הבינה המלאכותית מטלטלת את העולם בעוצמה סייסמית שלא היכרנו. בהתחלה רואים עשן מתמר מלועות הר הגעש, אחר כך מתחילות רעידות אדמה קלות ואז הן הופכות קטסטרופליות. בניינים קורסים, כבישים צונחים לתוך בולענים. מתחת לפני השטח יש תזוזות של לוחות טקטוניים, יבשות חדשות נוצרות, מינים נכחדים.
כיום נמצאת הבינה המלאכותית (AI) בשלב התזוזות הטקטוניות. מעולם לא נצפתה טכנולוגיה שפרצה במהירות כה גדולה ובעוצמה כה חזקה. מעולם לא התנהל מרוץ כזה בין ענקיות טכנולוגיה להשגת הובלה בתחום. מעולם לא הבינו ממשלות וארגוני ביטחון כה מהר שמדובר בעוצמה אסטרטגית שהם לא יכולים שלא לשלוט בה.
ויש עוד היבט, ראשון מסוגו: חוסר האונים של המפתחים והחוקרים עצמם להבין את ממדי התופעה הטכנולוגית שנוצרת תחת ידיהם. ה-AI היא קופסה שחורה ענקית, שמצד אחד דורשת עוד ועוד משאבים יקרים - ומצד שני מייצרת תוצאות מופלאות, בלתי ניתנות לחיזוי.
כדי להבין את עומק התהליך, צריך להסתכל עליו ממעוף לוויין. הדיווחים בתקשורת וברשתות החברתיות הם שטף של פרטים שמייצרים המון רעש. שפע עדכונים על כלים מגניבים, אפליקציות נוצצות, מירוץ מיליארדים בין חברות ביג טק, משקיעים שנוהרים אחרי הייפ והמון איומים וסכנות
היכולות של ה-AI מאיצות בקצב מסחרר, ההשפעות שלה על כל היבטי החיים האנושיים בלתי נתפסת: חברה, כלכלה, ביטחון, סביבה, תרבות. כל אלה עומדים להשתנות מקצה לקצה.
לכתבה הקודמת בסדרה: המדריך למשתמש הנבוך ב-AI
כדי להבין את עומק התהליך, צריך להסתכל עליו ממעוף לוויין. הדיווחים בתקשורת וברשתות החברתיות הם שטף של פרטים שמייצרים המון רעש. שפע עדכונים על כלים מגניבים, אפליקציות נוצצות, מירוץ המיליארדים בין חברות ביג-טק, משקיעים ששועטים אל ההייפ החדש, סיפורים על הונאות, סכנות, דיפ-פייק.
מרוב פרטים קשה לראות את השלם ואולי בכלל לא ניתן לראות את השלם. התמונה הגדולה מעורפלת, מעוררת השתאות ודאגה בו בזמן, והיא הולכת ונוצרת מחדש כל הזמן מול פנינו.
איך הגענו לכאן?
הבינה המלאכותית נולדה בשנות ה-80 של המאה שעברה אבל תפסה תאוצה בעשור האחרון, ככל שהמחשבים התחזקו וכמויות הנתונים הלכו וגדלו. לפתע צץ בחיינו המושג "ביג דאטה", הופיעו שרתי מחשבים מבוססי שבבי GPU של אנבידיה, מקצוע "מדען נתונים" בא לעולם. מערכות "למידת מכונה" (ML) הוכיחו מזמן את ערכן לאנושות ולעסקים בחיזוי התרחשויות ומציאת תובנות בתוך אוקינוס הנתונים. זו היתה הבינה המלאכותית שהכרנו עד לא מזמן.
המודלים החדשים מסוגלים "להבין" טקסטים וכך לערוך, לקצר ולשפר טקסטים קיימים ואפילו ליצור טקסטים חדשים. בתוך שנים ספורות מודלים כמו GPT של OpenAI ו-LaMDA של גוגל צמחו לממדי ענק, ויכולות הבנת הנקרא שלהם עברה את זו של בני האדם
אחר כך נוצרו הרשתות הנוירוניות ומכאן החלה המהפכה: הרשתות הללו העניקו למפתחים את היכולת לאמן AI עם כמויות גדולות של נתונים ולאפשר להן להמשיך וללמוד בצורה עצמאית. ככה נבנו מודלים - כלומר מערכות קוד ונתונים - של "עיבוד שפה טבעית" (NLP).
