מדינת ישראל עלולה להחמיץ את ההזדמנות להוביל את עולם ה-AI, כך מעריך אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל בשיחה עם tech12, עם פתיחתו של AI Week, שבוע הבינה המלאכותית באוניברסיטת תל אביב. האזהרה של בן ישראל נובעת מהעיכוב ביישום דו"ח "המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות" שהוגש לראש הממשלה לפני כשנתיים במטרה מוצהרת להציב את ישראל בחמישייה המובילה בעולם בתחומי הבינה המלאכותית בתוך חמש שנים. עד כה נמנעו שני ראשי ממשלה מליישם את הדו"ח ופרופ' בן ישראל מתריע כי חלון ההזדמנויות הולך ונסגר.
הדו"ח המלא על שני חלקיו מוצג כאן לציבור לראשונה (לחצו כאן להורדת החלק הראשון של הדו"ח, וכאן לחלק השני). מטרתו: הבטחת עתידה וחוסנה הלאומי של מדינת ישראל באמצעות השקעת משאבים בפיתוח יכולות הבינה המלאכותית שלה. הוועדה, שהוקמה על פי מינוי של ראש הממשלה, קובעת שישראל תוכל להיות מובילה עולמית בתחום זה רק אם ממשלת ישראל תגדיר אותו כתחום עיקרי וקריטי לעתיד המדינה ותתקצב אותו כנדרש: 10 מיליארד שקל על פני חמש שנים. חלקים מטיוטת הדו"ח התפרסמו לראשונה על ידי אורי ברקוביץ' בגלובס ב-2019. את ניהול הצוותים שחיברו את הדו"ח הובילו בן ישראל עצמו ופרופ' אביתר מתניה, שחתום על הקמת מטה ומערך הסייבר הלאומיים.
בן ישראל מוחה על כך שמכל המלצות הדו"ח אושר עד כה רק פרק אחד בנושא תשתיות המחשוב: "תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח - ט"ש) הצליחו לעשות מספיק רעש, והאוצר הכניס לתקציב את הקטע שלהם. אתה שואל אותי האם זה חשוב? בוודאי. האם זה מספיק? לא. יש עוד הרבה דברים אחרים". לדבריו, הדו"ח ממליץ על הקמת חמישה פרויקטים לאומיים, שבהיעדר אישור ממשלה ותקציב, אינם מתקדמים.
"הלכתי לראש הממשלה כדי להגיד לו שחייבים להניע מחדש את הדו"ח כולו אם רוצים, כמו המנדט שקיבלנו, להפוך את ישראל לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם, ואני לא מדבר רק ברמת התחכום אלא כמו שעשינו בתחום הסייבר – גם בכלכלה, בכסף", אומר בן ישראל בתסכול.
"מתוכננת לי פגישה עם ליברמן. אני מקווה שיש אצלו נכונות, עוד לא דיברתי איתו"
כתב המינוי של הוועדה יצא ממשרד ראש הממשלה, אבל כשהדו"ח היה מוכן ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ביקש מבן ישראל וממתניה לחכות: "סיימנו את העבודה ביוני 2019 והלכנו לראש הממשלה. זה היה אחרי שהוא הפסיד בסיבוב הראשון בבחירות וחודש לפני הסיבוב השני. הוא אמר לנו: 'חכו עוד חודש אני אנצח בבחירות כי לאשר את זה עכשיו בלי תקציב – לא יצא לכם מזה כלום'. בסיבוב השני הוא גם נכשל ואז היה סיבוב שלישי, שבו הצליח להרכיב ממשלה אבל הדבר היחיד שהם לא הסכימו עליו היה התקציב".
