בניין ישן בן שתי קומות במחנה תל השומר, כמה עצי אקליפטוס מסביב, חיילים משרכים את דרכם בעצלתיים. שעת צוהריים, השמש קופחת, צה"ל. ובמגרש החניה, ליד רכב המפקד ורכב הרס"ר חונה טנדר צבאי אוטונומי, שריד מפרויקט ישן שנזנח. הרכב הזה אינו היחיד: בחזית הבניין מוצב כאנדרטה רכב גרדיום אוטונומי ששימש פעם את צה"ל למשימות פטרול. כל זה גורם לך לחשוב - משהו בטח קורה כאן.
הכירו את ענף רובוטיקה ואוטונומיה של צה"ל. תיאור מדויק יותר של הגניאולוגיה שלו יכלול את העובדה שהוא חלק ממחלקת תקיפה ותמרון שפועלת בחט"ל (החטיבה הטכנולוגית ליבשה) שהיא חטיבה באט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה), שהוא אגף בזרוע היבשה (ז"י). תיאור קצר יותר יציין שביחידה זו צה"ל בוחן, מפתח ואף מחיל רגולציה על רובוטים קרקעיים ואוויריים.
החלק האווירי מוכר: רחפנים, כטב"מים, כטמ"מים. צה"ל מפעיל מאות מהם כיום במשימות מבצעיות של חילות האוויר, הים והיבשה. החלק הקרקעי נשמע כמו מדע בדיוני. כאן מדובר על כרב"מים, כלי רכב בלתי מאוישים - רובוטים ומערכות אוטונומיות שמשתלבים בשדה הקרב העתידי, מגיעים בעצמם ליעדים, מבצעים את המשימה שנשלחו אליה, וחוזרים הביתה.
לא מדובר בצבא של רובוטים-חיילים, לפחות לא בשלב הזה, אלא בכלי רכב אוטונומיים - כאלה שמבצעים משימות לוגיסטיות וכאלה שמצוידים במערכות לחימה ומסוגלים להחליף חיילים במשימות מסוכנות או מייגעות. יש כרב"מים ויש גם כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים) וכצב"מים (כלי צלילה בלתי מאוישים) וכולם מאותתים על כיוון ברור אליו צועד, שט, צולל או טס שדה הקרב העתידי.
רע"ן רובוטיקה ואוטונומיה, סא"ל נתן קופרשטיין: "הפנדה והיגואר הם הכלים הראשונים שנכנסו להתנסות משמעותית בתוך הצבא, אבל אין עדיין תפיסה מגובשת להפעלת רובוטיקה קרקעית ביבשה. הרבה מההכוונות באות מהזדמנויות טכנולוגיות. התפיסה מתגבשת תוך כדי תנועה"
יש הרבה דיבורים על רובוטיקה בשדה הקרב, חלק גדול מהם יוצאים מהתעשיות הביטחוניות, שיש להן עניין להציג יכולות ולקדם עסקאות מול צה"ל ומול צבאות אחרים בעולם. גורם מרכזי בזירת פיתוח הרובוטיקה והאוטונומיה בשדה הקרב הוא המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. הממשק שלו מול צה"ל הוא בחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל).
עכשיו נכנס לתמונה עוד גורם משמעותי: חטיבת החדשנות שילו"ח במטכ"ל, שבוחנת מהם הצרכים של צה"ל בתחום הרובוטיקה ואיפה הוא רוצה להיות בעשור הבא. למעשה, tech12 חושף כי בימים אלו מגבשת החטיבה תוכנית תוכנית אסטרטגית, שתניח את היסודות לצרכים הטכנולוגיים של צה"ל בתחום שדה הקרב העתידי, הרובוטיקה והאוטונומיה, ותונח בחודשים הקרובים על שולחנו של הרמטכ"ל.
