יאן רֶן אוהבת לטייל, לעשות טרקים, לטפס לפסגות, לא משנה באיזו מדינה היא נמצאת. עכשיו, כשהיא מתגוררת בישראל, היא הופכת מומחית לשבילי ישראל. למשל ל"שביל ישו", שביל צליינים שמתפתל לאורך 65 קילומטרים מנצרת ועד כפר נחום שעל שפת הכנרת. החוויה שהיא זוכרת משם היא שבכל מקום שהגיעה אליו אנשים אמרו 'וואו, סינית!'. זה מצחיק אותה.
"בתל אביב זה לא יקרה", הוא אומרת. "אני חושבת שיש כאן מספיק אזרחים בינלאומיים, שאנשים לא מופתעים לראות אותי. אבל אם אני מטיילת בכפרים, נכנסת לחנויות, אני מניחה שאני הסינית היחידה באיזור. הלכתי לטיול בהר כרכום, בגבול מצרים וישראל. זה מקום שסגור לאימונים צבאיים ופתוח רק בחגים. אמרו לי שם שאני כנראה אחת מחמישים הזרים היחידים שהגיעו להר הזה. אני מניחה שהייתי בין עשרת הסינים היחידים שהיו שם".
רן (35), היא אזרחית סינית בישראל. היא מנהלת את מרכז החדשנות בישראל של חברת אופו (Oppo) הסינית, מה שהפך אותה לתושבת קבע בתל אביב בשנתיים האחרונות. ונראה שהיא נהנית מכל רגע: "תל אביב היא עיר מאוד מגוונת ובינלאומית, אני אוהבת את האווירה התוססת כאן. גרתי בהונג קונג לפני שעברתי לכאן ואני מרגישה הרבה דמיון בין שני המקומות: שניהם קטנים, בשניהם יש חוף ים, ובשניהם אתה יכול לשוחח בקלות עם כל אחד על כוס קפה".
ככל הנראה בכל רגע נתון שוהים בישראל עשרות, אולי מאות, נציגי חברות זרות שתפקידם לאתר טכנולוגיות מעניינות עבור החברות שלהם. "סקאוטרים" מכנים אותם. במרבית המקרים מדובר בישראלים שמכירים את התעשייה המקומית, לעיתים מדובר בארגונים ישראלים כמו סטארטאפ ניישן סנטרל או Sosa שעושים את העבודה. אבל לעיתים החברות שולחות עובדים שלהן לשהות בישראל פרקי זמן לעבודת סקאוטינג. זה מה שהביא את רן לישראל.
יאן רן, מנהלת הסקאוטינג והחדשנות של אופו בישראל ובאירופה: "תל אביב היא עיר מאוד מגוונת ובינלאומית, אני אוהבת את האווירה התוססת כאן. יש לה הרבה קווי דמיון להונג, שתיהן מקומות קטנים עם חוף ים, ואפשר לשוחח בקלות עם כל אחד על כוס קפה"
במקרה של אופו זה יותר מזה. החברה פתחה בישראל מרכז חדשנות - OPPO Innovation Accelerator Israel – שרן הקימה ומנהלת, והיא מרחיבה אותו בהתמדה. הפעולות שנעשו עד כה מראות על כוונות רציניות כלפי ההייטק הישראלי. לא מין הנמנע שבקרוב נראה את אופו רוכשת כאן חברה ישראלית ומקימה מרכז פיתוח בישראל.
לא רבים מכירים את פעילות אופו בישראל. מה את יכולה לספר על מה שאת עושה?
"כן, היינו שקטים. אופו עובדת בישראל עם חברות ישראליות כבר די הרבה זמן, עוד לפני שהיה לנו כאן אתר. ב-2018 וב-2019 הגיע לכאן בכיר בחברה, ראש המו"פ, והוא ממש התרשם. בעיקר מהיזמים הישראלים שיכולים לייצר חדשנות משמעותית עם צוות של חמישה או עשרה אנשים. אנחנו מסוגלים לעשות את זה אבל אנחנו חברה בגודל של 40,000 עובדים".
אז מדובר ביזמים עצמם, לאו דווקא בטכנולוגיות שאיתרתם כאן?
