סוללות לרכב חשמלי שנטענות 15% יותר מהר, שנפח ההספק שלהן גדול ב-25% ושמחירן נמוך ב-10%? בעולם הרכב מפתחים ציפיות מהטכנולוגיה של אדיוניקס (ADDIONICS) הישראלית, שמודיעה היום על סבב גיוס A בהיקף 27 מיליון דולר משורה של משקיעים בולטים. עם ששה פרויקטים מסחריים בתשלום, החברה נערכת לקראת מעבר לייצור המוני בתוך שנתיים.
מנכ"ל ומייסד משותף בחברה, ד"ר מושיאל ביטון, אומר ל-tech12: "אנחנו עובדים עם חברות רכב מובילות בעולם, שיחשפו את הטכנולוגיה הזו לפי התוכניות שלהן. התוצאות הראשוניות מאוד טובות וגם זו הסיבה שהצלחנו לגייס את הכסף כעת. הצלחנו לעורר הרבה עניין סביב הטכנולוגיה והיכולת שלנו להגיע לייצור המוני. מאז נפתח הסכר, והיום אין כמעט חברה בעולם שלא רוצה לעבוד איתנו, ממש ככה. אנחנו במצב שלא עובדים עם עוד חברות כי אנחנו צריכים להגדיל את הצוות ואת נפח הייצור".
ד"ר אייל קישון, יו"ר Deep Insight, שהובילה את סבב הגיוס: "אדיוניקס לא רק נותנת מענה לסוללות הקיימות בשוק ולאלו שבפיתוח, אלא גם מורכבת מהון אנושי איכותי ביותר, הכולל גם מומחים עולמים. הבנו שאנחנו חייבים להשקיע"
סבב גיוס ההון הנוכחי הובל על ידי קרן Deep Insight, קרן השקעות בתחום הדיפ טק שהקים ג'ף הורינג, מייסד קרן Insight Partners. ביחד איתה הובילה את הגיוס גם קרן Catalyst, בה שותף יאיר שמיר, דלק מוטורס וד"ר בעז שורץ, לשעבר מנכ״ל דויטשה ישראל. בנוסף, השתתף בסבב ד"ר דייוויד דיק, מבכירי טסלה לשעבר שגם יצטרף כחבר בדירקטוריון החברה. הגיוס משלים סך גיוסים של כ-40 מיליון דולר.
הבינה המלאכותית מעצבת את האלקטרודות
אדיוניקס מפתחת טכנולוגיה המשפרת את ביצועי הסוללות באמצעות שיפור המבנה שלהן ושילוב של רכיב חכם מבוסס AI. זאת לעומת רוב החברות הפעילות בתחום, שמתמקדות בשיפור התהליך הכימי בסוללה. החברה מפתחת אלקטרודות תלת ממדיות שמאפשרות הפקת אנרגיה גבוהה יותר עם התנגדות פנימית נמוכה יותר - דבר שמשמעותו הארכת טווח בנסיעה וקיצור זמן ההטענה. באמצעות בינה מלאכותית מעצבים את האלקטרודות על בסיס סוג השימוש והאופטימיזציה הנדרשת. כלומר, ה-AI משולבת בתהליך הפיתוח של האלקטרודות - ומסייעת להתאמת האלקטרודה לכל דגם סוללה.
בשלב ראשון מייעדת החברה את המוצר שלה לשווקים באירופה ובארה"ב, לדברי ביטון משום שאלה שווקים שנמצאים יחסית מאחור בתחום הרכב החשמלי. החברה חתמה הסכמי שיתוף פעולה עם חברה אמריקאית ועם חברה יפנית, שמיועדות לייצר את הרכיב לצד חברות נוספות שיצטרפו.
איך אתם מתכוונים להתמודד מול התחרות בשוק טכנולוגיות הסוללות, שהולכת ונעשית צפופה?
"יש המון באזזוורדס וטכנולוגיות חדשות, וכל אחת מהן מבטיחה יכולת לטרוף את הקלפים. אבל אנחנו לא מהמרים על טכנולוגיה ספציפית - אנחנו מדברים על הארכיטקטורה ובונים רכיב שמתאים לכל החברות. אנחנו מהמרים על המירוץ אבל לא על סוס ספציפי".
אדיוניקס הוקמה על ידי ד"ר מושיאל ביטון, ד"ר ולדימיר יופיט וד״ר פריד טריק ב-2017 והיא מעסיקה כיום 20 עובדים ומתכננת לגדול במהירות. אף שהמטרה של אדיוניקס היא לשלב את הטכנולוגיה שהחברה מפתחת במגוון רחב של יישומים, שוק היעד הראשון והעיקרי שלה בשלב זה הוא שוק הרכבים החשמליים. לשם כך, החברה משתפת פעולה בתשלום עם כמה מיצרניות הרכב והספקים הגדולים בעולם. מוקדם יותר השנה, החברה אף הודיעה על שותפות אסטרטגית עם Saint Gobain, ענקית חומרים עולמית, לפיתוח משותף של סוללות סוליד-סטייט, טכנולוגיה שנחשבת לדור הבא בתעשייה.
בגיוס ההון של אדיוניקס השתתפו גם Novelis, JX Nippon Mining & Metals, International, 8090 Partners, Talcar Corporation, GiTV, Magna, קרן השקעות האימפקט הישראלית, Bridges; כמו גם, (Doral Energy CVC (Doral Energy Tech Ventures , ו-Union Tech Ventures; וכן משקיעים קיימים - Vasuki Global Tech Fund ו-NextGear Ventures.
ביטון אומר כי החברה נהנתה מהתלהבות המשקיעים אחרי שהוכיחה את היתכנות תהליך הייצור ההמוני, מה שאיפשר לה לברור את המשקיעים שהיא מעוניינת בהם ולדחות משקיעים שעלולים להפריע להתקדמות המהירה: "הסתכלנו מבחינה אסטרטגית, מי החברות שלא משתתפות בצורה ישירה בתחרות בשוק ועלולות לצבוע אותנו, ומי יוכלו לתמוך ולעזור לנו".
ד"ר אייל קישון, יו"ר Deep Insight, שהובילה את סבב הגיוס, אומר: "אדיוניקס לא רק נותנת מענה לסוללות הקיימות בשוק ולאלו שבפיתוח, אלא גם מורכבת מהון אנושי איכותי ביותר, הכולל גם מומחים עולמים בתחום הסוללות. שני אלו, הביאו אותנו למסקנה כי אנחנו חייבים להשקיע בחברה ולתת לה רוח גבית להמשיך ולקדם את החזון שלה". יאיר שמיר, שותף ב-Catalyst-Fund אומר: "הגישה הייחודית של אדיוניקס, המבוססת פיזיקה, ממקמת את החברה מעל המתחרים בשוק, במונחים של פוטנציאל מסחור ושיווק לשוק המוני. אדיוניקס היא מבחינתנו הרבה יותר מהזדמנות מרגשת להשקיע בטכנולוגיה עתידנית, אנו מאמינים שהחברה יכולה להוות חלק אינטגרלי מהפתרון למעבר לניטראליות פחמנית".