אז יש הרבה גופי תכנון והשמיים הם הגבול, אבל בחזרה לקרקע המציאות: עד כה צה"ל הפעיל שתי מערכות רובוטיקה קרקעית, בשלב זה כניסוי ובחינה, וככל הידוע טרם התקבלה החלטה אם לאמץ אותן לפעילות מבצעית. הראשונה היא ה"יגואר" - כלי רכב אוטונומי 6X6 נושא נשק שעושה משימות פטרול, סריקות ומארבים. השנייה היא ה"פנדה", דחפור רובוטי אוטונומי ענק, שמשתתף בפעילות מבצעית. עוד נחזור אל שני אלה בהמשך.
בענף רובוטיקה ואוטונומיה עוקבים אחר התקדמות היגואר והפנדה בנשימה עצורה. הצלחתם עשויה לגזור את המשך הפעילות ותנופת התקציבים של המערכות הבאות. אומר רע"ן רובוטיקה ואוטונומיה, סא"ל נתן קופרשטיין: "הענף אחראי לפיתוח פלטפורמות רובוטיות קרקעיות ואוויריות. הכל עטוף באוטונומיה. יש לנו וקטור ברור מאוד של להביא אוטונומיה ליבשה. זה תהליך ארוך עם המון אתגרים, המון מורכבויות, ואנחנו משקיעים בו מאמץ טכנולוגי משמעותי".
לדבריו, בניגוד לתחום הרחפנים, בתחום הרובוטים צה"ל עדיין לא יודע בדיוק מה הוא רוצה: "אנחנו עדיין בחיתולים של גיבוש התפיסה. הפנדה והיגואר הם הכלים הראשונים שנכנסו להתנסות משמעותית בתוך הצבא, אבל אין עדיין תפיסה מגובשת להפעלת רובוטיקה קרקעית ביבשה. בעולם הזה הרבה מההכוונות באות מהזדמנויות טכנולוגיות. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם מפא"ת וגופים נוספים והתפיסה מתגבשת תוך כדי תנועה".
ובהשוואה לצבאות אחרים בעולם?
"אני חושב שאנחנו מתקדמים מאוד במובן של הרובוטיקה. כשיוצא לנו לפגוש הולנדים, אמריקאים ואחרים, אני מתרשם שאנחנו יותר מתקדמים מהם. אבל מדינת ישראל צריכה להתעסק יותר בעולם הזה כדי להגיע לרמות שאנחנו שואפים להגיע אליהן. אני לא בטוח שהיום העיסוק הוא בעצימות הנדרשת. צריך עוגנים שמסתכלים הרבה שנים קדימה".
בפיתוח: מערכת שתאפשר להפוך כל כלי רכב קרקעי לאוטונומי
בענף רובוטיקה פועלות ארבע מעבדות, על חלק ממה שעושים שם אי אפשר לכתוב כאן. במעבדת הרובוטיקה מפתחים מערכות רובוטיות הלכה למעשה. אפשר לראות שם רובוט איטי לפירוק פצצות אבל גם רובוט קטן וזריז שנראה כמו מכונית עם שלט רחוק. הדמיון יכול לסייע לנחש מה אפשר לעשות איתו, ועם כלים דומים אבל גדולים יותר.
"אני אישית גאה מאוד בתפיסת ה-hands on אצלנו", אומר קופרשטיין. "המעבדות מאפשרות להעמיד מערכות שמשמשות את הקצה המבצעי ב-time to market מהיר. בתחום הזה אני בונה את כוח האדם: אנשים שיש להם תשוקה גדולה לעסוק בפיתוח במו ידיהם".
רמ"ח שילו"ח, אל"ם ע': "יש ליגואר פוטנציאל להיות כלי אפקטיבי בשדה הקרב. יש בכוונתנו להעצים אותו עם דגש על הכוונה, על מה הפוטנציאל הצבאי למימוש, מהם הסיכונים ואיך אנחנו מגדרים ומכוונים את בניין הכוח של המערכות האלה"
אחד הפרויקטים המעניינים כאן הוא מערכת טכנולוגית שתאפשר לכרב"ם כל כלי רכב קרקעי, כלומר להפוך טנק, נגמ"ש או טרקטור לאוטונומיים. כדי להגיע לזה צריך לפתח טכנולוגיות חומרה, בינה מלאכותית וגם יכולת להתממשק למערכות הדיזל והנהיגה של כלי הרכב.
