אפשר לחשוב על ג'ון הירשטיק כעל סטיב ג'ובס של עולמות התכנון בעזרת מחשב, מה שמכונה CAD. רובנו לא חושבים על CAD מרבית הזמן ולכן אולי לא שמענו על הירשטיק, אבל בקרב כל מי שעוסק בעיצוב וייצור תעשייתי, הירשטיק הוא סוג של גורו. הוא הקים את חברת Solidworks ומכר אותה תמורת 310 מיליון דולר לדאסו סיסטמס, רק כדי להקים את חברת Onshape ולמכור אותה תמורת 470 מיליון דולר למתחרה הגדולה של דאסו – חברת PTC.
אבל זה עוד כלום לעומת הסיפור שמלווה את תחילת דרכו, כשהקים ב-1993 את חברת Solidworks. ההגדרה היבשה תהיה שהחברה הוקמה כבוטסטראפ, עם כסף שהמייסד הביא מהבית. אבל האמת היא שהכסף הזה הגיע מהימורים בלאס וגאס. קשה לדמיין את הירשטיק, אדם חביב לכל הדעות, ככריש הימורים בבתי קזינו אפלוליים בעיר החטאים, אבל המציאות לא היתה רחוקה מזה.
בסוף שנות ה-80 הירשטיק היה חלק ממה שכונה "קבוצת הבלאק-ג'ק של MIT". זו היתה קבוצה של סטודנטים שפיצחו את שיטת ההימורים על משחק הקלפים בלאק-ג'ק (או "21"). בניגוד למרבית משחקי הקזינו, בבלאק-ג'ק יש למהמרים סיכוי לנצח את הבנק. אבל כדי לנצח צריך לעבוד בקבוצה, צריך סבלנות של הרבה שעות לאורך הרבה ימים, וצריך מוח מתמטי עם זיכרון מופלא. להירשטיק ולחבריו היו את כל אלה והם הצליחו לצאת עם הרבה מיליונים בכיסים.
ההגדרה היבשה של חברת Solidworks שהקים ג'ון הירשטיק היא שהוקמה כבוטסטראפ, עם כסף שהמייסד הביא מהבית. אבל האמת היא שהכסף הזה הגיע מהימורים בלאס וגאס, כחלק ממה שכונה "קבוצת הבלאק-ג'ק של MIT": קבוצת סטודנטים שפיצחו את שיטת ההימורים על המשחק
הסיפור הזה הופיע לראשונה ב-2003 בספר "מפילים את הבית" של בן מזריץ'. הוליווד אהבה את הסיפור וב-2008 יצא לבתי הקולנוע הסרט "21" בבימויו של רוברט לוקטיק ובכיכובו של קווין ספייסי. העלילה מספרת על פרופ' מיקי רוסה מ-MIT (שאותו מגלם ספייסי), שמאמן קבוצה של סטודנטים בשיטת ספירת הקלפים שמאפשרת לנצח את הקזינו. אחרי סדרה של מסעות מוצלחים בסופי-שבוע ללאס וגאס מתחילים תככים ומאבקים, רוסה מתגלה כאיש רע ומושחת אבל הסטודנט בן קמפבל וחבריו מצליחים לגבור עליו, אם כי נאלצים לוותר על הכסף.
נראה שהירשטיק נהנה להתרפק על הזכרונות מהימים האלה. "זה נכון, הייתי שחקן בלאק ג'ק מקצועי", הוא מספר, "הרווחתי כסף במשחק וזה אפשר לי להביא את ההון שאיתו הקמתי את SolidWorks", הוא ממשיך וממהר להבהיר: "זה לא שלקחתי כסף של החברה והימרתי איתו או משהו. לא, לא. הרווחתי את הכסף מהקריירה שלי בבלאק ג'ק".
אחרי העסקה האחרונה, ב-2019, הוא הפסיק להקים חברות ולאחרונה הוא משמש כאוונגליסט ראשי של PTC, מרצה בכנסים ונפגש עם צוותי החברה ועם לקוחות, ומפיח בכולם רוח התלהבות סביב הטכנולוגיה שמעסיקה אותו כל חייו המקצועיים. זה בדיוק מה שהוא עשה בשיחה שניהלנו איתו כשביקר בארץ לאחרונה. סיימנו אותה בהתלהבות לא מבוטלת מעיצוב בקבוקי מים, פיתוח תאומים דיגיטליים של מכוניות ותפעול מדפסות תלת ממד להדפסת מתכת.
