מה תפקידה של הבינה המלאכותית בתחום הבריאות? מרבית הסטארט אפים שהוקמו בשנים האחרונות מתמקדים באיסוף נתוני החולים והמלצות לרופאים על דרך הטיפול המתאימה. אם שואלים את פרופ' ורדה שלו, שותפה מנהלת בקרן Team8 Health, הבינה המלאכותית צריכה להיות מגויסת בראש ובראשונה לסיוע ותמיכה במטופלים, והנגשת המידע על מצבם הבריאותי להם עצמם.
לדעותיה של פרופ' שלו יש חשיבות לא מבוטלת במקרה הזה: קרן Team8 Health עוסקת בהנבטה של טכנולוגיות חדשות ושל סטארט אפים שיפתחו אותן, ולבחירות שלה יש השפעה על התפתחות האקוסיסטם בישראל. לתפקיד זה הגיעה אחרי שורה של תפקידים בצומת שבין מידע, רפואה וחדשנות במערכת הבריאות הישראלית. אם אתם יזמי הייטק וחושבים על טכנולוגיה רפואית, כדאי להקשיב למה שיש לה להגיד. גם אם אתה רופאים ומרגישים שיש בעיה שאפשר לפתור בעזרת טכנולוגיה – כדאי להקשיב לפרופ' שלו. בכלל, כדאי להקשיב לה.
במסגרת כנס Biomed Israel 2023, שנפתח הבוקר בתל-אביב, פרופ' ורדה שלו תנחה פאנל שיעסוק בקשר שבין AI לרופאים ואיזה מקום יתפסו בו אפליקציות הבריאות הדיגיטלית שצצות ומתרבות. השיחה שלנו התחילה בנושא הכנס, והפליגה לתחומי פיתוח טכנולוגיות בריאות ואיך עושים את זה נכון.
במשולש היחסים שבין הבינה המלאכותית לבין הרופאים ולבין המטופלים, איזו שוק היא המעניינת ביותר מבחינתך?
"בכנס אדבר על השינוי ביחסים שבין הרופא והחולה בעקבות הטכנולוגיה ועל השינוי שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות כדי להגיע לחולה בצורה אחרת. אני כבר המון שנים בתחום הבריאות הדיגיטלית וכשהתחלנו לשקול לתת לחולים גישה לבדיקות המעבדה שלהם או לצילומי הרנטגן שלהם, תמיד היו אלה שאמרו 'מה פתאום? הם יתחילו לשאול שאלות, הם לא יבינו, זה יעמיס על המערכת'. כמו בכל חדשנות, תמיד יש מחרבי מסיבות. אבל אני אמרתי: 'תקשיבו, בסוף הכל יהיה של החולה. אז צריך להתחיל מתישהו'".
פרופסור ורדה שלו: "כשעושים Ideation, אנחנו דבר ראשון חושבים על השחיקה העצומה, על מחסור ברופאים בכל העולם, כולם מתלוננים על עודף עבודה מנהלתית. אז דבר ראשון בואו נוריד את העומס מהרופא ונפנה לו זמן להיות יותר אמפתי, להסתכל יותר על החולה ולחשוב יותר. לא לפספס"
ההתקדמות בתחום הזה ממשיכה?
"אם אני מסתכלת על מרפאה קלאסית שעושים כיום - הרבה מהפניות הן בקשר לבדיקות מעבדה שראו בהן כוכביות אדומות ולא הבינו, שמצלצלים הרבה פעמים בחרדה. עכשיו אנחנו בטרנספורמציה דיגיטלית יותר מתוחכמת, עם כלים כמו GPT ולמידת מכונה. אנחנו יכולים להפעיל כלים שלא זו בלבד שינגישו לחולים את המידע ובשפה שמובנת להם, זה גם יהיה מותאם להם אישית. יסבירו לחולה למה אצלו אשלגן 5.5 זה לא מסוכן כשאצל מישהו אחר זה כן מסוכן".
זה לא תפקידו של הרופא להנגיש את הנתונים לחולה?