בשלב הזה החליטו השניים לעדכן את הדו"ח לספטמבר 2020 ולהוציא אותו למשרדי הממשלה. "נשברנו ואמרנו אוקיי, לא נחכה יותר", אומר בן ישראל. ואז היה סיבוב הבחירות הרביעי שבו הוקמה הממשלה בראשות נפתלי בנט. "עם ראש הממשלה בנט היתה לי פגישה קצרה בשביל להסביר לו מה קורה פה", אומר בן ישראל, "הוא מאוד התרשם מהנושא - הוא די קרוב אליו בעברו בניסיונו - וביקש שאביתר (מתניה - ט"ש) ואני נציג לו את הדבר הזה. הסטטוס היום? אנחנו לפני הצגה לראש הממשלה, כדי שיחליט איך הוא מארגן את זה בממשלה".
בן ישראל: "האוצר לא אוהב לאשר תקציבים. אני יכול לספר לך אילו מאבקים היו לי באוצר בזמנו בשביל הכסף לסייבר - והיום זה אחד ממקורות ההכנסה הגדולים של ישראל"
עד שתתקיים הפגישה ועד שהממשלה תדון בנושא, אולי ההמלצות כבר לא יהיה אקטואליות?
"אתה צודק, נו מה אני אעשה? יש לך עצות? יש לי שתי בעיות קטנות: אחת קוראים לה איראן, והשנייה היא הקורונה, שלצערי מעכבות את התפתחות ה-AI אבל אתה צודק, זה החיים".
יכול להיות שהצעתם פרויקט רחב מדי, עם תקציב גדול מדי, ולכן היה מי שטירפד את הכל?
"האוצר לא אוהב לאשר תקציבים אף פעם. אני יכול לספר לך אילו מאבקים היו לי באוצר בשביל לתת את הכסף לסייבר בזמנו - והיום זה אחד ממקורות ההכנסה הגדולים של מדינת ישראל. אבל האוצר התנגד לו מאוד. אז האוצר, במקרה הזה, היה לו נוח מאוד שהוא לוקח חלק קטן מהדבר הזה ומריץ אותו ואומר 'הנה אנחנו עושים משהו'. יש לי פגישה מתוכננת עם שר האוצר ליברמן בדיוק בשביל הדבר הזה. אני מקווה שיש אצלו נכונות, אבל עוד לא דיברתי איתו על זה".
יכול להיות שהקמת הוועדה לפי הנחיית נתניהו צובעת את הדו"ח מבחינה פוליטית?
"לא, דיברתי על זה עם בנט. וההיפך: ממש לא אכפת לו. אם נתניהו היה מתחיל את הפרויקט הזה, אז יכול להיות שזה היה כבר שיקול בפוליטיקה. אבל נתניהו קיבל את הדו"ח ולא עשה איתו כלום. אז מהבחינה הזו אין פה שום בעיה. דיברתי עם בנט, אני לא אומר את זה סתם".
אפשר להבחין שבכל הנושאים הטכנולוגיים שלפתחו בנט לא ממהר לקבל החלטות.
"הכל נובע משתי סיבות, אולי שלוש: איראן, קורונה והפוליטיקה הפנימית, וזה אוכל זמן רציני מאוד. זה לא בגלל הגישה שלו או משהו".
ישראל מתחילה לפגר אחרי שחקניות ה-AI האחרות
"התובנה המרכזית היא שתחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות הכרוכות בו הם תשתית של תשתיות. מדובר בתשתית שהיא קריטית לעתיד מדינת ישראל - לביטחונה, לחוסנה הטכנולוגי, לכלכלתה ולרווחת אוכלוסייתה", נכתב בפתיחת דו"ח המיזם הלאומי. "היכולת להציב את מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום וכמנצלת אותו עד תומו תוכל להתבצע רק, ואנו מדגישים – רק, אם ממשלת ישראל תגדיר אותו כתחום עיקרי וקריטי לעתיד המדינה, תתקצב אותו ככזה מתוך הבנה שעתידה מושתת עליו, ותקים מנהלת ייעודית שתוביל ותתכלל את התכנית האסטרטגית הלאומית".
