מסך הטלפון שלכם יהיה היום הזירה המרכזית של מאבק הבחירות. לא בכיכרות, לא על עמודי המודעות, גם לא בתקשורת. המאבק על הקול שלכם, על תמונת המציאות שלכם, מתמקד במסך הטלפון שלכם. הסתכלו בטוויטר שלכם, בפייסבוק שלכם, בקבוצות הוואטסאפ שלכם, בהודעות ה-SMS שלכם, ותדעו מי סימן אתכם, מי רוצה אתכם בקלפי, או להפך - מי רוצה להרחיק אתכם מהקלפי. והיו זהירים ביותר – מה שאתם רואים, ברוב רובם של המקרים, הוא פייק, פייק, פייק.

"אנחנו רואים רשתות שלמות של חשבונות בטוויטר שמצייצים את אותם מסרים בדיוק, לפעמים עד רמת סימני הפיסוק", מסביר יוסי רחמן, ראש צוות המחקר של חברת הסייבר הישראלית סמפריס (Semperis) העוסקת בהגנה על מערכות הרשאות וחשבונות משתמשים ארגוניות. "אני לא מדבר על שיתוף הציוצים אלא על טקסט שלפעמים מתפרסם במקביל על ידי מאות, לפעמים גם אלפי, חשבונות שונים".

"זה קורה בשבועות האחרונים. חלק מהציוצים האלה מדברים על זיוף הבחירות. חלק ניסו להשפיע בזמן המשא ומתן על האיחוד בין בן גביר וסמוטריץ'. כשאתה מסתכל על הפרופילים אתה רואה ניסוחים שישראלי דובר עברית לא היה עושה. למשל פרופיל שפרסם תמונה של חייל חרדי על רקע הכותל המערבי עם הכותרת 'החומה המערבית הקדושה'. והחשבון עצמו היה מופעל מטורקיה". 

מדובר בהתערבות זרה בבחירות?
"יש גורמים שנשכרו כנראה על ידי פוליטיקאים או חברות, שמנהלות קמפיינים לצד כזה או אחר, להשפיע על אנשים באמצעות מסרים שמתפרסמים על ידי כמויות גדולות של ישויות ברשתות חברתיות כדי לייצר שיח או תפיסת מציאות מסוימת. בפועל אין אנשים אמיתיים מאחורי כל הדברים האלה. זה לא נראה טקטיקה של מדינות זרות, שמנסות לזרוע כאוס חברתי כמו שהרוסים עשו בארה"ב". 

באילו פלטפורמות פועלות הרשתות האלה?
"טוויטר הוא המקום עם הכי הרבה פעילות. זה אולי קשור לקלות היחסית שזה אפשר להקים רשתות שלמות ברשת. חשוב להדגיש שלהקים רשת בוטים דורש מאמץ, זמן וכסף. החברות שמאחורי הקמפיינים של הבוטים, תיאורטית אם זה משרת פוליטיקאים מסוימים אז כנראה שהתקציבים של אותם פוליטיקאים הלכו לטובת החברות האלה". 

יוסי רחמן, Semperis (צילום: Semperis, יחצ)
יוסי רחמן, Semperis. "בפועל אין אנשים אמיתיים מאחורי כל הדברים האלה"|צילום: Semperis, יחצ

"רשויות החוק חסרות אונים"

המפלגות מריצות קמפיינים כבר שבועות. לש"ס יש את קמפיין העוני, לליברמן יש קמפיין נגד ש"ס ולמרצ יש קמפיין גוועלד מסורתי. כל אלה קמפייני בחירות שקופים וברורים. אם אתם אזרחים ערבים, בטח נחשפתם לקמפיין הזיוף של חשבון הטוויטר של רע"ם. פייק ריפורטר דיווחו בספטמבר שמישהו יצר חשבון מזויף של מפלגת רע"ם והשתמש בו להפיץ תכנים אלימים והסתה. טוויטר מחקה את החשבון ואז צצו אלפי פרופילים מזויפים של אזרחים ערבים שהפיצו מסרים דומים. החשש – הזייפנים מעוניינים לזרוע מאבקים בחברה הערבית ולדכא כוונות הצבעה.

