דני פרין הוא כבר מומחה בעולם השבץ. פרין עומד בראשה של Perflow Medical, חברה ישראלית בתחום הציוד הרפואי שפיתחה טכנולוגיה לשליפת קרישי דם מהמוח בצנתור מוחי. בינואר האחרון החברה נרכשה ב-100 מיליון דולר על ידי קרן השקעות פרטית סינית, ופרין חיפש איך לקחת את הידע שלו צעד אחד קדימה. לאורך השנים הוא נפגש עם איש הייטק אחר בשם אורן דרור, ודרור הביא איתו עוד חבורה של מומחים: ד"ר רותם סיון הופמן, מנהלת מרכז הדימות בבית החולים מאיר, ד"ר שמואל רז ונדב אייכלר, האיש הטכני בחבורה ובוגר יחידות טכנולוגיות. החמישה ישבו ודיברו על אתגרי השבץ.
"גלגלנו רעיון מאד ערטילאי – איך לנצל כלים אלגוריתמיים ו-AI לדיאגנוזה של שבץ", פרין משחזר. "יש בעיה ענקית בזיהוי שבץ – קשה לזהות סטרוק. גם באמבולנס, גם הרופאים והאחיות במיון, אפילו עבור בני האדם הקרובים לחולה. באירוע לב בודקים EKG, ואפשר לראות את המדידה החשמלית של הלב. בשבץ אין כלי כזה - יש מבחן סובייקטיבי עם 40% טעויות בזיהוי. נוסף על כך, באירוע לב החולה נמצא בהכרה, הוא יודע להגיד שיש בעיה. בשבץ ההכרה יורדת והמטופל לא תמיד יודע להסביר את הבעיה".
המבחן הסובייקטיבי עליו מדבר פרין הוא פרוטוקול פשוט שבו מבקשים מהמטופל לחייך (שבץ מאופיין ב"נפילת פה" ובחיוך לא סימטרי), להרים ידיים מעל גובה הראש ולחזור על משפט פשוט. "אבל אחות שנמצאת עשר שעות במיון וטיפלה בחמישים חולים, היא תראה בעיה של חצי שנייה בתנועה?", שואל פרין.
יעל אלרואי, שותפה בקרן ויולה: "בזמן המגיפה עברנו ל-Telemedicine שהשיא שלו היה כבר 60-70% מהטיפול. כמובן שזה ירד מאז, אבל לא יחזור להיות 3% מכלל הטיפול כמו שזה היה פעם. הצרכנים היום רוצים לצרוך בריאות באותה מידה שהם קונים באמזון או רואים תכנים בנטפליקס"
יש חשיבות גדולה לזיהוי מהיר של שבץ, כי יתכן שצריך לקבל החלטה לפנות חולה למרכז צנתור – טיפול שלא זמין בכל בתי החולים. "ככל שהזמן עובר והחולה לא מטופל, הוא מידרדר והפרוגנוזה נהיית יותר גרועה, או כמו שאומרים בעולם השבץ: Time is brain. מנגד, לא רוצים להעמיס על מרכז הצנתור חולים רק בשם הזהירות. על כל חמישה חולים שנחשדים בשבץ רק לאחד יהיה שבץ באמת", אומר פרין.
על הרקע הזה הוקמה ב-2018 חברת CVaid, חברה בתחום הדיגיטל הלת' שעוסקת בזיהוי שבץ: "פתאום נפלה לי השורה בטטריס, שיש כלי מאד פשוט שכל בן אדם מחזיק בכיס ועל בסיסו אפשר לעשות דיאגנוזה מדויקת שיכולה להרים דגל, והיא גם יכולה לסנכרן בין כל שרשרת הטיפול", מסביר פרין, שמונה להיות יו"ר פעיל של החברה.