"זה יהיה קיט רובוטי גנרי", אומר קופרשטיין. "המפעיל נותן לו משימה והוא יוצא לדרך ופועל ללא מעורבות של מפעיל וללא חיילים בכלי. זו מטרת הקצה. כדי להגיע למקום הזה צריך לשפר את הטכנולוגיה כך שתאפשר להתמודד עם מתארים מאוד מורכבים בשדה הקרב, עם אין סוף תרחישים ומכשולים. וזה גם צריך להיות במחיר סביר כי אנחנו בזרוע היבשה והתפוצה של הכלים גדולה בהרבה מבחיל האוויר או בחיל הים".
מעבדת הסימולציה היא סיפור מעניין לא פחות. רס״ן ולדי וקולין, שעומד בראש מוקד הידע ברובוטיקה, אומר כי זו הטכנולוגיה שמאפשרת לצה"ל לאמן את הכלים הרובוטיים בנסיעה בשטח בלי שבפועל צריך לצאת לשטח. אם תרצו, זה המטאוורס הצה"לי: מרחב וירטואלי שמדמה תנאי שטח במגוון גדול של תרחישים. לבינה המלאכותית שנוהגת במרחב הזה אין מושג שזו לא המציאות האמיתית. אבל אם היא תנהג לתוך תהום או תיקלע לארטילריה קטלנית, צה"ל לא יאבד שום כלי יקר, הוא רק יצטרך לעשות reset למערכת.
במרץ השנה הודיע משרד הביטחון על התקשרות עם חברת קוגנטה (Cognata), שמפתחת מערכת סימולציה לאימון AI בנהיגה אוטונומית בתנאי שטח. הטכנולוגיה שלה מייצרת "דאטה סינתטית", כלומר מציאות וירטואלית באיכות פוטו-ריאליסטית שלא באמת קיימת. עכשיו זו המשימה של הצוות של וקולין להריץ את האלגוריתמים על כמויות אינסופיות של דאטה סינתטית כדי להכין את הכרב"מים לחיים האמיתיים.
"כדי לאשר את היגואר ואת הפנדה אני צריך לייצר תשתית תוכנה וחומרה ואז לבחון אותה בסימולציה של הסביבה המבצעית שבה אני רוצה להפעיל את הכלים", אומר קופרשטיין, "אתה מבין שאין לי שום דרך אחרת להגיע לרמת סמך גבוהה. 99.9% מהבדיקות נעשות בסימולציה והניסויים בשטח נעשים בצורה מדגמית ורק אחרי שאני משלים את הסימולציה".
מדובר בעבודת נמלים. שעות של נהיגת AI, תיקון הקוד ושוב נהיגה. חברות רכב אוטונומי כמו מובילאיי או Waymo של גוגל משקיעות בזה משאבי מחשב, כוח אדם וכסף עצומים. אימון נהיגה אוטונומית בשטח הפתוח הוא משימה מורכבת הרבה יותר מנהיגה על כבישים ובינתיים הוא מתבצע מתחנת עבודה ממוחשבת במשרד צה"לי בתל השומר, ליד האקליפטוס.
חלק מהרובוטים נתקלו בקשיי קליטה
היגואר פותח בתעשייה האווירית בשיתוף חט"ל (ענף רובוטיקה ואוטונומיה). מדובר בכרב"מ חשמלי בעל שישה גלגלים שנועד למשימות אוטונומיות של פטרולים לאורך גדר, סריקות ומארבים. יש לו מערכת צילום, תאורה חזקה ומערכת כריזה שמאפשרת להזהיר חשודים. יש לו גם מקלע מאג 7.62 מ"מ שיכול לירות אל מטרות אויב, אבל רק באמצעות מפעיל מרחוק. אם הוא נופל בידי האויב - יש לו יכולת השמדה עצמית.