מפתיח הדו"ח: "היכולת להציב את מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום ה-AI תוכל להתבצע רק, ואנו מדגישים – רק, אם ממשלת ישראל תגדיר אותו כתחום עיקרי וקריטי לעתיד המדינה ותתקצב אותו ככזה מתוך הבנה שעתידה מושתת עליו"
הפרופסורים בן ישראל ומתניה בנו את צוות החלומות לגיבוש הדו"ח: 14 צוותי עבודה בתחומים השונים בראשות פרופסורים, וצוות מתכלל בראשם - סך הכל כ-300 אנשי מקצוע מהמגזר הציבורי, מהאקדמיה ומהתעשייה. זה היה שחזור של המהלך לאומי שהובילו שני הפרופסורים שמונה שנים לפני כן, כשהגישו ב-2011 דו"ח להפיכת מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום הסייבר בתקציב ממשלתי של 2.5 מיליארד שקל. אז זה הצליח, וישראל היום היא מעצמת סייבר.
בתחום ה-AI ישראל רחוקה מלהיות מעצמה. דו"ח של מרכז Center for Data Innovation בוושינגטון מצא שארה"ב ממשיכה להוביל במרוץ העולמי לבינה מלאכותית, אחריה סין שמצמצמת את הפער, ואילו האיחוד האירופי משתרך הרחק מאחור. דו"ח אחר דירג את ישראל מדורגת במקום ה-20 בעולם מבחינת ההיערכות הממשלתית לקידום AI. דירוג CB Insights של 100 הסטארט אפים המובילים בתחום ה-AI מאפריל האחרון מצא ש-64% מהם נמצאים בארה"ב, שמונה בבריטניה, שמונה בקנדה, שישה בסין ורק שלושה בישראל.
אז מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי להפוך למעצמת AI? המיזם הלאומי ממליץ על חמישה צעדים: הצבת פיתוח הבינה המלאכותית כעדיפות לאומית, הכרזה על תוכנית לאומית להקמת אקו-סיסטם בינה מלאכותית, הקמת מינהלת לאומית למיזם הבינה המלאכותית הלאומי ולצידה הקמת ועדה מייעצת לראש הממשלה ותקצוב התוכנית כולה ב-10 מיליארד שקל על פני חמש שנים (2021-2025).
יכול להיות שכל זה גדול מדי על מדינת ישראל: התקציב חורג מסדרי הגודל שהאוצר נוטה להעניק, המינהלת והוועדה המייעצת עוקפות את הפקידות של משרדי הממשלה וגופים מקבילים באקדמיה ובתעשייה, ולראש הממשלה יש כנראה עניינים בהולים יותר לעסוק בהם. יכול גם להיות שחשיפת טיוטת המלצות הדו"ח כבר ב-2019 היא שיצרה את הסטימנט השלילי. ראשי ות"ת ותל"מ נזעקו אז כנגד ההמלצה להקים גוף מתכלל חדש ובהמשך החליטו על מסלול עוקף: הקמת ועדה בראשות ד"ר ארנה ברי שהתמקדה בתשתיות מחשוב וקוונטום, הגישה המלצות בתוך שלושה חודשים, וזכתה לתקצוב ממשרד האוצר בגובה 1.25 מיליארד שקל. היתה תחושה שוועדת ברי גנבה את ההצגה, ואת התקציב, מוועדת בן ישראל ומתניה.
בן ישראל על דו"ח ועדת ברי: "זה התפרש איכשהו, אלוהים יודע למה, כאילו יש שני דו"חות מתחרים. זה הזיק כי עכשיו אומרים שכבר עושים משהו ב-AI אז לא צריך לעשות את השאר"
ההמלצות של ועדת ברי מופיעות גם בדו"ח של בן ישראל ומתניה כדו"ח צוות המשנה למערכות נבונות בנושא כח מחשוב וקוונטים, שגם בראשו עמדה ד"ר ברי. "זה התפרש איכשהו, אלוהים יודע למה, כאילו יש שני דו"חות מתחרים", רוטן בן ישראל, "זה לא ככה, זה אותו העניין עצמו. רק שצריך לזכור - זה גרם נזק במובן שאנשים עכשיו אומרים כבר יש משהו שעושים בתחום ה-AI אז לא צריך לעשות את השאר".