בימים אלה, כשגיוסי הון הם חלום רחוק עבור הרבה יזמים, אפשר לקבל השראה מהסיפור של הירשטיק: "אנשים אמרו לי שהרעיון של החברה מגוחך ואף אחד לא ייתן לי כסף. אף אחד לא רצה לתת לי הון סיכון, הם דחו אותי שוב ושוב. אז אני נאלצתי לממן את עצמי במשך שנה שלמה. בהתחלה רק את עלויות המחייה ואחר כך גם את המשרד, אם אפשר לקרוא לחלל ההוא משרד. קנינו מחשבים ומערכת טלפון. את כל זה עשיתי באמצעות הרווחים מהבלאק ג'ק".
הכניסה לקזינו אסורה
"אתה תופתע לגלות כמה אנשים יכולים ללמוד את המשחק, אם הם רק יהיו מוכנים להקדיש לזה את הזמן. גם למדתי שם הרבה דברים שעזרו לי אחר כך בקריירה העסקית", מסביר הירשטיק. "אחד מהם הוא שאתה לומד שזה לוקח יותר זמן ממה שאתה חושב. אתה צריך להתחייב לטווח הארוך, וזה לוקח הרבה זמן. לפעמים היינו משחקים שישה חודשים ורק אז מחלקים את הכסף. הפסדנו הרבה, זה לא שתמיד מרוויחים".
ג'ון הירשטיק: "אתה תופתע לגלות כמה אנשים יכולים ללמוד לשחק, אם הם רק יהיו מוכנים להקדיש לזה את הזמן. גם למדתי שם הרבה דברים שעזרו לי אחר כך בקריירה העסקית. אתה לומד שדברים לוקחים יותר זמן ממה שאתה חושב. אתה צריך להתחייב לטווח הארוך"
הסיפור התרחש כמו שרואים בסרט "21"?
"זה דומה באופן כללי, אבל יש שם הרבה דברים מדומיינים. למשל כל סיפורי הבגידה והאלימות מעולם לא קרו. וגם, הסרט מתאר את חברי הצוות כחסרי אחריות שפעלו לפי תחושות בטן ושתו הרבה. אנחנו מעולם לא עשינו את זה. אנחנו היינו מאוד מדויקים לגבי הדרך בה שיחקנו וזו השגיאה הגדולה ביותר בסרט. כמה מהדברים הדמיוניים האחרים בסרט לא כל כך הפריעו לי, אבל הצוות שלנו היה מאוד ממושמע והם גרמו לנו להיראות חסרי אחריות".
הדמויות בסרט אכן היו במציאות?
"יש על זה מחלוקת אפילו בין האנשים בצוות. יש אנשים שאומרים – 'הדמות הזאת מבוססת עליי' ואני כאילו, 'זה לא נראה כמוך ויש לו רקע שונה משלך והתנהגויות שונות. אבל כן, היי, מה שנראה לך'.
"אני חושב שהדמויות היו שילוב של כמה היבטים אמיתיים של אנשים אמיתיים בשילוב עם דימיון. למשל הדמות של פרופ' רוסה ששיחק קווין ספייסי – אז מעולם לא היה לנו פרופסור בצוות (הייתה לנו אשת פרופסור ששיחקה איתנו), אבל הם בנו את זה כסינתזה בין שניים או שלושה אנשים".
זיהית את עצמך בסרט?
"הדמות שהרגשתי שמזכירה את החוויה שלי, ולא הייתי אומר שזה מבוסס עליי, הייתה הדמות של השחקן הראשי - בן. כמוהו, גם אני הצטרפתי לצוות שכבר היה קיים, פשוט ראיתי שלט הזמנה לפגישה של הקבוצה".
המשכת מאז ללכת לקזינו?
"לא, היום הם מעיפים אותך כשאתה מגיע, זה לא כיף. אתה טס לווגאס, ובמקום הראשון שאליו נכנס אליו בועטים בך החוצה, ואת הולך למקום השני וגם משם מעיפים אותך..."
ג'ון הירשטיק: "היום בלאס וגאס יש להם זיהוי פנים. התברר לי שאני נמצא בדאטה-בייס שלהם, קיבלתי עותק של דף עם תמונה שלי ותיאור. אבל מעולם לא חוויתי שם אלימות, הם מבהירים לך שהם לא רוצים שתהמר וזה מותר להם"
איך הם מזהים אותך?
