אם מדברים אתכם על "מפעל האש", סביר שתחשבו על משהו בתחום הכבאות וההצלה. אבל כשבצה"ל מדברים על מפעל האש, הם מתכוונים למערכת דיגיטלית מבוססת עיבוד נתונים בכמות רבה, שמאפשרת לצבא להתמודד טוב יותר עם מתקפות טילים ורקטות על ישראל.
על מסך אחד אפשר לראות את המתקפות על ישראל ואת ההגנות כנגד המתקפות האלה, את היחידות הפועלות והמתוכננות לפעול, את מטסי התקיפה ואת המטרות. את המסך הזה רואים גם בבור בקריה אבל גם בפיקוד דרום וגם בעוד כמה וכמה מפקדות רלוונטיות, ובכל אחת מהן אפשר "להוציא מכרז" עם בקשה לשימוש בכוחות נדרשים לביצוע המשימות.
זה נקרא "מפעל" אבל הכוונה למפעל מידע: גישה מעודכנת לשימוש בביג-דאטה ובאלגוריתמים מתקדמים כדי להפיק את המידע הטוב והמתאים ביותר שיתמוך במפקדים שצריכים לקבל החלטה.
מבחינה מחשובית, מדובר בבעיית אופטימיזציה קלאסית עם הרבה משתנים, שאפשר להיבחן עליה לקבלת תואר במדעי המחשב. מבחינה מבצעית, זה יכול להיות ההבדל בין סיום נקי של אירוע לבין הרוגים בשדה הקרב או בקרב אוכלוסייה אזרחית.
כל מה שמעניין בטק ב-5 דקות: הירשמו לניוזלטר שלנו >>>
הנה דוגמה לעוד מפעל כזה: מול הגבול מותקנות מצלמות וידאו לאורך הגדרות, שמעבירות את הצילום למרכזי הבקרה שאותן מאיישות תצפיתניות. זו אחת המשימות השוחקות בצבא: להתבונן לאורך שעות במסכים מטושטשים ולנסות לזהות סכנות. אז באו והוסיפו לזה בינה מלאכותית שעושה אנליטיקה של הוידאו ויודעת לסמן אדם, מכונית, כלב, אפילו אדם עם נשק או מכונית מדגם מסוים.
בשנים האחרונות עובר הצבא תהליך מואץ של דיגיטליזציה, מעבר לעולמות המידע והנתונים. ב-2019 הוקמה באגף התקשוב בצה"ל מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שנועדה לסנכרן ולתאם את המעבר הזה בכל יחידות צה"ל
ועדיין כמות המידע עצומה. כדי לאפשר לתצפיתניות להתמקד בדברים המשמעותיים באמת, הוסיפו שכבת עיבוד נוספת שמדרגת ומציגה את האירועים לפי סדר עדיפויות: מה שנראה ל-AI כחמור ביותר מוצג ראשון. כאן משולבים לא רק ניתוחי וידאו אלא פרמטרים רבים נוספים, למשל ההיסטוריה של תא השטח המסוים ועוד. מבחינה מחשובית מדובר במערכת למידת מכונה, שמצליבה נתונים מסוגים ומקורות רבים ומנבאת הסתברות לאירוע. מבחינה מבצעית היא מאפשרת לתצפיתנית בקצה לעשות את שיקול הדעת המושכל ביותר, בזמן קצר ועל פני שטחים נרחבים.
יש עוד מפעלי מידע רבים. למשל מערכת שמציגה הערכות מצב למפקדים בכירים, מאפשרת להם לראות את מיקום כוחותינו ומיקום האויב ומשפרת את תהליך קבלת ההחלטות. יש מערכת שממליצה למפקדי כוחות תקיפה אווירית בסבבים גדולים איך להיערך ולהכין את כלי הטיס על בסיס הרבה נתונים שמגיעים מהשטח. יש מפעל מידע בתחום הלוגיסטי, שעוקב אחר נתוני מלאי דלק ותחמושת למשל בקרב כוחות שיריון לוחמים, ומשפר משמעותית את קווי האספקה. יש מפעל מידע בתחום חוויית המשרת, שמקבילה לחוויית העובד.
"לראות את התמונה הכוללת"
בשנים האחרונות עובר הצבא תהליך מואץ של דיגיטליזציה, מעבר לעולמות המידע והנתונים. ב-2019 הוקמה באגף התקשוב בצה"ל מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שנועדה לסנכרן ולתאם את המעבר הזה בכל יחידות צה"ל. בחזית הטרנספורמציה הדיגיטלית, בשפיץ של המאמצים, נמצא תחום הביג-דאטה והבינה המלאכותית.
