עד לאחרונה, שמו של דוויד צ'ין, השותף המנהל של מקינזי ישראל, היה מוכר רק למעטים. ב-2009 נחשף במקרה, כשנקלע לעין הסערה במאבק בין משרד האוצר למשרד הביטחון על קיצוצים בתקציב הביטחון ובמספר משרתי הקבע ושמו פורסם כמי שלוקח חלק בדיונים. משרד הביטחון שכר אז את שירותי מקינזי בעלות של 22 מיליון שקל כדי להכין המלצות להתייעלות מערכת הביטחון, אם תרצו כיפת ברזל מול הארטילריה של האוצר. שמה של מקינזי עצמה זכה לכותרות בישראל לאחר שב-2011, על רקע מחאת הצרכנים נגד מחירי הקוטג', נחשף כי דוח שחיברה ייעץ לתנובה להעלות את מחיר המוצר.
החשיפות האלו לא היו רגילות עבור חברת ייעוץ כמו מקינזי, שרגילה להישאר ברקע. צ'ין עצמו עוסק מאז 2002 בייעוץ לעשרות צבאות, מערכות ביטחון ותעשיות ביטחוניות בעולם בהיבטי הארגון והמנהלה, בדרך כלל הוא נשאר בצללים. הוא יליד בריטניה, שעלה לישראל שלוש פעמים: בפעם הראשונה בגיל 22 כדי להתגייס לצה"ל, אחר כך נסע לארה"ב ללימודי פסיכולוגיה ו-MBA. ב-1996 הצטרף למקינזי, כמה שנים בנק קרדיט סוויס ואז חזר למקינזי לתחומי הביטחון, אחר כך סקטור ציבורי, בריאות, סייבר באירופה. ב-2021 חזר לישראל כשותף מנהל של מקינזי ישראל.
עכשיו הוא מוביל שינוי בפוקוס העסקי, העמקה לתחומי הטכנולוגיה והתעניינות בחברות הייטק כלקוחות, ללמדך על הכוחות המניעים את העולם כיום. "לפני כחמש שנים הבנו שקורה משהו בעולם. תאגידי הענק בעוד חמש או עשר שנים לא יהיו אלה של לפני עשר שנים. אם אתה לא שם, בסוף אתה לא רלוונטי", אומר צ'ין. לדבריו אחת התוצאות היא שהטכנולוגיה תופסת נפח הולך וגדל מפעילות המחקר והדוחות של החברה.
אנחנו משוחחים אחרי פרסום דוח "המגמות המרכזיות בטכנולוגיה" (Top Trends in Tech) של מקינזי. זה דוח מרתק, אפשר לקרוא אותו כמו ספר מתח. בחלק מהנושאים אתה מנסה לנחש מי תהיה ה"קילר אפליקיישן", במקומות אחרים אתה מגלה שהתחום בכלל מת. אחד הניתוחים המעניינים מציג 40 טכנולוגיות שעל רובן אנחנו קוראים ומדברים, מסווגות לפי הבשלות של כל אחת מהן, תחומי העסקים שבהן יש לה אימפקט, והמומנטום שהיא מגלה: זינוק, דשדוש, התרסקות.
צ'ין: "היום בונים תאומים דיגיטליים כמעט לכל דבר - מפעלים, מכונות, צבאות. צבאות תמיד עשו משחקי מלחמה במחשב אבל היום הרזולוציה הרבה יותר גדולה"
אפשר לראות שם למשל שמחשוב הענן כבר בשל ונמצא בשימוש בתעשיות רבות, אבל סובל ממומנטום נמוך. כמוהו גם למידת מכונה (ML) מונחית קלאסית. למידת חיזוק נמצאת בשלבי כניסה אבל במומנטום גבוה. בינה מלאכותית (AI) מוסברת נמצאת עדיין בשלבי פיתוח עם מומנטום בינוני. מחשוב קצה (Edge) זוכה כבר לשימוש נרחב והוא נמצא במומנטום גבוה. מציאות רבודה ומחשוב קוונטי נמצאים בשלבי כניסה לשוק, במומנטום גבוה. מכוניות אוטונומיות גם הן בשלבי חדירה, אבל המומנטום של הטכנולוגיה משתרך לאיטו.
הדוח מציג את עשרת הטרנדים הטכנולוגיים, שלדעת האנליסטים של מקינזי עתידים לשנות, אפילו לבנות מחדש, שווקים ותעשיות בעשורים הקרובים. טכנולוגיות מטלטלות שוק היה אפשר לקרוא להן. אנחנו סוקרים את הרשימה במהלך השיחה עם צ'ין.