"בסוף אתה שואל 'איך אני עושה את החולה יותר בריא, פחות בחרדה, ולא מחכה עד שמישהו במערכת יתעשת ליצור איתו קשר או שהוא יצליח ליצור קשר עם המערכת'. אני לא חושבת שזה יחליף את הרופא. אבל חולה מועצם הוא שותף הרבה יותר טוב. אני הייתי רוצה שהחולים שלי ידעו כמה שיותר כי אז השיחה שלי איתם – למה התרופה הזו, למה הבדיקה הזו, למה הדיאטה הזו - היא הרבה יותר טובה".
המטופלים כיום בודקים כל פריט מידע על מצבם בחיפושים באינטרנט וצוברים הרבה ידע, חלקו לא רלוונטי ומפחיד.
"זו בדיוק הנקודה. החולה הלך לאינטרנט ובדק מה זה אומר המוגלובין ושם הוא ראה את כל המרעין בישין, שהמון פעמים לא קשורים אליו. לפעמים הוא אומר לי לא ישנתי כל סוף השבוע, וחבל. החוכמה עם הטכנולוגיה החדשה היא לתת לו את הדברים הרבה יותר מזוקקים. לכן אני רואה את ההזדמנות הענקית עכשיו, שאתה יכול לא סתם לשפוך עליו דאטה אלא להתאים אותה לכל חולה.
"ויש עוד דבר: הפציינט הוא המשאב הכי פחות מנוצל במערכת. אנחנו אומרים לו – 'תהיה פסיבי. אני אגיד לך מה לעשות'. אבל כשיהיו כלים יותר רלוונטיים, הוא יבוא לרופא והרבה פעמים יוסיף לו. למשל שהתרופה הזו עלולה לגרום לעצירות, דבר שיכול להיות שאנחנו כרופאים לא שמנו לב אליו. לכן אני רואה בחולה פרטנר. הוא ואני ביחד נעשה את הרפואה הרבה יותר טוב מאשר כל אחד מאיתנו לחוד".
אנחנו רואים שככל שהבינה המלאכותית משתפרת וההמלצות שלה מדויקות יותר, הרופאים נוטים לקבל יותר את המלצותיה. אין חשש שבסופו של דבר המלצות ה-AI יהפכו אוטומטית להחלטות הרופא?
"הפוטנציאל הראשון שאני רואה במחשב הוא להוריד מהרופא את השחיקה והעבודה המנהלית ולאפשר לו להיות הרבה יותר בקשב לחולה. החולה צריך לדעת שהבנו אותו. אנחנו לא בשלב שהחולה סומך שהמחשב הבין אותו. דבר שני: ייקח עוד זמן עד שהמחשב יחליף את היכולת שלנו כרופאים לאבחן את המצב. ההבדל בין רופא טוב לרופא יותר טוב היא ביכולת לשאול את השאלות בצורה נכונה והמחשב עוד לא שם".
"כשאין לך שאלה טובה - אין לך תשובה טובה"
ורדה שלו היא פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב ורופאת משפחה פעילה מזה 30 שנה. בשנת 2000 הקימה את מחלקת האינפורמטיקה במכבי שירותי בריאות והחלה בתהליך הדיגיטציה של המידע הרפואי של מבוטחי הקופה. ב-2015 ייסדה את מכון קאהן-סגול-מכבי לחדשנות ולמחקר. בין השאר יזמה את הקמת ה-Biobank "טיפה למחקר" של מכבי ואת הטמעתן של טכנולוגיות של חברות סטארט אפ ישראליות כמו K Health, Ibex ו-Medial EarlySign.
ב-2020 עברה לצד של הסטארט אפים והקימה עם אמנון בר לב, לשעבר נשיא צ'ק-פוינט, ועם אוהד צדוק את פלטפורמת Alike - רשת חברתית רפואית, שפיטנגו השקיעה בה 5 מיליון דולר. באוקטובר 2022 הצטרפה לקבוצת Team8, עם השקת זרוע הבריאות הדיגיטלית Team8 Health בהשקעה של כ-80 מיליון דולר. הקבוצה הצהירה על כוונה להקים בין שש לשמונה חברות חדשות ולהשקיע בכל אחת 10 מיליון דולר.
