שתי חוות השרתים שנבנות עבור גוגל ואמזון באיזור השרון מסכנות את האינטרסים הבטחוניים של מדינת ישראל ומהוות סיכון לחיי אדם, כך נטען בעתירה לבג"ץ שהגישו היום תושבי מושב בני ציון כנגד המטה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד הראש הממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר, וכן גופים נוספים. העותרים מבקשים להוציא צו על תנאי למניעת הפעלת המתקן ולקיום דיון במל"ל על ההשלכות הביטחוניות והאחרות של בחירת האתר.
בחוות דעת שכתב האלוף (מיל') גיורא איילנד, שלעבר ראש המל"ל, הוא קובע כי האישור לבניית חוות שרתים בסדר גודל כזה עם מידע לאומי רגיש, בליבו של מקום מיושב במרכז הארץ וללא בחינה של גורמי הבטחון הרלוונטיים "הנו חסר אחריות". איילנד, שהוזמן על ידי העותרים להגיש את חוות דעתו, מוסיף: "מדובר באתר תשתית ענק ופגיע הממוקם בלב האזור המאוכלס של המדינה, בלב יישוב אזרחי מיושב, באזור סיכון גבוה ביחס לאיום טילים ורקטות הן מלבנון והן מעזה. יתרה מכך, להבנתי אין כוונה להטמין את המתקן באופן מלא, וחלק גדול ממנו עתיד להיות גלוי וחשוף. מה שמגדיל את פגיעותו הן לאיום הטילים והן לאיום רחפנים. פגיעה אפשרית במתקן הסמוך לבתי מגורים ומכיל כמויות גדולות של סולר עלול לגרום לאסון לא רק ברכוש אלא גם בנפש".
גיורא איילנד: "מדובר באתר תשתית ענק ופגיע בלב האזור המאוכלס של המדינה, בלב יישוב אזרחי מיושב, באזור סיכון גבוה ביחס לאיום טילים ורקטות הן מלבנון והן מעזה. להבנתי אין כוונה להטמין את המתקן באופן מלא, וחלק גדול ממנו עתיד להיות גלוי וחשוף"
חוות השרתים מוקמת בימים אלה בסמוך למושבים בני ציון, בצרה וחרוצים בשרון, והיא תופעל על ידי חברת סרבפארם עבור חברת גוגל. חווה נוספת תוקם בסמוך, במושב בית יהושע. החוות הן שתיים משבע חוות שרתים שמוקמות בעקבות מכרז הקמת הענן הממשלתי (מכרז "נימבוס") שנערך לפני כשנה. במכרז זכו החברות גוגל ואמזון ואילו חברת אורקל שהפסידה בו הגישה תביעה כנגד המדינה, שמתנהלת בדלתיים סגורות בבית המשפט העליון. בינואר השנה היתה אמורה ועדת החוץ והביטחון לדון בהיבטים הבטחוניים של הפרויקט אך הדיון נדחה עד לסיום ההליכים המשפטיים.
החוות יהיו מעל פני הקרקע
לאחר סיום הליך המכרז החלו להישמע טענות קשות כנגד דרך ניהולו ובעיקר בעניין ההחלטה לבנות את חוות השרתים מעל פני הקרקע, מה שהופך אותן ליעדים למתקפת טילים או מזל"טים. באגף החשב הכללי, שערכו את המכרז, טענו כי משיקולי עלויות הועדפה שיטת ה"יתירות" שלפיה גם אם תיפגע אחת מחוות השרתים, עדיין לא תהיה פגיעה במערכת בזכות השש האחרות. מהעתירה היום עולה, שתושבי איזור בני ציון אינם מודאגים מהיתירות אלא מהיותם מטרה לירי טילים ולחשש לאובדן חיים.
אחד החששות הוא מתקן הגנרטורים להספקת חשמל במקרי חירום של חוות השרתים, שלצידו יוקמו מיכלי דלק בעלי קיבולת של מעל 200,000 ליטר דלק. בכתב התביעה נאמר כי באיזור חוות השרתים מתגוררות כ-1,200 משפחות, שיימצאו בסיכון לפיצוץ או לשריפה.
בחוות דעתו מציין איילנד כי במדינת ישראל קיים ליקוי מהותי ומערכתי בכל הקשור לאישורם של מתקני תשתית שמוקמים על פי שיקולי היזם וללא התחשבות בהיבטים לאומיים, וכך ההחלטה על הקמת חוות השרתים בבני ציון נעשתה בהחלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה למרות "רגישות ביטחונית גבוהה, הן בשל היותה מתקן תשתית המחזיק כמויות גדולות של מכלי סולר, הן בשל מידע רגיש ואף קריטי המאוחסן בה, הן בשל פגיעותה הרבה מפני התקפות סייבר והן בשל התלות הגוברת של כל מערכות החיים במדינת ישראל בתקשורת נתונים בזמן אמת".
גיורא איילנד: "יש יסוד סביר להניח שארגונים כמו חיזבאללה, חמאס או כל ארגון פח"ע יתעדפו פגיעה במתקני תשתית כגון זה באמצעות טילים או באמצעות לוחמת סייבר על מנת למקסם את התועלת והאפקט שתיווצר בפגיעתם"
איילנד קובע: "יש יסוד סביר להניח שארגונים כמו חיזבאללה, חמאס או כל ארגון פח"ע יתעדפו פגיעה במתקני תשתית כגון זה באמצעות טילים או באמצעות לוחמת סייבר על מנת למקסם את התועלת והאפקט שתיווצר בפגיעתם". לדבריו על המדינה היתה לקבל את ההחלטה מתוך שיקולים של פיזור מקסימלי בשטחי המדינה, ריחוק מקסימלי מאזורי סיכון המאוימים על ידי טילים, ריחוק מאזורים מיושבים, הימנעות מריכוז מתקנים לשטח יחיד גדול תוך הימנעות מיצירת "מגה אתרים" והשקעת משאבים במנהור/הטמנה של האתרים ומיגונם הפיזי".
לטענת העותרים, עקב כך שההחלטה התקבלה בוועדה המקומית, וזו לא דנה בהיבטים הבטחוניים שלה, יש לעצור את המשך העבודות במקום, לקיים דיון במל"ל במשמעויות אלה ולאחר מכן להחזיר את הדיון לוועדה המקומית.
מאחורי העתירה אפשר להבחין בוויכוח בין חברי האגודה החקלאית של מושב בני ציון שהם שותפים של סרברפארם בהקמת החווה ובהשכרתה לחברת גוגל, לבין תושבים במושב, שאינם חברי אגודה, ושההליך נעשתה ללא ידיעתם או שיתופם. מאחורי העותר, אבנר חדד, נמצאים 220 תושבים שחתמו על התנגדותם להקמת חוות השרתים.
מהמטה לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "העתירה המדוברת טרם התקבלה במל"ל. אם וכאשר תתקבל, נלמד את הפרטים ונשיב בערכאות המקובלות". ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נגיב בערכאות המקובלות".