אבל מתחת לפני השטח יש קמפיין שמבעבע ומטרתו להטיל ספק כבר כעת בתוצאות הבחירות: תוצאות הבחירות יזוייפו, ועדת הבחירות נשלטת על ידי השמאל, אם גוש הימין יפסיד – זו תהיה הסיבה.

אחד הארגונים האזרחיים שפועל בהתמדה בזירה הזו הוא "פייק ריפורטר" שפועל נגד דיסאינפורמציה, שיח שנאה והסתה ברשתות. הארגון עסק בהכחשות קורונה, בריגול איראני, באירועי "שומר חומות" במאי 2021 הארגון חשף את הקמפיינים שרצו בקבוצות של יהודים ושל ערבים והוציאו את האנשים לרחובות. בבחירות האלה פייק ריפורטר מתרכזים בחשיפת קמפיין הכחשת תוצאות הבחירות.

מנכ"ל הארגון, אחיה שץ, אומר שהקמפיין הולך ומתחזק בחודש האחרון. "הרעיון  של הקמפיין הוא להיכנס בתווך שבין שמירה על חופש ביטוי במרחב הפוליטי לבין רשויות החוק", אומר שץ, "אני יכול להגיד שרשויות החוק חסרות אונים בסיפור הזה. הם לא יכולים להתערב אבל מצד שני התפקיד שלהם הוא להגן על התהליכים הדמוקרטיים בישראל".

מה היא בעצם המטרה של קמפיין גניבת הבחירות?
"יש כמה מטרות. המטרה הראשונה היא להכין את הקרקע להפסד. ואז מה? זו שאלה. ראינו את זה גם בארה"ב – אי קבלה של תוצאות הבחירות. אמירה של 'לא הפסדנו, ניצחנו'. זה קמפיין מאוד חכם, שממריא, נותן לגיטימציה לזיופים, עושה עבודה מבחינת התקפה על מערכות השלטון בישראל ומייצר את הקרקע לאי קבלה של מה שאתה לא רוצה לקבל".

אחיה שץ פייקריפורטר Fakereporter (צילום: אור בוטבול, יחצ)
אחיה ש"ץ, FakeReporter. "עכשיו גם ניכנס לקמפיינים של גוועלד. גם זה יהיה עמוס בשקרים"|צילום: אור בוטבול, יחצ

ראיתם קמפיינים דומים מהצד השמאלי של המפה?
"אנחנו מחפשים כמובן. אני מרגיש שאני רוצה לאזן אבל תכלס אני לא מצליח למצוא. גם לא מש"ס, גם לא מאיילת שקד, זה בעיקר מהליכוד וקצת מבן גביר. עכשיו גם ניכנס לקמפיינים של געוואלד, עם הרבה מפלגות שיקפצו על זה, וגם זה יהיה עמוס בשקרים".

הפיל שבחדר בקמפיין שטוען כבר כעת לזיוף הבחירות הוא כמובן הקמפיין הדומה שרץ בארה"ב על ידי תומכי דונלד טראמפ בארה"ב תחת הכותרת Stop the Steal – עצרו את גניבת הבחירות. אז זה הסתיים בעלייה של המונים על גבעת הקפיטול. האם זה עלול לקרות גם בישראל? 

הרדיקליזציה - בטלגרם ובוואטסאפ

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע עוקבת גם היא מקרוב אחרי מערכת הבחירות הנוכחית ברשתות החברתיות והיא סבורה שהסיפור האמיתי לא מתרחש שם בכלל.

ד
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר. "המחשבה שיש לך אפשרות להבין מה קורה רק מפייסבוק וטוויטר היא מופרכת"

"מה שקרה בארה"ב ב-2020 היה הפתעה מודיעינית", היא אומרת, "רשויות אכיפת החוק צריכות להסתכל על האקוסיסטם. הרשתות החברתיות מיועדות להדהד את המסר עם הבוטים, אבל התקווה שלהם שייקחו את זה לקבוצות הוואטסאפ והטלגרם, ששם מתרחש תהליך הרדיקליזציה וההתארגנות הפיזית בחזרה לעולם האמיתי. טראמפ והאנשים סביבו היו על הגבול של מה שמותר בציוצים בטוויטר אבל אחר כך זה עבר לרשתות השוליים האמריקניות, עם המופרעים של Qanon, שזה המקבילה לקבוצות הוואטסאפ אצלנו ושם הייתה ההתארגנות לעלות על הקפיטול. ואת זה רשויות המודיעין בארה"ב לא ראו, שם היה הכשל שלהן".

