זה נושא שבדרך כלל לא מדובר, אבל באירועים כמו תקיפות של חיל האוויר בתגובה לירי טילים - יש הרבה מאוד טכנולוגיה. המודיעין מאתר את המטרות, המפקדות מתעדפות אותן וכשמגיע הרגע – המטוסים תוקפים. פעם זה היה נעשה בעבודה ידנית, היום הכל ממוחשב. אבל השיפור מתמיד: ככל שהחיישנים של צה"ל מתחדדים, תורת ההפעלה משתנה מול העיניים.
מדובר ביכולת חדשה של צה"ל הדיגיטלי, לייצר מטרות על בסיס דאטה. כשיש לך מאגר מתעדכן ללא הרף של השיגורים לעבר ישראל, ונתונים נוספים שנצברים ממערכות אחרות, אתה הופך את הדאטה לפעולות תקיפה.
למה מלכתחילה נאספים הנתונים האלה? בראש ובראשונה כדי להתריע ("צבע אדום") על סכנות נפילה ולאפשר לאזרחים להיכנס למרחבים המוגנים. "יש לנו הרבה מאמצים בעולם ההתראה לעורף, שהם מאוד מבוססי מידע", אומר תא"ל עומר דגן, מפקד יחידת "לוטם" שמסיים כעת קדנציה של למעלה מ-4 שנים. "קודם כל צריך להתריע בזמן, אבל החוכמה היא גם להתריע מדוייק. לשלוח את האזרחים לרוץ כל היום לממ"ד זו חוכמה קטנה".
מדובר ביכולת חדשה של צה"ל הדיגיטלי, לייצר מטרות על בסיס דאטה. כשיש לך מאגר מתעדכן ללא הרף של השיגורים לעבר ישראל, ונתונים נוספים שנצברים ממערכות אחרות, אתה הופך את הדאטה לפעולות תקיפה
"ראינו שאתה יכול לתקוף מטרות לא רק לפי מה שהמודיעין אומר", מסביר דגן, "אם אנחנו רואים שמאזור מסויים שיגרו טילים לעבר ישראל כבר פעמיים, אז גם אם אין לנו מטרה על זה כי אין מידע מודיעיני, המערכת המבצעית יכולה להגיד- 'בואו נלך לתקוף'. זה היגיון שנולד מרעיון מבצעי, לא ממודיעין".
המערכות המבצעיות של פיקוד העורף פותחו על ידי לוטם. האלגוריתמים שפותחו שם יודעים להתריע על נפילה צפוייה ברמת דיוק של חלקי איזורים, מה שמכונה "פוליגונים". לדבריו בעת מבצע עלות השחר (אוגוסט 2022) המערכת הפחיתה את מספר ההתרעות שלה במאות פוליגונים. "זה אומר שמאות אנשים בפוליגונים האלה רצו פחות למרחב המוגן. תחקרנו כל אחד כזה וראינו שאכן טוב שלא התרענו וששמרנו על שגרת החיים, מבחינתנו זו הצלחה גדולה", הוא אומר.
תא"ל דגן: "מאות אנשים רצו פחות למרחב המוגן. תחקרנו כל אחד כזה וראינו שאכן טוב שלא התרענו וששמרנו על שגרת החיים, מבחינתנו זו הצלחה גדולה"
שיפור נוסף משמעותי נעשה באפליקציית ההתרעות של פיקוד העורף, שמתריעה על סכנת נפילות טילים במקביל לצופרי האזעקה. באיזורים הפתוחים, למשל שדות חקלאיים, היא החלופה היחידה לקבלת התרעות. דגן אומר: "לפעמים, בכוונת מכוון, ההתרעה באפליקציה מקדימה ב-3-4 שניות את הצופרים. בעלות השחר התראיינו תושבות מעוטף עזה ואמרו שה-3-4 שניות האלה, זה הציל להן את החיים, 'הספקנו להיכנס לממ"ד ולסגור'. כשאתה בדקה וחצי התרעה בתל אביב, אז 3-4 שניות זה פחות חשוב. אבל כשאתה בהתרעה של 15 שניות, זה מציל חיים".
עולם הטכנולוגיה השתנה מקצה לקצה
הרבה דברים השתנו מאז 2019, כשתא"ל עומר דגן מונה למפקד חטיבת לוטם - החטיבה להתעצמות טכנולוגית מבצעית של צה"ל. גם עולם הטכנולוגיה השתנה מקצה לקצה, גם עולם הטכנולוגיה הביטחונית התקדם הרחק קדימה. בינה מלאכותית משובצת במערכות הגנה והתקפה, ענן מחשוב צה"לי, אפליקציית "זוזו" הצה"לית לנסיעות באוטובוסים – מי חשב על זה ב-2019.