"הוא התרשם מכמה שהאנשים מסוגלים להשיג במשאבים מוגבלים, מכמה שהם יצירתיים וגם מאיך שהם מסוגלים להיענות לאתגרים. הרבה פעמים, אתה יודע, כאשר יזם סטארט אפ ישראלי מספר מה הוא עושה, בתאגידים חושבים – 'אתם מבלפים, אי אפשר להגיע לפתרון בדרך הזאת'. אבל הסטארט אפים הישראלים מסוגלים להיענות לאתגר, לפעול על פי הדרישות והמגבלות, ולהשיג דברים עם צוות קטן מאוד. כתוצאה מזה הוחלט להקים פעילות בישראל".
מתי את נכנסת לתמונה?
"הגעתי בתקופה מאוד בעייתית - בזמן הקורונה. אנחנו חברת חומרה וצריכים להפעיל מעבדת חומרה כדי שתהיה לנו אפשרות לבדוק את הטכנולוגיות. אבל זה לא היה זמן טוב בשביל זה והגעתי רק אני. אחרי הקורונה הצלחנו לגייס עוד אנשים ולהתחיל לפעול בקרב התעשייה, להיחשף יותר לאקוסיסטם, לדבר יותר עם האנשים".
"יש עניין מיוחד בחומרה לשימוש צרכני"
אופו היא חלק מתאגיד גואנדונג BBK תעשיות אלקטרוניקה, או בשמו המוכר BBK. מדובר באחת משלוש חברות הסמארטפונים הגדולות בעולם, שבבעלותה ארבעה מותגים: Oppo, Vivo, OnePlus ו-Realme. כולם משווקים בישראל אבל בעולם הם מכוונים לאזורים גאוגרפיים שונים ולקהלים שונים.
אופו היא החברה הבולטת בקבוצה. לפי נתוני המחקר של Canalys, ברבעון השלישי של 2022 היא שיווקה 10% מכלל הטלפונים בעולם ומוקמה רביעית אחרי סמסונג, אפל ושיאומי. נתח השוק שלה ביחד עם Vivo ו-OnePlus עובר את זה של אפל ושני רק לסמסונג. אופו רואה בסמסונג מודל להערצה וחיקוי: כמוה היא מתמחרת את המכשירים שלה גבוה, וכמוה היא משקיעה אחוז משמעותי מההכנסות במחקר ופיתוח. זו הסיבה שהנוכחות שלה בישראל משמעותית.
אופו מפעילה מרכזי חדשנות בכמה מקומות בעולם, ובכולם חוץ מבישראל מדובר במרכזים לאיתור טכנולוגיות בשילוב עם מעבדות מחקר ופיתוח. בישראל מדובר בינתיים במרכז חדשנות בלבד ובדיקות הטכנולוגיה נעשות מרחוק. רן ממונה על איתור חדשנות לא רק בישראל, אלא גם ביבשת אירופה כולה. מה שנותן פרופורציות לחשיבות בעיני מנהלי אופו להייטק הישראלי לעומת ההייטק באירופה.
אילו חברות וטכנולוגיות אתם מחפשים בישראל?
"הרבה מהחברות שמחפשות כאן חדשנות באות למעשה כדי לאתר תוכנה לתאגידים. לנו יש עניין מיוחד בחומרה לשימוש צרכני. זה שונה מרוב החברות שמגיעות לפה. אנחנו כמובן מחפשים גם אלגוריתמים, אבל מהזווית הייחודית שיכולה להביא חדשנות למכשירי הדגל שלנו".
רן: "ישראלים תמיד מעדיפים לדבר. אבל סינים, במיוחד מהנדסים, מעדיפים תקשורת כתובה. הם מרגישים שזה יותר רשמי ומראה שהסטארט אפ רציני לגבי עבודה איתנו. ישראלים יחשבו הפוך: 'אתם רציניים בעבודה איתנו? האנשים שלך אפילו לא רוצים לדבר איתי'"
מהי הזווית הייחודית בתוכנה?
"באופן מסורתי ישראל חזקה בתחום הבינה המלאכותית. אנחנו מחפשים באופן ספציפי בינה מלאכותית למכשירי קצה. יש טרנד חדש שאנחנו מזהים - שבגלל שיקולי פרטיות משתמשים רוצים לעשות את עיבוד ה-AI בטלפון. אז אנחנו עושים הרבה מחקר בתחום ה-Edge AI כדי שנוכל להביא עוד שירותים שיתבצעו בטלפון בלי להתחבר לענן".
תני דוגמה לטכנולוגיות שאיתרתם כאן.
