המרדף אחרי אחזקות בחברות סטארט אפ מביא לתופעות ייחודיות, שכמותן לא נראו עד לשנתיים האחרונות. קחו למשל תופעה של סטארט אפים זאטוטים, שמגייסים גיוסי סיד בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים. דוגמה בולטת היא חברת הסייבר טאלון (Talon), שבחודש אפריל האחרון סגרה סבב גיוס סיד בהיקף 26 מיליון דולר, ככל הנראה הסיד הגבוה ביותר עד כה. בחודש יוני גייסה חברת סורבה (Sorbet) סבב סיד בהיקף 21 מיליון דולר. גודל הסיכון הכרוך בהשקעה בחברות שנמצאות בשלב כה מוקדם לא מאפשר השקעות לפי כללי המשחק הישנים. משהו גורם למשקיעים להתנהג בפזרנות.
לכתבות הקודמות בסדרה: טירוף הסקנדרי: המספרים נחשפים
טירוף הסקנדרי, פרק ב: "אחרי סקנדרי נוצרים שני מעמדות בחברה"
לפעמים נראה שהמשקיעים נואשים לשים את ידם על כל מנייה שישיגו. עו"ד מייק רימון, שותף במשרד עורכי הדין מיתר, מספר על עסקה שביצע עבור לקוח שרכש מניות רגילות, לא מועדפות, בחברה אחרי סבב גיוס D, ושילם עליהן יותר מהמחיר בה נמכרו המניות המועדפות. "אני אמרתי ללקוח שלי שזה נראה לי הזוי לגמרי, הרי אין לכם את כל הזכויות שיש למחזיקי המועדפות. הוא אמר שזה לא מעניין אותו כי החברה אמורה לעוף למעלה והוא רוצה חלק בדבר הזה. אם היית שואל אותי לפני שנה אם נראה סיבוב סקנדרי כשהמשקיע קונה מניות רגילות בפרמייה על המועדפות, הייתי אומר לך שיצאת מדעתך. אבל היום רואים כל מיני דברים, עולם מוטרף".
"אם היית שואל אותי לפני שנה אם נראה סיבוב סקנדרי כשהמשקיע קונה מניות רגילות בפרמייה על המועדפות, הייתי אומר לך שיצאת מדעתך. אבל היום רואים כל מיני דברים, עולם מוטרף"
עו"ד שירה עזרן ממשרד מיתר מלווה עסקאות בעולמות ההייטק, ובין השאר ייצגה לאחרונה צדדים בגיוסים של Atera, Redis ו-Similarweb, שכללו מרכיבי סקנדרי. לדבריה, אחת התופעות הבולטות היא כניסה לתחום ההשקעות לקראת הנפקה של גופים שלא נראו שם בעבר. "זו באמת תופעה שמתגלה במלוא הדרה כעת", היא אומרת ומתייחסת לקרנות שמתמחות בשלבים מוקדמים של סטארט אפים ואפילו לגופים מוסדיים, שמצטרפים להתארגנויות SPV (special purpose vehicle) שמשקיעות בחברה מסויימת בנקודה מסויימת.
"לדעתי זו תופעה שעוד תגדל. גודל הקרנות בישראל אינו בר-השוואה לקרנות האמריקאיות, אבל ביחד עם המשקיעים מוסדיים, זה הרבה כסף שיכול ללכת גם להייטק", היא אומרת. והנה עוד מרכיב בחגיגת הרווחים מההייטק הישראלי - משקיעים מוסדיים, סולידיים, שמצטרפים באמצעות מסגרות השקעה נקודתיות שמנהלות עבורם את ההחלטות המקצועיות.
עזרן אומרת שהיא עדיין מופתעת מכניסת הקרנות האמריקאיות הגדולות להשקעה בהייטק הישראלי: "בכל השקעה שאני עושה בחברות, יש לפחות קרן אחת אמריקאית שבחיים לא שמעתי את השם שלה, לא ידעתי שהיא קיימת, והיא קרן של מאות מיליונים שגילתה את ישראל".
קסם השנה של לפני ההנפקה
אחת התופעות שמזנקות בשנה האחרונה היא ההשקעה המאסיבית בסוג מסויים של סקנדרי: השקעה ביוניקורנים לפני ההנפקה. לא צריך להיות גאון פיננסי כדי להבין את זה – בחלק מהמקרים השקעה כזו יכולה להביא לתשואה של מאות אחוזים בתוך זמן קצר.
קחו לדוגמה את שותפות יוניק טק, שהוכרזה בישראל לפני כמה חודשים, במטרה "להעניק לציבור המשקיעים הישראלי את כרטיס הכניסה למועדון הייחודי בעולם - שוק הסקנדרי של מניות חדי קרן" – כך נאמר במצגת למשקיעים. בפועל מדובר בשותפות מו"פ שרוכשת מניות מעובדי הייטק. לפי נתוני החברה מדובר בשוק עולמי שגדל בתוך כמה שנים מהיקף 5 מיליארד ל-60 מיליארד, והוא כולל מאות חברות בשווי של מעל מיליארד דולר, שרובן מגיעות בסופו של דבר להנפקה.
והנה מגיע החלק העסיסי: בתקופה שקודמת להנפקה נוסק שוויין של החברות האלו פלאים. החברות שהונפקו בחצי הראשון של 2020 נתנו תשואה ממוצעת של 91%. אצל חברות מסוימות כמו Palantir, Unity ו-Affirm זה הגיע למאות אחוזי תשואה. המשקיעים באיירון סורס הרוויחו 700% בתוך שנתיים. אז זה מה שמחפשים המשקיעים – להשיג אחזקות בחברות שנמצאות במסלול מהיר לקראת הנפקה. יש כאלה לא מעט בישראל, וזו הסיבה לסיבובי הסקנדרי הענקיים שאנחנו רואים.