הנה עוד דבר שלא חשבו עליו אז, קרוב לוודאי: דגן פורש מתפקידו בימים אלה ומי שתחליף אותו בתפקיד היא תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת ראשונה של יחידת המחשוב הגדולה בצה"ל. וגם - על ארבע מבין היחידות שכפופות לה מפקדות קצינות בדרגת אל"מ. סטטיסטיקת הנהלה שרבות מחברות ההייטק בארץ ובעולם יכולות רק לחלום עליה.
אם לא שמעתם בעבר על "לוטם", בואו נעשה סדר. פעם היתה ממר"ם, יחידת המחשוב המיתולוגית של צה"ל, עם משימות מסעירות כמו תלושי שכר ומספרים קטלוגיים לאפסנאות. עם השנים הפעילות צמחה והמשימות התרבו וב-2003 הוקמה לוטם כיחידת גג לכל יחידות המחשוב והתוכנה הצה"ליות, כולל ממר"ם הוותיקה.
התוצאה היא ארגון עם אלפי חיילים שמטפל בשלל משימות בכל תחומי הטכנולוגיה: תקשורת סלולרית, אופטית, לוויינים, חוות שרתים, פיתוח תוכנה בתחומי כוח האדם והלוגיסטיקה וגם מערכות מבצעיות בחזית הטכנולוגיה.
תא"ל דגן: "יכול להיות שכרגע המערכת מתריעה לתצפיתנית על הרבה מאוד דברים. עם AI אתה יכול לתעדף לה איפה ללכת לראות, לזהות איפה קורה משהו מעניין. זה שיתוף פעולה מאוד משמעותי"
תא"ל דגן שעמד בראשה בשנים האחרונות לא מרבה להתראיין, אבל מי שעוקב אחרי התבטאויותיו יראה שהמשימה שמנחה אותו היא הפיכת צה"ל לצבא דיגיטלי, צבא שאוסף נתונים ומקבל החלטות על בסיס ניתוח הנתונים. ומכיוון שמרבית המערכות הממוחשבות של צה"ל נמצאות באחריותה של לוטם, המסע הדיגיטלי הוא מסע ארוך במיוחד.
לוטם היא הייטק, אבל היא לא 8200. בכנות יש לומר שיש תחרות על יוקרה בקרב יחידות הפיתוח הצה"ליות. אם שואלים את דגן, הוא מודה שלוטם פחות מוכרת, בוודאי לעומת יחידה 8200 של אמ"ן. "אני לא מומחה במיתוג אבל אני חושב שיש שני סוגי מיתוג", הוא אומר, "יש סוג שבו אתה ממותג כמו שאתה שווה ויש סוג שבו אתה ממותג יותר ממה שאתה שווה. לוטם המציאה את הסוג השלישי, שבו אתה ממותג פחות ממה שאתה שווה...".
ואכן, אם מסתכלים על כמה מהפרויקטים שעושים כאן, הם לא נופלים בחשיבותם מאלה שממותגים על הצד היותר יוקרתי. דוגמה ראשונה: Ztube, אם תרצו – יוטיוב צה"לי. אבל אם אתם חושבים על סרטוני חתולים או זמרים, תחשבו שוב.
אל תוך המערכת הזו מוזרמים כל מה שמכונה "מקורות חוזי" של צה"ל – סטרימינג של מצלמות התרעה, מצלמות מוטסות, מצלמות מושטות, כמויות אדירות של סטרימינג. שלא כמו מערכות של חיל המודיעין המטרה כאן אינה להפיק ידע מודיעיני, אלא לאפשר למפקדים לראות בשידור חי מה קורה בגזרות שהם אחראים להם, או לתחקר אירועים שקרו לפני כן בגזרות האלה.
דגן אומר שבשלב הזה המערכת עוברת שדרוג נוסף, באמצעות בינה מלאכותית שנוספת אליה. בינה מלאכותית מככבת עכשיו במערכת נוספת - מערכת האיסוף הטכנולוגית מר"ס (מערכת רב סנסורית) שהופעלה כבר ב-2013 ביחידות התצפיתניות. "אנחנו עובדים עם זרוע היבשה שאחראים על מר"ס", אומר דגן, "יכול להיות שכרגע המערכת מתריעה לתצפיתנית על הרבה מאוד דברים שהיא צריכה לראות או היא עושה סריקות אינסופיות שמטמטמות אותה. עם AI אתה יכול לתעדף לה איפה ללכת לראות, לזהות איפה קורה משהו מעניין. זה שיתוף פעולה מאוד משמעותי".
