אקטיוויז'ן-בליזארד - יצרנית משחקי ענק כמו Call of Duty, World of Warcraft ואחת החברות הגדולות בענף העולמי - תשלם 35 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה עם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). ה-SEC האשימה את אקטיוויזן-בליזארד בכך שלא הפעילה מערכות נאותות לטיפול בתלונות עובדים והפרה הגנות על חושפי שחיתויות על רקע טענות להטרדות מיניות ואפליה בחברה.
ההודעה על כך לא הייתה יכולה להגיע בתזמון נכון יותר מבחינה סיפורית. בחודשים האחרונים אקטיוויז'ן-בליזארד נמצאת תחת בחינה מדוקדקת של רשות הסחר הפדרלית (FTC) שתובעת אותה במטרה למנוע את הרכישה שלה על ידי מיקרוסופט עבור 68 מיליארד דולר. כעת באתר Politico פורסם כי בחודש נובמבר האחרון גם האיחוד האירופי מסר למיקרוסופט אזהרה רשמית לגבי העסקה המתוכננת.
לאור בעיות משפטיות הרבה יותר מדאיגות, עם סכומי כסף גדולים בהרבה על הפרק, היה זה ברור שאקטיוויז'ן-בליזארד תשאף לסיים את החקירה נגדה כמה שיותר מהר ובכל מחיר שתוכל לחלץ מה-SEC. אלא שצריך לזכור שהחקירה נגד אקטיוויז'ן-בליזארד היא אחת מהסיבות שיצרו את עסקת הענק שלה מלכתחילה.
לאחר שנים של שמועות וסיפורים בתעשייה, ההאשמות נגד אקטיוויז'ן-בליזארד הפכו פומביות בקיץ 2021, אז מדינת קליפורניה תבעה אותה בטענה לתרבות של אפליה והטרדה מינית במקום העבודה. לפי דבר התביעה, כפי שצוטט בכתבה נרחבת ב-PC Gamer, ההאשמות כללו "עובדים שיכורים שנעו בקבוצות במשרד והטרידו עובדות; העדר נשים בתפקידי הנהלה; אי-שיוויון בשכר לנשים", ועוד.
בכירי החברות, בהם נשיא בליזארד ג'יי אלן בראק, הוציאו את ההודעות הצפויות וכנראה התכוונו להוריד פרופיל עד שהכל ירגע. אלא שלמחרת התפרסם סרטון מכנס BlizzCon משנת 2010 בו בראק לעג לגיימרית שהעבירה ביקורת על עיצוב מיני מדי של דמויות ב-World of Warcraft.
להצעת הרכישה חסרת התקדים של מיקרוסופט היו השלכות דרמטיות. היא סיבכה את אקטיוויז'ן-בליזארד בסערה רגולטורית שכמוה לא הכירה. באקלים כזה היה ברור לחלוטין שהחברה תעשה כל מה שהיא רק יכולה בשביל לצמצם צרות ובעיות תדמית ושמיקרוסופט תעזור בכל הזדמנות
משם כדור השלג באמת החל להתגלגל: כשליש מהעובדים חתמו על עצומת מחאה; חלקם שבתו והניו יורק טיימס פרסמו תחקיר מעמיק. וההנהלה? בכירי הנהלה שונים המשיכו לפרסם הודעות על כך שמדובר ב"התנהלות לא מקובלת שלא הולמת את ערכי החברה" ועל "מחויבות עמוקה לשינוי".
בנובמבר של אותה שנה הצרות הגיעו עד למשרד של בובי קוטיק, המנכ"ל של אקטיוויז'ן-בליזארד. חקירה של הוול סטריט ג'ורנל חשפה כי קוטיק ידע במשך שנים על המתרחש בחברה ונמנע מלשתף את הדירקטוריון בדברים. לפי דיווחים נוספים, הוא בעצמו נהג לדבר בתוקפנות לעובדות זוטרות, אך מעבר לזה שמו לא נקשר ישירות בפרשות עצמן - רק בטיפול בהן. כך או כך, יותר מ-1,800 עובדים חתמו על עצומה שדרשה מקוטיק, מנכ"ל החברה מאז 1991, להתפטר. אבל קוטיק עשה משהו אחר: הוא מכר את החברה.
להצעת הרכישה חסרת התקדים של מיקרוסופט היו השלכות דרמטיות. גם עבור מיקרוסופט עצמה, שקיבלה זריקת מרץ מטורפת לקטלוג המשחקים שלה מול המתחרה סוני, וגם עבור אקטיוויז'ן-בליזארד שקטפה את מדליית הזהב במירוץ המיזוגים הגדול שעובר על התעשייה בשנים האחרונות. היא הייתה אמורה להיות מצנח זהב עבור בובי קוטיק מגג של בית בוער, אבל היא סיבכה את אקטיוויז'ן-בליזארד בסערה רגולטורית שכמוה לא הכירה. באקלים כזה היה ברור לחלוטין שהחברה תעשה כל מה שהיא רק יכולה בשביל לצמצם צרות ובעיות תדמית ושמיקרוסופט תעזור בכל הזדמנות.
למשל, הגישה הנחרצת של קוטיק נגד התאגדויות בחברה השתנתה לחלוטין מרגע שהשעון לעזיבתו החל לתקתק. מיקרוסופט מיהרה להודיע שהיא תכיר בהתאגדויות העובדים תחת אקטיוויז'ן-בליזארד. היא הצליחה להשיג את התמיכה הרשמית של ה-CWA, אחד האיגודים המקצועיים הגדולים בארה"ב, ואף פרסמה איתם מודעה משותפת בוושינגטון פוסט.
המסר שניסתה לשדר היה ברור: פניו של העסק המשותף העתידי אינם של בובי קוטיק אפוף השערוריות, אלא של ראש מחלקת ה-Xbox פיל ספנסר, שיש לו תדמית ציבורית רכה ואהודה. האם זה יעזור להם מול הרגולטור הפדרלי? לא בטוח. על הרגולטורים של האיחוד האירופי זה כנראה יעשה עוד פחות רושם.
צריך לזכור שהסכם הפשרה שנחתם עכשיו הוא רק עם ה-SEC. כלומר, החקירה נערכה מהזווית של בעלי המניות שנפגעו מהתנהלותה בשנים האחרונות, אך המשפט מול קליפורניה עוד נמשך. אין לצפות שאקטיוויז'ן-בליזארד תנקוט שם, או בכל בית משפט אחר, בגישה לוחמנית יותר. כשיש לך עסקה של 68 מיליארד דולר על הכף - אף אחד לא יוצא למלחמה בחזיתות אחרות.