המודלים הללו מסוגלים "להבין" טקסטים ובאמצעות ההבנה הזו לערוך, לקצר ולשפר טקסטים קיימים ואפילו ליצור טקסטים חדשים. בתוך שנים ספורות המודלים האלה כמו GPT של OpenAI ו-LaMDA של גוגל צמחו לממדי ענק, ויכולות הבנת הנקרא שלהם עברה את זו של בני האדם.
קצב ההתפתחות הלך וגבר, עד שבשנה שעברה התפוצצה ה-AI הגנרטיבית (Generative AI) שמציירת חומרים חדשים. בתחילה הופיעו כלי יצירת התמונה לפי הנחיות המכונות פרומפטים ובראשם Dall-E 2, Stable Diffusion ו-Midjourney.
לקראת סוף השנה הגיעה הפריצה הגדולה: ChatGPT, צ'אטבוט ה-AI של OpenAI, שמבוסס על מודל GPT-3 (והיום כבר GPT-4). הרגע הזה בנובמבר היה רגע מכונן, נקודת הזמן בה ירד האסימון: היכולות החדשות של ה-AI עומדות לשנות את הכל.
קצב חידושים והתפתחויות שקשה לעמוד בו
כל מי שמנסה את ChatGPT התפעם. התחושה של שיחה עם בן אדם מפתיעה, מבלבלת. היכולת שלו לנהל שיחות, לכתוב שירים, לסייע בכתיבת קוד מעיפה את המוח (בדקו את המדריך שלנו לאיך להוציא ממנו את המקסימום). ואז מגיעה תובנה נוספת: הוא נוטה לא לדייק, שלא לומר להמציא עובדות. "הזיות" מכנים את זה המפתחים, ולא מצליחים בינתיים למנוע את זה, אפילו לא להבין את זה לגמרי.
אבל הפיתוח והחידושים לא מפסיקים לרגע. היבול של הימים האחרונים כולל למשל את BloombergGPT, מודל שפה ענק שעשוי לשנות את הדרך בה אנשים מקבלים החלטות כלכליות, וגם מודל AI מודיעיני חדש של חברת פלנטיר שמשיג מודיעין בזמן אמת על האויב.
כמות העדכונים היא בלתי נתפסת. כתבים שמכסים את התחום מספרים על שחיקה. אחד מהם דיווח שחזר מחופשה של שבועיים והיה צריך ללמוד את כל התחום מחדש. איך זה שעוד אין צ'אטבוט מיוחד לתמצות חדשות עולם ה-AI?
היה גם מחקר של אוניברסיטת קורנל שלפיו כשאנחנו משתמשים בצ'אטבוט כדי לנסח מכתב, הצעה או מצגת, ה-AI יכולה להשפיע על דעותינו ועמדותינו באופן סמוי. והיה דיווח על אלפי שירים שנוצרו בידי AI שמציפים את ספוטיפיי בסוג חדש של הונאת בוטים.
כמות העדכונים היא בלתי נתפסת. כתבים שמכסים את התחום מספרים על שחיקה. אחד מהם דיווח שחזר מחופשה של שבועיים והיה צריך ללמוד את כל התחום מחדש. איך זה שעוד אין צ'אטבוט מיוחד לתמצות חדשות עולם ה-AI?
הענקיות נלחמות על הבכורה
לא רק המשתמשים מבולבלים. חברות הטכנולוגיה מבולבלות הרבה יותר. לכל ברור שאנחנו נמצאים בתחילתה של טלטלה אדירה שמשנה את העולם. אבל לאיזה כיוון היא תתפתח ומי ירוויח מזה כסף – על השאלות האלה עוד אין תשובה.
זו הסיבה שאנחנו רואים מרוץ מטורף בין ענקיות הטכנולוגיה. השקעות ענק, גיוס צוותי מפתחים, השקות מוצרים עצבניות. המתאבקות הראשונות בזירה הן מיקרוסופט וגוגל. אמזון הצטרפה גם היא ועל הקווים מתחממות מטא, IBM, אפל ואפילו אילון מאסק.