רימון אומר שהנהייה להשקיע ביוניקורנים הביאה לעולם עוד יצורים מסוגים חדשים, למשל קבוצות השקעה pre-IPO שהוקמו במיוחד לקראת ההנפקות של ריסקיפייד וסימילרווב "כדי לאפשר לאנשים עם תיאבון לסקנדרי לקנות 10–15 מיליון דולר סחורה של המניות, לפני IPO". התיאבון של המשקיעים, אפשר להתרשם, מביא לתופעות ייחודיות. "ראינו עוד יצור מאוד מעניין שלא ראיתי עד השנה: שותפות big tech 50, שהטיקט שלה הוא היכולת לאתר הזדמנויות בחברות לפני הנפקה בסבבי growth ולקנות מניות שלהן. למעשה המהות של החברה הזו זה שהם מחזיקים מניות בעסקאות סקנדרי ועושות ליקוויזציה לפוזיציה אחרי ה-IPO".
"מגיע לאנשים לקבל החלטה את מי הם רוצים כשותפים"
צריך להבדיל בין שני סוגים של גיוסי סקנדרי – אלה שנעשים בדרך המלך ואלה שמוצאים דרכים עקלקלות אל האחזקות של העובדים. אין ספק שאלן פלד (Feld), מייסד ושותף מנהל של וינטג' פרטנרס, הוא הנציג המובהק של הסוג הראשון. פלד הקים את קרן הסקנדרי הראשונה שלו ב-2003 ומאז הקים עוד ארבע שמנהלות ביחד השקעות בהיקף 900 מיליון דולר. הקרנות האלה מתמחות בסבבי גיוסי סקנדרי, רוכשות אחזקות בחברות והתמורה מגיעה לעובדים, לא לחברות.
"לפני שאנחנו קונים אחזקה בחברה מעובד אנחנו מקבלים את הברכה גם ממנכ"ל החברה וגם מקרן ה-VC שלו", אומר פלד. "אנחנו רואים את עצמנו כשותפים של החברה וגם של הקרנות סביב השולחן. יש לנו ששה אנשים שעושים פיתוח עסקי עבור חברות שאנחנו השקענו בהן. אני מאמין שכמו שיזם מצפה שהמשקיע יהיה שותף שלו, זה אותו דבר עם מישהו שקנה אחזקות מעובדים".
"אנשים מוכרים את המניות או האופציות שלהם למישהו, אבל לא מדווחים על זה. יש הסכם מאחורי הגב של כולם וזה הרבה יותר בעייתי"
הסוג השני של גיוסי סקנדרי נעשים ישירות מול העובדים. לא תמיד בידיעת מנהלי החברות, ויש האומרים שגם ללא דיווח בדיעבד על העסקה. פלד רותח על המתחרים החמקניים האלה שלו: "אנשים מוכרים את המניות או האופציות שלהם למישהו, אבל לא מדווחים על זה. יש הסכם מאחורי הגב של כולם וזה הרבה יותר בעייתי. זה בעייתי שמישהו עובד בחברה ומוכר כלכלית חלק מהאחזקה שלו, לא מדווח שהוא מכר, אולי עוזב את החברה, אולי טוען שיעזוב את החברה אם לא יקבל יותר. בחברה פרטית מגיע לאנשים לקבל החלטה את מי הם רוצים כשותפים ופה מכניסים להם שותפים שהם לא מודעים להם. איך אתה יודע לדוגמה שזה לא מישהו שמתחרה בך?"
השוק רוחש פעילות
מכירת מניות באופן אישי לא פשוטה כל כך גם מבחינתו של העובד בחברת ההייטק. עו"ד איל בר צבי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, מסביר: "אם אתה קונה מניות של עובדים, הן בדרך כלל נובעות מאופציות ויש תסבוכת. צריך לוודא שהן היו מספיק זמן אצל הנאמן, מה שיעור המס שיחול ואם יש עלות מימוש. אבל הדבר הכי חשוב – אתה כנראה תקבל פחות כסף על כל מניה לעומת משקיע שמוכר את המנייה שלו, כי אצלו זו מניית בכורה וכאן הקונה מקבל מנייה נכה ולכן המחיר שלה נמוך יותר.
ואכן, השוק שהתפתח סביב מניות עובדים בחברות הייטק רוחש פעילות. אם יש לכם מניות – צאו מנקודת הנחה שיהיה מי שירצה לקנות אותן ויהיו מתווכים שינסו להביא אותו אליכם. וקחו בחשבון גם שמתווכים כאלה גוזרים כמובן קופון של עמלה. באחד המקרים שתוארו באוזנינו קיבל העובד 200 אלף דולר מתוך מיליון שהיו לו במקור, אחרי שנוכו ממנו דמי מימוש, עמלות ומיסים. מצד שני – האלטרנטיבה הייתה עלולה להיות שהכל ילך לאיבוד.
עו"ד רימון אומר שיש הרבה גופים שפונים לעובדים בהייטק עם הצעות לכסף מהיר בקניית המניות שלהם: "בכל מקרה, העברה של מניות ללא ידיעת החברה מעוררת בעיות משפטיות. המסר לעובדים צריך להיות: 'אל תעשו שטויות. אנחנו מבינים את הרצון לנזילות ולכן פעם בשנה נערוך סיבוב הנזלה'".