רובנו לא יודעים להסביר איך בדיוק משולבת בינה מלאכותית (AI) בתחום הרפואה, אבל סביר שגם בלי ששמנו לב כבר נתקלנו ביישומים שעושים זאת. אם נדרשתם להגיע לבדיקות בבתי חולים כאיכילוב או הדסה, וודאי אם חוסנתם בשנתיים האחרונות נגד קורונה – AI היתה מעורבת בתהליך, והיא מהווה היום חלק בלתי נפרד הן מהמחקר הרפואי והן מהטיפול הסופי. פאנל "רפואת בעולמות ה-AI" בהנחיית כתבת tech12 הגר רבט עסק בכמה מהשימושים המעניינים והמתקדמים ביותר של AI בעולם הרפואה, וגם באתגרים שבדרך.

"כוח המחשוב בשלושה עשורים האחרונים עלה פי מיליון. מה שלוקח שניה לאלגוריתם של היום היה לוקח שנתיים לרוץ בשנות ה-90. אם מוסיפים את ההתפתחויות בתחום הרפואה אפשר לגלות - מטרות לתרופות שלא היו אפשריות עד היום", אמר נועם סולומון, מנכ״ל ומייסד משותף בסטארט אפ ImmunAI, שמבקש למפות את מערכת החיסון האנושית כולה. לטענת החברה, השלמת המיפוי תאפשר פיתוח תרופות חדשות והאצה של תהליכים קליניים שכיום אורכים עשור. סולומון מכנה את מיפוי מערכת החיסון – רשת סבוכה של מיליוני תאים והקשרים ביניהם – כ-GPS לגוף האדם."באימיונאיי אנחנו ממפים פציינטים עם ריצוף -גנומי (RNA) וחלבוני לפני ואחרי טיפול ומזהים את ההבדלים בין מי שמגיב לטיפול ומי שלא מגיב. מריצים על זה שורה של אלגוריתמים. 90% מעולם ה-AI זה חומרה והנדסה, ו-10% זה אלגוריתמיקה.

"המדע יודע היום לרפא סרטן בעכברים. חלק גדול מהשאלה בתרופה זה לא איך לפתח את התרופה הבאה אלא לדעת לאילו פציינטים היא מתאימה ומה יתגבר על ההתנגדות בגוף לתרופה. ב-20 השנים הקרובות נראה שעולם הרפואה המדויקת יתפתח הרבה מאוד, לא רק פיתוח תרופות אלא שאנשים בריאים יוכלו להישאר בריאים: לפני שחלינו, מערכת החיסון זייפה. אם היינו מנטרים את מערכת החיסון היינו יכולים לעשות התערבות קטנה מאוד ולמנוע את המחלה".

"אנחנו עוסקים בלחבר בין מקורות מידע שונים כדי לזהות את מקורות המחלות. להבין אילו תרופות יועילו ואילו לא", אמרה פרופ' מיכל רוזן-צבי. רוזן-צבי היא דירקטורית עולמית למחקרי AI בתחומי הבריאות ומדעי החיים ב-IBM Research, פרופסור לרפואה חישובית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וכן חברה בוועד המנהל של החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה. היא מובילה מחקרים המשלבים מידע רפואי ובינה מלאכותית במטרה להאיץ תהליכים של גילוי תרופות וביומרקרים (סמנים) להתפתחות מחלות ותגובה לתרופות.

"הזמינות של המחשוב היא חלק מאוד חשוב והיא גם מאפשרת לנו לזהות את הסיגנלים העדינים שעין אנושית לא רואה אותם", המשיכה פרופ' רוזן-צבי. "יש חסמים בעולם הבינה המלאכותית ברפואה, והרבה פעמים הם נמצאים ברגולציה. החסמים האלה יכולים לרדת. בין השאר בעזרת חיבור לתעשייה, לחברות תרופות, לרופאים, לסטארט אפיסטים. החיבור הזה יאפשר לטכנולוגיה להגיע בשתי דרכים: הראשונה - רופאים יראו שהפתרונות עוזרים להם בעבודה שלהם ודרך שניה - כשנגלה דברים שלא היו ידועים לרפואה ויופיעו הרבה תרופות חדשות".

"רופא מסתכל על התראה שהמערכת שלנו הכניסה ואומר לעצמו שבזכות המערכת היה אפשר להציל את המטופל", אמר מיכאל ברגינסקי, מייסד משותף בסטארט אפ Aidoc, שמפתח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית עבור בתי חולים וארגוני בריאות. הייחוד של Aidoc הוא בהיקף הרחב של היצע הפתרונות של המערכת שלה, שלטענת החברה יודעת לזהות עשרות מחלות ואירועים רפואיים כדימום מוחי, שבץ, תסחיף ריאתי ושברים בעמוד השדרה. נוסף על גילוי המחלות, המוצר מנגיש את המידע אוטומטית בזמן אמת לרופאים, כך שיוכלו לקבל החלטות מצילות חיים בזמן האפקטיבי ביותר. החברה עובדת עם יותר מאלף בתי חולים, בהם איכילוב, הדסה, שערי צדק, אסותא, בילינסון ואסף הרופא. "הרופא עשוי לחשוש שהמערכת תוכל להחליף אותו, אבל המחשבה מתחלפת במחשבה שיוחלף ברופא שמשתמש ב-AI. יש רופאים שלא מאמינים שהיה זמן שהיה אפשר להסתדר בלי העזרה של AI".