באפריל 2021 הוכרז על הפעלת היגואר במסגרת פרוייקט "גבול חכם וקטלני", ניסוי אג"מי באוגדת עזה, בחטיבה הצפונית שמול בית לאהיה ובית חאנון. זה היה ניסוי לבחינת הקונספט, מבלי שיש עדיין תוכנית הצטיידות. בצה"ל הכריזו שהוא מתוכנן להפוך ללוחם לכל דבר: לפתוח ציר, לאתר איומים, לירות ולחסל וגם להחליף ארבעה חיילים במשימת סיור שגרתי. בדצמבר נחשפו טענות קצינים בצה"ל על בעיות טכנולוגיות וגם ויכוחים על דרך הפעלת הכלי שתוקעות את הפרויקט. דובר צה"ל הגיב אז, ואמר שהניסוי הסתיים ועכשיו נלמדות התוצאות.
באפריל 2021 הוכרז על הפעלת היגואר במסגרת פרויקט "גבול חכם וקטלני": ניסוי לבחינת הקונספט מבלי שיש עדיין תוכנית הצטיידות. בצה"ל הכריזו שהיגואר מתוכנן להפוך ללוחם לכל דבר. בדצמבר נחשפו טענות קצינים על בעיות טכנולוגיות וויכוחים על דרך הפעלת הכלי. דובר צה"ל הגיב אז שהניסוי הסתיים ועכשיו נלמדות התוצאות
רמ"ח שילו"ח, אל"ם ע' אומר בשיחה עם tech12: "ההבנה שלנו היא שיש ליגואר פוטנציאל משמעותי להיות כלי אפקטיבי בשדה הקרב, גם על בסיס הנסיונות שנעשו וגם על בסיס הפוטנציאל כפי שאנחנו רואים אותו. לכן, לא רק שאין בכוונתנו להפסיק לתמוך בווקטור הזה אלא יש בכוונתנו להעצים אותו עם דגש על הכוונה, על מה הפוטנציאל הצבאי למימוש, מהם הסיכונים ואיך אנחנו מגדרים ומכוונים את בניין הכוח של המערכות האלה".
הפנדה הוא דחפור רובוטי אוטונומי שפותח בתעשייה האווירית. למעשה טרקטור D9 ממוגן במשקל 50 טונות, בעל יכולת להגיע לשטח עצמאית, ולבצע בהפעלה מרחוק פעולות כמו פתיחת צירים, טיפול במנהרות, הקמת סוללות עפר ועמדות ירי לטנקים וגם הריסת מבנים. ביולי השנה הודיע צה"ל על הפעלת ניסוי לשימוש בכלי באופן מבצעי על ידי לוחמי חיל ההנדסה.
"בעשר השנים האחרונות פיתחנו רובוטיקה off road מאוד מתקדמת שמאפשרת לכלי לעשות את דרכו בצורה אוטונומית", אומר יואב תורג’מן, מנכ"ל אלת"א וסמנכ"ל התעשיה האווירית. "אנחנו יכולים לתת לכל כלי יכולות חישה, עיבוד נתונים וקבלת החלטות; מעין יצור אינטליגנטי בפנים, שמצייר לו את המודעות הגאוגרפית והוא יודע לקבלת החלטות. את הדברים האלה הוכחנו ויש לנו מערכות מבצעיות כמו הפנדה והיגואר, שהוא כלי בשל, אמין מאוד, שבעינינו הוא מבצעי".
התפרסם שהפעלת היגואר נתקלה בקשיים בצה"ל.
"אני לא חושב שבמה שנאמר הכוונה היתה אלינו. אחד האתגרים הלא פשוטים קשור לשילוב כלים רובוטיים עם כלים אנושיים. כל מי שנהג במכונית שפתאום מסובבת את ההגה ולוחצת על הגז, זה מאוד קשה בהתחלה. כשמדובר בחיי אדם זה עוד יותר קשה וכשמדובר אל מול אויב זה הרבה יותר קשה. יש פה עקום למידה שאני חושב שאנחנו מובילים בו בעולם, אבל הוא עדיין קיים".
נראה כאילו התעשיות הביטחוניות דוחפות קדימה בעוד שצה"ל לא בטוח מה הוא צריך.