בחברת המחקר Moffett-Nathanson מכנים את החברות האלה early movers. בדו"ח שפרסמו הם מעריכים שהחברות שדוהרות קדימה יהיו גם אלו שיובילו את השוק. המאחרות עלולות למצוא את עצמן מחוץ למשחק.
אינספור פעמים בעבר שמענו על טכנולוגיות שחייבים להיכנס אליהן, שחברה שלא תהיה בתחום החדש והחם תימחק. לפעמים ההייפ עבר וההשקעות נמחקו כלא היו. אבל הפעם זה נראה אמיתי. השוק צומח בקצב אקספוננציאלי והוא כבר מטלטל תחומים רבים בחיינו. לחברות הגדולות אסור למצמץ לרגע.
ההזדמנות של מיקרוסופט
מיקרוסופט מצטיירת בינתיים כמובילה, לפחות בנקודות, במרוץ. החברה השקיעה מיליארדים בחברת OpenAI, מהם 10 מיליארד דולר השנה, ושילבה את הטכנולוגיות שלה, כולל ChatGPT, במוצריה.
התוצאה היא ש-Bing AI הפך להיות מנוע חיפוש משמעותי, שמאיים לערער את השליטה המוחלטת של גוגל בתחום החיפוש באינטרנט. נתונים שפרסם Bank of America מראים שהתעבורה ל-Bing עלתה ב-16% מאז הכריזה מיקרוסופט על המוצר.
ההסכם של מיקרוסופט עם OpenAI מאפשר לה בלעדית להתבסס על חזית המו"פ של OpenAI, כולל GPT-4 ו-GPT-5 שצפוי בהמשך, לשלב אותו במוצריה ולאפשר גישה לחברות אחרות באמצעות API. אם סאטיה נאדלה ישחק את הקלפים שלו נכון, הוא עשוי לשלוט בזירה באופן מובהק.
גוגל הופתעה, אך עכשיו מסתערת
גוגל נתפסה לא מוכנה בתחילת האירוע, כשהתקשתה להציג תשובה טובה ל-ChatGPT ולאחר מכן לכניסה האגרסיבית של מיקרוסופט לתחום. ענקית החיפוש מפתחת AI כבר שנים ארוכות אבל מישהו שם חשב בטעות שהתחום ימשיך להתנמנם. התחרות גרמה לגוגל למצמץ ולצאת בשורה של מסיבות עיתונאים ולהציג מוצר לא בשל, שהתמהמה בהגעה לשוק. אבל מנכ"ל החברה סונדר פיצ'אי לומד מהר מטעויות.
בחודש שעבר הכריזה גוגל על התארגנות מחדש, ועל שילוב החברה הבת DeepMind בתוך מערך פיתוח ה-AI של גוגל. DeepMind שנרכשה ב-2014 נמצאת בחוד הטכנולוגיה העולמית ושילובה נותן תשובה לחיבור בין מיקרוסופט ל- OpenAI.
בנוסף גוגל הציגה התקדמות משמעותית עם מודל השפה הענק PaLM 2 , גירסה משופרת של הצ'אבוט Bard, כלי חדש בשם Gemini, כלי חיפוש חדש בשם AI Snapshot וכלים לעריכת טקסטים. האנליסטים מדברים על הקאמבק של גוגל ונראה שהתחרות נפתחה מחדש.
אמזון מתחממת על הקווים
ענקית הקמעונאות המקוונת ומחשוב הענן אמזון אולי לא נתפסת כמתחרה ישירה של מיקרוסופט או גוגל, אבל התוכניות שלה בהחלט עלולות להדאיג את שתיהן. לאחרונה חשפה בלומברג שאמזון מתכננת להשיק כלי דמוי ChatGPT לפלטפורמה שלה, כזה שעשוי לשנות משמעותית את חוויית הרכישות המקוונות. המודל הכלכלי של כל ענקיות הטכנולוגיה כולל הכנסות מאיקומרס ולכן התחרות שתתפתח עשויה להיות מעניינת בהחלט.
אבל זה רק קצה הקרחון. לאחרונה יצאה אמזון בהכרזה משמעותית על כניסתה לתחום ה-AI באמצעות מערך חדש של כלים לפיתוח AI גנרטיבית לשימושם של לקוחות עסקיים, שמתייצבת ראש בראש מול המתחרות האחרות.
