטיין גדל כגאון מחשבים מגיל צעיר. היכולות שלו לא נסתרו מצה"ל והוא גוייס ליחידה טכנולוגית סודית ושירת בה כקצין. לאחר השחרור הוא ייסד ב-2001 את פיינל (Final), חברת אלגו-טריידינג שמנצלת את הארביטראז' הרגעי בין מחירי מניות בשווקים שונים לעשיית הון. הענף מבוסס על כמויות גדולות של דאטה, זמני תגובה קצרים והיקפי מסחר גדולים שנדרשים לייצור הרווח.
קלקשטיין כתב את האלגוריתמיקה של פיינל והפך אותה למכונת כסף חסרת תקדים, מהגדולות בעולם בתחומה. לפי העיתונות הכלכלית, ב-2018 הרוויחה החברה 350 מיליון דולר, וקלקשטיין, שמחזיק ב-10% מהחברה, נהנה מדיבידנדים של עשרות מיליוני דולרים. אלא שבעוד מכונת הכסף ברצליה ממשיכה לתקתק, הלב של קלקשטיין נדד למקום אחר, לעולמות האימפקט.
כבר ב-2011 היה קלקשטיין שותף בייסוד חברת חיזוי מזג אוויר לתעשיית האנרגיה בשם Meteo-Logic, וב-2013 ייסד את Medial EarlySign שפועלת בתחום ההלת'טק. המוצר של Medial EarlySign רץ על נתוני בדיקות דם קיימים ומתריע על סבירות לסוגי סרטן נפוצים כמו סרטן המעי הגס, הלבלב, השד והכבד. במקרה של התרעה המרפאה יכולה להזמין את הפציינט לבדיקה מוקדמת ומצילת חיים. מוצרי החברה כבר משמשים במספר מוסדות בריאות דוגמת שירותי בריאות מכבי.
ב-2019 הגביר קלקשטיין את מעורבותו בהלת'טק עם ייסוד מכון Ki: מוסד ללא כוונת רווח שנועד לשפר תהליכים רפואיים על בסיס ניתוח מידע. "משימת הליבה של המכון היא לפתח וליישם שיטות חישוביות חדשניות לשם מחקר וניתוח של מאגרי נתונים רפואיים, קידום הידע בתחומי הרפואה והבריאות והבנת האמצעים לשיפור בתחומים אלה", נכתב באתר המכון.
איש לא חזה שזמן קצר לאחר הקמת המכון תתרחש מגיפה עולמית, אך המכון הגיב במהירות למשבר: אנשי מכון Ki פרסמו כמה מחקרים שנוגעים לקורונה וקלקשטיין מרבה להביע את דעתו בטוויטר על המהלכים הנדרשים לאור המידע הנוכחי.
אלון בלוך
תפקיד: מנכ״ל ומייסד K Health ו-Hydrogen Health
תפקידים קודמים: שותף מנהל ב-JVP, מנכ"ל משותף ב-Wix, מייסד Vroom
אלון בלוך הוא יזם סדרתי שברקורד שלו כבר כמה חברות שהקים וניהל, בתחומים מאוד שונים זה מזה: הוא היה שותף מנהל ב-JVP, מנכ"ל משותף של Wix, הקים חברה למכירה מקוונת של מכוניות משומשות (Vroom) וגם חברה לסיוע רפואי מקוון באמצעות צ'ט (K-Health, שבגינה נכנס לרשימה זו). הוא מעיד על עצמו שאין לו עניין רב במכוניות או ידע רפואי נרחב, אבל הוא מאמין שזה דווקא היתרון שסייע לו להבין מה חסר בתחומים הללו - ולרתום לשם כך את הטכנולוגיה.
אם יש משהו שמשותף לכל החברות הללו, הרי שזו פשטות הפתרון שהן מציעות: לבלוך יש יכולת לגייס את יתרונות הביג דאטה לשיפור והנגשה של שירותים מסורבלים, שיוצרים חיכוך עבור הלקוח. במקרה של שירותים רפואיים פריצת הדרך פה לא טכנולוגית דווקא, אלא משום שנקודת המבט שלו היא זו של המטופל.
בלוך, בעל MBA מאוניברסיטת קולומביה, החל את הקריירה כיועץ במקינזי, ואז קיבל בשנת 2000 הצעה מאראל מרגלית להצטרף כשותף מנהל ל-JVP, שבה בילה 7 שנים והשקיע במסגרתה בין השאר בסייברארק. חודש אחרי שהצטרף לקרן נמכרה חברת הפורטפוליו שלה כרומטיס ב-5 מיליארד דולר. בשיא הבועה, JVP עוד הספיקה לגייס קרן גדולה מאוד לפני הפיצוץ - והייתה בין היחידות ששרדו אותו עם הון זמין להשקעות.