"מבחינה טכנולוגית אני יכול להעיד עלינו – אנחנו בשלב מתקדם מאוד עם יכולות גבוהות ועם רמת ביטחון עצמי גבוהה מאוד. אנחנו נכנסנו לעולם היבשה לפני שלוש וחצי שנים, הכנו מפת דרכים לחמש שנים ואחרי פחות משלוש שנים מימשנו את כולה. הריצה שלנו מהירה מאוד קדימה. בחלק מהמדינות המתקדמות בעולם מעוניינים ביכולות האלה ואני חושב שאנחנו ממוקמים הכי טוב בארץ אם לא בכל העולם. יש כבר עסקאות שנחתמו, למשל שיתוף פעולה עם חברת MCL הבריטית לאספקת כלים קרקעיים אוטונומיים לצבא בריטניה".
הדור הבא של הטנקים: כרמל
כבר יותר מעשר שנים שבצה"ל מגלים התעניינות רבה בכרב"מים, אם כי לא כל התוצאות היו מלהיבות. היה פרויקט בשם "שותף נאמן" שהפעיל רכב בשם "גארדיום" במשימות תצפית וסיור בגבול הדרום. אחריו נכנס לשימוש ה"שג"ב", רכב אוטונומי שפותח באלביט על בסיס טנדר פורד. היה גם פרויקט בשם "משמר קדמי" שנועד לשלב כלי רכב בהפעלה מרחוק במסגרת פעולה בעומק שטח האויב. בחיל הים הפעילו את ה"פרוטקטור" ואת "אביר הים", כלי שיט בלתי מאוישים מתוצרת רפאל. אף אחד מאלה לא הפך לחלק קבוע בתו"ל הצה"לי.
בימים האלה נראה שהבשלת הטכנולוגיות והוזלת מחיר הרכיבים הופכים את הכרב"מים לאפשרות ממשית יותר עבור צה"ל. אחד הפרויקטים השאפתניים של צה"ל שנמצא בשלב פיתוח הוא טנק הכרמל. על ביצוע הפרויקט התמודדו כל התעשיות הביטחוניות וזכתה בו אלתא של התעשייה האווירית.
"הצגנו למערכת הביטחון תפיסה אוטונומית כמעט לחלוטין בפרויקט הכרמל", אומר תורג'מן. "היו בה סנסורים מתקדמים שמאפשרים לבנות מודעות מצבית – אתה לא רק ידעת לחפש את האויב אלא גם להתמצא בסביבה ולהבין איפה האיומים ומה סוג האיומים ובהתאם למשימה שהוגדרה לך לקבל החלטות אינטליגנטיות מה לעשות".
ביוני השנה הודיע משרד הביטחון שהוא החל בבחינת כרב"מ אוטונומי מפיתוח משותף של מפא"ת, מנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) והתעשיות הביטחוניות. הכלי הזה מבוסס על שלל טכנולוגיות חדשניות: כלי רכב רובוטי מסוג BLR-2 שפיתחה חברת BL, צריח אוטונומי עם תותח 30 מ"מ שפיתחה מנת"ק, משגר טילים של התעשייה האווירית וטילי ספייק של רפאל, מערכת הגנה אקטיבית חץ דורבן, מערכות אוטונומיה של אלביט מערכות ואפילו קפסולת רחפנים שהכלי יכול לשגר למשימות סיור קדמיות. בינתיים מדובר ב"מדגים טכנולוגי", כלומר מערכת הדגמה לקציני צה"ל וצבאות אחרים בעולם והוא גם הוצג בתערוכות בעולם. במשרד הביטחון אומרים שהכלי יגיע לשלב ניסויי שטח במהלך השנה הבאה.
אבל בתעשיות הבטחוניות רוצים לרוץ קדימה. התעשייה האווירית פיתחה גם את "סהר", כלי סיור רובוטי. חברת Trexmatic דיווחה על פיילוט ראשוני עם משרד הביטחון למערכת רובוטים אוטונומיים שפיתחה, שנעים על מסילות לאבטחת מתקנים וגבולות. חברת רובוטים (Roboteam) מקבוצת אלביט, פיתחה את "רוק" (Rook), רובוט ממונע בעל שישה גלגלים וכושר נשיאה של יותר מטונה שיכול לפעול לצד כוח חיילים ולהביא אספקה לשטח, לפנות פצועים או לבצע משימות סיור. החברה גם פיתחה בשיתוף פעולה עם חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) רובוט קרבי אוטונומי מצוייד בעמדת ירי, שמסוגל להתביית על מטרה באמצעות כוונת מבוססת AI.
