הידעתם? עד שתסיימו לקרוא משפט זה, יישלחו בערך 231 מיליון אימיילים, יבוצעו 6 מיליארד חיפושים בגוגל, יפורסמו 69 מיליון הודעות וואטסאפ ויועלו 500 שעות של סרטוני וידאו ליוטיוב. ביומיים הקרובים נייצר יותר נתונים מכל הנתונים שנוצרו משחר האנושות ועד שנת 2000. כל אדם בעולם מייצר בערך 1.7 מגהבייט בשנייה בודדת, ולאורך החיים אנחנו מייצרים מידע רפואי בכמות שיכולה למלא 300 מיליון ספרים, פי ששה מהתכולה של הספרייה הציבורית בניו-יורק.

הנתונים האלה מופיעים בדוח של בנק אוף אמריקה (BofA) שהתפרסם לאחרונה תחת השם "Me, Myself and AI - Artificial Intelligence Primer". לפי הדוח, כמויות הנתונים המדהימות שמייצרת האנושות הן הסיבה המרכזית לפריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו. בלי AI לא תהיה דרך להבין משהו מכל הביג-דאטה הזה.

ואם כבר הזכרנו בינה מלאכותית, הנה עוד קצת טריוויה: עוצמת המיחשוב הנדרשת כדי לאמן את מערכי הנתונים הגדולים ביותר של בינה מלאכותית גדלה פי 300,000 בעשור האחרון וכיום היא מכפילה את עצמה כל שלושה חודשים. מודל עיבוד השפה GPT-3 דרש כושר מיחשוב כה גדול, עד שאם היו משתמשים במעבד AI בודד של Nvidia כדי לאמן אותו, היו נדרשות לשם כך 288 שנים. יום אימון אחד של AI שווה ערך באינטנסיביות שלו ל-150 שנות אימון בגיימינג של אדם אחד. ובהיבט נוסף: מודל AI בודד גורם לפליטה של 284 טונות של פחמן דו-חמצני, פי חמישה ממכונית ממוצעת.

חיים ישראל, בנק אוף אמריקה: "לייצר תמונה ב-AI זה אחלה, אבל אני לא חושב שבשביל זה אנחנו עושים את זה, אלא בשביל ליצור דברים אחרים כמו תרופות, כמו כימיה, דברים מסובכים. ועכשיו יש את הכלי לפשט את התהליכים. אז אני מחזיר את הדיון ב-AI מהיצירות ללחם ולחמאה"

מי שעומד מאחורי הדוחות הוא חיים ישראל, אסטרטג גלובלי ראשי בבנק אוף אמריקה ומי שמוביל את צוותי המחקר האסטרטגיים של הבנק ומפרסם דוחות טכנולוגיים מדי שנה. נראה שאפילו הוא יוצא מגדרו מהתפעלות מהתופעה הזו, שנקראת בינה מלאכותית גנרטיבית. "זו מהפכה של ממש, זה לא הייפ", הוא טוען.

באחד הדוחות הקודמים שלכם עסקתם בהרחבה במטאוורס, ונראה היה אז שכל חיינו עומדים להשתנות. שנה אחרי, איש לא מדבר על המטאוורס. אולי זה יקרה גם עם ה-AI הגנרטיבית?
"זו היתה השאלה המרכזית שלנו. אנחנו מנסים למצוא את הטכנולוגיות או המגה-טרנדים שיישארו וישנו את החיים שלנו. אנחנו בטוחים שגם המטאוורס יקרה בסופו של דבר. כאן אנחנו חושבים שזה יותר ממהפכה, זה רגע האייפון, וזו לא סיסמה. אפשר ללמוד איך טכנולוגיה שינתה לנו את החיים לפי אבני דרך מאוד מסויימות שקרו".

דמוקרטיזציה של הידע

ישראל מונה ארבע סיבות עיקריות לכך שמדובר כאן באירוע מכונן: "ראשית זו דמוקרטיזציה של הידע. AI קיימת כבר שנים, מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. אבל היא היתה נחלתם של מעטים בלבד, מדעני נתונים ואנשי מחשבים. עכשיו היא זמינה לכולם, בלי ידע מוקדם. זו הדוגמה של האייפון, שהנגיש בצורה מאוד פשוטה את הטכנולוגיה".