"היום יש להם זיהוי פנים. אבל התברר לי שאני נמצא בדאטה-בייס שלהם. קיבלתי עותק של דף מספר שלם על אנשים, עם תמונה שלי ותיאור, הכול. תודה לאל שמעולם לא חוויתי אלימות או איומים או משהו. הם רק מבהירים לך שהם לא רוצים שתהמר וזה מותר להם בלאס וגאס. אז זה היה נחמד, פרק החיים, אבל זו לא דרך להעביר את החיים".
50 רעיונות לאיך לייצר כיסא - מהענן
תעשיית הייצור כולה עוברת בשנים האחרונות טלטלה משמעותית. בבסיס המהפכה התעשייתית שכולנו מכירים כ-Industry 4.0 עומדות תוכנות CAD, שהן תוכנות שמשמשות לעיצוב מוצרים מכל סוג שעולה על הדעת, ותוכנות CAM - שמשמשות לתכנון תהליכי הייצור.
תהליך הייצור הדיגיטלי מכונה חוט דיגיטלי (digital thread). הוא מתחיל במערכת ה-CAD התלת ממדית, משם הוא ממשיך דיגיטלית למכונות ייצור תוספתי (additive manufacturing) שהן שם מפונפן למדפסות תלת-ממד.
במדפסות האלה מדפיסים דגמים של המוצר הסופי, ותבניות ליציקת המוצר הסופי. החוט הדיגיטלי ממשיך למעקב אחר תהליך הייצור ולשרשרת האספקה, וכעת הוא מתרחב גם למערכי השירות. הכול דיגיטלי, הכול דאטה, והבינה המלאכותית חולשת על כולם.
זו אולי הסיבה שכשאני שואל מה בעצם השתנה בתחום ה-CAD מאז שנות ה-80, כששרטוט גרפי על מסך מחשב היה בחזקת מדע בדיוני, אז הירשטיק קצת נעלב. "CAD וכל הטכנולוגיות סביבה עוסקות בכלים דיגיטליים שמשנים את העולם הפיזי", הוא אומר.
"יש כאן הרבה דברים חדשים ומרגשים שקורים, טכנולוגיות שנוגעות ממש בכל אחד על פני כדור הארץ: מכונית חשמלית, סורק רפואי, מערכת השקייה באפריקה שמדרום לסהרה, צלחת לקליטת לוויין. אנחנו מפתחים טכנולוגיות שלא דמיינת בשנות ה-80. אנחנו בונים את הכלים שהאנשים משתמשים בהם כדי לבנות את הדברים האלה".
ג'ון הירשטיק: "יש בתחום ה-CAD הרבה דברים חדשים ומרגשים שקורים: מכונית חשמלית, סורק רפואי, צלחת לקליטת לוויין. אנחנו מפתחים טכנולוגיות שלא דמיינת בשנות ה-80"
חברת PTC מבוסטון הוקמה ב-1985 והיא נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק קרוב ל-15 מיליארד דולר. ההכנסות שלה ב-2022 הסתכמו ב-1.93 מיליארד דולר. המנייה שלה, שהגיעה לשיא ב-2021 הצליחה לצלוח את התקופה מאז כמעט ללא פגיעה. לחברה עשרות אלפי לקוחות בעולם, בהם טויוטה, פולקסווגן, נאס”א, אינטל, פיליפס, בואינג, סמסונג וטושיבה, והיא מעסיקה כ-7,000 עובדים.
זיו בלפר, מנהל מרכז הפיתוח של PTC בישראל וסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה העולמית, חבר בהנהלת PTC העולמית. במסגרת תפקידו הוא מנהל את פיתוח כל קווי מוצרי של החברה ו-1,700 אנשי הפיתוח העובדים במרכזי הפיתוח של החברה בעולם. מרכז הפיתוח בישראל שנפתח ב-1991 הוא השני בגודלו ב-PTC עם כ-2,000 עובדים, ומפתחים בו כמה מהמוצרים העיקריים של החברה. כמו כן החברה מפעילה מרכז פיתוח בטכניון, במסגרת שיתוף פעולה עם הטכניון.
"כשהתחלתי לעסוק בתחום הזה השתמשו ב-CAD כדי לצייר, ואז היו לוקחים את זה למפעל ושם היה בחור חכם שהסתכל על הציור, לקח את המידות, והוא היה מייצר את זה בשבילך", מתאר בלפר. "הימים האלה חלפו, עברנו שתי מהפכות ייצור. היום אי אפשר לייצר שום דבר בעולם הייצור בלי CAD, שהיא מערכת קריטית עבור כל יצרן".
