סימני שאלה על מיזוג הענק בשוק הטכנולוגיה: נציבות הסחר הפדרלית (FTC) הודיעה אתמול בלילה כי תגיש תביעה כנגד הרכישה המתוכננת של ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן-בליזארד על ידי מיקרוסופט, 11 חודשים לאחר שהעסקה - הגדולה ביותר בתולדות התעשייה, בסך 69 מיליארד דולר - יצאה לדרך. לפי ה-FTC, מדובר במהלך עסקי שעלול לפגוע בצרכנים בין היתר בגלל שהוא מעניק למיקרוסופט בעלות בלעדית על מותגים פופולריים כגון Call of Duty, Warcraft ורבים אחרים - מה שמעניק לה, לטענתם, יתרון לא הוגן על היריבה הגדולה והותיקה, סוני.
נתחיל בשורה התחתונה: מיקרוסופט, כמובן, לא צפויה פשוט לקבל את דבר התביעה כגזירה משמיים. לפני יותר מ-20 שנה, מיקרוסופט כבר מצאה את עצמה מסובכת עם הרגולטור האמריקאי, אז בטענה שהיא מתנהלת כמונופול בשוק התוכנה - והשופט אף פסק לפרק את מיקרוסופט לשתי חברות, אחת שתייצר את ווינדוס ואחרת שתייצר תוכנות אחרות.
כפי שניתן להבין, מיקרוסופט ערערה מיד - ובהצלחה, אם כי הגיעה לפשרות מסוימות עם בית המשפט. גם כאן צפוי לעורכי הדין שלה ולאלו של אקטיוויז'ן-בליזארד מאבק משפטי לא פשוט, אבל צריך לזכור שיש הרבה שטח משפטי אפור בין "העסקה מתקיימת בדיוק כמתוכנן" לבין "העסקה מבוטלת לחלוטין".
גם התביעה של ה-FTC היא צעד חריף, אם כי לא לגמרי בלתי צפוי. לפי כתב התביעה, למיקרוסופט יש היסטוריה של רכישת חברות משחקים והפיכת הכותרים שלהם לבלעדיים לפלטפורמות של מיקרוסופט - שתי הפלטפורמות המשמעותיות ביותר כאן הן קונסולת האקסבוקס והגיים פאס, שירות ספריית המשחקים של מיקרוסופט.
לפי כתב התביעה, למיקרוסופט יש היסטוריה של רכישת חברות משחקים והפיכת הכותרים שלהם לבלעדיים לפלטפורמות של מיקרוסופט
ההיסטוריה המדוברת היא בעיקר הרכישה של חברת בת'סדה בעבור 7.5 מיליארד דולר, עסקה שהוכרזה באוקטובר 2020, מספר שבועות לפני שהדור החדש של קונסולות המשחק (XBox Series X/S והפלייסטיישן 5) הגיעו לשוק והיוותה סוג של יריית פתיחה בקרב הזה, אליו מיקרוסופט הגיעה מובסת מההצלחה הפנומנלית של הפלייסטיישן 4 - ומוכנה לשחק ולנצח באגרסיביות באמצעות היתרון העיקרי שיש לה על פני סוני: כסף.
הרכישה של בת'סדה, שנראתה בעבר הלא רחוק כמו רעידת אדמה אבל בפועל הייתה בערך 10% מההיקף של עסקת אקטיוויז'ן-בליזארד, קיפלה לתוך הקטלוג של מיקרוסופט מותגים גדולים ואהובים כמו Fallout, Elder Scrolls, Doom ואחרים, שעד אז היו זמינים לשחקני כל הקונסולות (גם של נינטנדו, אם כי בדרך כלל באיחור מסוים).