"היגיון שנולד מרעיון מבצעי"
בראש ובראשונה, צריך להבדיל בין המערכות הייעודיות של חיל האוויר, חיל הים או חיל המודיעין, שמפתחים בחיילות עצמם, לבין המערכות הרב-זרועיות שמפתחים בלוטם. "המקומות שבהם אנחנו נמצאים היום הם המקומות המתקדמים באמת, שם קוד AI. אתה בודק איך אתה יכול להכניס לתוך הדבר הזה חוכמה, ערך שמשתמש רגיל לא יכול לתת, גם במהירות, גם בדיוק", מסביר דגן.
תא"ל דגן: "ב'עלות השחר' היו מקרים של אנשים שנכנסו לאזורים שהם לא היו צריכים להיות בהם. עובדתית, בוא נגיד, זה מבצע בעזה שלא חטפנו שום טיל נ.ט. להגיד שזה רק בגלל המערכת? אני לא יודע"
מערכת מבצעית נוספת שנכנסה לשימוש היא התרעות על איומי טילי נ.ט. שבהם כבר נעשה שימוש כנגד כוחות צה"ל וכנגד אזרחים שנמצאו קרוב לגדר. המערכת החדשה מאפשרת לחמ"לים באוגדת עזה בחטיבות ובגדודים לסמן איזורים מסויימים כמסוכנים בגלל טילי נ.ט. ואז ניתנות התרעות לכל מי שמתקרב אליהם.
"כל מי שהולך בצה"ל עם סלולרי צבאי מוצפן - זו יכולת שאנחנו מטפלים בה, אז אנחנו יודעים כבר איפה הכוחות נמצאים. כשמישהו נכנס לאזור הזה גם הוא מקבל התראה של תצא משם מהר וגם החמ"ל מקבל התראה של 'תעיפו אותו משם' והם עולים מולו בקשר", אומר דגן.
האם זה עשה את ההבדל? "בעלות השחר היו מקרים של אנשים שנכנסו לאזורים שהם לא היו צריכים להיות בהם. עובדתית, בוא נגיד, זה מבצע בעזה שלא חטפנו שום טיל נ.ט. להגיד שזה רק בגלל המערכת? אני לא יודע. אבל אנחנו יודעים להגיד בוודאות שהמערכת התריעה על מצבים כאלה".
"זה מדהים בעיני"
חוד החנית של הטכנולוגיה לא מתבטא רק במערכות מבצעיות. בלוטם יש מגוון, ותהילתה באה הרבה קודם ממערכות שמשרתות את היומיום של צה"ל. קחו למשל את מערכת "זוזו" שמפעילה חטיבת הלוגיסטיקה של צה"ל, האפליקציה שמאפשרת לחיילי צה"ל לנסוע בתחבורה ציבורית מבלי לשלם.
"זה מדהים בעיני," אומר דגן, "זו פעילות שהתחילה מחבר'ה אצלנו שאמרו – 'אנחנו אוספים נתוני רב-קו כבר שנים, ומידע זה זהב, אבל לא התעסקנו בזהב שיש לנו'". התוצאה היא שינוי מערכתי ענק בהתחשבנות עם חברות האוטובוסים, שעברה מתשלום גלובלי לתשלום פר-נסיעה וחסכה מיליונים לצבא.
הנה עוד משהו שנועד לשפר את החיים של חיילי צה"ל ועל הדרך לחסוך כסף לצבא – מחשוב מערך שירותי הרפואה לחיילים. קשה לחשוב על מערכת שחיילים מתלוננים עליה יותר – המתנה אינסופית שמוקד זימון תורים יענה, אי זמינות של רופאים, קושי בלתי נסבל בהגעה לביקור אצל רופא מומחה – עיניים, עור וכו'.
תא"ל דגן: "יש אצלי קצין שאני חייב לו 10 מיליון דולר... הוא היה מפקד של איזה צוות וכמה חבר'ה צעירים שיצאו פתחו סטארט אפ ורצו שהוא יבוא להיות המנכ"ל שלהם. אני הצלחתי לשכנע אותו להישאר. קצת אח"כ הם עשו אקזיט"
אז בלוטם עושים עכשיו "טרנספורמציה דיגיטלית" לכל התהליכים האלה בשיתוף היחידות הרלוונטיות בצבא. "הכנסנו ביחד עם מערכת הרפואה מערכת זימון תורים בדיגיטל, מונגשת לטלפון של החייל", אומר דגן, "באזרחות זה נראה טרוויאלי אבל בצבא זה ממש שינוי פרדיגמה". המערכת החדשה מאפשרת להזמין תורים באפליקציה, ועוקבת אחר הביקוש וגם אחר ביטולי התורים. לדברי דגן היא הצליחה להוסיף 6,000 תורים בחודש מבלי להוסיף רופא אחד, רק על ידי הייעול.
