האירוע שהיה פעם התערוכה המסחרית הגדולה ביותר בתעשיית הגיימינג, E3, בוטל השנה - גם במתכונת הפיזית וגם במתכונת הדיגיטלית שלו - ולא צפוי להתקיים עוד בעתיד, כך פורסם לראשונה הלילה על ידי אתר חדשות הגיימינג IGN. תערוכת E3 (ראשי תיבות של Electronic Entertainment Expo) אמנם התמודדה עם קשיים הפקתיים מאז פרוץ הקורונה - E3 של 2020 בוטל כליל, בשנת 2021 הוא התקיים במתכונת דיגיטלית מצומצמת, ב-2022 שוב בוטל בגלל בעיות ארגוניות וגם בגלל גל קורונה מחודש בארצות הברית בקיץ שעבר - אבל השנה הוא לראשונה מבוטל לא בגלל כוח עליון אלא בגלל חוסר עניין ומעורבות של חברות הגיימינג הגדולות.

"E3 נותר אירוע ומותג אהוב, אבל השנה הוא לא יצר את העניין הנדרש על מנת לבצע אותו בצורה הראויה. זו הייתה החלטה קשה. אנחנו מבינים ומעריכים את העובדה שלחברות המעוניינות באירוע אין דמואים מוכנים ושהעמידה בלו"ז של E3 הייתה אתגר בלתי אפשרי עבורן", נאמר בהצהרה רשמית של ה-ESA - איגוד חברות הגיימינג המפיק את האירוע, מבלי להתייחס לתוכניות לשנים הבאות - אך ההערכות בתעשייה הן, כאמור, שהאירוע לא יתקיים שוב.

למי שבמשך שנים - גם אם השנים האלו חלפו כבר - התרגל לכך שסוף השבוע של E3 היה פעם לשלושת הימים בהם כל החברות שולפות את התותחים הכבדים ביותר, ההכרזות המדוברות ביותר ומציגות את הדמואים והטריילרים החמים ביותר, מדובר באירוע מטלטל, הממחיש כמה מהשינויים המבניים העמוקים שהתעשייה עברה בעשור האחרון.

האירוע, שהתקיים במשך 27 שנים במרכז הכנסים של לוס אנג'לס, החל את דרכו בתור כנס לאנשי תעשייה בלבד ב-1995, ובמשך עשרים שנה עמד בלב סיקור תקשורתי אינטנסיבי. שם נחשפו לראשונה ה-Wii Fit והפלייסטיישן 1, ופחות או יותר גם כל משחק גדול באותן שנים, מ-Half Life 2 אי-אז ב-2003 ועד לרימייק המדובר של Final Fantasy 7 ב-2019. בשנת 2016, כשהוא נפתח לקהל הרחב, הוא כבר החל לאבד מגדולתו.

למרות שהקורונה הנחיתה עליו מהלומה משמעותית בשנים האחרונות, השינוי הגדול באמת במעמד שלו החל כבר לפני עשור, כשחברות כמו נינטנדו ו-Electronic Arts החלו לקיים אירועים נפרדים, שם הם לא היו צריכים להתחרות על תשומת הלב של הקהל עם אף חברה אחרת, והכי חשוב, יכלו לשלוט בכל היבטי ההפקה.

למרות שהקורונה הנחיתה עליה מהלומה משמעותית, השינוי הגדול באמת במעמד של E3 החל כבר לפני עשור, כשחברות כמו נינטנדו ו-Electronic Arts החלו לקיים אירועים נפרדים, שם הם לא היו צריכים להתחרות על תשומת הלב של הקהל עם אף חברה אחרת, והכי חשוב, יכלו לשלוט בכל היבטי ההפקה

המעבר הזה היה הדרגתי. כשנינטנדו עברו לחשוף את המוצרים והמשחקים החדשים שלהם באירועי Nintendo Direct, שחלקם המשיכו להתקיים בזמן E3, הם עוד שמרו על נוכחות מסוימת בחלל התצוגה המשותף, אך זו הצטמצמה עם הזמן. גם מיקרוסופט וסוני עברו בהדרגה לתצוגות וידאו משלהם שהתקיימו במקביל, ה-Xbox Games Showcase וה-State of Play של סוני - כאשר לכל שלושת האירועים האלו היה יתרון תקשורתי מובנה בכך שהם שודרו והובלטו ישירות למשתמשים הרלוונטיים בקונסולות הביתיות שלהם.

ב-2019 סוני פרשה מ-E3 כליל. קשה לדעת בדיוק מה הייתה יכולה להיות מערכת היחסים בין מיקרוסופט ונינטנדו ל-E3 בשנים האחרונות אם הקורונה לא הייתה מבטלת שלוש וחצי מתוך ארבע תערוכות, אבל מה שבטוח הוא שההצלחה וההיפ הגדול שנוצר סביב התצוגות האלו גם בלי העזרה של E3 רק הבהיר להם עד כמה הם כבר לא זקוקים לתערוכה הותיקה.

וכך, E3 מצא את עצמו כסוג של דינוזאור - אירוע תעשייה גדול ששלושת יצרני הקונסולות פחות או יותר נטשו, תוך כדי שהם לוקחים איתם גם את חברות המשחקים המנהלות איתן מערכות יחסים קרובות (בין אם בבעלות ישירות או פשוט בשיתוף פעולה צמוד). לחברות האינדי הייתה נוכחות מסוימת ב-E3, ללא ספק, במיוחד בשנים האחרונות, אבל הן לא מספיק גדולות בשביל להצדיק אירוע גרנדיוזי שכזה. אבל למרות שבשנים האחרונות התעשייה - וגם התקשורת - כבר לא כל כך אהבה את E3, שנראה מיושן ומסורבל יותר משנה לשנה, ייתכן שעוד נתגעגע אליו. אחרי הכל, לשליטה המוחלטת של החברות באירועי ההשקה שלהן יש גם מחיר: פחות עיתונאי גיימינג, יותר משפיענים וסטרימרים ופחות הרבה שקיפות. לא שהייתה כל כך הרבה מלכתחילה, אבל אפילו פחות ממה שהיה.