בהמשך כיהן בלוך כמנכ"ל משותף ב-Wix לצד אבישי אברהמי, בשנותיה הראשונות של החברה. ב-2014 הקים את Vroom שקנתה מכוניות משומשות, שיפצה אותן ומכרה בזול אך ברווח באמצעות שימוש בביג דאטה ובמארקטפלייס מקוון. הוא גייס 200 מיליון דולר והגיע לשווי של יוניקורן והעסיק מאות אנשים ברחבי ארה"ב. אבל ממש כשעמד לפרוש מתפקיד המנכ"ל, הוא ומייסד טאבולה לאדם סינגולדה העלו רעיון לחברה חדשה שתשתמש בטכנולוגיה לאבחון מחלות. הם ראו הזדמנות לא רק להחליף את מנועי החיפוש המוכרים בתחום הרפואי, אלא גם הבינו שלרופאים אין יכולת להשתמש בביג דאטה. אז הוקמה K-Health, שרבים ממשקיעיה היו גם המשקיעים הראשונים של Wix.
"רציתי לקבל יותר שליטה על הטיפול הרפואי שלי", הסביר אחר כך בלוך. הרעיון של K-Health היה לאפשר למטופלים להשוות את עצמם לאנשים שדומים להם לפי מספר סגמנטים חשובים, ובהתבסס על ביג דאטה. בפועל, החברה פיתחה אפליקציית צ'אט־בוט שמספקת חוות דעת רפואית בסיסית, המבוססת על ניתוח של מאגרי מידע מקצועיים. הוא זכה לתמיכתה של ורדה שלו מקופת חולים מכבי (המופיעה גם בדירוג זה), ובהמשך גם של חברת הביטוח האמריקאית Anthem.
ב-2021 בלוך כבר הקים חברה נוספת בשם Hydrogen Health, שגם בה הוא משמש כמנכ״ל ושמה לה למטרה לשפר את הגישה לטיפול במערכת הבריאות האמריקאית המקרטעת.
דוד גולן
תפקיד: מייסד שותף ו-CTO בחברת Viz.ai
תפקידים קודמים: מפתח ב- VMware
שנת לידה: 1984
הטכנולוגיה שמפתחים ד"ר דוד גולן ושותפיו ב-Viz.ai נמצאת בחוד החנית של טכנולוגיות הבריאות בעולם. אם הוא יקדם את הרעיונות שהוא מגלגל עכשיו בזהירות הנדרשת, הוא עשוי לדחוף את הרפואה כולה צעד גדול קדימה.
גולן נולד ומתגורר בתל אביב, למד מתמטיקה לתואר ראשון ורכש תואר שני בכלכלה במקביל לדוקטורט בסטטיסטיקה בתחום הגנטיקה באוניברסיטת תל-אביב. את הפוסט-דוקטורט עשה בסטנפורד ובתקופה ששהה בארה"ב עבר אירוע שבץ מוחי וחווה את הבעיות שגורמות להתארכות האבחון ולחשש לפגיעה. יחד עם הנוירוכירורג שטיפל בו ד"ר כריס מנסי וכן עם וד"ר מאנו רמצ'נדרן הקים גולן את הסטארט אפ Viz.ai, שמפתח פתרון לבעיה שפקדה אותו: מערכת שמנתחת סריקות CT של מטופלים באמצעות AI ומתריעה על מקרים שדורשים טיפול דחוף. הטכנולוגיה קיבלה אישור FDA וכבר מופעלת בכ-950 בתי חולים.
גולן לא הסתפק בפיתוח המערכת הקיימת: Viz.ai פיתחה גם מערכת למיון מהיר של חולי קורונה בבתי חולים ובוחנת גם מערכת לאבחון דימום פנימי אחרי תאונות, מערכת לאבחון תסחיפים ריאתיים ומערכת לאבחון מפרצות במוח. ב-2020 החברה הכריזה על טכנולוגיה לאיתור מטופלים מתאימים לניסויים קליניים.
גולן עצמו הוא אוונגליסט של שימוש בנתוני בריאות של אנשים לצורך מחקרים ואיתור מחלות, וקורא לאפשר גישה לכל נתוני הבריאות של אזרחי ישראל. למהלך כזה יש פוטנציאל לקדם משמעותית את בריאות האזרחים, אבל גם לפגוע בפרטיותם ולשמש למטרות זרות. אם יימצא האיזון הנכון בין השניים, הרעיונות של ד"ר גולן עשויים לעשות את כולנו בריאים יותר.