למרות זאת, בן ישראל מדגיש שהיחסים בינו לבין ברי עדיין ידידותיים. השניים ישתתפו זו לצד זה בפאנל במסגרת שבוע ה-AI שנערך בהובלת המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק ובשיתוף המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל-אביב. בכנס משתתפים חוקרים ובכירים מתחום ה-AI מישראל ורחבי העולם. "אנחנו יושבים באותו פאנל, אז אל תצפה לוויכוח בין שני הדו"חות. חבל, זה סתם פרשנות לא נכונה שניתנה מבחוץ", אומר בן ישראל.
פיתוחי AI שייצרו הובלה בתחומים כמו ביטחון, בריאות וחקלאות
ההמלצות האחרות בדו"ח, שטרם נחשפו, מציעות לשלב את השימוש הבינה מלאכותית בשלל תחומים שמהם יוכלו להרוויח אזרחי ישראל, מביטחון, דרך בריאות ועד תחבורה. לפי הדו"ח, הזרמת תקציבים לפיתוח ה-AI יאפשר לשחקנים הישראליים הפועלים בתחומים אלו לצבור ניסיון מעשי ולהפוך למוקד לידע עולמי. על הדרך, הצביעו חברי הצוות על בעיות העלולות להתעורר בשילוב ה-AI ביומיום.
צוות המשנה לביטחון הלאומי של ישראל בראשות תא"ל עומר דגן המליץ על שני פרויקטים מסווגים, שאינם מוזכרים בדו"ח הגלוי, ולדברי בן ישראל הם כבר מתבצעים באמצעות מפא"ת במשרד הביטחון ואגף התקשוב בצה"ל: "מדובר בפרויקטים ביטחוניים טהורים והם אכן רצים. זה לא הרבה כסף והפוטנציאל לצבא מאוד ברור".
מעבר לשני אלה, צוות המשנה טען כי "נדרשות תוכנית אסטרטגית והשקעה מדינתית משמעותית בתחום העליונות המודיעינית, הבינה המבצעית, האוטונומיה ופעולה בנחילים (...) לצורך קפיצת מדרגה משמעותית בפעולתם של כוחות הביטחון ולתרומה לביטחון הלאומי של ישראל". הצוות המליץ על פרויקט לאומי להקמת מערכת ביטחונית-אזרחית משותפת לניהול מדינה חכמה ובטוחה, שתאסוף נתונים ותוכל לתמוך בקבלת החלטות בפיקוד העורף בעת חירום.
צוות המשנה בנושא בריאות ורפואה בראשות פרופ' גבי ברבש המליץ על מהפכה בתחום הבריאות, ש"תשביח את הטיפול הרפואי". הצוות הציג ארבעה פרויקטים שישמשו כמנועי צמיחה לאומיים במערכת הבריאות: פיתוח חלופות אשפוז וניטור חולים בבית, הקלת העומס בחדרי המיון על ידי בינה מלאכותית ממיינת, קידום ביקורי רופא וירטואליים והפקת מדדי איכות השוואתיים להערכת מחקרים קליניים. הצוות המליץ בתוקף על הסרה של חסמי הפרטיות, הרגולציה והבירוקרטיה. עלויות המלצות הצוות לפי הערכתו – כ-350 מיליון שקל על פני שלוש שנים ועוד 150 מיליון שקל לפיתוח ההון האנושי לעידוד שיתופי פעולה מחקריים.