האם במסגרת Team8 אתם מכוונים לטכנולוגיות שינגישו את המידע הרפואי למטופלים?
"ב-Team8 אנחנו עושים דבר נורא יפה - אנחנו מקימים חברות, לא משקיעים בחברות. וכשאתה מקים חברה אתה קודם מגדיר את הבעיה. אני חושבת שאחת הבעיות הכי גדולות בסטארט אפים זה שהם לא משקיעים מספיק זמן בהגדרת הבעיה, וכשאין לך שאלה טובה אין לך תשובה טובה. אני רואה לא מעט סטארט אפים שלא יודעים על איזו בעיה הם רוצים לענות".
לאילו בעיות אתם מחפשים פתרונות?
"אחת הבעיות היא ששפת הרופא ושפת החולה שונות מאוד. כרופאים למדנו שבע שנים רפואה ועוד חמש-שש שנים התמחות ולאורך שנים אנחנו קוראים וחוקרים. והחולה מקבל את המידע בשפה שלנו. זה לא יכול להיות, חייבים ליצור את השפה שהוא יבין, שיוכל לדבר אותה.
"דבר שני הוא שהחולה רב ממדי: לחולה סכרת יש עוד מחלות, עוד תכונות, העדפות, היסטוריה משפחתית - ואתה צריך להכיר את החולה בצורה הוליסטית. אתה רוצה רפואה מותאמת אישית, רפואה מדייקת - והדרך לשם היא לא להציף את החולה במידע אלא להגיע למצב שהחולה הבין, ושהתשובה מותאמת לו".
שלו: "הפציינט הוא המשאב הכי פחות מנוצל במערכת. אנחנו אומרים לו – 'תהיה פסיבי. אני אגיד לך מה לעשות'. אבל כשיהיו כלים יותר רלוונטיים, הוא יבוא לרופא והרבה פעמים יוסיף לו. אני רואה בחולה פרטנר. ביחד נעשה את הרפואה הרבה יותר טוב מאשר כל אחד לחוד"
איך מתנהל תהליך גיבוש הרעיונות לסטארט אפ?
"כשאנחנו עושים Ideation, דבר ראשון אנחנו חושבים על השחיקה העצומה, על מחסור ברופאים בכל העולם, כולם מתלוננים על עודף עבודה מנהלתית. אז דבר ראשון בואו נוריד את העומס מהרופא ונפנה לו זמן להיות יותר אמפתי, להסתכל יותר על החולה ולחשוב יותר, לא לפספס".
המשימה השנייה, לפי שלו, קשורה בתמיכה בהחלטות. "אם אני צריכה לקבל החלטה איך לטפל ביתר לחץ דם, תחשוב מה אני צריכה לעשות: החולה מטופל כבר 20 שנה על יתר לחץ דם, ואומר שבזמן האחרון למרות שהוא ממשיך לקחת את הכדורים הוא לא מאוזן. אני צריכה לראות מה נתתי לו בעבר, כמה זמן לקח, למה הפסיק וכו'. המחשב יכול לרכז את המידע הזה במהירות ובלי לפספס שום דבר. ועל זה באים האלגוריתמים שאני פשוט לא יכולה לעשות בראש.
"השילובים האלה יהיו יותר ויותר. למדתי עם השנים שב-AI אנחנו נוטים להתמכר לאלגוריתמים. וכאן באה השאלה למה יש כל כך הרבה אלגוריתמים וכל כך מעט שימוש בהם. איך אתה מיישם אותם כך שהרופא ירצה להשתמש בזה ושיסמוך על המערכת, שהמערכת תהיה מובנת לו? ה-explainability של המערכת חשוב מאוד".
כלומר שה-AI תדע להסביר את ההמלצות שלה?
"כשאני נותנת לך תרופה אני מבינה איך היא עובדת ואני מוכנה לקחת עלי את האחריות והסיכון של לתת את התרופה. אבל יצרנו עכשיו שכבה שלמה של פיזיולוגיה דיגיטלית, שהיא לא מוסברת לי. אומרים לי: 'תאמיני לאלגוריתם, טוב לתת לו את התרופה'. אבל זו לא השפה שלנו ואנחנו דוחים את זה הרבה פעמים כי לא מוכנים לקחת את הסיכון הזה.
