אילון מאסק עושה זאת שוב: אחרי שהבטיח שיחשוף את הפגיעה בחופש הביטוי תחת הנהלת טוויטר הקודמת, הוא סיפק את הסחורה ביום ששי עם הפרסום של העיתונאי מאט טייבי של מה שכינה "תיקי טוויטר" – חילופי מיילים משנת 2020 בין מנהלים בטוויטר, שמראים כיצד הוחלט לחסום פרסום, שכביכול היה עלול לפגוע בסיכויי ביידן להיבחר לנשיא. מה מידת האמינות של הטענות בפרשיה הישנה ההיא? נראה שאיש כבר לא מתעניין בזה עכשיו, כשהמערכת הפוליטית רותחת.

מי שמיהר להגיב על הפרשה היה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שחשבונו בטוויטר שוחרר לאחרונה אחרי שנחסם לפני כשנתיים. טראמפ אמר היום: "אנחנו חיים במדינה מאוד מושחתת". הוא טען שהפרשה מוכיחה את טענותיו, שהיתה הונאת בוחרים שהביאה להפסדו בבחירות. תומכי טראמפ הצטרפו למתקפה על טוויטר. חברת הקונגרס מרג'ורי טיילור גרין, שגם חשבונה נחסם בעבר, צייצה: "אני מכירה אישית את התוצאות של "תיקי טוויטר" וכל שנפגעו מחברות הביג טק, הדמוקרטים והממשל". חברת הקונגרס לורן בוברט צייצה: "תמיד חשבנו שטוויטר מושחתת אבל לא ידענו עד כמה זה חמור".

החשיפה הנוכחית מעלה מהאוב פרשה ישנה שעוררה בזמנה דיון ציבורי נוקב. באוקטובר 2020, כמה שבועות לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, הצהובון "ניו יורק פוסט" פרסם חשיפה: האנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן, ניסה ב-2015 לארגן פגישה של אביו, שהיה אז סגן הנשיא, עם מנהל בכיר מחברת Burisma האוקראינית, שהיתה לקוחה שלו. הניו יורק פוסט ביסס את טענותיו על אימיילים שנשלפו ממחשב ישן של ביידן הבן, שנמסר לתיקון ולא נלקח חזרה מעולם.

בעוד שבמחנה טראמפ חגגו על הפרסום, בכלי התקשורת המקצועיים התנהל ויכוח על מידת האותנטיות של ההוכחות והמניעים לפרסום בעיתוי ההוא. ברקע היתה פרשת הדלפת וויקיליקס של האימיילים של הילארי קלינטון בקמפיין 2016, שכל כלי התקשורת לקחו בה חלק עד שהתברר שהודלפו על ידי האקרים רוסיים. זו הסיבה שב-2020 התקשורת נזהרה מחזרה על השגיאות הקודמות. גם טוויטר וגם פייסבוק קיבלו החלטה לעצור את הסיפור. פייסבוק עיכבה את ההפצה כדי לאפשר לבודקי העובדות שלה להעמיק בו. טוויטר חסמה אותו לחלוטין בטענה שהוא מבוסס על האקינג. תקשורת מיינסטרים נמנעה מלסקר אותו.

קשה לראות איך מאסק יצליח להתמיד במדיניות הימנעות מהגבלות חופש הביטוי. מחקר שהתפרסם באחרונה מראה שכמות ביטויי השנאה בטוויטר עלתה מאז מאסק קנה את הפלטפורמה. מאסק לא יוכל לבדוק כל ציוץ

מאסק פשפש בנבכי תיבות האימיילים של המנהלים שפיטר, ומצא את ההתכתבויות ביניהם לפני קבלת ההחלטה על החסימה. המיילים האלה הגיעו לידי מאט טייבי, כתב הרולינג סטון לשעבר, שכיום כותב בפלטפורמת Substack, שנדרש לדבריו לפרסם אותם בטוויטר. התוצאה היא שרשור באורך 33 המשכים, שמציג התלבטות של מנהלים בטוויטר איך להסביר את החלטת החסימה. "אנחנו נצטרך להתמודד עם שאלות נוקבות אם לא יהיו לנו נימוקים כבדי משקל לזה", כתב אחד המנהלים.

בדיון הם ציטטו התכתבויות שיש להם עם נציגי המפלגה הדמוקרטית שביקשו לעצור את הפרסום, וגם עם לוביסטים של חברות ביג טק ויועצים משפטיים. אחד היועצים המשפטיים העריך שיהיה סביר להניח שהחומר שפרסם העיתון היה גנוב. יומיים מאוחר יותר טוויטר שינתה את החלטתה כשהמנכ"ל אז ג'ק דורסי (שלא היה מעורב בדיון) קבע שמדובר בטעות.

מה מאסק רצה להשיג בכל המהלך? לפי המסגור שלו לפרשה, "שקיפות היא המפתח לאמון". יכול להיות שהוא מפרש את המיילים כאילו היתה התערבות של הממשל האמריקאי בניסיון לעצור את הפרסומים – "אם זו אינה הפרה של התיקון הראשון לחוקה, מה כן?" כתב בהתייחסו לתיקון שמבטיח את חופש הביטוי בארה"ב.

"מי מינה אותך לשופט?"

התקשורת אינה מעניקה למאסק חיבוק אוהד על הניסיון הזה. מרבית הכותבים מדגישים שהמיילים אינם מעידים על מעורבות של הממשל בפרשה אלא של המפלגה הדמוקרטית, שהוא צד בפרשה ובעל עניין לגיטימי. עוד הם טוענים שהמיילים הפנימיים מעידים על הבעיה איתה מתמודד גם מאסק עצמו – קבלת החלטות צנזורה היא עניין מסובך, שעלול להפוך לעיתים לביצה טובענית.

מאסק שמציג את הפרשה כמדיניות סתימת פיות מוצא את עצמו עוסק במודרציה של תכנים מאז נכנס רכש את טוויטר. לפני כשבועיים החזיר לפעילות את החשבון של טראמפ בעקבות סקר משמשים שיזם, ואיתו החזיר לפעילות שורה של משתמשים חסומים נוספים.

אחד המפורסמים בהם הוא Ye (שרובנו מכירים כקניה ווסט), שחשבונו נחסם באוקטובר השנה אחרי ציוץ אנטישמי שלו. אבל לפני כמה ימים מאסק הכריז ש-Ye מושעה שוב, אחרי שפרסם את תמונת המגן-דוד המשולב בצלב קרס. הוא נימק את החלטתו בכך שמדובר בהסתה לאלימות. האם ההחלטה שמאסק קיבל על דעת עצמו בלבד טובה מההחלטות של קבוצת מנהלי טוויטר בעבר? כי הפעם היה זה Ye שזעם על סתימת הפיות מצד מאסק ופרסם הודעות אישיות שמאסק שלח לו, ובהן אמר שציוצים אנטישמיים מקובלים אבל עם צלב הקרס הוא הלך רחוק מדי. "מי מינה אותך לשופט?" התריס מולו Ye.

קשה לראות איך מאסק יצליח להתמיד במדיניות הימנעות מהגבלות חופש הביטוי. מחקר שהתפרסם באחרונה מראה שכמות ביטויי השנאה בטוויטר עלתה מאז מאסק קנה את הפלטפורמה. מאסק לא יוכל לבדוק כל ציוץ. הוא יצטרך לקבוע גבולות ביטוי ולתת לוועדה להחליט בכל מקרה ומקרה. האם זה לא בדיוק מה שקרה בפרשת "תיקי טוויטר" שהוא פרסם עכשיו?