הפלישה הרוסית לאוקראינה אמנם זוכה לביקורת רבה במערב, אך האזרחים הרוסים בבית לא נחשפים אליה. בסוף השבוע האחרון דווח כי הממשלה הרוסית חסמה את הגישה לרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר. בכך היא צמצמה את היכולת של המשתמשים ברוסיה לתקשר עם אנשים מחוץ למדינה, וחסמה בפני התקשורת הזרה את האפשרות לדווח מהנעשה במדינה בזמן אמת. בעוד שהתקשורת הזרה וגורמי המודיעין הגלוי (OSINT) נותקו ממאגר חי של עדכונים (בהנחה שטוויטר לא ניתקה אותם קודם), לאזרחי רוסיה יש אלטרנטיבה לתקשורת פנימית: הרשת החברתית הרוסית VK, בעלת כ-97 מיליון משתמשים פעילים בחודש.
הצעד של הפרדת האינטרנט ברוסיה מהאינטרנט העולמי אינו מפתיע וממשיך מגמה הולכת וגוברת של פיצול ברשת האינטרנט העולמית, שזכה לכינוי ספלינטרנט (Splinternet). המונח ספלינטרנט נטבע במקור קלייד וויין קרוז ב-2001 והשתמש בו כדי לתאר "רשתות (אינטרנט) מקבילות שממשיכות לפעול באופן נפרד ואוטונומי".
רוסיה וסין מגבירות זה שנים את השליטה על המרחב הדיגיטלי של אזרחיהן באמצעים הכוללים הגבלת גישה לאתרים, חסימת מילות חיפוש והטלת חובה על בדיקת התכנים שמפורסמים בפלטפורמות החברתיות
עם הזמן המונח הורחב לתיאור המרחק הגדל והולך בין ערכי האינטרנט החופשי לבין המציאות של משטרים סמכותניים. ערכי האינטרנט הגלובלי שמעוצב כיום בעיקר בידי ענקיות הטק האמריקאיות הם ערכים מערביים של דמוקרטיות קפיטליזטיות - כך שלא מפתיע שמשטרים בדוגלים בערכים שונים ישאפו לפתח רשת חלופית וחסמים טכנולוגיים שיקדמו את רעיונותיהם שלהם.
רוסיה וסין רוצות לשלוט על המרחב המקוון של אזרחיהן
ב-2019 המונח ספלינטרנט עלה לכותרות לאחר שאריק שמידט, לשעבר מנכ"ל ויו"ר גוגל, אמר באירוע בהשתתפות נציגי קרנות הון סיכון בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כי "התסריט הסביר ביותר של הדברים בעתיד הוא חלוקה של האינטרנט בין סין לאמריקה".
הצעדים האחרונים של רוסיה רק מרחיבים את הנוכחות הקיימת של הספלינטרנט במציאות היומיומית. האינטרנט כבר מפוצל ונשלט בידי שלושה משטרים שונים. כבר ב-2019 דיווח אתר טקראנץ' כי רוסיה וסין מבצעות מאמצים להגביר את שליטתן על המרחב הדיגיטלי של אזרחיהן. רשימה חלקית של הצעדים שנקטו המשטרים הסמכותניים כוללת הגבלת גישה לאתרים, חסימת מילות חיפוש והטלת חובה על בדיקת התכנים שמפורסמים בפלטפורמות החברתיות במדינה.
באותה שנה אף חתם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על חוק שביסס יצירה של מערכת לניתוב וניטור תעבורת אינטרנט לאומית שכולל כלי ניהול מרכזיים. לחוק היו שתי מטרות: לבטל את הצורך של רשת האינטרנט ברוסיה להסתמך על שרתים זרים ולבודד את אזרחיה המדינה מהאינטרנט המערבי. ביולי האחרון הלכה החקיקה ברוסיה צעד נוסף קדימה והוסיפה טיפול ספציפי בפעילות של חברות טכנולוגיה מידע זרות במדינה. החוק, שנכנס לתוקף ממש ב-1 בינואר 2022, קבע כי על חברות אינטרנט זרות הפועלות ברוסיה להקים נציגויות רשמיות כולל גישה לשרתים מלאה מארחים, למערכות הפרסום והפצת המידע.
בעוד רוסיה מקיימת דיאלוג רציף עם המערב, סין מתנהלת באופן בדלני בהרבה. המשטר הסיני בונה אינטרנט משל עצמו ומעוניין לשתף אותו עם מדינת אחרות ולא מטעמים אלטרואיסטיים. אך סין ורוסיה אינן לבד. מדינות נוספות כמו איראן וטורקיה נוקטות אף הן בצעדים שנועדו לאפשר להן לשלוט על הגישה של תושביהן לתכנים המערביים באינטרנט.