סוני הודיעה אתמול באופן רשמי על כך שהיא תשיק שירות ספריית משחקים, שיתחרה בשירות המקביל של מיקרוסופט, הגיים פאס. זאת, לאחר מספר ימים של שמועות והדלפות, שהתגלו כלא מדויקות. השירות יחליף בפועל שני שירותים שונים שסוני מפעילה כעת, ה-PS Plus - שירות האונליין הבסיסי של הפלייסטיישן, המאפשר גישה לשירותים בסיסיים כמו משחק ברשת לצד כשני משחקים חינמיים בכל חודש, וה-PS Now, שזמין נכון לעכשיו רק במספר מדינות - שישראל היא לא אחת מהן - ומאפשר סטרימינג ישיר, ללא צורך בהתקנה, של מספר מצומצם יחסית של משחקים. השירות החדש יפעל במתכונת מעורבת, כאשר נראה כי רוב המשחקים יוצעו להורדה ובאחרים - לפחות במדינות בעלות תשתית אינטרנט רלוונטית לכך - יהיה ניתן לשחק בחלקם גם בסטרימינג.
הפרטים היבשים בנוגע לשירות עצמם מעט מבלבלים וחסרים. יתרה מכך, העובדה שהם נמסרו בפוסט ארוך ויבשושי בבלוג הרשמי של פלייסטיישן ולא בהשקה חגיגית יותר או כזו שמבליטה יותר את המשחקים שיכללו בפועל בשירות החדש כאשר זה יושק ביוני הקרוב מרמז כי רבים מהפרטים הקריטיים עבור צרכן הקצה - קרי, המשחקים עצמם - עדיין לא סגורים, ויתכן כי ההדלפות, שגויות ככל שהיו, זירזו את מועד ההודעה של סוני.
השירות החדש יוצע בשלוש דרגות: Essential, שיציע למעשה את מה שמנויי ה-PS Plus מקבלים כיום (משחק ברשת, הנחות בחנות, שני משחקים חינם בכל חודש), ויעלה 10 דולר בחודש; Extra, שיכלול גם גישה חופשית לספריה של כ-400 משחקים, בעבור 15 דולר בחודש; ו-Premium, שיכלול קטלוג נוסף של כ-340 משחקים, ובהם סוף סוף האפשרות להתקין ולשחק בקונסולות המודרניות של פלייסטיישן (דגמי ה-4 וה-5) גם במשחקים של הפלייסטיישן 1, 2, 3 והקונסולה הניידת PSP. שירות ה-Premium יעלה 18 דולר בחודש. התמחור לשלושת המסלולים בישראל טרם פורסם.
הניסוח הזהיר של סוני "אנחנו עובדים צמוד עם המפתחים שלנו ושל חברות אחרות לכלול את מיטב חוויות הגיימינג בספרייה שתתרענן לעיתים תכופות" וההבטחה "פרטים נוספים בקרוב" מבהירים כי ספק אם השירות יציע כ-700 משחקים כבר ביום ההשקה שלו (גם בגיים פאס הותיק והמבוסס יותר יש בסך הכל כ-200 משחקים)
עם זאת, למי שמתלהב מהמשפט "ספריה של 700 משחקים" כדאי, כמאמר לארי דיוויד, לצנן את ההתלהבות שלו. רק בפסקה השביעית של הפוסט הארוך הזה מוזכרים למעשה כמה משחקים בשמם, והניסוח הזהיר של סוני "אנחנו עובדים צמוד עם המפתחים שלנו ושל חברות אחרות לכלול את מיטב חוויות הגיימינג בספרייה שתתרענן לעיתים תכופות" וההבטחה "פרטים נוספים בקרוב" מבהירים כי ספק אם השירות יציע כ-700 משחקים כבר ביום ההשקה שלו (גם בגיים פאס הותיק והמבוסס יותר יש בסך הכל כ-200 משחקים).
מובן שגם 100 משחקים פירושם בפועל הרבה מאוד שעות משחק, והכוונה היא כנראה יותר לתוכנית לתקופה מסוימת בה, כמו בגיים פאס - או בנטפליקס, לצורך העניין - משחקים השייכים לסוני יהיו תושבי קבע ומשחקים של חברות אחרות יופיעו לפרק זמן קצר או ארוך ומתישהו יוסרו מהשירות ויתחלפו באחרים. ביום השקה סוני הודיעה כי היא "מתכננת" לכלול כותרים כמו Death Stranding, God of War, צמד משחקי Spiderman, מורטל קומבט 11 ו-Returnal. שאר הפרטים הושמטו, ולא במקרה: בסך הכל ההודעה של סוני מרגישה פחות כמו השקה ויותר הבטחה להשיק בקרוב.
מודל עסקי נישתי יחסית
הגיים פאס הפך בשנתיים האחרונות לאבן הפינה של האסטרטגיה של מיקרוסופט סביב קונסולת האקסבוקס, ועסקאות הענק שמיקרוסופט עשתה בתקופה זו בתעשיית הגיימינג - מהרכישה של בת'סדה (Fallout, Elder Scrolls, Doom ועוד) בספטמבר 2020 ועד לרכישת הענק של אקטיוויז'ן-בליזארד (Call of Duty, Warcraft, Overwatch) לפני כחודשיים, כולן תרמו רבות להעשרה של ספריית המשחקים ההולכת וגדלה המוצעת למנויי השירות. אף שבעת השקת הדור החדש של הקונסולות בסוף 2020, עם הפלייסטיישן 5 וה-Xbox Series X/S סוני סירבה להתייחס ברצינות לאפשרות שתשיק גיים פאס משל עצמה, השמועות על כך שהיא משנה כיוון החלו כבר בדצמבר האחרון, אז השירות כונה בשם הקוד "ספרטקוס".
עם כל זאת, כדאי לזכור שנכון לעכשיו, שירותי מנוי למשחקים הם עדיין מודל עסקי נישתי יחסית, המשרת בעיקר גיימרים כבדים מעוניינים לכל הפחות לדגום מבחר רחב של משחקים. עיתונאי הגיימינג סטיבן טוטילו כתב באתר Axios השבוע כי שירותי המנוי מהווים רק 4% מהכנסות התעשייה בשווקי צפון אמריקה ואירופה - כ-3.7 מיליארד מתוך תעשייה של כ-81 מיליארד דולר שנתיים, זאת לעומת תחומי בידור כגון מוזיקה וטלוויזיה, בהם שירותי הספריה כבר דרסו את המתחרים: למשל, במוזיקה, ההכנסות בסטרימינג היוו בשנת 2021 למעלה מ-80% מכלל ההכנסות בארה"ב.
מנגד, חשוב לזכור ששירותי מנוי למשחקים יכולים להניע רווחים גם בדרכים עקיפות, למשל אם שחקנים רוכשים משחק שהתרגלו אליו לאחר שזה סיים את התקופה שלו בספריה, או קונים עבורו תוכן נוסף. גם משחקים במודל "Game as a Service", כגון Destiny 2, משגשגים בשירותים כמו הגיים פאס, כאשר המשחק מגיע לבתים רבים חדשים - ושם עושה את ההון האמיתי שלו ממיקרו-טרנזקציות.