"אני רוצה להבין איך זה עובד, לראות מאמרים, לראות את תופעות הלוואי, לעשות ניסויים קליניים. בעצם לחקות את הדרך שבה הכנסנו טכנולוגיות ופרמקולוגיות לתוך המערכת הרפואית עם כל נושאי הבטיחות".
זה נשמע לא פשוט לחלץ רופאים ממקום הנוחות שלהם ולשכנע אותם להפוך להיות סטארט אפיסטים.
"עיקר העניין הוא לשלוף את הבעיות. אנחנו קודם כל עוזרים לרופאים להגדיר את הבעיות. אנחנו צוות מנוסה, ויש לנו כלים שעוזרים לענות בקלות על שאלות. למשל בנושא כאב, שהוא נושא ענק שאנחנו רוצים למצוא לו פתרון. יש לנו כלים שבמעט קליקים מאפשרים להבין כמה חולים סובלים מכאב, אילו קודים (של ביטוח רפואי - ט"ש) אפשר לחייב בארה"ב, מי מאשר אותם – רופא, אחות, פיזיותרפיסט – אילו סטארט אפים כבר הוקמו על הבסיס הזה, מי השקיעו בהם. זה מאוד עוזר לנו להתמקד בבעיה.
"ואז יכולים להעמיק בה עם בעלי העניין: יצרנו לנו מין אקוסיסטם של חברות שעוסקות בפארמה ובמכשור רפואי, והם יושבים איתנו בשלוש אבני דרך וחושבים איתנו - האם הגדרנו נכון את הבעיה, האם הגדרנו נכון את הפתרון, ומה הגו-טו מרקט. בתחומי ההלת' אנחנו מתחילים מהגו-טו מרקט. אני מכירה אינסוף חברות יפות שקמו אבל לא הבינו מי יכול לשלם, וכשאין מי שישלם, לא זאת בלבד שהסטארט אפ ייפול, אף אחד גם לא ישתמש בזה".
שלו: "אני כבר המון שנים בתחום הבריאות הדיגיטלית וכשהתחלנו לשקול לתת לחולים גישה לבדיקות המעבדה שלהם או לצילומי הרנטגן שלהם, תמיד היו אלה שאמרו 'מה פתאום? הם יתחילו לשאול שאלות, הם לא יבינו, זה יעמיס על המערכת'. כמו בכל חדשנות, תמיד יש מחרבי מסיבות"
כ-140 חברות הסטארט אפ הישראליות שמשתתפות בכנס Biomed 2023 יכולות להעיד בוודאי על מסלול הייסורים שעוברת חברה בדרכה אל השוק. נציגי החברות ישתתפו ב-17 מושבי הכנס השונים, שיעסקו בין השאר בתזונה מותאמת אישית, רפואה מאריכת ימים, ריפוי הפרעות נדירות, רפואת עיניים ממו"פ ועד מסחור ועוד. בכל מושב כזה יציגו כמה חברות את הטכנולוגיה שלהן והדיון יתנהל בהשתתפות מנהלים בחברות פארמה גלובליות, חברות ציוד רפואי, מנהלי קרנות ובנקאים. 45 חברות סטארט אפ צעירות יציגו את הטכנולוגיות שלהן בביתן רשות החדשנות.
כנס Biomed Israel מתקיים זו השנה ה-21. בשנים שעברו השתתפו בכנסים כ-6,000 אורחים והתקיימו בהם אלפי פגישות. השנה ישתתפו בכנס 50 דוברים מחו"ל, בכירים בתעשיית הפארמה והמכשור הרפואי, משקיעים במדעי החיים ואנשי אקדמיה. יושבי הראש המשותפים של הכנס הם רותי אלון, מייסדת ומנכ"לית חברת Medstrada; ד"ר אורה דר, מומחית לחדשנות רפואית וד"ר ניסים דרוויש, מנכ"ל קרן Eliraz Ventures.