וככה אתם מגיעים לתאומים דיגיטליים?
"בהחלט", עונה בלפר. "אני יכול בהקשר הזה לספר לך את הסיפור של טויוטה. לפני 20 שנה הם היו צריכים לפתח חמישה אבות טיפוס פיזיים של מכונית לפני שהם עוברים לייצור המוני. עם התאום הדיגיטלי הם עוברים לאב טיפוס אחד בלבד של המכונית, שבו יש את כל החלקים, והם באמת עובדים. הזמן שלוקח לעשות את זה ירד מחמש שנים לשנה וחצי היום. עם התאומים הדיגיטליים אפשר לעשות הרבה סימולציות – כוח, וחום ובדיקות פיזיקליות, וזה חוסך הרבה זמן והרבה כסף".
לאנשים בתעשייה לא צריך להסביר מה השתנה בתחום ה-CAD ולמה זה צריך לעניין אותם. אבל המעבר לענן עוד לא טבעי לכולם והירשטיק מפיץ את בשורת הענן בכל המפגשים שלו עם לקוחות: "בביקורים שלי אלה הנושאים החמים בשיחות עם הלקוחות, דברים כמו זריזות עסקית. הכול משתנה סביבם כיום – שרשרת האספקה, נתוני הכלכלה, רגולציה, תמחור חומרי הגלם, כוח העבודה - כמות השינויים מטורפת", מספר הירשטיק.
"פתרונות הענן עוזרים להגיב בזריזות, אנחנו בעצם מעצימים את המהנדס עם כלים חדשים. בעבר מהנדס לא היה חולם על AI, עכשיו אני מבטיח לך שכל כל אחד שחושב קדימה מסתכל על טכנולוגיה גנרטיבית".
זה אומר שאני אוכל לייצר דברים ש-Dall-e או סטייבל דיפיוזן המציאו?
"אלה עניינים של מדיה פופולרית... שימוש מעשי יכול להיות אם אני אשאל את ה-AI איך לבנות את הבסיס של הכיסא חזק באותה מידה עם חצי מכמות האלומיניום. ודרך הענן הוא ייתן לך 50 רעיונות שמעולם לא חשבת עליהם".
ג'ון הירשטיק: "פתרונות הענן עוזרים להגיב בזריזות, אנחנו מעצימים את המהנדס עם כלים חדשים. בעבר מהנדס לא היה חולם על AI, עכשיו אני מבטיח לך שכל אחד שחושב קדימה מסתכל על טכנולוגיה גנרטיבית"
אתם מדברים הרבה על הדפסת תלת-ממד, אבל אחרי ההייפ שהיה לפני כמה שנים המדפסות האלה כמעט נעלמו.
"היתה באמת כמות מטורפת של הייפ עם הרעיון שהייצור התוספתי הוא סוג של קסם, שיכול לשכפל כל חפץ בעולם. זה לא באמת קורה. מה שבאמת ישנה את העולם אלה הכלים שיאפשרו ליצור באמצעותן צורות שלא ניתן ליצור אותן בשום דרך אחרת.
"מדפסות בתלת-ממד נמכרות בצורה לא נכונה. כמו שמחשבים נמכרו בעבר עם ההנחה שהמחשב יעשה הכול בשבילך, הרובוט שאמרו שלכולנו יהיה כזה בבית. אז אתה לא עומד לייצר את מדיח הכלים שלך בבית עם מדפסת תלת-ממד אבל חברות תעשייתיות משתמשות בזה מדי יום".
איפה אתה רואה את זה נמצא בשימוש?
"ביקרתי בימים האחרונים בשלוש חברות שמייצרות מוצרים שונים, מטוס חשמלי, מדרסים לנעליים, ואחד ממותגי הצרכנות המובילים בעולם. כל אחת מהן משתמשת בייצור תוספתי תלת-ממדי. אז בקבוק המים הזה לא הודפס במדפסת תלת-ממד אבל יכול להיות שהתבנית ששימשה לייצר אותו כן הודפסה. ובמטוס החשמלי אני לא מאמין שיש חלקים מודפסים, אבל הם משתמשים בהדפסת תלת-ממד ליצירת אב טיפוס וציוד שבודק את המטוס.