"לקחנו את המבחן הניורולוגי לשבץ ומחשבנו אותו", מסביר אורן דרור, מנכ"ל CVaid. בפועל, החברה מריצה בטלפון מבחן זיהוי שבץ סטנדרטי (המכונה FAST ובוחן פרמטרים שכיחים של שבץ כמו חולשת פנים וזרוע). החיבור לרופא מרוחק הוא בונוס, אפשרות - את המערכת יכול להפעיל גם קרוב משפחה. "המערכת שלנו מבוססת עיבוד קול ותמונה. אנחנו יודעים להסתכל ברמה של הפריים הבודד, מה שבן אדם לא מבחין בו. נהיינו כבר מומחים באנטומיה של הפנים ואיך בדיוק נראה חיוך של חולה", מסביר דרור, "העין האנושית מוגבלת ביכולת לזהות אי סימטריה".
דרור טוען שהפתרון של CVaid (המכונה CVA Flow) נבחן בשטח והשווה יכולת אבחון של רופא ליד החולה מול ניורולוג מרוחק שמצוייד במערכת של החברה, והמתאם עמד על 94%. "אנחנו לא מסבכים יותר מידי ונותנים מענה פשוט - כן שבץ; לא שבץ, כן צנתור; לא צנתור".
החברה גייסה עד כה 4 מיליון דולר. בין המשקיעות גם רד-ביומד, פיליפס ונצ'רס, ו-Sanara Capital. "אנחנו מותקנים כרגע בשני מרכזים רפואיים, אחד ברמב"ם והשני בברצלונה ויש לנו כרגע מידע על למעלה מ-320 חולים, שזה בסיס המידע הכי גדול שיש למבחן נויורולגי מלא. כעת אנחנו יוצאים לניסוי FDA במסלול De Novo (מסלול מקוצר עבור טכנולוגיה חדשנית, א"ז) ואנחנו מקווים לסיים אותו ב-2023", מסביר דרור.
מלבד הטיפול בחירום, המוצר של CVaid מלווה את המטופל גם בבית החולה ומבצע מעקב וניטור על קצב השיקום, או מתריע בפני הידרדרות (כרבע מכלל החולים יקבלו אירוע נוסף תוך 5 שנים מהמקרה הראשון). הפלטפורמה מאפשרת גם לצוותים לא מקצועיים, כמו בני משפחה או מטפלים בבתי אבות, לאבחן את המטופל ולקבל החלטה על פינוי במקרה הצורך.
הדור החדש של הדיגיטל הלת'
CVaid היא דוגמה מייצגת לדור חדש של חברות בתחום הדיגיטל הלת', אשכול של חברות עם יישומים שמיועדים למשתמש הקצה, ונשענות על אמצעי ניטור פשוטים ונגישים.
מי שחקר את הנושא הוא ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל יחד עם קרן הון הסיכון ויולה. הגופים מיפו את התחום, החברות וההשקעות, וסיכמו כך: "בשנת 2021, חברות סטארט אפ ישראליות בתחום Consumer Health גייסו כ- 870 מיליון דולר, שהיוו 45% מסך הגיוסים של כלל סקטור הבריאות הדיגיטלית. לשם השוואה, בשנת 2020 גויס סכום זהה לפתרונות של הסקטור כולו. האקסלרציה הדיגיטלית שרק התעצמה בעקבות הקורונה, הביאה לשינוי דרמטי באופן שבו אנו צורכים שירותי בריאות ובהתאם לפריחה בתחום של Consumer Health – חברות שממוקדות בפתרונות B2C ומאפשרות לצרכן הסופי ליהנות משירותי רפואה מותאמים אישית, הניתנים מכל מקום באופן פרסונלי ובצורה פשוטה.
אורן דרור, מנכ"ל CVaid: "המערכת שלנו מבוססת עיבוד קול ותמונה. אנחנו יודעים להסתכל ברמה של הפריים הבודד, מה שבן אדם לא מבחין בו. נהיינו כבר מומחים באנטומיה של הפנים ואיך בדיוק נראה חיוך של חולה"
על פי המיפוי שערכו, יש כיום 90 חברות ישראליות בתחום, כ-40% מסך חברות ה-Digital Health החדשות שנוסדו בישראל בשנתיים האחרונות, עם מגוון רחב של פתרונות ממוקדי צרכן בעולמות הטיפול הנפשי והקוגניטיבי ועד לניהול מידע, אבחון בבית ועוד.