מאוטומציה של הדור הבא ועד תכנות 2.0
טרנד ראשון כזה הוא אוטומציה של הדור הבא, מונח שבמקינזי מאגדים תחתיו רובוטים וקובוטים (רובוטים שעובדים לצד בני אדם), אוטומציה של הבירוקרטיה (RPA), וויזואליזציה של תהליכים - תאומים דיגיטליים והדפסות בתלת ממד. לפי מקינזי, 50% מהעבודה כיום תהפוך להיות אוטומטית עד 2025, שלוש שנים מהיום. מקבלי ההחלטות צריכים להתכונן לעולם העבודה העתידי ולעולם בו פיתוח תהליכי ייצור יהיה מהיר הרבה יותר.
התחזית הזו פונה לתעשיינים, שכבר כמה שנים מודעים למהפיכת תעשייה 4.0.
צ'ין: "אני חושב שזה מתחיל לשנות את העולם. עם השינויים הגאופוליטיים והבעיות שראינו בשרשרת האספקה, הרבה חברות מתכננות להחזיר את הייצור קרוב לשוק היעד שלו. אז הן כבר לא בונות מפעל מסורתי אלא עם אוטומציה ברמה אחרת, שמחליף כוח עבודה זול באוטומטי. אתה כבר רואה את זה במפעלים בגרמניה או ביפן - רמה גבוהה מאוד של אוטומציה וחיישנים בכל מקום וכמות אדירה של דאטה שזורם וה-AI רק הולכת ומשתפרת".
אתם לא מתייחסים לתופעה שעל העולם מדבר עליה – המטאוורס. הדבר הכי קרוב לזה הם התאומים הדיגיטליים, שזה סוג של מטאוורס לתעשייה.
"זה לא רק לתעשייה. אני אתן לך דוגמה: כבר יותר מ-100 שנה יש תחרות מפרשיות בשם America's Cup, ללארי אליסון (יו"ר ומייסד משותף של אורקל - ט"ש) יש שם סירה. התחרות הפכה לתחרות טכנולוגית: המפרש הוא קשיח – מעין כנף - ויש לסירה כנפיים מתחת למים. עבדנו עם טים ניו זילנד, ובנינו תאום דיגיטלי: הבינה המלאכותית היא צוות שיט שמפליג במסלול אלפי פעמים ביום, הכל בתוך המחשב, ולומד איך לשפר את הביצוע ואז מלמד את הצוות. אגב הם ניצחו בגדול. היום בונים תאומים דיגיטליים כמעט לכל דבר - מפעלים, מכונות, צבאות. צבאות תמיד עשו משחקי מלחמה במחשב אבל היום הרזולוציה הרבה יותר גדולה".
עתיד הקישוריות
טרנד שני מכנה מקינזי עתיד הקישוריות, והוא מתייחס לתקשורת מהירה 5G וקישוריות IoT. לפי תחזית מקינזי 80% מאוכלוסיית העולם תהיה מחוברת ב-5G עד 2030. המשמעות: הופעת שירותים מסוג חדש, מבוססי מציאות וירטואלית (VR) למשל, כמו טיפול רפואי מרחוק, שירותים עסקיים מקוונים, חוויית לקוח חדשה בשירות לקוחות.
שום דבר מהשירותים שאתם חוזים לא קיים בינתיים. חברות הסלולר משווקות לנו חבילות 5G אבל זה שירות שלא קיים באמת. מרבית הזמן אתה מחובר ב-4G ומטה.
הקושי ב-5G הוא שעלויות ההשקעה הן מטורפות. התאים הסלולריים יותר קטנים, יש קושי עם כל גג או קיר וקשה למצוא מקומות לשים את זה. הפרישה לוקחת המון זמן והיא מאוד יקרה. לכן כל השימושים האמיתיים ב-5G עוד לא קיימים. הרווח יבוא אחר כך".
טרנד שלישי מכונה הדור הבא במחשוב, שמתייחס למחשוב קוונטי ושבבים נוירומורפיים. לפי מקינזי הערך הפוטנציאלי של מערכות מבוססות מחשוב קוונטי בהיקף מלא יעלה על טריליון דולר עד 2035. השינוי הזה צפוי להשפיע ישירות על פיתוח תרופות חדשות, חומרים וכימיקליים חדשים ותרופות מותאמות אישית, ולהוביל לטלטלה עזה בעולם הגנת הסייבר וביכולת לפצח את ההצפנות הקיימות כיום וכן להרחיב את השימוש בתחבורה אוטונומית.