לפני כשנתיים אושרה תוכנית אסטרטגיית "מידע ובינה מלאכותית" של צה"ל ואיתה הוקמה מחלקת מידע ובינה מלאכותית, הסיירת של מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. פה עושים את הדברים המעניינים.
"המחלקה שלנו קמה בין השאר כדי לתכלל, לראות את התמונה הכוללת, ויש לנו אחריות על הניהוג והרגולציה", אומר אל"מ אורי, ראש מחלקת מידע ובינה מלאכותית. אם תרצו, הוא ראש ה-AI של צה"ל. "אצלנו יש את תמונת המאקרו, את הוידוא שדברים מתחברים אחד לשני, שתהליכים רב-זרועיים יוכלו לזרום ושהדברים נעשים בשום-שכל ובלי כפילויות מיותרות".
היעדר שיתוף הפעולה בין יחידות וחילות שונים הוא עדיין בעיה?
"זה אירוע מורכב ולכן גם הפתרונות מורכבים. אחד הדברים שאנחנו רואים זה שהתהליכים המבצעיים בצה"ל הופכים להיות יותר ויותר רב זרועיים. זה כורח מבצעי. ואז אתה אומר - אם אני רוצה שזה יהיה אפקטיבי, כדאי שנשתף פעולה יותר'. אז זה מתחיל מצורך וממשיך במנהיגות – מהרמטכ"ל ועד דרגי הביניים – שאומרים: 'זה צו השעה ובואו נשפר את שיתוף הפעולה'. וזה ממשיך בעולם המידע: מפעלי המידע צריכים לשתף פעולה אחד עם השני והם רוכבים על אותם נתונים. ולאנשי מידע יש נטייה לשתף יותר כי הם מבינים שהם תלויים אחד בשני".
המפקדים בשטח מעוניינים במעבר לדיגיטל או שהם אומרים 'תעזבו אותנו מהדאטה'?
"אנחנו רואים עם הזמן שמפקדים מבצעיים מבינים יותר ויותר את הערך של דיגיטל ומידע והביקוש גובר. מצד שני, החובה שלי כלפיהם היא לעזור להם בהכשרה ובהטמעה כי אני לא מניח שהם גדלו בעולם הזה. יש להם מקצועות אחרים, הם באים מתרבות אחרת. זה בסדר גמור, זה חלק מהאתגר שלנו כבוני הכוח".
הם מבינים את העוצמה שבמידע או שצריך להאכיל אותם בכפית עם רעיונות?
"אני לא בודק את מידת האוריינות של כל מפקד בשטח. כל אחד ועולמו. כשאני יושב מול מפקד אוגדה חדש השיח מתחיל מ'שלום, אני אורי, אני עובד אצלך'. אני מסביר לו במה אני עוסק והוא מבין 'זה לא המקצוע שלי' ואומר לעצמו 'בוא נראה מה יש לאיש המוזר הזה להציע'. והרבה פעמים זו תחילתה של ידידות מופלאה. שיתוף פעולה בין גורמים שמגיעים מעולמות שונים הוא בדרך כלל בסיס לשותפות טובה. טרנספורמציה זה דבר שעושים מרצון ובסוף רובם הגדול רוצה. לא תמיד הוא יודע מה לבקש".
אל"מ אורי: "כשאני יושב מול מפקד אוגדה חדש השיח מתחיל מ'שלום, אני אורי, אני עובד אצלך'. אני מסביר לו במה אני עוסק והוא מבין 'זה לא המקצוע שלי' ואומר לעצמו 'בוא נראה מה יש לאיש המוזר הזה להציע'"
זה תמיד מפתיע לגלות עד כמה טכנולוגיית המחשוב והמידע של ארגונים גדולים דומה, אפילו כשמדובר בארגון כמו צה"ל. אנשי ה-IT מדברים במושגים דומים, מתלהבים מטכנולוגיות דומות, עד שתחום העיסוק עצמו כמעט נדחק לאחור. אנשי מחשב בצה"ל ידברו על לקוחות ויתכוונו ליחידות צבאיות, יבנו מערכות לחימה ויקראו להן מפעלי מידע, ויאספו מודיעין צבאי כמו שבחברה אזרחית אוספים מודיעין עסקי.
אבל במקרה של מחלקת מידע ובינה מלאכותית, נראה שמדובר ביותר מזה. אל"מ אורי אומר שההחלטה לחשוף חלקים מפעילות המחלקה היא חלק מהתפיסה של שותפות עם התעשייה והאקדמיה בתחומים של עיבוד מידע ו-AI. "יש מרוץ חימוש בעולם בתחום ה-AI, שכולל גם חברות וגם מדינות", הוא אומר, "גם אנחנו על המפה הזו. ויש לזה השלכות כבדות משקל על גופים צבאיים. במקצוע שלנו מסתכלים על כל התפתחות במישור האזרחי ואומרים – 'הנה, הזדמנות. איך אני מתאים את זה לעולם הצבאי'".
