חברת עומק (OMEC.AI) הישראלית היא חברה צעירה, מאוד צעירה. כל כך צעירה, שאם תחפשו פרטים עליה סביר להניח שתאלצו להסתפק בכתבה הזו. היא לא מופיעה ברשימות של חברות סטארט אפ, אין עליה כתבות, אין יחסי ציבור. היא כל כך צעירה שעוד אין לה מוצר, לא POC, הטכנולוגיה שלה עוד לא הוכחה. בקרוב היא תשלים את תהליכי הרישום כחברה.
ואחרי שאמרנו את כל זה צריך להגיד שיש כאן בהחלט סיפור עם עומק. כשמדובר בחברה עם שני יזמים ותיקים עם רקע טכנולוגי וניהולי עמוק, וכששלוש מחברות התרופות עם הכיסים הכי עמוקים בתעשייה העולמית משתפות איתה פעולה - וגם מגייסות עבורה את הגיוס הראשון - ובעיקר כשיש בעיה עמוקה, כלל עולמית, שהחברה רוצה לפתור, אזי עתידה של החברה נראה ורוד למדי, כזה שמצדיק שתצא מהגראז' עוד לפני שהספיקה להיכנס אליו.
ואחרי הדיסקליימרים, לעסק עצמו. חברת עומק הגיעה לעולם במסגרת פרוייקט מעניין, שעשוי להנביט שורה ארוכה של חברות ביוטכנולוגיה נוספות. מדובר ב-AION Labs, מעבדת חדשנות שקמה מתוך מתודולוגיה סדורה של שיתוף פעולה בין ארבע חברות פרמצבטיקה בולטות - אסטרהזנקה, מרק, פייזר וטבע – רשות החדשנות, חברת הענן של אמזון AWS וקרן IBF) Israel Biotech Fund). המטרה המשותפת היא לאתר בעיות בוערות, לעודד הקמת חברות ולייצר חדשנות באמצעות בינה מלאכותית בתחומי מדעי החיים, שמחברת בין שני העולמות שלא מתחברים בקלות בעצמם.
יש הרבה ציפיות מהמייסדים של חברת עומק. הן מתחילות ברשות החדשנות, שהגדירה את מדעי החיים כתחום עם פוטנציאל אדיר למדינה והקציבה כספי מדינה לשם כך. זה המשיך ב-AION Labs שהתמודדה וזכתה במכרז של רשות החדשנות מתוך כוונה לרתום מומחי ה-AI ומדעני נתונים לביג דאטה הביולוגי שנצבר בחברות הפארמה. כדי להגיע למקום הזה, יזמי עומק נדרשו לצלוח שבוע טירונות (bootcamp), להתמודד מול 14 סטארטאפים אחרים, להמחיש למומחי חברות התרופות את הערך שהן צפויות לקבל ולקבל את המימון שלהן. עכשיו נותר רק לממש את כל הציפיות.
המטרה של עומק היא לבנות מערכת המבוססת על בינה מלאכותית ועל נתונים מולקולריים ברמת התא, שמטרתה לתת תחזית מהם הסיכויים של תרופה בשלבי פיתוח להצליח בניסויים הקליניים בבני אדם
המטרה של עומק היא לבנות מערכת המבוססת על בינה מלאכותית ועל נתונים מולקולריים ברמת התא, שמטרתה לתת תחזית מהם הסיכויים של תרופה בשלבי פיתוח (drug candidate) להצליח בניסויים הקליניים בבני אדם. מדובר בשלב בפיתוח תרופות שגורם לחברות הפארמה להקיז הרבה מיליוני דולרים, כששיעור ההצלחה מחפיר – 10% או קצת יותר. מומחי הפארמה בחברות התרופות הבינלאומיות עושים ככל יכולתם לנבא את סיכויי ההצלחה של התרופות שבפיתוח ועכשיו באים שני אנשי מחשבים ישראלים ובמלוא חוצפתם אומרים להם: לא הסתכלתם מספיק עמוק על הנתונים שלכם, אנחנו יכולים להגיד לכם בוודאות הרבה יותר גדולה לאיזו תרופה יש סיכוי, מי תהיה פחות יעילה ומי בכלל מעוררת חשש לרעילות.