יואב תורג’מן, מנכ"ל אלת"א וסמנכ"ל התעשיה האווירית: "אחד האתגרים קשור לשילוב כלים רובוטיים עם כלים אנושיים. לכל מי שנהג במכונית שפתאום מסובבת את ההגה זה מאוד קשה בהתחלה. כשמדובר בחיי אדם זה עוד יותר קשה. יש פה עקום למידה שאני חושב שאנחנו מובילים בו בעולם, אבל הוא עדיין קיים"
במקביל, בתוכנית "קצה המחר" של מפא"ת בשיתוף אלביט, בונים את האמל"ח של שדה הקרב העתידי: חבילת טכנולוגיות שכוללת משקפי AR, רובה סער ממוחשב, מערכת תצוגה עלית על-גבי הקסדה, מערכת הפעלה קולית, מערכת ניווט ואפילו שרוול רטט לביש להעברת פקודות באופן שקט. במערכת הזו משולבת יכולת הפעלה מבצעית של "נחיל רובוטים" (Swarm). ביוני השנה אלביט הדגימה את הטכנולוגיה בהפעלה של שבעה רחפנים ושני כרב"מים במקביל על ידי מפעיל אחד. מדובר ביכולת שמעניינת גם את צבא ארה"ב, שעובד על תוכנית דומה לפיתוח נחילי רחפנים.
התוכנית האסטרטגית החדשה של צה"ל
נראה שבעוד התעשיות הביטחוניות מפתחות עוד ועוד אמצעים, הגוף היחיד שטרם גיבש מדיניות ברורה בעניין כלי הרכב הרובוטיים הוא צבא הגנה לישראל. למעשה, בצה"ל עדיין לא יודעים להגיד מה הצרכים שלהם בתחום האוטונומי ואיך בכוונתם להפעיל יכולות רובוטיות אוטונומיות. אבל המצב הזה עומד להשתנות כנראה במהלך השנה הבאה.
אנחנו חושפים כאן לראשונה שבחטיבת שילו"ח באגף תכנון (אג"ת) במטכ"ל עובדים בימים אלה על תוכנית אסטרטגית, שתניח את היסודות לצרכים הטכנולוגיים של צה"ל בתחום שדה הקרב העתידי, הרובוטיקה והאוטונומיה. חטיבת שילו"ח ("שיטות לחימה וחדשנות"), שעוסקת בשיטות לחימה רב-זרועיות ובחדשנות טכנולוגית, הוקמה ביוזמת הרמטכ"ל אביב כוכבי, אבל המלצותיה בעניין שדה הקרב העתידי יונחו על שולחנו של הרמטכ"ל הבא הרצי הלוי, שייכנס לתפקידו בחודש ינואר הקרוב.
"המטכ"ל, בשיתוף משרד הביטחון, לוקח אחריות על פיתוח, הקמה ותחזוק של ארכיטקטורה רוחבית לכניסה לעולם הרובוטיקה והאוטונומיה בשדה הקרב העתידי", אומר אל"ם ע' בשיחה עם tech12.
"אנחנו בתהליך של הסדרה מטכ"לית של תחום הרובוטיקה הצה"לית האוטונומית, שמטרתה לסדר את העקרונות השפה, ובעיקר את הדילמות בהקשר הצבאי, שהן שונות מהדילמות בהקשר האזרחי. צה"ל צריך לדעת איפה הוא רוצה להשקיע את המאמצים שלו במערכות האלה ולשם כך צריך לקבוע את נקודות העבודה".
