כ-2,200 חברות הייטק בישראל עושות שימוש משמעותי בטכנולוגיה של בינה מלאכותית. כך עולה מנתונים חדשים שנאספו ברשות החדשנות. "אם בשבועות האחרונים היו דיבורים על כך שישראל מפספסת את מהפכת הבינה המלאכותית, אז אני חושב שהיא לא מפספסת", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. הדוח של הרשות מבוסס על זיהוי כל החברות שמגדירות עצמן כעוסקות בבינה מלאכותית וחישוב ציון משוקלל עבור כל חברה כזו, שקובע עד כמה השימוש ב-AI עבורה הוא מהותי.
"פועלת במקומות פחות צפויים"
הנתונים שמציגה רשות החדשנות גם מראים על גיוון מעניין בקרב 2,200 החברות שעושות שימוש ב-AI: לא רק תוכנה ארגונית ופינטק אלא גם איקומרס, אוטוטק, מכשור רפואי, אגטק ועוד. "הנתונים האלה באמת מפתיעים והגיוון הוא עוד יותר בבחינת חדשות", אומר בין, "אתה רואה שהבינה המלאכותית פועלת ככוח דיסרפטיבי במקומות הפחות צפויים.
"רוב ההייטק הישראלי נמצא בעולמות התוכנות הארגוניות, הפינטק והסייבר ושם ברור שיש הרבה בינה מלאכותית. אבל אתה רואה שגם בעולמות הבריאות, החקלאות והמזון יש בינה מלאכותית, והיא נמצאת אפילו יותר חזק מחלקה היחסי בהייטק. אם אתה רואה טכנולוגיה דיסרפטיבית בסקטורים שבהם עד היום ההייטק הישראלי לא היה החזק ביותר, זו מבחינתנו תוצאה מאוד יפה וטובה".
מה שפחות רואים בנתונים שלכם אלו חברות של AI גנרטיבי, שזו המגמה העיקרית כיום בעולם.
"ה-AI הגנרטיבי מבוסס על מודלי שפה גדולים (LLM) ובסך הכל יש בעולם מעט חברות שמתעסקות בתחום הזה, ואחת מהן נמצאת בישראל. כך שזה יחסית לא רע. מדובר בתחום שבסופו של דבר יהיו בו מעט מאוד שחקנים וזה בגלל ההשקעה הגדולה הנדרשת כדי לייצר מודל שפה כזה. אבל בתוצרים של המודלים האלה אתה שומע על המון חברות, שמיישמות את זה בתוך האפליקציות שלהן".
לדברי בין, רשות החדשנות ביחד עם פורום תל"ם הגדירו יעדים לפיתוח בינה מלאכותית בישראל, כשאחד החשובים הוא פיתוח "LLM לאומי" – מודל שפה גדול שיפעל בעברית ובערבית. "כרגע כל המודלי השפה האלה מתעסקים בעיקר באנגלית ושפות אחרות נמצאות די מאחור. חלק מהתוכנית הלאומית להשקעה בתשתיות בינה מלאכותית היא להשקיע במודלי שפה גדולים בעברית ובערבית כדי שה-AI תוכל להיות בשימוש גם בישראל: גם לטובת פתיחת מאגרי מידע בעברית - כך שאפשר יהיה לפתוח אותם ולהתאמן עליהם - וגם כדי שיוטמעו במשק הישראלי לטובת אזרחי ישראל".
לדברי בין, "ה-AI הגנרטיבי מבוסס על מודלי שפה גדולים (LLM) ובסך הכל יש בעולם מעט חברות שמתעסקות בתחום הזה, ואחת מהן נמצאת בישראל. כך שזה יחסית לא רע"
בין הציג את הדברים לפני זמן קצר בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. הוא התריע כי ישראל הגיע לנקודת סכנה בגלל היעדר השקעות ממשלתיות מספיקות: "אנחנו נמצאים במצב מאוד ייחודי שישראל היא המקום שבו משקיעים הכי הרבה במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג (מעל 5.5%) אבל 10% בלבד מגיעים מממשלת ישראל ורוב הכסף הוא כסף פרטי. אנחנו היום בתחתית הרשימה ב-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי. אנחנו נמצאים פה בנקודת סיכון".
"ההון הלך לעולמות הקלאסיים"
הוא התריע כי ההחלטה של הממשלה לקצץ בתקציבי התמיכה בהייטק של רשות החדשנות מסוכנת: "רוב ההון סיכון הפרטי בהייטק הישראלי הלך לעולמות הקלאסיים של ההייטק הישראלי, עולמות הפינטק והסייבר והתוכנות הארגוניות. ברשות החדשנות 90% מהכסף מושקעים במקומות בהם השוק הפרטי ממעט להשקיע או לא משקיע בכלל ואני מאוד גאה על התמונה הזאת. בקונטקסט כזה, לקצץ את תקציב הרשות במקום להגדיל אותו, זו טעות. בהקשר של מרוץ חימוש טכנולוגי עולמי, תחרות בין האבים, צורך לגוון את ההייטק הישראלי - זה בדיוק הזמן בו צריך להגדיל את התקציבים ואת ההשקעות גם בתשתיות".