החלק המגניב של המערכת הוא בוט הרפואה, שאליו פונים כשרוצים ביקור רופא. הבוט שואל על הבעיה ואז יכול לזמן את הפונה לביקור, להגיד לפונה להבהיל את עצמו לחדר מיון, יכול להעלות אותו לשיחת טלה-רפואה עם רופא צבאי או להגיד לו – עזוב, תישאר בבית יומיים, הנה שני גימלים. הפיילוט של המערכת, שנערך בקרב חיילים בחיל הרפואה היה מוצלח ביותר והפחית את מספר הביקורים אצל הרופאים לכשליש בלבד.
יש לכם כוונה לשלב במערכת בינה מלאכותית, כמו במערכות הלת'-טק אזרחיות?
"במסע הזה של טרנספורמציה דיגיטלית, תמיד הולכים ל-'בואו נעשה AI'. אבל אחת התובנות שהיו אצלנו זה שעושים BI (Business intelligence) לפני AI. יש מסע שאתה עובר, שמתחיל מדשבורדים למנהלים על המצב התפעולי של הדברים ויש עוד כל מיני שלבים בדרך וסוף תגיע גם ל-AI".
כמו ChatGPT, אבל צבאי
נראה שבצה"ל שהמסע הדיגיטלי יכול להיות מפרך יותר ממסע כומתה. דגן מספר על מערכת שפיתחו בעבר, מעין ChatGPT התקפי. המערכת מאתרת מטרות מתאימות לתקיפה על פי תיאור בשפה חופשית, prompt אם תרצו. "מבחינה טכנולוגית עשינו את זה מדהים, אבל זה הקדים את זמנו", הוא אומר, "הבאנו את זה לאיזה תרגיל גדול שהיה בפיקוד הצפון. יש שם אנשי מילואים שיושבים כבר 20 שנה ועושים את זה בעצמם ופתאום המחשב הגאון אומר להם 'אתה לא יכול לעבור מפה לפה בלילה'. אז משם נולדו רעיונות של Explainable AI שמסביר לך איך הגיע לתוצאה. אנחנו הבנו שזה מסע, שבו אתה מתחיל מאיפשהו ובסוף אתה מגיע כמעט תמיד ל-ML ול-AI, כי אחרת אתה נתקע באיזשהי תקרת זכוכית".
ביחידות אחרות מתגאים באנשי פיתוח AI בעלי תארים מתקדמים, אפילו PhD. יש אצלכם כאלה?
"הקמנו ביחד עם מפא"ת את מרכז המצוינות ב-AI. בראשו עומד קצין שלנו בדרגת סגן אלוף, אחד החזקים בעולם, שכבר זכה בתחרויות ופרסם מאמרים. יש לו עוד כ-20 חבר'ה, רובם תלפיונים ופסגותניקים ממסלולי איכות וגם תוכניתנים ועתודאים. החבר'ה שם חלקם עושים עוד תואר שני והוא מסיים את הדוקטורט בבן גוריון.
"זה עובד ככה שלמי שיש בפרויקט בעיה מאוד מורכבת לפיצוח, אז שמים אחד-שניים מהחבר'ה האלה, שעוזרים לו לפצח את המודל האלגוריתמי. יש מין בורד של מפא"ת ושלנו, שמחליט בעצם מה לעשות כי כמות הצרכים מהמרכז הזה גדולה".
אתם מזהים תופעה דומה ל-8200, שהחיילים משתחררים ברגע שהם יכולים ורצים להייטק?
"יש לנו אתגר מאוד מאוד גדול להשאיר את החבר'ה הצעירים. המסלולים המרכזיים אצלנו הם של שש שנים והם הכי רוצים בעולם לבוא אליהם, אבל להשאיר אותם בסוף שש השנים האלו זה כבר אירוע אחר לגמרי כי להרבה מחבריהם שיצאו לפניהם יש משכורות יפות או אקזיטים וכל מיני דברים.
"יש אצלי קצין שאני חייב לו 10 מיליון דולר... הוא היה מפקד של איזה צוות וכמה חבר'ה צעירים שיצאו פתחו סטארט אפ ורצו שהוא יבוא להיות המנכ"ל שלהם. אני הצלחתי לשכנע אותו להישאר בממר"ם. זמן קצר אחרי זה הם מכרו את הסטארט אפ שלהם ב-270 מיליון דולר. מה שאומר שהוא היה מקבל 10 מיליון דולר קאש מאני מזומני... אז הוא אומר שזה ששכנעתי אותו להישאר בממר"ם עלה לו עשרה מיליון דולר. אבל בממר"מ יש משמעות אחרת לגמרי לדברים שהוא עושה".