פיל ספנסר, ראש חטיבת האקסבוקס, סירב דאז להתחייב באופן פורמלי אם המשחקים הבאים של בת'סדה יהפכו לרכוש בלעדי של מיקרוסופט. סביב הרכישה של אקטיוויז'ן-בליזארד, כנראה מתוך ההבנה שעסקה בסדר גודל כזה והנוגעת למותגים המוכרים גם למי שלא החזיק קונטרולר בחיים שלו, תמשוך הרבה יותר עיניים - הוא כבר דיבר אחרת לגמרי, והבהיר והדגיש, למשל, את העובדה שמשחקי Call of Duty העתידיים יגיעו גם לפלייסטיישן, אך סוני נותרה ספקנית. גם עסקה בין מיקרוסופט לנינטנדו, שנחתמה רק שלשום, ולפיה משחקי Call of Duty יתחילו לקבל, לראשונה בתולדותיהם, גם גרסאות לסוויץ' ולקונסולות העתידיות של נינטנדו - ספק אם תצליח להרגיע את ה-FTC - גם אם מדובר במותג החזק ביותר שנמצא כרגע בקטלוג שלה.
התחרות על בלעדיות וזמינות משחקים
צריך לומר שבלעדיות וזמינות של משחקים היא אחד מהשיקולים הדרמטיים ששולחים צרכנים כיום למחנה סוני או למחנה מיקרוסופט. מבחינת יכולות טכניות וביצועים הקונסולות תמיד היו כמעט זהות (אולי מלבד עבור הגיימרים הטכנופילים ביותר). הניסיונות של מיקרוסופט למתג בדורות האחרונים את האקסבוקס כ"מרכז בידור ביתי", שמריץ גם אפליקציות של שירותי סטרימינג וכד', מעולם לא הפכו למשמעותיות עבור מרבית הרוכשים.
מיקרוסופט ניסתה את מזלה עם ה-Kinect, טכנולוגיה שאפתנית שאיפשרה שליטה במשחקים באמצעות חיישן ומצלמה הקוראים את תנועות הגוף, אך זו פשוט לא עבדה מספיק טוב בשביל להפוך למשמעותית. לפלייסטיישן היה סט VR משל עצמה (ה-PSVR) אבל הוא היה יקר, מלאי המשחקים מוגבל והמוצר נותר נישתי יחסית.
הניצחון המובהק של הפלייסטיישן 4 בדור הקודם, שמכר יותר מפי שתיים ממה שמכר האקסבוקס וואן (117 מיליון יחידות מול 51 מיליון, מאז 2013) קרה נטו על גבם של שורה של משחקים סופר-פופולריים שהיו בלעדיים לסוני ויצאו מתוך אולפני המשחקים שבבעלותה: The Last of Us, God of War, "ספיידרמן", Uncharted ואחרים.
למרות השוני ביניהם, כמעט כל המשחקים האלו, אם לא כולם, היו משחקי אקשן בגוף שלישי, גדולים ואפיים, עם השקעה רבה בצד העלילתי-תסריטאי לצד כל הפרמטרים הטכניים - וכולם נתפסו לא רק ככיפיים מאוד אלא גם כבידור איכותי ורציני. בינתיים, הכותרים הבלעדיים (Crackdown 3, Age of Thieves ואחרים) של מיקרוסופט מעדו, כשלו, התעכבו - כל אחד מסיבותיו - וזאת בעוד ששתי הסדרות הגדולות ביותר של האקסבוקס, Gears of War ו-Halo כמעט ולא זכו לכותרים חדשים בשנים הרלוונטיות (Halo Infinite, למשל, שיצא בשנה שעברה, הגיע לאחר הפסקה של שש שנים בסדרה).
הניצחון המובהק של הפלייסטיישן 4 בדור הקודם, שמכר יותר מפי שתיים ממה שמכר האקסבוקס וואן בזכות שורה של משחקים סופר-פופולריים שהיו בלעדיים לסוני. מיקרוסופט לא היתה מוכנה לעשות את הטעות הזו שוב
הרכישה של אקטיוויז'ן-בליזארד על ידי מיקרוסופט, וגם של בת'סדה, הייתה הצהרה: אנחנו לא נעשה את אותה טעות פעמיים. אלו הם, בגדול, עיקרי נרטיב התחרות בין מיקרוסופט לסוני בשנים האחרונות: יהיה למיקרוסופט בלתי אפשרי לטעון בבית המשפט, למשל, שבלעדיות על משחקים איננה פקטור קריטי במאבק על הכיס של הגיימרים, או שהיא לא מנסה לעשות באמצעות רכישות את מה שסוני הצליחה לגדל באולפני הבית שלה, בין אם באילו שנמצאים בפועל בבעלותה או בכאלו שנמצאים איתם בשותפות רבת שנים, עוד לפני שיצרו את דור הלהיטים של הפלייסטיישן 4.