"בבריאות אתה יכול לעשות ניסים נפלאות אם אתה לוקח מאגר נתונים גנטי עם מאגר נתונים קליני ופרטים כמו איפה אתה גר ומי ההורים שלך ואילו מחלות היו לך, מכניס למכונה שיודעת לחתוך את האינפורמציה ולמצוא קורלציות ואתה יכול להגיע לדברים מדהימים", אומר בן ישראל.
הבעיה התגלתה בנכונות לשיתוף פעולה בין הגופים המעורבים ובחשש לפגיעה בפרטיות. "גילינו שהבעיות הן בכלל לא בטכנולוגיה אלא בפרטיות, ערכים, טבע האנוש". מסיבה זו העדיפה לדבריו החלופה של מערכת לקביעת תורים במערכת הבריאות, שתתעדף באמצעות בינה מלאכותית אירועים כמו המקרים הדחופים יותר בחדר מיון או בתור לבדיקת MRI.
פיילוט רימזור מבוסס AI שיתמודד עם מצוקת הגודש התחבורתי
צוות המשנה בנושא תחבורה בראשות ד"ר ארז סברדלוב המליץ על פרויקט לאומי בתחום הכוונת התחבורה: "התקנת רימזור חכם בכלל המרחב המטרופוליני של אזור פיילוט. זאת מתוך כוונה להתמודד עם מצוקת הגודש, שהיא בעיית התחבורה החמורה והדחופה ביותר לפתרון בישראל בכלל ובגוש דן בפרט". לדברי בן ישראל, "זה כמעט טריוויאלי. מכרזי ניהול תחבורה בתל אביב בחיפה רואים פקק בצומת ומקצרים את האדום ואז מה קורה? הפקק עובר לצומת הבאה. אז אפשר לקחת את כל המטרופולין, להכניס לתוך מחשב ושהוא יעשה אופטימיזציה באמת".
התוכנית ממליצה על תוכנית הכשרה לאתיקה של מפתחי AI ומפרטת עקרונות לפיתוח אתי כהוגנות, אחריותיות, כיבוד זכויות אדם והגנה עליהן, הגנת סייבר וקיום שוק תחרותי
דוח מכון וולקני בנושא בינה מלאכותית בחקלאות בראשות ד"ר שמואל אסולין המליץ על פיתוח מערכת מבוססת טכנולוגיות נבונות לזיהוי מוקדם של מזיקים ומחלות בגידולים חקלאיים, ועל שילוב AI לניצול אופטימאלי של משאבי טבע: "בעידן בו ביטחון מזון, ניהול מים ותחומים נוספים בחקלאיות הופכים לאתגרים עולמיים אקוטיים, פתרונות ישראליים מבוססי טכנולוגיות נבונות יענו על צורך מקומי וגלובלי כאחד, באופן שיהפוך את ישראל למודל עולמי וליצואנית ידע וטכנולוגיות בתחום הומניטרי חיוני".
צוות המשנה בנושא אתיקה ורגולציה של בינה מלאכותית הובל בידי פרופ' קרין נהון. הצוות המליץ על שילוב שיקולים אתיים בשלבי הפיתוח והתחזוקה של מערכות AI בנימוק שהדבר יעניק יתרון לחברות ולמדינות שפועלות לפיהם. כן הומלץ על בניית תוכניות הכשרה לאתיקה של מפתחי AI. בדו"ח מפורטים עקרונות אתיים שעל פיהם יש לפתח מערכות בינה מלאכותית: הוגנות, אחריותיות, כיבוד זכויות אדם והגנה עליהן, הגנת סייבר ואבטחת מידע, בטיחות וקיום שוק תחרותי. בצוות האתיקה פותח כלי לבחינת האתגרים האתיים עבור מקבלי החלטות, שמורכב משאלות שיש לשאול בעת פיתוח מוצר בינה מלאכותית ומיפוי של התחומים הרגישים ביותר לבעיות אתיות.