מערך הכלים המכונה Bedrock משלב בתוכו כלים שפיתחו חברות חיצוניות, למשל של AI21 הישראלית, שפיתחה את מודל השפה Jurassic-2 ואת כלי השפה Wordtune; את מודל השפה Claude של חברת אנטרופיק וכן את מערכת Stable Diffusion ליצירת גרפיקה ותמונות של Stability AI.
אילון מאסק עוד לא אמר את המילה האחרונה
חייבים להגיד לזכותו של אילון מאסק שהוא היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית שנמנה עם מייסדי של OpenAI ב-2015. אחר כך הוא פרש מהחברה ועבר לשדות הרכב החשמלי והחלל החדש, אבל לא איש כמאסק ייתן לאירוע טכנולוגי משמעותי כמו ה-AI הגנרטיבית לחמוק ממנו.
זה התחיל מביקורת שלו על המוצר של OpenAI, שלדבריו הוא מרוסן ומקפיד יותר מדי על תקינות פוליטית. אחר כך הצטרף למכתב שקרא לחברות הטכנולוגיה לעצור את המרוץ ולבחון את השלכות הטכנולוגיה. ואז התברר שהוא הקים חברת חדשה לפיתוח AI, בעלת השם הכל כך מאסקי – X.AI.
אצל מאסק הכל אישי. לארי פייג' מגוגל היה חבר ומשקיע. פיטר ת'יל וסם אלטמן היו מייסדים שותפים. והוא משוכנע, כך אמר בריאיון בפוקס ניוז, שגוגל גייסה את מרבית הטאלטים בתחום ה-AI כדי לבנות בינה כוללת מלאכותית (AGI), "אל דיגיטלי" לפי הגדרתו.
התשובה של מאסק תבוא כנראה באמצעות X.AI, שמעריכים שמכוונת בדיוק לאותה מטרה, אפליקציית כל הדברים וסוג של בינה כוללת מלאכותית. מאסק אפילו נקב בשמה המתוכנן: TruthGPT.
המתחרה הלא צפוי: הקוד הפתוח
מסמך פנימי של גוגל שדלף בחודש האחרון חשף משהו ממה שמדאיג את החברה באמת. כותב המסמך, בכיר בגוגל, מביע חשש שהחברה תפסיד במרוץ ל-AI - אבל לא בגלל מיקרוסופט או OpenAI, אלא בגלל הקוד הפתוח, שלדבריו עלול להביס את כל ענקיות הטכנולוגיה.
ענקיות הטכנולוגיה החמיצו עד כה את התחרות מצד הקוד הפתוח. מודלי השפה מחזית זו קטנים וקצת בוסריים, אבל מספקים למפתחים יכולת לבנות מערכות LLM עצמאיות, עם ביצועים טובים ובשבריר מהעלויות
בדהרה קדימה להובלת השוק בהשקעות ענק ומאמצי פיתוח אדירים, ענקיות הטכנולוגיה החמיצו עד כה את התחרות מצד הקוד הפתוח. מדובר כאן במודלי שפה קטנים, קצת בוסריים, אבל כאלו שמספקים למפתחים יכולת לבנות מערכות LLM עצמאיות, עם ביצועים טובים ובשבריר מהעלויות. והיתרון הגדול הוא בשיתוף הפעולה בין אלפי המפתחים בקוד פתוח, שעשוי לשפר את הביצועים של המודלים ולגבור על צוותי הפיתוח של החברות המסחריות.
הקוד הפתוח טומן בחובו גם סכנות: היכולת של ממשלות לפקח על הפיתוח כמעט ולא קיימת, אין כתובת לדרישה לריסון ה-AI כך שלא תרד מהפסים. ואפשר לנחש שיהיו הרבה שחקנים רעים שיעשו בזה שימוש להונאות, הנדסה חברתית ומתקפות סייבר מסוג חדש.
חסידי הקוד הפתוח יבטלו את החששות האלה: לדבריהם הפיקוח של קהילת הקוד הפתוח על האתיקה הדוק ואותנטי יותר מזה של החברות המסחריות.