בשלב זה הוכן בשילו"ח מסמך רחב יריעה תחת הכותרת "רובוטיקה אוטונומית בלחימה – שפה משותפת לבניין הכוח", שבונה מתודולוגיה משותפת עם זרועות צה"ליות, מפא"ת במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות: באילו פרמטרים מודדים התקדמות טכנולוגית? עד כמה הטכנולוגיה מחייבת מעורבות חיילים בתוכה או לצידה? באילו מרחבים היא אמורה לפעול: בשטח פתוח, במרחב אורבני או בתוך מבנים?
האתגר בכתיבת תוכנית עבודה בתחום הרובוטיקה הקרקעית היא שהטכנולוגיה נמצאת בהתפתחות מתמדת בדיוק בשנים האלה. היכולות נוצרות תוך כדי כתיבת המסמך, ולעיתים הן גולשות לביצוע לפני שהצורך נבחן. הפעלת דחפור הפנדה האוטונומי היא כבר עניין שקורה, מבלי שצה"ל גיבש את דרך השימוש בו: הפעלה מרחוק, נסיעה אוטונומית ליעד או עבודה מסונכרנת אוטונומית עם כלים אחרים. אז עכשיו מנסים לתת תשובה לכך.
אל"ם ע': "המטכ"ל בשיתוף משרד הביטחון, לוקח אחריות על פיתוח, הקמה ותחזוק של ארכיטקטורה רוחבית לכניסה לעולם הרובוטיקה והאוטונומיה בשדה הקרב העתידי. אנחנו בתהליך של הסדרה מטכ"לית של תחום הרובוטיקה הצה"לית האוטונומית, שמטרתה לסדר את העקרונות השפה, ובעיקר את הדילמות בהקשר הצבאי, שהן שונות מהדילמות בהקשר האזרחי"
יש עוד מתארים רבים נוספים שצה"ל עשוי לגבש לשימוש בכלים אוטונומיים. למשל הפעלת משאיות תובלה אוטונומיות בין בסיסי צה"ל. האם הנסיעה תהיה אוטונומית ממחסן למחסן, או רק מש.ג. של בסיס א' לש.ג. של בסיס ב', כשהנהיגה בתוך הבסיסים תהיה אנושית?
כיוון נוסף הוא הצורך בהפעלה של מספר כלים אוטונומיים בו בזמן. במסגרת זו נדרש לעבור ממצב קיים שבו שלושה מפעילים שונים מטיסים כל אחד כטמ"מ נפרד למצב שבו מפעיל שולט בשלושה כטמ"מים, או יותר. או נהג אחד שמוביל שיירה לוגיסטית של 30 משאיות.
יש גם סוגיות מוסריות שצה"ל צריך להתמודד איתן כשמדובר בהפעלת כלים אוטונומיים בעלי מערכות ירי. "השאלה אם הרובוט יודע להבחין בין אויב לידיד היא שאלה מעניינת", אומר אל"מ ע'. "השאלה היותר מתוחכמת, וכל העולם נבוך כאן מאז אירוע תאונת הדרכים הראשונה של טסלה, היא את מי צריך לחקור אם קורה אירוע פלילי. בנאט"ו הולכים על רגולציה חזקה של אוטונומיה בשדה הקרב, מבינים שיש סוגיות משפטיות ובינלאומיות שצריכות לקבל מענה לפני שכל אחד מייצר מערכת כזו".
לוח הזמנים של עבודת המטה נראה ברור: המסמך המלא יונח על שולחן הרמטכ"ל החדש עם כניסתו לתפקיד, והוא ישתלב בתוך התוכנית הרב שנתית (תר"ש) הבאה של צה"ל, שתבוצע בשנים 2023-2024. חלק מהטכנולוגיות שמוזכרות בו עשויות להתעכב עוד שנים קדימה, אבל בצה"ל ידעו שהן נמצאות על הכוונת.
"תפיסת הניצחון של הרמטכ"ל מגדירה שצריך להגיע להישג גבוה יותר בזמן קצר יותר ובמחיר קטן יותר", אומר אל"ם ע'. "התפיסה הזו כוללת בתוכה שימוש בהרבה מאוד כלים בלתי מאוישים בשדה הקרב".