2035 זה עוד המון זמן. אתם ממליצים לחברות בתחום הפיננסים או הרפואה להשקיע בקוונטום כבר היום?
"בעולם הביטחוני הממשלתי הקוונטום מהווה איום מסיבי, אז כבר היום צריכים להחליט באילו אפליקציות משתמשים נגד הפיצוח הקוונטי. אגב, אם אתה רוצה מדעני מחשוב קוונטי בעוד חמש או עשר שנים אתה צריך להתחיל ללמד את האנשים היום. בינתיים עיקר ההשקעות בתחום הן מדינתיות".
תחום רביעי מכנה החברה AI שימושי, והוא כולל ראיית מחשב, עיבוד שפה טבעית (NLP), טכנולוגיות דיבור. לפי הדוח, יותר מ-75% מנקודות ההשקה שלנו עם שירותים דיגיטליים - עוזרים דיגיטליים, צ'אט בוטים, כפילים דיגיטליים של אנשי שירות – ישתפרו ביכולת לנהל שיחה, בתחומים שאפשר להיעזר בהם, ובהתאמה האישית לכל לקוח ולקוח.
הרכבתם פה רשימה, שחלקה נראה כבר כאן וחלקה נראה עוד רחוק מאוד, מעניין אבל לא אקטואלי.
"אני חושב שהרבה מהדברים האלה כבר נמצאים בשלב הראשון שלהם. יש כמה שלבים לכניסה של זה לשימוש. המון ארגונים נמצאים עדיין בשלב הניסוי עם AI. יש דברים שנכנסים מהר יותר, למשל שירות לקוחות, הבנת קול, תמלול אוטומטי של הקלטות וכתיבת טקסטים, שזה באמת מדהים. אנחנו בהתחלה של גל של אפליקציות כמעט אינסופי של שימוש ב-AI".
"סט הכלים לפיתוח AI כיום הוא כל כך עשיר , שדברים שהיית צריך להבין בהם לפני שנתיים, היום הם שירות ב-AWS או באז'ור או בגוגל. עוד מעט כבר כמעט הכל יהיה כתוב בשבילך. מצד שני, היכולת של מתכנת טוב קשה לתרגום, כך שהדברים האלה הם יותר כלי מסייע אבל לא חליפי לעובדים"
טרנד חמישי שמיפתה מקינזי הוא עתיד התכנות (software 2.0), שבמסגרתו חוזה החברה צמצום של פי 30 בכמות הזמן הנדרשת לפיתוח תוכנה או אנליטיקה באמצעות מתודולוגיות שמפחיתות את הסיבוך שבפיתוח. לשם כך יצטרכו להתפתח שיטות פיתוח מבוססות DataOps ו-MLOps שיפיקו את המיטב מהכלים החדשים.
כלי שכותב קוד עבורך מזכיר כלי שכותב טקסטים שיווקיים עבורך או כלי שמייצר גרפיקה עבורך. בכל המקרים האלה ה-AI מייצר קולאז' של דברים שהעתיק מהאינטרנט.
"סט הכלים שאתה יכול להשתמש בהם לפיתוח AI הוא כל כך עשיר היום, שדברים שהיית צריך להבין בהם לפני שנתיים, היום הם שירות ב-AWS או באז'ור או בגוגל. עוד מעט כבר כמעט הכל יהיה כתוב בשבילך. מצד שני, היכולת של מתכנת טוב באמת היא תמיד קשה לתרגום, כך שהדברים האלה הם יותר כלי לפריון העובדים אבל לא מחליפים אותם".
טרנד שישי מאגד את מה שהחברה מכנה ארכיטקטורת אמון, אבטחת אפס אמון ובלוקצ'יין. במקינזי מעריכים שכ-10% מהתמ"ג העולמי יהיה קשור לרשתות בלוקצ'יין עד 2027 - מה שאומר שנראה הרבה רשתות פיננסיות ועסקיות ללא מוקדים מתווכים ומנהלים, וממשלות יפעילו רגולציה לפיקוח על הרשתות האלה.
אתם לא מזכירים Web3, הטרנד החם בתקופה הזו. יכול להיות שזה בגלל ש-Web3 מהווה איום על המערכת הפיננסית והממשלות?
"בוא נגיד שזה מושג שנמצא גבוה מאוד בסולם ההייפ. התחושה שלי שהיכולת להשתמש בזה היא פשוט קשה מדי לרוב האנשים. מדברים על זה כאיום אבל כמות העבודה שצריך כדי שזה יהווה איום - בסוף מישהו יצטרך לארגן את זה כי רוב הארגונים לא יכולים להתמודד עם זה. אני חושב שזה מוקדם מדי, אולי בשנה הבאה. בבלוקצ'יין יש כבר אפליקציות אמיתיות בתהליכים עסקיים, הוא רלוונטי לשימושים רבים".