"באופן מסורתי, ההייטק הרפואי בישראל היה ממוקד בבתי חולים, קליניקות, ספקים גדולים. כעת אנחנו מתחילים לראות שהקונסיומרס הם שוק יעד", מסבירה לנה רוגובין, אנליסטית בכירה לבריאות הדיגיטלית ב-SNC. "אבל חשוב להבהיר שאנחנו לא מדברים על סטארט אפים שמתחילים למכור דרך אמזון או חנות האפליקציות – בעולם הבריאות יותר מתבססים על מודל של B2B2C". זהו מודל בו הסטארט אפ מספקת פתרון לגוף גדול, שבתורו מנגיש אותו ללקוחות. דוגמה טובה הוא מוצר בדיקות ביתי כמו Tyto Care שכללית מספקת למבוטחים שלה, או אפליקציית K הלת' שמכבי מספקת למבוטחים שלה.
איך מגדירים מחלה פסיכיאטרית?
בצד השני של הספקטרום אפשר למצוא חברה כמו Behavidence שעוסקת בבריאות הנפש. "יש לי היסטוריה של 20 שנה במרקטינג ובפרסום... יותר מידי שנים במשרדי פרסום", מעיד על עצמו בחיוך המייסד ומנכ"ל החברה רואי כהן. "ב-2012 החלטתי שנמאס לי. עבדתי בוויקס ובפייסבוק חמש שנים ובשנתיים האחרונות שם עסקתי ב-Direct response, שזו פעולה מיידית: אתה רואה מזרן ב-800 יורו, וקונה. רוב הביזנס של פייסבוק נמצא בדיירקט ריספונס כי יש לה אלגוריתם שיודע לזהות את קהל היעד המדויק על סמך הדאטה שאנחנו מספקים לה כל הזמן, גם בלי שפייסבוק תצטרך להאזין לנו".
אבל לכהן התחשק לעשות פיבוט בחיים והוא התחיל ללמוד מדעי המוח. "וככל שלמדתי יותר על נפש האדם ועל פסיכאטריה הפכתי לאדם יותר עצבני ולא שקט". הסיבה? כהן גילה איך עושים אבחון בפסיכאטריה. "איך מגדירים מחלה פסיכיאטרית כמו דכאון או חרדה, ואיך מחליטים אם תרופה פסיכיאטרית עובדת? זה ספורדי. אחוז ההסכמה של שני פסיכאטרים בכירים, עומד על פי המחקרים על 30%, אז עדיף כבר להטיל מטבע. אי אפשר לשים מישהו מתחת ל-MRI ולזהות דכאון, אז יש שאלונים וגיבוב של סימפטומים שרמת הדיוק שלהם נמוכה, כי בבריאות הנפש הרבה מחלות נראות דומה ברמת התסמינים".
אתם בוודאי מנחשים לאן אנחנו הולכים. כהן הסתכל על הפער הגדול בין היכולת של ענקיות הטק להבין אותנו לעומק לבין הכלים המיושנים של הפסיכיאטריה והחליט לעשות מעשה. "חסרה מערכת מדידה בבריאות הנפש", אומר כהן, "אמרתי – אקח את מה שאני יודע מפייסבוק ואשתמש בזה כדי לאמן מודלים של למידת מכונה כדי לזהות מחלות פסיכיאטריות. בנינו אפליקציית מחקר וגייסנו אלפי מטופלים עם אבחנות של דכאון, חרדה ו-ADHD. התחלנו לאמן מודלים ולשאול האם ניתן לאבחן על בסיס איך שהם משתמשים בטלפון בלבד".