"לדוגמה טכנולוגיות חדשות של צילום בטלפון. המצלמה היא אחד מפריטי הנדל"ן היקרים על הטלפון וכולם רוצים להראות תכנון ייחודי של מצלמה. בישראל יש אקוסיסטם חזק למדי בתחום האופטיקה וחיישני הצילום. דוגמה אחרת היא טכנולוגיות לשעון החכם של אופו, שמאפשרות לעקוב אחרי בריאות המשתמש.
"תחום חזק אחר אצלנו, שנמצא בפיתוח כל הזמן, הוא תחום ה-XR (מציאות מורחבת שמשלבת AR ו-VR) – הצגנו מכשירי XR בכנסים בארה"ב ולמעשה היתה לנו השקה רכה בסין של ה-Air Glass (משקף בודד שמורכב על המשקפיים ומציג שכבות מידע). ישראל די חזקה גם בתחום ה-AR/VR ואנחנו מחפשים אנשים בתחום הזה. אנחנו מאמינים שאיזור דרום מזרח אסיה היה השוק הראשון שה-XR ימריא בו".
מתברר שבשקט בשקט אופו משתפת פעולה עם שורת חברות ישראליות, חלקן מתפרסמות כאן לראשונה. ב-2017 התפרסם שהיא הובילה השקעה של 3 מיליון דולר בחברת בוגאטון (Bugatone), שפיתחה טכנולוגיה לשימוש באוזניות כחיישני בריאות. מנהל ההשקעות של אופו, ביאו קסואה, אפילו יושב בבורד של בוגאטון. אופו גם השקיעה באדשיר (Adshir), שפיתחה טכנולוגיית תצוגה למשחקים על מסך הסמארטפון. אדשיר נרכשה על ידי סנאפצ'ט ב-2016.
נוסף על כך, אופו השקיעה בגטאלרט (GetAlert), שפיתחה טכנולוגיית אבטחה ביתית מבוססת ראיית מכונה ובינה מלאכותית, וקסואה משמש כיו"ר החברה. כמו כן אופו שילבה בטלפונים שלה שבבי זיהוי קולי של DSPG הישראלית, שנרכשה בשנה שעברה על ידי סינפטיקס. חברה ישראלית אחרת שאיתה אופו משתפת פעולה היא קורפוטוניקס (CorePhotonics) שפיתחה טכנולוגיות מצלמה מתקדמות ששולבו בטלפונים של אופו. ב-2019 נרכשה החברה על ידי סמסונג אבל הטכנולוגיה עדיין בשימוש במכשירי אופו בזכות הסכם שיתוף פעולה עם סמסונג.
אופו הזמינה חברות ישראליות להשתתף בתחרויות הסטארט אפים שלה, שעשויות להוביל לקשרי עבודה. בין השאר הוזמנו אווליטיקס (owlytics), שפיתחה טכנולוגיית מעקב אחר נפילות קשישים באמצעות שעונים חכמים ואורקם של אמנון שעשוע. לאחרונה נוספה גם אלנגו (Alango) הוותיקה, שמפתחת טכנולוגיית זיהוי קול לאוזניות אלחוטיות. כמו כן יש לחברה קשרי עבודה עם פלטפורמת הפרסום במובייל של איירון סורס (שנרכשה לאחרונה על ידי יוניטי), ופלטפורמת ניתוח הקמפיינים אפספלייר (Appsflyer). בסך הכל רשימה נאה שככל הנראה עומדת להתרחב.
עכשיו הצוות של אופו בישראל מחפש טכנולוגיות לסוללות. לחברות הסיניות יש קטע עם סוללות, יש ביניהן תחרות על נפח - שמתורגם למשך שימוש ולהספק המטען - שמתורגם למשך הטעינה. "הכיוון החדש הוא שאנחנו מחפשים הרכב כימי חדש לסוללה שלנו", אומרת רן. "אולי סוללה ירוקה יותר. ESG (אחריות תאגידית) הוא גם משהו שאנחנו מסתכלים עליו והוא מגיע בעיקר מהחומרים. טביעת הרגל הפחמנית של טלפון נובעת בעיקר מהאופן שבו אתה בונה אותו. אז אנחנו מסתכלים אילו חברות חומרים יש כאן, חברות כימיות עם חדשנות בתחום הפלסטיק, שנוכל להפוך את הפלסטיק לירוק יותר".
נראה שמבחינתכם ישראל היא כמו סופרמרקט, אתם מתעניינים בכל מוצר בשוק.