בנוסף מזכירים במקינזי את טרנד החומרים של הדור הבא: ננו-חומרים, גרפן (Graphene) וחומרים דו-מימדיים אחרים וננו-חלקיקים של מוליבדן גופרתי (molybdenum disulfide). חומרים של הדור הבא הם טרנד חם באקדמיה ובתעשייה עם גידול עצום במספר הפטנטים שנרשמים. הגרפן הוא יריעה של אטומי פחמן בעובי של אטום בודד, שניתן לייצר ממנה חומרים חזקים, קלים, מוליכי חשמל ואף שקופים, למשל תאים סולאריים ומסכי מגע. חלקיקי המוליבדן הגופרתי הוא סגסוגת שנמצאת במטוסים וטילים ויכולה לשמש לייצור סוללות, בתחומי הגנת הסביבה ואנחנו רק בתחילת הדרך.
המהפכה הביולוגית ועתיד התחבורה האוטונומית
טרנד מעניין שאליו מתייחסת מקינזי הוא מהפיכת הביו, כולל דברים כאומיקה (omics), ביו-מולקולות, מערכות ביו, מכונות ביו, מחשוב ביו ואוגמנטציה. עלות הריצוף הגנטי של בני אדם פחתה פי 45 בעשור האחרון, ומדעי האומיקה (גנומיקה, פרוטאומיקה, מיקרוביומיקה, ליפידומיקה ועוד) פותחים דלתות לתחומים כרפואה מותאמת אישית, תרפיית גנים ופיתוח חיסונים מהיר. נוסף על כך, חומר ביולוגי יכול להיות בסיס למערכות מחשוב ואמצעי איחסון על בסיס DNA.
אתם מדברים פה על טכנולוגיות שנועדו לעשות את בני האדם בריאים יותר, אבל מהווים פוטנציאל להכנסות לתעשיות ענק.
"קודם כל החיים ואחר כך החיים העסקיים. התהליך הזה כבר השפיע על כולו, כשקיבלנו חיסון מבוסס תרפיית גנים של מודרנה או פייזר. הקורונה האיצה חלק מהדברים האלה בצורה דרמטית".
אז מה אתם מייעצים לחברות שזה רלוונטי להן? ברור שהן צריכות להיות שם.
"אנחנו בתחילה של המהפכה השלישית בעולם הפארמה. אנחנו נכנסים לתחום תרפיית הגנים ומייצרים תרופות שהן מבוססות חומרים מהתא. מדובר במודלים מסובכים מאוד שהם גם יקרים מאוד. מצד שני - זריקה אחת של חצי מיליון דולר מרפאת סרטן, ובלעדיה לחולה היו חיים קצרים יותר וגם היה יקר לטפל בו. אז איך לתרגם את זה לכדאיות כלכלית? זה לא פשוט".
אז חזרנו לשאלה כמה כסף שווים החיים. חצי מיליון דולר זה נראה מחיר הוגן?
"אם אתה החולה, אז בטוח. יש פה שאלות אתיקה מסובכות ושאלות של מדיניות. עם הזמן זה נעשה פחות יקר, אבל אני לא חושב שאי פעם זה יהיה זול. רוב בני האדם לא מסוגלים לשלם על הטיפולים הרפואיים שהם צריכים ולכן אנחנו בונים מערכות ביטוח ואני חושב שזה עובד היטב".
טרנד אחרון שעליו מצביעה מקינזי הוא טכנולוגיות הסביבה העתידיות, שכולל התכה גרעינית, הפצת חשמל חכמה, סוללות וייצור חשמל ללא פחמן. במקינזי מציינים שיותר מ-75% מהאנרגיה בעולם תגיע ממקורות אנרגיה מתחדשים עד 2050. ככל שהטכנולוגיות הנקיות הופכות זולות יותר, הן מתחילות לטלטל את העסקים המסורתיים, יוצרות מודלים חדשים של שימוש באנרגיה ומאפשרות לחברות להתחייב להשפעה חיובית על האקלים.
מנהלי חברות באמת לוקחים את זה לתשומת ליבם ומוכנים להשקיע? או שזה רק מס שפתיים, כדי שדוח ה-ESG יראה טוב?