"עושים אוטומציה לכל האנשים"
לדברי אורי, האתגר העיקרי שעומד לפניו הוא לאפשר לחימה אפקטיבית בעולם רב זירתי ורב מימדי: "יש המון סוגים של מידע וזה מייצר יותר יעילות ויותר מהירות. אבל כשיש המון נתונים, אנשים מתקשים לעמוד ברוחב גדול ובקצב גבוה וצריך מכונות מאוד טובות. לנו יש אג'יליות, אני יכול להטיל אמל"ח של מידע כמעט בכל תחום, והגמישות רבה יותר לעומת פלטפורמות כבדות, שלוקח הרבה שנים לפתח".
אפשר יהיה להכריע מלחמות באמצעות מידע?
"זה חזון שנתייחס אליו בצניעות הראויה. הצבא נלחם קודם כל במובן הקינטי. אבל עם הזמן יש יותר ויותר נתונים, מידע, ידע ובינה מלאכותית מאחורה והם עוזרים לנצח. כך שהמידע הוא אולי אחד המאיצים הגדולים. אנחנו מסבירים שהטכנולוגיה מביאה הרבה הזדמנות אבל השינוי הוא של האנשים. הרבה פעמים יש תהליך שאדם מוביל מידע לאדם שמוביל לעוד אדם. אנחנו עושים אוטומציה לכל האנשים בדרך ונשארים אם ההוא שבסוף צריך להפעיל שיקול דעת של בטיחות ואתיקה והרבה דברים אחרים".
כלומר, בסוף על הכפתור לוחץ בן אדם?
"היום כן. וגם בעתיד הנראה לעין".
זה לא יותר יעיל לדלג על האדם, למשל התצפיתנית, ולהעביר את ההתרעה ישירות לכוחות בשטח?
"חשוב לי שהתצפיתנית תהיה בלופ. אני צריך שהיא תגיד, שבאמת מוצדק להקפיץ כוח שייסע לבדוק את האירוע. אני סומך עליה שהיא תגיד מה ההתרחשות. זו החלטה כבדת משקל".
יש פה מסר, שהאדם אינו מיותר מול המכונה.
"אני לא חותר להחליף אנשים, אלא לעשות תהליכים יותר אפקטיביים. אני רוצה שהתצפיתנית תנצל את הזמן שלה ביעילות. יש לנו ביטחון לעשות כאן. שתסתכל על מה שמשמעותי ולא על סתם רעש. זה גם עוזר לחוויית השירות: אם לאדם יש משמרות קשות אבל הוא אומר 'מה שאני עושה משמעותי', יש לו מוטיבציה יותר גבוהה".
אל"מ אורי: "אני לא חותר להחליף אנשים, אלא לעשות תהליכים יותר אפקטיביים. זה גם עוזר לחוויית השירות: אם לאדם יש משמרות קשות אבל הוא אומר 'מה שאני עושה משמעותי', יש לו מוטיבציה יותר גבוהה"
טכנולוגיות הטיפול במידע בצה"ל מתחילות בשכבה רחבה של מערכות BI, מערכות תומכות החלטה שמבוססות על ריכוז הנתונים והצגתם בחתכים שונים. יחידות האנליסטים הצבאיים והרבה אנשי דאטה בצבא עוסקים ברמה הבסיסית של הטיפול בנתונים. "בוויז'ן שלי, ליד כל מפקד בכיר שיש לו שאלה יהיה מישהו שייתן לו את תשובה מבוססת נתונים. לפעמים זו מערכת שעושה את הקסם ולפעמים אדם מיומן שעושה את הקסם".
במערכות היותר מתוחכמות הצבא מפתח מערכות בינה מלאכותית מסורתיות, למעשה למידת מכונה (ML). כאן מדובר בכמויות נתונים הרבה יותר גדולות וביכולת להפיק מהן תובנות ולזהות בהן תבניות. מה שנחשב חזית הטכנולוגיה עד לפני שנים בודדות נחשב כיום לטכנולוגיה סולידית ויציבה. "אנחנו תמיד מכוונים למה שחשוב ולא למה שססגוני", אומר אל"מ אורי.
מה עם בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI)?
"טכנולוגיית AI אחת, שהבשילה בעולם רק בשנים האחרונות, מאפשרת לתמלל דיונים. זה נשמע מאוד בייסיק, אבל זה ממש בחזית העשייה. יש לנו גם קשר ברמה הלאומית כולל לפרויקט ה-NLP הלאומי.