תהילה שוורץ אלטשולר: "הרשתות החברתיות מיועדות להדהד את המסר עם הבוטים, אבל התקווה שלהם שיקחו את זה לקבוצות הוואטסאפ והטלגרם, ששם מתרחש תהליך הרדיקליזציה וההתארגנות הפיזית בחזרה לעולם האמיתי"

שוורץ אלטשולר אומרת שהקמפיינים במערכת הבחירות הזו מחוברות למאגרי המידע של המפלגות. שם ממיינים את המצביעים לפי קלפיות ולפי קטגוריות, למשל מטרגטים אנשים שלא באו להצביע בפעם הקודמת ומזכירים להם את זה. המסרים מותאמים אישית – לאם לחייל יגידו שרק הם ישמרו על חיילי צה"ל, לחולה סרטן יגידו שהם ירחיבו את סל הבריאות. מי שמוגדרים כמתנגדים יקבלו מסרים שירחיקו אותם מהקלפי - יש קטטה בקלפי שלך, יש תור ארוך בקלפי, התגלה חולה קורונה בקלפי.

כלומר, בעוד אנחנו מדברים כאן, מתחת לפני השטח רצים קמפיינים שרק קהל היעד שלהם מודע להם.
"בדיוק. ככל שהדאטה שלהם יותר מטויבת ויותר מתוחכמת, כך היכולת לעשות התאמה של המסרים האלה. רשויות האכיפה צריכות להסתכל על כל האקוסיסטם, לעקוב אחרי הקבוצות גם אם צריך צו שופט. המחשבה שיש לך אפשרות להבין מה קורה רק מהסתכלות על פייסבוק וטוויטר היא מחשבה מופרכת". 

נראה שהתקשורת הממוסדת לגמרי מחמיצה את זה.
"זה הנושא הגדול של הבחירות האלה. תשווה את זה לקמפיין 'הערבים נוהרים' ב-2015. אז הם שלחו הודעות לפי מספרי המיקוד של האנשים. לקח לתקשורת שעתיים-שלוש כדי להבין שהקמפיין בכלל קיים, כי הוא הגיע ישירות לכל נמען ולא עלה בדף הפייסבוק של נתניהו. זה מה שהם הולכים עכשיו לעשות, אבל פי עשר יותר מתוחכם".

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת מערכת הבחירות, משטרת ישראל נערכת בכוחות מתוגברים הפרוסים ברחבי הארץ במטרה להבטיח את קיום ההליך הדמוקרטי באופן תקין. יחד עם זאת, משטרת ישראל וגופי אכיפה נוספים, ערוכים לכל תרחיש ופועלים גם בתווך הרשתי, תוך הפעלת משאבים רבים לסיכול וניטור של תופעות מסוג פייק ניוז והסתה, הפרסומים נבחנים ובהתאם לתוכנם מתקבלת ההחלטה האם לפעול להסרתם בתאום עם פרקליטות המדינה ובמקרים מסוימים אף פתיחה בהליך פלילי. נמשיך לפעול לשמירה על טוהר הבחירות וניהולו התקין של הליך הבחירות".

ממשרד המשפטים נמסר: "בשלב זה איננו מתבטאים בעניין".

במטא (פייסבוק, אינסטגרם) אומרים בתגובה כי החברה פועלת לעידוד מעורבות אזרחית, הגנה על מועמדים, הפחתת התפוצה של מידע כוזב, מלחמה נגד התערבות בבחירות, שמירה על בטיחות אנשים בפלטפורמה, והבטחת שקיפות במודעות פוליטיות. "מאחר שהפלטפורמות שלנו ממשיכות למלא תפקיד בדיון הציבורי סביב הבחירות, אנחנו עובדים קשה כדי למנוע כל שימוש לרעה בהן. ביצענו השקעות מסיביות כדי לסייע במניעת התערבות בבחירות, להילחם במידע כוזב ובדיכוי הצבעה, ולהגביר את השקיפות של מודעות פוליטיות. כדי ללמוד עוד על המדיניות ועל כללי הקהילה שלנו, ניתן לבקר במרכז השקיפות".

תגובת טוויטר ותגובת הליכוד לא הגיעו עד למועד פרסום הכתבה.