הסיבה השנייה היא קצב האימוץ של הטכנולוגיה. ChatGPT הגיע בתוך חמישה ימים ל-5 מיליון משתמשים ובתוך שלושה חודשים הוא הגיע ל-100 מיליון משתמשים – פי עשרה מאינסטגרם, פי ארבעה מטיקטוק – כשמספר הכניסות חוצה את רף המיליארד. "לא היה בהיסטוריה האנושית קצב גידול כה גדול. אלה קצבים שלא ראינו מעולם, וזה רק הולך וגדל. אנחנו לא יודעים מה מספר המשתמשים של ChatGPT כיום, אבל ההערכות מדברות על מאות מיליונים, קצב גידול אקספוננציאלי", אומר ישראל.

gpt4 (אילוסטרציה: shutterstock)
GPT-4. מעריכים שכמות הפרמטרים בכלי יכולות גם להגיע ל-100 טריליון|אילוסטרציה: shutterstock

היקף השימוש האדיר הזה מוביל למהפכה הנוספת שמתרחשת ביכולות עיבוד ה-AI של המחשבים בעולם. "מספר הפרמטרים שהמערכת יכולה לעבד גדל פי 2000 בארבע שנים", אומר ישראל, "המספר האחרון שפירסמה OpenAI היה 175 מיליארד פרמטרים. אנחנו לא יודעים כמה פרמטרים יש ב-GPT-4. הערכות לא שלנו מדברות על טריליון פרמטרים, זו ההערכה הנמוכה. יש הערכות שמדובר ב-100 טריליון. מדובר בקצב גידול בלתי נתפס".

חיים ישראל: "אנחנו לא יודעים כמה פרמטרים יש ב-GPT-4. הערכות לא שלנו מדברות על טריליון פרמטרים, זו ההערכה הנמוכה. ויש הערכות שמדובר ב-100 טריליון. מדובר בקצב גידול בלתי נתפס"

עוד טריוויה מדעית: המוח האנושי פועל בעוצמה של 1 אקסהפלופ (exaFLOP), כלומר מיליארד מיליארדי חישובים בשנייה. מחשב העל הישראלי החדש שאנבידיה הציגה השבוע יגיע בשיאו ל-8 אקסהפלופס, וישאיר את המוח האנושי מאחור.

ויש עוד סיבה לכך שמהפכת ה-AI היא חסרת תקדים, וזה היקף השוק שהטכנולוגיה החדשה פונה אליו - שזה בעצם כל תחומי הפעילות העסקית הקיימים בעולם. "אני לא יכול לחשוב על תעשייה אחת שלא תשתמש בזה - התעשייה הפיננסית, ביוטכנולוגיה, פרמצבטיקה, שירותים, בכל דבר שאפשר לחשוב עליו אפשר להטמיע AI. פתאום המוצר נפתח לכולם, עם הרבה אפליקציות והרבה שימושים אפשריים. התחילה המהפכה הגדולה של ה-AI הגנרטיבי".

חיים ישראל: "AI קיימת כבר מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. אבל היא היתה נחלתם של מעטים בלבד. עכשיו היא זמינה לכולם"

ומה בנוגע לטריוויה על בני אדם ומודעות לבינה המלאכותית? ובכן, 44% מהמבוגרים בבריטניה אינם מבינים כראוי כיצד AI עובד. 49% מהאנשים מעדיפים אינטראקציות עם צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית, במקום עם בני אדם. 51% מהאירופאים היו מעדיפים להחליף את הפוליטיקאים שלהם בבינה מלאכותית.

ה-AI החדשה מזכירה את המוח האנושי – יש לה שימושים אנליטיים כמו חיפוש או תמצות מסמכים ויש לה שימושים יצירתיים כמו כתיבת טקסטים או ציור. באיזה משני הכיוונים האלה מתרחשת מהפכה גדולה יותר?
זה היה שילוב של השניים. אני לא חושב שהמהפכה תסתכם בזה שאני יכול לייצר תמונה. זה נחמד, זה אחלה, אבל אני לא חושב שבשביל זה אנחנו עושים את זה. זה ללא ספק יהיה עוד שימוש שנעשה, אבל יש המון ארגונים וסקטורים שצריכים AI כדי ליצור דברים אחרים כמו תרופות, כמו כימיה, דברים מסובכים, שצריך הרבה שנים וכסף לפתור אותם. ועכשיו יש את הכלי לפשט את התהליכים וליצור מוצרים אחרים לגמרי. אז אני מחזיר את הדיון ב-AI מהיצירות ללחם ולחמאה". 

אתם כותבים בדוחות שאחת הבעיות המרכזיות היא שאנחנו לא מסוגלים לפענח ולהפיק תובנות ממרבית הנתונים שהאנושות מייצרת. למה זו בעיה?
"כל יום אנחנו מייצרים 2.5 קווינטיליום (מיליון טריליון) בייטים של דאטה. ואנחנו משתמשים באחוז אחד מתוכם. היכולת של AI גנרטיבי נותנת אפשרות להגדיל את זה. האנושות התפתחה מדהים עם שימוש ב-1% מהידע, אבל מה היה קורה אם היינו משתמשים ב-2%? או 3% או 4%? ההתפתחות הטכנולוגית היתה עפה למקומות אחרים. ואני חושב שמהיום אפשר לעשות את זה". 

הטכנולוגיה עדיין סובלת מהזיות

חיים ישראל הצטרף לבנק אוף אמריקה (מריל לינץ') בשנת 2004 ושימש כאנליסט וראש תחום ישראל בחברה. ב-2018 מונה לאסטרטג הגלובלי, תפקיד שמרכז את המחקר בתחום ההשקעות התימטיות (thematic investing) של הבנק. חלק מתפקידו בתחום זה לזהות את מגמות העל (mega trends) בשלב מוקדם מספיק, כדי להתריע למשקיעים על הזדמנויות חדשות. 

