הצניחה במספר הסטארט אפים החדשים בתחום הפרסום והרשתות החברתיות והתחרות על כוח אדם הן הסיבות לקיטון במספר החברות החדשות שקמות בכל שנה, כך לפי דוח חדש של רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Policy Institute. הדוח שמתפרסם היום (ה') מבוסס על מחקר קודם של הרשות מיוני 2021 לפיו חלה ירידה בפתיחת חברות הזנק חדשות ומאז שנת 2017 נפתחו כ-14% פחות סטארט אפים בכל שנה.
חשוב לציין שהדוח לא לוקח בחשבון נתונים עדכניים יותר של שנת 2021 שמעידים על היפוך: לפי דוח סיכום השנה של IVC ומיתר בשנת 2021 נסגרו 91 סבבי פרה-סיד לעומת 86 ב-2020 ו-102 סבבי סיד לעומת 72, ובנוסף הסכום החציוני של סבב סיד עמד ב-2021 על 4 מיליון דולר לעומת 3 בשנה הקודמת. כמובן שמוקדם עדיין לומר אם זו מגמה שתמשיך גם השנה, אבל אם נתחשב בעובדה שיותר קרנות ישראליות בוחרות להשקיע מוקדם – סביר להניח שנמשיך לראות נתונים דומים לפחות ברבעון הראשון והשני של השנה הנוכחית.
בדוח מציינים שאם לוקחים בחשבון את העיכוב, שעולה לפעמים על שנה, ברישום הנתונים על חברה חדשה במאגר של SNC ובביצוע התאמות, הירידה במספר החברות החדשות עומדת על 7% בשנה בלבד (לעומת 14% ללא התיקון).
הירידה הבולטת ביותר נרשמה בסקטור של Social Media & Advertising ואפשר לייחס לה 70% מהירידה הכללית. ירידה משמעותית נרשמה גם בתחום הפינטק, אבל במקרה זה מדובר בירידה חדה בין השנים 2019 ו-2020 בלבד ולא במגמה. כדי להבין אם מדובר בתופעה ייחודית, הדוח מכיל השוואה לשני מוקדים מרכזיים נוספים ומצביע על ירידה שנתית של 5% בעמק הסיליקון ו-15% בלונדון משנת 2017. בסקטור הספציפי של SMA נרשמה ירידה דומה גם בשני מקומות אלה.
דוח רשות החדשנות: "ככל הנראה הירידה היא תולדה של שילוב של שתי מגמות: ירידה בנטייה ליזמות הנובעת מצמיחת האקוסיסטם וריבוי אפשרויות תעסוקה רווחיות, ושינויים ענפיים גלובליים שמובילים 'להתכווצות' סקטורים מסוימים"
שאלה נוספת שעלתה בדוח היא האם הירידה בכמות הסטארט אפים מבטאת השתכללות ביכולת של משקיעים ויזמים להבחין בין מיזמים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. "בעוד שמדד האיכות הטוב ביותר לחברות הוא ההחזר על ההשקעה, נתונים פיננסים לגבי כלל הסטארט אפים אינם זמינים", נכתב. במקום בחרו להגדיר כקריטריון להצלחה גיוס של השקעת seed ומעלה תוך פרק זמן נתון. הנתונים לא מצביעים על עלייה באיכות הסטארט אפים שהוקמו בשנים האחרונות.
האם נדרשת התערבות ממשלתית
הדוח מצביע על כמה גורמים אחרים לירידה בפתיחת חברות: שינויים טכנולוגיים גלובליים, תחרות על משאבים מול החברות הגדולות ותחרות על כוח אדם. נוסף על כך, עולה בדוח השערה שתשומת הלב של קרנות הון סיכון ושל משקיעים אחרים ממוקדת בהשקעות late stage, ושהדבר מגביר את הקושי של חברות לגייס הון בשלבים המוקדמים. אולם כאמור, השערה זו כוחה יפה לשנה שעברה ואף לפני כן, והיא כנראה פחות נכונה היום.
הירידה הבולטת ביותר נרשמה בסקטור של Social Media & Advertising ואפשר לייחס לה 70% מהירידה הכללית. ירידה משמעותית נרשמה גם בתחום הפינטק, אבל במקרה זה מדובר בירידה חדה בין השנים 2019 ו-2020 בלבד ולא במגמה
"ככל הנראה הירידה היא תולדה של שילוב של שתי מגמות" נכתב בדוח, "(1) ירידה בנטייה ליזמות הנובעת מצמיחת האקוסיסטם וריבוי אפשרויות תעסוקה רווחיות, ו-(2) שינויים ענפיים גלובליים שמובילים 'להתכווצות' סקטורים מסוימים והתרכזות של מקורות החדשנות בסקטורים אחרים שדורשים סטארטאפים גדולים יותר. פרק הזמן הקצר יחסית מאז תחילת הירידה, הפיגור בקבלת הנתונים המלאים, ו'שנת הקורונה' שמהווה תצפית חריגה, מקשים על זיהוי החלק של כל אחת מהמגמות בירידה בפועל". אם מדובר בסיבה השנייה, ממשיכים מחברי הדוח, הרי שאין סיבה לדאגה. אבל אם זו הראשונה, תהיה דרושה התערבות ממשלתית.
"התערבות שחורגת מהתמיכות הסטנדרטיות של רשות החדשנות היא מוקדמת מדי" מסכם הדוח, "הירידה עד כה הורגשה בעיקר בסקטור אחד, ובאופן מקביל להתכווצות סקטור זה באקוסיסטמים מובילים אחרים בעולם. כיוון שהירידה בסקטור זה לא פוגעת, כאמור, במשאבי יזמות ייחודיים השפעתה על האקוסיסטם מוגבלת".