"הלב שלי הוא של אמריקאי יהודי"
שוק ה-CAD העולמי מגלגל כ-10 מיליארד דולר בשנה ולפי מחקר של פולאריס הוא צפוי להגיע ליותר מ-17 מיליארד דולר עד 2030, קצב גידול שנתי של 7%. מדובר בשוק תחרותי שמובל על ידי ענקיות כמו Autodesk, PTC, Siemens ו-Dassault Systems. בשנים בהן הירשטיק התחיל, היתה ענקית אחת שחלשה על השוק – AutoCAD, האייפון של עולמות ה-CAD. זו היתה הסיבה העיקרית לכך שאף משקיע לא התעניין בו.
אחר כך נכנסה גם PTC לשוק עם תוכנה מתחרה לאוטוקאד, אבל בינתיים SolidWorks של הירשטיק התחילה לתפוס תאוצה עם מערכת שהביאה רעיון מהפכני לשוק – עבודה על מחשב PC במקום תחנת עבודה יקרה.
"הקמתי שלוש חברות בתחום ה-CAD", מספר הירשטיק. "הראשונה היתה Premise, שהתבססה על עבודת מחקר שנעשתה ב-MIT. היא לא גדלה והפכה למפורסמת, וזה אירוני שמכרנו אותה ל-ComputerVision ששנים אחר כך נרכשה על ידי PTC. כך שטכנית מכרתי שתי חברות ל-PTC".
ב-1993 הקים הירשטיק את SolidWorks: "הסתכלתי על מה שעושה PTC ופיתחתי מוצר דומה אבל הרבה פחות יקר, שרץ על מחשב PC מבוסס Windows. זה היה מוצר מצליח מאוד", הוא מספר. אחרי 18 שנה עם סולידווקס הבליחו רעיונות חדשים בראשו. ב-2011 הוא מכר את החברה לדאסו סיסטמס תמורת 310 מיליון דולר ושמה לאחר מכן הקים את Onshape ביחד עם יוצאי סולידוורקס נוספים – ג'ון מקאלני ודייב קורקורן.
"במשך 40 שנה או שהתחריתי ב-PTC או שהייתי חלק ממנה. אבל תמיד היה משהו שקשור אליה. היעד שלי לא השתנה והוא תמיד היה הלקוחות, והלקוחות הם אותם לקוחות"
את הרעיון של החברה החדשה אפשר לתאר במילה אחת: SaaS. זו בעצם תוכנת CAD שניתנת לשימוש בכל מחשב באמצעות הענן. "זו היתה הזדמנות לפתח דור חדש של מוצרים שנמצאים על ענן, כמו גוגל דוקס. חשבנו שאם נעשה את זה נפתור כמה בעיות שהיו ללקוחות שלנו". ל-Onshape היתה הצלחה לא מבוטלת אבל היא התקשתה להגיע לקהל יעד גדול מספיק לאחר שלוש שנים החליט הירשטיק למכור אותה ל-PTC תמורת 470 מיליון דולר.
"במשך 40 שנה או שהתחריתי ב-PTC או שהייתי חלק ממנה. אבל תמיד היה משהו שקשור אליה", אומר הירשטיק, "רק תזכור שהיעד שלי לא השתנה והוא תמיד היה הלקוחות שאנחנו משרתים. זה קבוע. הלקוחות הם אותם לקוחות", מסביר הירשטיק.
ג'ון הירשטיק גדל במשפחה יהודית בשיקגו, כיום הוא מתגורר בבוסטון. בצעירותו הספיק להיות קוסם מקצועי, אשף בתעלולי בלונים וקלפים. הוא המשיך ללימודי הנדסה ב-MIT ולקריירת מהמר מקצועי בווגאס. אחר כך הגיעו שלוש חברות ה-CAD שהוא הקים, לצד חברות בדירקטוריונים וייעוץ לחברות.
ויש לו גם קשר מיוחד לישראל: "אני מגיע לישראל מזה 30 שנה, ועכשיו להיות פה במסגרת PTC מתחבר עם חלקים אחרים של חיי. יש לי משפחה כאן, אבל הקשר הוא מעבר לזה. ישראל מאוד חשובה עבורי, ומהרגע הראשון שהגעתי לכאן התאהבתי בה.
"בכל פעם התרגשתי ממה שישראל מהווה - טכנולוגית, דתית, סוציולוגית. הלב שלי הוא של אמריקאי יהודי, שמגלה שישראל היא מרכז עולמי טכנולוגי מוביל בתחום המומחיות שלו. אתה יושב עכשיו במשרד, שהוא אחד המקומות החשובים ביותר בתבל בתעשייה הזו, שנוגעת בחיים של כולנו".