"ב-AI גנרטיבית אנחנו כעת מתניעים את העבודה המחקרית שלנו. זה עולם מאוד מורכב ואני צריך אמינות מסוימת, שתהיה לי יכולת להראות על מה התבססו ההחלטות. אנחנו לא ממהרים לעשות דברים שאנחנו לא רואים שיוכלו להיות ברמת אמינות מספקת. מצד שני, אנחנו לא נותנים לזה לעבור לידינו. אנחנו מקצים לזה אנשי מחקר שהתמחו בתחומים האלה".
מה יהיו השימושים ב-AI גנרטיבית?
"עוד מוקדם להגיד. אני מתעניין בכל מיני דברים, אבל אנחנו עושים תהליך של התמקדות מאוד מדודה לפני שמשייכים איזה אלגוריתם לאיזה צורך. השיקול של אמינות ומניעת הטיות הוא ממש נר לרגלינו. אספר לך כשהצלחתי".
הנה רעיון: ChatGPT צבאי שיענה על שאלות חיילות וחיילים.
"באינטואיציה זה נשמע טוב, אבל לא מספיקה לי אינטואיציה. אני צריך להראות שהגעתי לרמת האמינות הנדרשת, לרמת האתיקה הנדרשת, ואלה מבחנים לא קלים. אני כן משקיע את התשומות כדי לוודא שאני בחזית גם בעולם הזה".
"בגלל ההיסטוריה שלי יש לי חיבה גדולה לאמ"ן ואני חושב שלשרת ב-8200 זה נהדר. אבל אני יכול להגיד שיש הרבה מקומות בצה"ל שמתחילים לפרוח או שכבר פורחים. יש תחומי עשייה ב-AI מדהימים באמ"ן, בחיל האוויר, באגף תקשוב ולאחרונה גם בזרוע היבשה"
ככל שהמעבר הדיגיטלי הולך ומתרחב בצה"ל, כך גדל היקף הכוחות שמועסקים בפיתוח המערכות ותחזוקתן. זה לא דבר מובן מאליו, כשהמקצועות הטכנולוגיים מתרבים במהירות והידע הטכנולוגי מתעדכן בקצב שמקשה לעקוב אחריו. צה"ל מגייס למקצועות האלה צעירים בוגרי תיכון, שאמורים לייצר יכולת טכנולוגית גבוהה כמו הטאלנטים הבכירים שבעולם האזרחי. זו הסיבה שאל"מ אורי מדבר על החשיבות שהוא רואה בקשר עם ההייטק האזרחי והאקדמיה.
"צריך לטפל בכל אבני בניין הכוח, כלומר איך אתה מכשיר את עצמך ואיך אתה בונה את היכולת", הוא אומר. "בצה"ל יש את המקבילות של רוב המקצועות שאתה מכיר באזרחות. יש קורסים סדורים, יש איתור מתאים". לדבריו החיילים והחיילות עוברים הכשרה ביחידות הדרכה יעודיות ומועסקים בשורה של "בתי תוכנה", החל ביחידת לוטם וכלה בבתי תוכנה בזרועות המבצעיות.
"תורמים את חלקנו למדינת ישראל"
מהזווית שלו, צה"ל בעצם מכשיר את דור העתיד של ההייטק הישראלי: "אנחנו רואים בזה חובה, גם אם זה לא הוגדר לנו כמשימה. איזורי המידע וה-AI הם אזורים שהאזרחות פורחת בהם ואמרנו שאנחנו רוצים שיתופי פעולה. יש לנו תפקיד קטן בסיפור הזה של מרוץ החימוש העולמי: אנחנו תורמים את חלקנו למדינת ישראל. האנשים שדיברנו עליהם משתחררים יום אחד ואחרי זה הם הטאלנטים של עולמות המידע והבינה המלאכותית".
אתם נמצאים כמו כל היחידות הטכנולוגיות במאבק על מתגייסים מול יחידה 8200?
"בגלל ההיסטוריה שלי יש לי חיבה גדולה לאמ"ן ואני חושב שלשרת ב-8200 זה נהדר. אבל אני יכול להגיד שיש הרבה מקומות בצה"ל שמתחילים לפרוח או שכבר פורחים. יש תחומי עשייה ב-AI מדהימים באמ"ן, בחיל האוויר, באגף תקשוב ולאחרונה גם בזרוע היבשה. אם הייתי רוצה לתת עצה למלש"ב שאוהב טק, הייתי אומר לו: 'תתעסק במקצועות האלה ולא חשוב כל כך איפה'".