לכהן חשוב לציין שביהייבידנס לא מנטרת את הפעילות של המשתמש בתוך האפליקציה, אבל כן מסתכלת כמה הדלקות מסך יש ביום, שעות פעילות מול שינה, כניסה לאפליקציות מסוגים שונים ויציאה מהן, גיימינג, צ'אט וכן הלאה: "אלו מאות אלפי משתנים שהם לא מוטים, אובייקטיבים. למשל, הסתכלנו על מה עושה אדם עם ADHD בגיימינג, ולמדנו להפתעתנו שיש לו תדירות משחק נמוכה אבל סשן מאד ארוך, הם כאילו טובעים במשחק. משהו בתגמול המיידי במשחק מספק להם ספייקים של דופמין, שחסר אצל אנשים עם ADHD. כבר במודלים הראשונים הגענו לרמות דיוק של 77% אחוז, שזה יותר טוב ממה שיש בחוץ", מספר כהן. היום הם מגיעים לטענתם לדיוק של 90% באבחון מחלות נפש.
רואי כהן, ביהייבידנס: "הסתכלנו על מה עושה אדם עם ADHD בגיימינג, ולמדנו להפתעתנו שיש לו תדירות משחק נמוכה אבל סשן מאד ארוך, הם כאילו טובעים במשחק. משהו בתגמול המיידי במשחק מספק להם ספייקים של דופמין. כבר במודלים הראשונים הגענו לרמות דיוק של 77%"
החברה אינה מגדירה את עצמה ככלי לאבחון קליני אלא ככלי עזר וליווי לארגוני בריאות ולכן נכון להיום אינה מחויבת באישור FDA. מבחינת לקוחות, ביהייבידנס עוד לא לגמרי החליטה איפה היא רוצה להיות. לקוחה אחת היא VA, המחלקה לענייני חיילים משוחררים בארה"ב. לקוחות אחרים יכולים להיות חברות ביטוח, גופים בטחוניים, ואפילו יישום בעולם ה-HR, לזהות שחיקה בעבודה. החברה גייסה 4.3 מיליון דולר עד כה.
בוא לטיפול
חברת מדאוריון (Medorion) עוסקת ברפואה מניעתית. "בעולם הבריאות ידוע שלהתנהגות היחיד יש משקל רב בתוצאות, וזה יכול להיות בגילוי מוקדם של סרטן, עיסוק בספורט, התחסנות מבעוד מועד או בהקפדה על נטילת תרופות", מסביר אסף קליינבורט, מייסד ומנכ"ל החברה.
לנה רוגובין, SNC: "באופן מסורתי, ההייטק הרפואי בישראל היה ממוקד בבתי חולים, קליניקות, ספקים גדולים. כעת אנחנו מתחילים לראות שהקונסיומרס הם שוק יעד"
קליינבורט מסביר כי לשני הצדדים, הן המטופל והן המטפל (שהוא לעיתים גם המבטח) יש אינטרס שהפציינט ידאג לעצמו, אבל במציאות זה לא תמיד קורה.
"בן אדם צריך לעשות קולונסקופיה והוא לא עושה, למה? או שהייתה לו חוויה לא נעימה בטיפול לפני חמש שנים, או שהוא לא יודע מה זה סרטן המעי הגס – אלו שתי סיבות שונות לגמרי", מסביר קליינבורט. ולכן הטיפול בהן צריך להיות שונה. "פיתחנו טכנולוגיה מעולם האי-קומרס שמחלקת אנשים לפרופילים; יכול להיות אדם שחושש מהעלות של הטיפול, אבל הוא בעצם לא יודע שהטיפול מכוסה על ידי הביטוח שלו וצריך לשקף לו את זה; יכול להיות אדם שרגיש לכאב ויכול להיות אדם שרגיש לזמן".
בשלב הזה החברה מייצרת תובנה, או מסר, שצריך להעביר למטופל – אבל לא רק ב-SMS קר. זה יכול להיות בשיחה עם האחות, במכתב, בשיחת טלפון – זה מופיע בכל מערכות המידע וקשרי הלקוחות של הגופים המטפלים. "אנחנו לא עושים את זה במקום הגוף המטפל, כשירות מיקור חוץ כמו חלק מהמתחרים שלנו. המטפל מקבל העצמה מהמידע שלנו והוא זה שמדבר עם הפציינט", מסביר קליינבורט.