"אחד המקומות הראשונים שזה משפיע הוא העולם הפיננסי. הבנקים מתחילים להעריך את סיכון האקלים ועלויות המעבר לטכנולוגיות ירוקות של הלקוחות העסקיים שלהם ולתמחר את זה. היום יהיה קשה מאוד לקבל כסף לממן מכרה פחם, כמעט בלתי אפשרי. הבנקים מתחילים להבין סיכוני הפחמן בפורטפוליו שלהם, את המיסוי על פליטת פחמן".
איך זה משפיע על החברות?
"אתן לך דוגמה: מקינזי קיבלה על עצמה התחייבות להגיע לנייטרליות בפליטת פחמן. זו חברה שבה העובדים נוסעים הרבה, אז הודענו לאנשים שמהשנה הבאה כל יחידה עסקית תקבל תקציב פחמן מוגבל ונצטרך לנסוע פחות"
בוא נדבר על טכנולוגיות שלא דורגו אצלכם כטרנד מוביל. למשל תחבורה אוטונומית. לפי תחזיות קודמות כבר היינו אמורים לנסוע במכוניות אוטונומיות. אולי יש חשש לתת תחזיות חדשות בעניין?
"אנחנו כבר מתחילים לראות את זה, המכוניות כמעט מספיק טובות, אנחנו רואים קצת ניסויים רגולטוריים. תחבורה אוטונומית היא מסוג הטכנולוגיה שתמיד אתה אומר תוך חמש שנים היא תקרה, ומגיע מועד חמש השנים ואתה לא רואה את זה".
היא כמו האופק – הוא מתרחק ככל שאתה מתקרב אליו.
"הערכות אמינות יחסית מדברות על בין 25 ל-30 שנה עד שתראה את זה ממש, אבל אתה מתחיל לראות את זה ביותר ויותר מקומות. הביזנס קייס של התחבורה האוטונומית כל כך חזק, שברור שזה יקרה. אם אתה מסתכל על העלות של פקקי התנועה לכלכלה, כולנו משלמים את המחיר. אתה תראה שזה ייכנס בהתחלה לחברות ההפצה. ראיתי תוכנית לבניין החדש בתל אביב שיהיה בו רובוט שיביא לדירה את המשלוחים מהנהג של וולט. זו מכונית אוטונומית בתוך הבניין. אחרי זה יהיה רובוט שיביא את המשלוח עד לבניין ורובוט יתחבר לרובוט".
אלה תמיד סיפורים פיקנטיים נחמדים, כמו מדע בדיוני.
"מה שנראה לי מדליק אלה הניסויים ברחפני eVTOL - תחבורה אווירית חשמלית. יש כבר אולי 30 חברות כאלה שמטיסות מטוסים בניסויים, שנמצאות בתהליך רגולציה. מאות מיליוני דולרים מושקעים בזה ובסוף זה יהיה סוג של שירות נסיעות. יהיה מי שנוסע ברכבת ויהיה מי שנוסע במונית מעופפת בעלות יותר גבוהה".
"הביזנס קייס של התחבורה האוטונומית כל כך חזק, שברור שזה יקרה. אם אתה מסתכל על העלות של פקקי התנועה לכלכלה, כולנו משלמים את המחיר. אתה תראה שזה ייכנס בהתחלה לחברות ההפצה"
אולי היה צריך להשקיע בטכנולוגיות שיהפכו את טיסות הנוסעים לזולות יותר. מחירי הטיסות מטורפים.
"היקף התעופה העולמי עדיין לא חזר לרמה בה היה לפני המשבר של 2008. בגלל שזה לוקח זמן וזה גם יקר אז עסקים החליפו הרבה מזה בשיחות זום. יש גידול כמעט לא יאומן בכמות הנסיעות הפרטיות, אבל זה חלק מההתעשרות של העולם".
מה תייעץ למנכ"ל חברה ששואל אם אפשר לוותר על טיסות עובדים ולעבור לזום?
"מתחילים עכשיו לצאת מחקרים מדעיים על עבודה מרחוק לעומת עבודה מהמשרד. הרבה אנשים חושבים שעבודה יצירתית עדיף לעשות ביחד, בעוד שעבודה שיגרתית אפקטיבית כמעט באותה מידה מהבית. אני חושב שיהיה פחות קל לוותר על הכנסים הבינלאומיים שכולם מגיעים לשם. גם התחליף הדיגיטלי הוא לא באמת אותו דבר. לעומת זה פעילות מכירות אפשר לעשות בצורה היברידית. גם הלקוח לא רוצה שתגיע כל הזמן אז לך לבקר אותו פעם בשנה אבל תעשה שיחה כל חודש בזום".