"יש לנו מגוון מאוד רחב של עניין כי אנחנו מייצגים את כל היחידות העסקיות של אופו. כל קבוצה מתעניינת בתחום אחר. למשל קבוצת התוכנה מבקשת לבדוק Edge AI, קבוצת החומרה מבקשת יותר בתחום החומרה וה-IoT ומעבדת הבריאות מחפשת טכנולוגיות בריאות. לכן חשוב לנו החוזק של האקוסיסטם בישראל - למצוא דברים מתאימים ולהביא אותם להנהלה הראשית".
בשקט בשקט אופו משתפת פעולה עם שורת חברות ישראליות. בין היתר אופו הובילה השקעה בבוגאטון והשקיעה באדשיר ובגטאלרט. היא משלבת במכשיריה טכנולוגיה מ-DSPG הישראלית ומשתפת פעולה עם קורפוטוניקס, אווליטיקס, אורקם, איירון סורס, אפספלייר ואלנגו
"בסוף אנחנו כאן כדי לעשות ביזנס"
הרומן בין ההייטק הישראלי לשוק הסיני ידע עליות ומורדות. ברמה המדינית מושמעות הצהרות מרשימות על הידוק יחסי המסחר וקידום שיתופי פעולה. ועדת החדשנות ישראל-סין, בה משתתפים משרדי ממשלה משתי המדינות, מתכנסת בהתמדה מדי שנה. היקף הפעילות, לעומת זה, דועך בשנים האחרונות. לפי מחקר של דורון אלה מ-INSS שנעשה אשתקד, היקף ההשקעות הסיני בישראל החל לעלות ב-2014, הגיע לשיא של כ-5 מיליארד דולר ב-2018, ומאז הוא הולך ויורד, ככל הנראה בעקבות המתח הגאופוליטי מול ארה"ב. המשקיעים הסינים פשוט נעלמו מהשוק הישראלי. חברה סינית עם נציגות קבועה בישראל זה עניין יוצא דופן.
ואולי זו לא רק הגאופוליטיקה. סביב 2018 היתה הרבה התרגשות בסין ובישראל, משלחות של אנשי עסקים סיניים הגיעו לישראל, משלחות של הייטקיסטים ישראלים יצאו לסין. אך ההתלהבות דעכה בלי תוצאות של ממש. הישראלים גילו שהרגולציה הסינית סבוכה, שהתקשורת הבין-אישית לא קולחת ושהכל מתקדם לאט.
ישראלים רוצים להתקדם מהר. לא מסתדרים עם הבדיקות הממושכות.
"כן... עכשיו בבקשה, היום, אתמול! אצלנו רוצים קודם לעשות בדיקת נאותות כראוי. אבל ברגע שנגיע להסכם, נתקדם ממש מהר. החברה הסינית יכולה להתקדם ממש מהר עם הסטארט אפ הישראלי".
לישראלים מאוד קל לעבוד עם אמריקאים בגלל השפה, בגלל המנטליות. עם יפנים, סינים, קוריאנים, זה כנראה שונה.
"מבחינתי דווקא קל יותר להתחיל שיחה עם חברה ישראלית לעומת חברה אירופאית בגלל שבישראל האנשים ישירים. אתה יכול פשוט לגשת לכל מי שאתה רוצה ולהגיד לו: 'אני רוצה לשוחח איתך'. זה היופי והקסם של התרבות הזו ושל המדינה הזו. כולם מאוד נגישים. אבל בדרך מנקודת ההתחלה לנקודת ההצלחה יש לא מעט אתגרים".
אילו אתגרים?
"וואו, יש כל כך הרבה, מאיפה להתחיל... אתה צודק שלחברות ישראליות יש יותר ניסיון בעבודה עם מדינות אחרות. כשישראלים עובדים עם מדינות מזרח אסיה, לפעמים אין להם מודעות להבדלים התרבותיים".
יש לך דוגמה?
"דוגמה מאוד פשוטה: אם מדברים על שיתוף פעולה ופתאום משתררת שתיקה. מבחינת הצד הסיני זה אומר לא, אנחנו לא רוצים את הטכנולוגיה. אבל אנחנו מאוד ביישנים ולא רוצים להגיד לך את זה בפנים כדי לא לפגוע בך. הישראלים יבינו את השתיקה הזאת כאילו אתה רוצה להמשיך והם יתקדמו. ואז זה ייצור בלאגן כי שני הצדדים מרגישים – 'או אלוהים, מה קורה כאן?'