החברה מודדת את עצמה על מדדים קשיחים כמו חידוש מרשם או קביעת תורים לבדיקות כמו קולנוסקופיה. "אצל לקוח אחד שיפרנו נטילת תרופות ל-150 אלף איש בשיעור של 4%. זה נשמע מעט אבל זה שווה 10 מיליון דולר", הוא אומר.
מדאוריון הוקמה ב-2017, ב-2019 הצטרף לקוח עסקי ראשון, וכעת יש לה 3 לקוחות והיא מכסה 500 אלף מטופלים. "עד סוף השנה נהיה עם שבעה עד תשעה לקוחות", טוען קליינבורט. מדאוריון גייסה 9 מיליון דולר עד כה מקרנות ג'נרליסטיות כמו iAngels ו-10D. החברה מעסיקה 20 עובדים.
ויש עוד דוגמאות אין ספור: חברת קורדיו מסייעת לזהות אי ספיקת לב אחרי התקף לב, וזאת באמצעות ניתוח קול המטופל בטלפון. חברת Binah.ai יודעת לנטר מדדים מדויקים כמו לחץ דם, דופק וסטורציה רק על בסיס המצלמה בטלפון, אבל יש גם דוגמאות מעולם השינה, טיפול בקשישים, המלצות תזונה וניהול תרופות. ניתן לראות את המיפוי המלא כאן.
ואז קרתה הקורונה
ההבטחה לבריאות דיגיטלית, מבוססת מכשירי ניטור פשוטים כמו הסמארטפון או האפל ווטש, איתנו כבר כמה שנים טובות, אבל בפועל זה לא ממש קרה. מה השתנה ומה קרה?
"קרתה הקורונה", משיבה יעל אלרואי, שותפה בקרן ויולה ושותפה לכתיבת המחקר. "כקרן התחלנו להתעניין בבריאות הדיגיטלית עוד קודם כי בריאות זה תחום ענק וכ-20% מהתמ"ג של ארה"ב. ביטוחי בריאות היא ההוצאה הכי גדולה של תאגידים בארה"ב. אבל בקורונה צרכנים התבגרו מאוד באיך שהם מתנהגים. בזמן המגיפה עברנו ל-Telemedicine שהשיא שלו היה כבר 60-70% מהטיפול, אז כמובן שזה ירד מאז, אבל לא יחזור להיות 3% מכלל הטיפול כמו שזה היה פעם. הצרכנים היום רוצים לצרוך בריאות באותה מידה שהם קונים באמזון או רואים תכנים בנטפליקס. גם הרגולציה שהייתה נוקשה, נפתחה לבריאות דיגיטלית".
מה עם הוכחה מדעית? לרוב החברות אין אישור FDA.
"כל החברות שאתה מזכיר עשו ועושות ניסויים קלינים כדי להוכיח שהם לא פחות טובים מהמדד שיש היום, אחרת הם לא היו בשוק. יש כאלו שיקבלו FDA ויש כאלו שכבר יש להן אישור FDA כמו למשל Healthy.io שיודעים לעשות בדיקת שתן ביתית".
ויולה השקיעה לאחרונה בחברת Lin הלת', שמציעה אפליקציה הוליסטית לטיפול בכאב כרוני. את החברה יזם יהודה קוגן, בוגר גוגל. "אנחנו רואים שינוי גדול במגוון היזמים בבריאות הדיגיטלית", אומרת אלרואי, "אם פעם זה היה איזה רופא שרוצה לעשות שינוי בעולם, היום אתה רואה בוגרי גוגל ופייסבוק, בוגרי 8200 או סקנד טיימרס, יזמים שעשו אקזיט ועכשיו רוצים לעשות משהו משמעותי שמציל חיים".