שר המשפטים גדעון סער מתנגד ליוזמת המשטרה להפעלת מצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי בישראל, כך נודע ל-tech12. ועדת השרים לענייני חקיקה, שבראשות השר סער, הפסיקה היום את הדיון בטיוטת "חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכות צילום מיוחדות)", שנועד להכשיר את השימוש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי וכמו כן נועד להכשיר בדיעבד את השימוש הנעשה כבר היום במערכת "עין הנץ" לזיהוי מכוניות בכבישים. כעת מתברר כי שר המשפטים תומך בעיקרון בחוק, אך בניגוד לעמדת משרד המשפטים שתומכת ביוזמת החוק של המשרד לביטחון פנים, הוא מבקש לעכב את זיהוי הפנים ומבקש לקדם את זיהוי מספרי רישוי, כדי לזרז את חקיקתו. בשלב זה יוזמת החוק נעצרה ולא ברור אם ומתי תחודש.
משטרת ישראל מפעילה מזה מספר שנים מערכת לצילום מספרי לוחיות רישוי בכבישים, תחת השם "עין הנץ". המערכת מאפשרת לאתר מכוניות בזמן אמת וגם בדיעבד, על בסיס ההקלטות הנשמרות במערכת, וכך לעקוב אחר תנועת רכבים במדינה ולאתר רכב מבוקש במהירות. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל בינואר 2021 קבע בג"ץ כי המערכת פוגעת בפרטיות ויש לחוקק חוק המסדיר את פעולתה. למרבה ההפתעה, בטיוטת החוק שניסח המשרד לביטחון הפנים התגלה שהוחלט להכניס תחום נוסף שלא נדון מעולם – שימוש במעקב באמצעות מצלמות אחר בני אדם לצורך אכיפה.
משטרת ישראל מפעילה מערכת לצילום מספרי לוחיות רישוי בכבישים, תחת השם "עין הנץ". המערכת מאפשרת לאתר מכוניות בזמן אמת וגם בדיעבד. בטיוטת החוק הוחלט להכניס תחום נוסף שלא נדון מעולם – שימוש במעקב באמצעות מצלמות אחר בני אדם לצורך אכיפה
המכון הישראלי לדמוקרטיה פנה לוועדת השרים לחקיקה בדרישה להסיר מיוזמת החקיקה את תחום זיהוי הפנים ולהתמקד בהסדרת תחום זיהוי מספרי הרישוי. בחוות הדעת שכתבו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד עמיר כהנא נאמר כי קיימת מגמה בעולם המערבי לא לאפשר למערכות אכיפת חוק להשתמש במערכות זיהוי פנים, בין השאר בגלל טעויות בזיהוי, חשש לשיטור יתר, חשש מדליפת מידע ועוד: "אין סיבה לערוך תהליכי ניסוי על אזרחי ישראל , שיהיו אלה שיישאו גם בטעויות מרחיקות לכת בזיהוי". במכון מביעים חשש כי מדובר בניסיון "להכשיר בדיעבד מערכות זיהוי פנים הפועלות ללא הסמכה מפורשת בחוק, או ניסיון לאפשר הכנסת טכנולוגיות רגישות לשימוש המשטרה בדלת האחורית", וקוראים להקמת ועדה ציבורית בהשתתפות מומחים שתדון בנושא.
כוונת החוק המקורי: המערכת תוכל לאתר בני אדם בכל מקום
על פי ההגדרה בטיוטת החוק, מערכות צילום מיוחדות הן מצלמות שמאפשרות לזהות חפץ או אדם על מאפייניו הביומטריים ולהשוות אותם באופן אוטומטי ועל ידי בינה מלאכותית לתמונות הנמצאות במאגר. "המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי של אדם או של חפץ בזמן אמת ובכך היא מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם", נכתב. ההצלבה נעשית על ידי הכנסת תמונה של מבוקש ואיתורו במצלמות בזמן אמת או על ידי חיפוש האדם בצילומים מוקלטים ואיתור תנועותיו לאורך תקופה ארוכה. לפי הצעת המשטרה, המערכת שתוכל לאתר בני אדם בכל מקום במרחב הציבורי ובחלק מהמקרים גם במרחב הפרטי.
טיוטת החוק קובעת כי מטרת השימוש במצלמות היא בין השאר למניעה או סיכול של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, שלום הציבור או בטחון המדינה, חקירת דפוסי פשיעה, איתור אדם נעדר וגם אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים. משמעות הדבר שהמשטרה תוכל למשל לזהות את כל המשתתפים בהפגנות ולעקוב אחר דפוסי ההתנהגות שלהם.
טיוטת החוק מאפשרת להגביל במידה רבה את השימוש במצלמות, כמו הימנעות מצילום במרחב הפרטי, הימנעות מפגיעה בפרטיות, התמשכות הצילום מעבר לנדרש ומחיקת הצילומים לאחר תקופת זמן, ואולם הסמכות לאשר את ההגבלות ניתנת למשטרה, כך שנורמות המעקב שהתגלו בשימוש יתר בכלי הריגול של NSO עלולות לשמש גם כאן למעקב יתר אחר בני אדם וכלי רכב.