מייסדי עומק הם המנכ"ל אורי שחר וה-CTO אמיר הראל. בינתיים הם גם העובדים היחידים בחברה. הם הכירו לפני 20 שנה, בזמן הלימודים באוניברסיטה העברית, כששניהם בחרו לשלב לימודי מדעי המחשב עם לימודי ביולוגיה. בתחילת שנות ה-2000 הם התקשו למצוא חברה שזקוקה לכישורים האלה וכך הם מצאו את עצמם בחברת מובילאיי, מפתחים מערכות למידה עמוקה ולמידת מכונה למכוניות. אחר כך נפגשו שוב בתפקידים בכירים בחברת האג-טק סיטרי (SeeTree) שמשתמשת ב-AI לשיפור היבול החקלאי. אבל חיידק הביו-טכנולוגיה לא הירפה.
"נתקלנו באתגר שפרסמה AION Labs, שמטרתו היתה להעלות את ההצלחה במבחנים קליניים", אומר שחר. השניים החלו לחקור את הבעייה ומצאו שהרבה מאוד החלטות בתהליך הניסויים הפרה-קליניים מתקבלות על בסיס נתונים לא מספיקים. "הצענו פיתרון אחר, שנשען על דאטה מניסויים פרה-קליניים ומשתמש בכלי AI חדשים שרק לאחרונה נעשו נגישים לקהילה. זו פעם ראשונה שמאפשרים לקחת את הדאטה האדיר של חברות הפארמה, שלביולוגים מאוד קשה איתו, ולענות על שאלות מאוד ספציפיות –האם תרופה עובדת או לא".
המערכת שמפתחים השניים תאפשר למפתחי התרופות לבחון בסיום השלב הפרה קליני ולפני הניסויים בבני אדם האם יש חשש שהתרופות יהיו רעילות לבני אדם או שמא הן פשוט לא ירפאו בני אדם. "יכולות להיות אינדיקציות לרעילות, שעברו מתחת לרדאר כי הדאטה שהשתמשו בה היתה ברזולוציה נמוכה מדי", אומר הראל, "העדויות כבר נמצאות בדאטה אבל עד עכשיו לא ידעו לקרוא אותן. הם משתמשים במודלים טובים אבל לא יודעים למצות מהם את הפוטנציאל. אנחנו נעשה סדר בנתונים ונציף תובנות למשתמשים כך שיהיו בהירות ומדידות וחזרתיות".
המערכת של עומק נמצאת מרחק חודש או קצת יותר מתחילת הרצה מעשית. בחברה בוחנים עכשיו אפשרויות שונות להשקת ניסוי ההתכנות (POC) הראשון. זה צריך להיות בתחום, שהבעיה בו נראית פתירה באמצעות כלי הבינה המלאכותית, ומצד שני מסובכת מספיק כדי שהמערכת תציף את הערך שלה בצורה ברורה.
מודל העבודה של AION Labs מזכיר את זה של Team8. תהליך הנבטת הרעיונות (ideation) נעשה בין שותפי המעבדה כולל מומחי חברות הפארמה. אחר כך מתפרסמות הזמנות בינלאומיות להתמודד על האתגרים. בכל אתגר נבחרות 15 הצעות והמייסדים מוזמנים לשבוע אימונים בישראל, שבסופו נבחרת הצעה אחת
מודל העבודה של AION Labs מזכיר את זה של Team8 של נדב צפריר. תהליך הנבטת הרעיונות (ideation) נעשה בין שותפי המעבדה כולל מומחי חברות הפארמה. אחר כך מתפרסמות הזמנות בינלאומיות להתמודד על האתגרים, חלקם בפיתוח מולקולות (תרופות) חדשות, חלקם בפיתוח כלי מיחשוב. בכל אתגר נבחרות 15 הצעות והמייסדים מוזמנים לשבוע אימונים בישראל, שבסופו נבחרת הצעה אחת. החברה הזוכה מקבלת 2 מיליון דולר, נגישות לכל שירותי המעבדות ולשירותי הענן של אמזון וחוץ מזה היא יכולה לגייס הון חיצוני. חברות הפארמה מקבלות אקוויטי תמורת המימון אבל לא זכויות פטנט. כשהטכנולוגיה תהיה בשלה הן יוכלו להתמודד על הרכישה שלה.