"דבר שני הוא דרך התקשורת המועדפת. ישראלים תמיד מעדיפים לדבר. אבל הסינים, במיוחד המהנדסים, מעדיפים תקשורת כתובה. הם מרגישים שזה יותר רשמי וזה מראה שהסטארט אפ רציני לגבי העבודה איתנו אם הוא עונה בכתב על שאלות והבהרות. הישראלים יחשבו ההיפך- 'מה אתם עושים חבר'ה? אתם רציניים בעבודה איתנו? האנשים שלך אפילו לא רוצים לדבר איתי?'".
רן: "לי קל יותר להתחיל שיחה עם חברה ישראלית לעומת אירופאית, בגלל שבישראל האנשים ישירים. אתה יכול לגשת לכל מי שאתה רוצה ולהגיד לו 'אני רוצה לשוחח איתך'. זה היופי והקסם של התרבות והמדינה הזו. כולם מאוד נגישים"
איך את מתמודדת עם הפערים האלה?
"הייתי אומרת שאני אופטימיסטית ריאליסטית - אני מודעת לכל האתגרים האלה. יש חששות של חברות ישראליות כלפי חברות סיניות אבל בסוף אנחנו כאן כדי לעשות ביזנס. הישראלים מאוד מציאותיים ואם יש ערך ממשי עסקי לשני הצדדים - נוכל למצוא דרך לעבוד ביחד".
איך מתגברים על ההבדלים התרבותיים?
"זו הסיבה שיש לנו עובדים ישראלים בצוות. זה מאוד חשוב כדי לגשר בשיחה. אנחנו בונים צוות של ישראלים וסינים שעובדים ביחד. הישראלים שגייסנו עבדו בסטארט אפים, בתאגידים ובהעברת טכנולוגיה מאוניברסיטאות. אז אם משהו תקוע בתהליך אני מביאה את הצוות ושואלת: 'אתם יכולים להגיד לי מהזווית שלכם איך אתם רואים את זה?'. וזה מעניין שעל אותו מצב הם אומרים דברים מאוד שונים ממני. זה הערך של הצוות שלנו: לאפשר למטה לראות דברים מפרספקטיבה אחרת".
הצוות של רן כבר כולל ארבעה עובדים במשרה מלאה ועוד שלושה סטודנטים שעובדים כאנליסטים. רן אומרת שבינתיים זה המשרד הקטן ביותר מכל שלוחות החדשנות של אופו בעולם. אחד הפרויקטים האחרונים היה דמו דיי של חברות סטארט אפ שאיתרה, שהזוכות בו נשלחו להתמודד בתחרות העולמית של אופו בסין. פרוייקט אחר שהמשרד מקדם הוא תוכנית מלגות לסטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל.
הצעד הבא שמתכננת אופו בישראל הוא ככל הנראה הקמת מרכז מו"פ מקומי, כמו שיש בכל שלוחות החדשנות של החברה בעולם. החברה עוסקת בימים האלה בלימוד מעמיק מהניסיון של חברות אחרות שפועלות בישראל. לשם כך גייסו את יורם יעקובי, מי שהיה ראש מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל. נראה שיש הסכמה שהדרך הטובה ביותר היא רכישת חברת סטארט אפ ישראלית. הצעד הזה עשוי לקרות בקרוב.
"צריך יותר סינים בתל אביב"
לא קל להיות בארץ זרה, הרחק ממולדתך ומדוברי השפה שלך. רן נמצאת בשליחויות כבר שנים מספר, אולי התרגלה. אבל מתברר שמה שבאמת חסר לה זה אוכל כמו בבית.
יש עוד סינים בתל אביב, אולי סקאוטרים כמוך?
"אני מרגישה שאנחנו צריכים יותר סינים בתל אביב. מכיוון שאין מספיק, אז גם אין מספיק מסעדות סיניות טובות. יש מסעדות אסיאתיות, שהן פיוז'ן – אוכל תאילנדי, אוכל יפני. אל תבין אותי לא נכון: אני אוהבת תאילנדיות, יפניות, וייטנאמיות. אבל כל הזמן יש לי קרייבינג לאוכל סיני".
יש לך חברים מסין בתל אביב? יש פה קהילה של עובדי הייטק סיניים?
"אני תמיד אומרת שאין מספיק מהם... באירופה יש קהילת expats יותר גדולה. גם בארה"ב. יש לי כמה חברים שעובדים בחברות בתל אביב אבל המספר די קטן".