חלק מגל רגולציה על הביג טק
מהצד של ה-FTC מדובר בעוד יום של השחזת סכינים. הניו יורק טיימס מפרש את ההתנהלות של ה-FTC בימי הנשיא ביידן בתור "בשביל לנצח, צריך להיות מוכנים גם להפסיד", ולינה קאהן, יו"ר הועדה, לא היססה לצאת למלחמה הזאת רק יום אחרי שיצאה לקרב בלימה גם נגד מטא, שמתכננת לרכוש סטארטאפ VR בשם Within.
ביידן מדבר לעיתים קרובות על הצורך ליותר רגולציה על הביג טק, ונראה שקאהן היא בדיוק האדם הנכון בכיסא הנכון. ה-FTC שלה מוצא זמן גם לתביעות נגד ענקיות כמו מיקרוסופט ומטא, לקרבות קטנים בהרבה כמו בלימה (מוצלחת) של מיזוג בין שתי הוצאות ספרים אמריקאיות (ראנדום האוס וסיימון & שוסטר), וגם, למשל, לניסיונות מוצלחים וכושלים כאחד לבלום מיזוגים בין בתי חולים פרטיים בארצות הברית. בקיצור, מדובר בשילוב של מדיניות, של צעדים הצהרתיים ושל חיפוש אחר תקדימים משפטיים שיהיו שימושיים בעתיד. קשה להעריך כרגע על איזה מהצדדים האלו תיפול העסקה של מיקרוסופט עם אקטיוויז'ן-בליזארד, אבל אפשר לשער כבר עכשיו שאפשר לשכוח מהמועד המתוכנן להשלמת המיזוג - הרבעון השני של 2023.
אם כי בהיבט אחד לפחות הסיפור הזה כבר לא מתנהל כצפוי. בעוד שהרגולטורים האמריקאיים השתמשו בעבר בטיעון של הגנה על זכויות עובדים כטיעון נגד למיזוג, האיגוד המקצועי הרלוונטי, CWA, כבר הודיע כי הוא תומך בעסקה. בעוד שהמנכ"ל היוצא (ואפוף השערוריות האישיות) של אקטיוויז'ן-בליזארד, בובי קוטיק, היה מתנגד חריף לניסיונות התאגדות בחברה שלו, מיקרוסופט אימצה קו רך בהרבה: כבר עם ההודעה על המיזוג היא התחייבה להמשיך להכיר בכל התאגדות רשמית בקרב העובדים החדשים, ורק בשבוע שעבר עובדי ה-QA באחד מאולפני הבת של בליזארד, שעובדים על "דיאבלו 4" הודיעו כי גם הם מתאגדים תחת CWA. בהודעה רשמית על התביעה של ה-FTC, ה-CWA אמרו כי ה-FTC מוכיח שוב שהם "לא לוקחים ברצינות את ההשלכות של המיזוג על העובדים ושהם מתעניינים בצד של הצרכנים בלבד" והדגישו כי ההנהלה במיקרוסופט הרבה יותר קשובה לצרכים שלהם מאשר ההנהלה של אקטיוויז'ן-בליזארד.
ספק אם ההכרזה הזאת תסדוק משמעותית את הכוונות והגישה של ה-FTC, אבל במיסגור הנכון היא עשויה להפעיל לחץ פוליטי בכמה נקודות רגישות. איגוד עובדים והנהלה של אחת מהחברות הגדולות ביותר בעולם הם אמנם בני ברית לא צפויים כנגד רגולטורים בכירים של המפלגה הדמוקרטית, אבל ראינו דברים משונים יותר בשנים האחרונות.