הרבה סטארטאפים יקנאו בכם: קיבלתם מימון עוד לפני שהראתם שהטכנולוגיה שלכם עובדת.
שחר: "טכנולוגית נשענו על דברים שקיימים באקדמיה ויכולנו להראות אותם, לא היתה שאלה אם מבחינה טכנולוגית אנחנו מסוגלים לעשות את זה. הראנו קונספט טכנולוגי ונתנו לחברות הפארמה לחשוב כמה צעדים קדימה - מה אפשר יהיה לעשות כשלוקחים את זה לאיזור שלהן. הן גם הסתכלו על הניסיון שלנו בתעשייה ובסטארטאפים ועל היכולת לעבוד איתנו, שזה היה דבר מאוד משמעותי. העברת אנשי AI למקום הזה מחייבת עקומת למידה ענקית. זה מדע אחר, זה אופי אחר של אנשים, זו תעשייה אחרת".
ובכל זאת אתם מתחילים כשיש לכם product/market fit מובטח. זאת לעומת סטארטאפים אחרים שלפעמים עושים פיבוט שוב ושוב או מתרסקים.
"אנחנו אכן פונים לבעייה שבאמת קיימת, במובן הזה יש כוכבית גדולה לטובתנו. ועדיין יש מרחק ופה נמצא הפיתוח, של לענות על הבעייה בכלים ובשיטות שיתקבלו בסופו של דבר על ידי התעשייה, יקבלו את אמון הלקוחות וצדיקו את התשלום עליהן. חובת ההוכחה היא עדיין עלינו".
לא היה כדאי להקים סטארט אפ עצמאי ולגייס הון, או ללכת ישירות לאחת מחברות הפארמה?
"חשבנו על זה בתחילת הדרך. אבל הרבה אנשים מתדפקים על דלתות חברות הפארמה, הרבה חברות מגיעות לא מוכנות. הם מוצפים בפניות. מקסימום אתה מקבל חצי שעה עם מישהו ואז הוא אומר לך 'זה מאוד עתידני'. ללא AION Labs גם אנחנו היינו מגיעים מאוד לא בשלים ועושים המון טעויות בדרך. כאן יש לנו מעטפת שלמה של מנהלים מחברות הפארמה במרחק טלפון, אנשים שעוזרים לנו".
מתי גיל משמש כמנכ"ל AION Labs. חוץ מזה הוא גם היה בין היזמים שחיברו את כל הקצוות ובנו את הקונספט. כבכיר בחברת טבע לשעבר הוא הכיר את הנפשות הפועלות ואת המחוייבות העקרונית, שלא הבשילה, להקמת אקוסיסטם משמעותי בתחום מדעי הטבע בישראל, בדומה לזה שקיים בתחומי הסיליקון או הסייבר. ההישג המשמעותי עד כה הוא המחוייבות של ארבע חברות ענק – פייזר, מרק, אסטרהזנקה וטבע (שלא משתתפת במימון של עומק) - לתמוך באיתור והנבטת בין ארבע לשש חברות טכנולוגיות ביו-אינפורמטיקה חדשות בשנה. אם זה יתקדם כמתוכנן, עשוי לצמוח פה אקוסיסטם חדש ו-3,000 טאלנטים ישראלים בתחומי הביוטכנולוגיה, שמועסקים כיום בחו"ל, אולי יחשבו על חזרה הביתה.
"עבדנו שנה וחצי מתחת לרדאר כדי לבנות אמון בין השותפים כי אנחנו מבינים את המורכבות", אומר גיל, "אנחנו מביאים למעלה מ-200 אנשי מו"פ מחברות הפארמה, לא ישראלים, להיות מעורבים בהייטק הישראלי, זה לא מובן מאליו. ואני שמח שיש הרבה עניין בקרב יזמים ישראלים: זה גם כדאי כספית וגם מהווה אתגר טכנולוגי ומדעי בלתי רגיל ואם אתה מצליח אז אתה אשכרה מציל חיים".