המשקיעים באקסטזה
לא צריך להיות גאון פיננסי כדי לזהות את הפוטנציאל הטמון בהשקעות ב-AI. המשקיעים בעמק הסיליקון מתרוצצים בכל רחבי הוואלי בניסיון לאתר חברות זמינות להשקעה. גם למשקיעים בבורסה הגיעו הבשורות על ההזדמנויות החדשות ב-AI, בתקופה שבה אין הרבה סיבות להתלהבות בקרב משקיעים.
העניין שמגלים המשקיעים בתחום ה-AI קיבל ביטוי באפסייד נאה בשערי המניות של חברות שמתמודדות בזירה כמיקרוסופט, גוגל, אמזון, ואנבידיה; בחברות שעוסקות בתחומים רלוונטיים כמו C3.ai ו-Datadog וגם בקרנות הסל שמשקיעות בבינה מלאכותית
העניין שהם מגלים בתחום קיבל ביטוי באפסייד נאה בשערי המניות של חברות שמתמודדות בזירת ה-AI כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, ואנבידיה; בחברות שעוסקות בתחומים רלוונטיים כמו C3.ai ו-Datadog וגם בקרנות הסל שמשקיעות בבינה מלאכותית.
מי שהחמיצה עד כה את עולם ה-AI החדש היא ענקית ההשקעות היפנית סופטבנק. מגע הקסם של הבעלים מסאיושי סאן איכזב השנה, השקעות רבות ירדו לטימיון אבל הפגיעה העיקרית נגרמה כנראה מהיעדר השקעות בחברות AI. המצב הזה עשוי להשתנות בתקופה הקרובה: החברה דיווחה על קופת מזומנים של 33 מיליארד דולר שמיועדת כולה להשקעות בבינה מלאכותית.
איום ה-AI הסיני מסתתר מעבר לפינה
יכול להיות שההשפעה מרחיקת הלכת ביותר של ה-AI תהיה בשדה הקרב העתידי. למרות שאיש לא יודע מה תוכל לעשות ה-AI בעוד עשר שנים, הממשלות משוכנעות שהיא תהיה כלי הנשק שלהן. בכירים במשרד החוץ האמריקאי העריכו ש-AI עשויה להיות יתרון אסטרטגי במלחמה עתידית, שתשלב יכולות מודיעין חדשות, פיתוח אמצעי לחימה חדשים וכן – אפילו רובוטים לוחמים בעלי בינה מלאכותית.
ממשל ביידן מתחבט עכשיו איזו רגולציה לגבש כדי למזער את סכנות ה-AI, אבל בינתיים במשרד ההגנה רצים קדימה. "אם אנחנו נעצור, נחשו מי לא עומד לעצור: יריבים פוטנציאליים מעבר לים", אמר קצין המידע הראשי של הפנטגון ג'ון שרמן לפני כמה ימים. אמברגו השבבים שהטילה ארה"ב על סין נועד לעכב את יכולתה של זו להרחיב את יכולות פיתוח ה-AI שלה, אבל ספק כמה זמן הוא יועיל.
נשיא מיקרוסופט בראד סמית אמר לאחרונה שבחזית ה-AI העולמית ניצבות שלוש: מיקרוסופט, גוגל - והאקדמיה לבינה מלאכותית של בייג'ין. בארה"ב הקציבו 1.8 מיליארד דולר לפיתוח AI ממשלתי, בריטניה הקציבה 100 מיליון ליש"ט להקמת כוח משימה לתחום ה-AI.
מנגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר: "מי שיהפוך למנהיג בתחום הזה יהפוך לשליט העולם" וסין הכריזה על כוונתה להפוך למובילה העולמית ב-AI עד 2030. נשיא סין שי ג'ינפינג אמר בקונגרס המפלגה האחרון שסין מחויבת לפיתוח בינה מלאכותית ולוחמה אינטליגנטית.
האסטרטגיה של סין היא לשלב יכולות מדינתיות עם חדשנות של חברות טכנולוגיה. סין נמצאת כבר בדרך ל-ChatGPT סיני לאומי ויש לה מודלי שפה אדירים, הגדולים ביותר בעולם ושותפות למאמץ הזה ענקיות הטכנולוגיה הסיניות ByteDance, Alibaba, Baidu, Tencent ואחרות, שלכולן גירסאות ChatGPT ומודלי שפה. לאן כל זה מוביל? איש אינו יודע.