"מנהלי המחשוב בחברות עובדים עם טבלאות אקסל או רשימות שמתעדכנות בצורה ידנית", מספר אביב הוקר, ה-CRO של פאדום (Chief Revenue Officer), על הכאב העיקרי שמנסה החברה לפתור ללקוחות. "הם משייכים שרתים לתפקידים מסוימים, ו[מתעדים] את התקשורת בין השרתים. זה מצב שמשאיר הרבה שדות מתים (Blindspots). לפעמים בארגונים ותיקים יש שרתים שהועלו לפני שנים - והמנהלים בכלל לא יודעים שהם קיימים".

כאן נכנסת הטכנולוגיה של פאדום, שיוצרת עבור ארגונים מפה ויזאולית של כל השרתים והחומרה שיש להם - איפה נמצא כל שרת בין אם מקומי או בענן (לעיתים יש עשרות או מאות), מה יש בו ואיזה תפקיד הוא ממלא, עם אילו שרתים אחרים הוא מתקשר או לא, ועוד. 

"השבוע עשינו התקנה של התוכנה בחברת הייטק ותיקה וידועה", מספר הוקר, "והם ראו במפה שיש להם שרת שמנסה לפנות לכל השרתים בארגון בצורה שהוא לא אמור לפנות בה, וככל הנראה מדובר בפרצת אבטחה. זה מידע קריטי לארגון ואנחנו מייצרים את המפה הזו תוך דקות - והיא מתעדכנת מיידית לפי השינויים בתקשורת".

חדרי שרתים פיזיים בארגון זה קצת של העולם הישן, לא? היום מערכות ה-IT נמצאות בענן.
"אנחנו עובדים עם לקוחות שהשרתים שלהם נמצאים אצלם וגם בענן, עם חברות שמחזיקות את הענן ואלו שצורכות אותו. יש ארגונים שרוצים לעבור לענן, אבל זה פרויקט שלוקח זמן ומחולק לשלבים. לא כל השרתים מוחלפים ביחד ולכן לפני שעולים לענן, חייבים את המיפוי של כל השרתים, כדי להעלות קבוצות של שרתים ביחד. לפעמים להעביר שרת לא נכון, יכול לפגוע בתקשורת של כל קבוצת השרתים שעובדים ביחד".

אביב הוקר, CRO: "השבוע עשינו התקנה של התוכנה בחברת הייטק ותיקה וידועה, והם ראו במפה שיש להם שרת שמנסה לפנות לכל השרתים בארגון בצורה שהוא לא אמור לפנות בה, וככל הנראה מדובר בפרצת אבטחה. זה מידע קריטי לארגון ואנחנו מייצרים את המפה הזו תוך דקות"

הוקר מוסיף שישנן חברות שנמצאות תחת רגולציה שמחייבת אותן לשמור את המידע בישראל. "למשל, חברות ביטוח לא יכולות להעביר מידע על לקוחות מחוץ לישראל לחוות שרתים בארצות הברית. זה בוודאי נכון לגופי ממשל וביטחון. הגופים האלה יכולים להשתמש במפות שלנו כדי לדעת איזה פונקציות הם יכולים להעביר לענן (בינ"ל, ר"ס), ואיזה הם חייבים להשאיר כאן".

הוקר מוסיף חשיבות נוספת שיש למיפוי והיא מעולמות הסייבר ההגנתי. "כשבדופן הספינה יש חור ומים נכנסים פנימה, יש מידור של החדרים בספינה, והם יחדרו לחדר אחד ולא לחדרים בסביבה. אותו הדבר נכון לעולמות הסייבר, סביבת המחשוב מחולקת לחדרים עם דלתות ומנעולים ורק השרתים באותו החדר יודעים לדבר אחד עם השני ובין החדרים יש חומת אש כדי שלא תהיה תקשורת ביניהם. כשיש פריצה לארגון, אנחנו יודעים מיד איזה חדר נפגע, ואיזה לא. המיפוי חשוב כדי לייצר את החדרים האלה".

פאדום הוקמה בתחילת השנה (2022) על ידי לניר שחם (CEO), עופר רגב (CTO), עומר רובינוביץ' (CMO) ואביב הוקר (CRO) וגייסה 6 מיליון דולר מקרן NFX של גיגי לוי-וייס. הוקר חושף כי לחברה יש עשרות רבות של לקוחות משלמים, בסכומים שנעים בין אלפי דולרים בשנה לעשרות אלפי דולרים, ללקוחות גדולים. החברה מכוונת בעיקר לשווקים בארצות הברית, אירופה וישראל אך יש לה לקוחות גם מאזורים אחרים. בין המותגים שהם מתגאים לספר עליהם: כלל, מנורה, כיל, שופרסל, איתוראן, אוניברסיטת רייכמן והחברה לפיתוח קיסריה.

מודל הפעילות אינו SaaS, בשונה מהרבה סטארטאפים ישראליים חדשים, ועוד נקודת שוני היא השוק אליו הם מכוונים - עסקים קטנים ובינוניים - ובהכרח לא שוק האנטרפרייז. "לתאגידים הגדולים יש מוצרים של סיסקו ו-Service Now שיכולים לספק מענה דומה לשלנו. זה מוצר שעולה כמיליון דולר בשנה וחברות הענק יכולות לשלם את זה. לכן אנחנו מחפשים דווקא את החברות הקטנות יותר. אבל יש ברשימת הלקוחות שלנו גם לקוחות גדולים, אפילו משרד התחבורה של פלורידה".

הסיבה שהם לא בחרו במודל של SaaS היא הרגישות של המידע: "בעולמות התקשורת והמיפוי החברות לא רוצות שהמידע שלהן יצא החוצה. אנחנו מתקינים את המוצר מקומית אצל הלקוח, והוא יכול לעבוד גם בלי חיבור לאינטרנט. ולכן זה מתאים לחברות ביטוח, בנקים, גופים בטחוניים ועוד".

שאלה אחרונה, בתמונת המייסדים ששלחתם - כולכם גברים. יש נשים בחברה?
"לא רצינו תמונה של כל הצוות, כמו שעושים לפני האקזיט, אבל בצוות הפיתוח שלנו יש 50% נשים".