לפי ישראל, "מה שאנחנו רואים כרגע ב-AI אלה גרסאות בטא במקרה הטוב ויש לטכנולוגיה הזאת עדיין הרבה בעיות, ובעיית ההזיות והמניפולציה של הדאטה זו בעיה מרכזית. אבל כמו בכל מהפכה, אני חושב שנצטרך להבין איך לעבוד עם הטכנולוגיה בצורה הנכונה"

זו הסיבה שהדוחות של בנק אוף אמריקה הם דוחות כלכליים, שמיועדים למשקיעים, ולכל המידע הזה על עולמות הטכנולוגיה יש משמעויות כלכליות ברורות. כך למשל נכתב בדוח שארצות הברית מפסידה 3 טריליון דולר בשנה כתוצאה מחוסר שימוש או היעדר שימוש בדאטה, סכום שמקביל לכ-15% מהתמ"ג שלה. "תחשוב כמה ערך מוסף העולם יקבל מהידע הנוסף? אנחנו מעריכים שעד סוף העשור יכולה להיות תוספת לתמ"ג העולמי בהיקף 15-16 טריליון דולר", אומר ישראל. 

אתם מציינים בדוחות שהטכנולוגיה הזו כרוכה גם בבעיות ובסכנות. למשל שהתשובות של ה-AI לא תמיד מוסברות, שהיא סובלת מהזיות או נטייה להמצאת עובדות. אפשר לסמוך עליה כשמדובר למשל בפיתוח תרופה חדשה?
"אני מאוד מסכים אתך וצריכים לזכור שמה שאנחנו רואים כרגע אלה גרסאות בטא במקרה הטוב. זו טכנולוגיה שנמצאת בשלבים ראשוניים של התפתחות ויש לה הרבה בעיות, ובעיית ההלוצינציות (הזיות, ט"ש) והמניפולציה של הדאטה זו בעיה מרכזית. אבל כמו בכל מהפכה, אני חושב שנצטרך להבין איך לעבוד עם הטכנולוגיה בצורה הנכונה".

חיים ישראל: "אחד הנושאים הכי חמים כעת היא ה-EAI – בינה מלאכותית אמוציונלית, שהיא שלב אחד לפני ה-AGI. כבר היום יש אפשרות למחשבים ולמערכות חכמות לזהות רגשות, ואפילו לחקות רגשות"

בעיה קשה נוספת שקשורה לעובדה שהתחום עדיין יחסית בחיתוליו היא העובדה שאין רגולציה.
"זה הכי מדהים. התחום הזה, שהולך להשפיע על כל דבר בחיים שלנו – ואין כרגע רגולציה סביב זה. איפה הפרטיות? איפה הגבולות? איפה המעקב אחרי הדאטה?", שואל ישראל. "אנחנו בימים מאוד ראשוניים של הטכנולוגיה, ואנחנו נצטרך להפעיל את המסגרת הנכונה מבחינה אתית, רגולטורית, סביבתית וחברתית. וגם יש לזה השפעה דרמטית על שוק העבודה, נהיה חייבים להתייחס לזה. זה פרץ לחיים שלנו בדצמבר, זו עדות לקצב המטורף שאנחנו חיים בו. כל המערכת מסביב רק עכשיו מתחילה להתעורר, והיא תהיה חייבת להתעורר".

בינה מלאכותית אמוציונלית (אילוסטרציה: shutterstock)
הנושא החם הבא הוא בינה מלאכותית אמוציונלית (EAI)|אילוסטרציה: shutterstock


ועוד לא דיברנו על התופעה החדשה אפילו יותר שבינתיים רק מדברים עליה, הבינה המלאכותית הכוללת (AGI). עם יכולות המחשוב והאלגוריתמים, אנחנו צפויים לראות בינה מלאכותית שמפתחת מודעות עצמית?
"זה הדור הבא, וזה נובע מזה שהטכנולוגיה לא עוצרת, אין מתג, אין נקודה שבה מישהו אומר – 'בזה אני לא נוגע'. אנחנו רואים את ה-AGI כהמשך התקדמות אבולוציוני שנהיה חייבים להתמודד איתה. אחד הנושאים הכי חמים כעת היא ה-EAI – בינה מלאכותית אמוציונלית, שהיא שלב אחד לפני ה-AGI", הוא מסביר. "כבר היום יש אפשרות למחשבים ולמערכות חכמות לזהות רגשות ואפילו לחקות רגשות. 90% מהפעולות שלנו הן אמוציונליות, ואם למערכות יש אפשרות לנתח אותן, לחקות אותן – תחשוב על ההשפעה. אז האם ה-AI תפתח מודעות? עד לפני מספר חודשים לא האמנו שתהיה יכולת לייצר טקסטים, ליצור דאטה, ומפה אנחנו רק מתפתחים".