תקופה לא קלה עוברת על אינטל. החברה דיווחה בסוף השבוע האחרון על ההפסד הרבעוני הגדול ביותר בתולדותיה, עם רבעון שני ברציפות שהיא מדווחת בו על הפסד. הרווח למניה ירד ב-133%, ההכנסות ירדו ב-36%. האם בזה מסתיימת הצניחה החופשית של אינטל? האנליסטים וגם אינטל עצמה לא חוזים ורודות.
לא צריך לקנא במנכ"ל החברה פט גלסינגר. הוא מנהל מלחמת מאסף כנגד כל כוחות השוק שקמו על ענקית השבבים מסנטה קלרה לכלותה: ירידה בביקוש למוצרים, תחרות הולכת ומתעצמת, צחצוח חרבות בין ארה"ב לסין, החלטות שגויות שקיבלו קודמיו בתפקיד.
כחלק מההתמודדות שלו עם הקשיים, גלסינגר מעביר את הייצור לאירופה וארה"ב, מציע שירותי ייצור לחברות מתחרות – וגם נפטר מהשקעות מיותרות, מפחית משכורות ומפטר עובדים. אבל למרות הצרות המצטברות, גלסינגר ממשיך בתפקידו. אולי בגלל שיש משהו מלהיב בדרך שבה הוא מציג את התוכניות העתידיות שלו, שמצליח ככל הנראה לשכנע פוליטיקאים, משקיעים, עובדים וגם לקוחות.
מתברר שאחת הטכנולוגיות שהוא מציג בהתלהבות יתרה היא שבבי הבינה המלאכותית של הבאנה לאבס (Habana Labs), חוד החנית של אינטל במאבק מול היריבה הגדולה אנבידיה (Nvidia), ואחת התקוות הגדולות שלה.
"בכל מקום שפט מופיע, הוא עושה באופן אישי הדגמות של 'גאודי' שלנו, עד כדי כך הוא מאמין שזה חשוב לעתיד של אינטל", אומר איתן מדינה, מנהל העסקים הראשי של הבאנה לאבס. הבאנה הישראלית נרכשה ב-2019 על ידי אינטל בכ-2 מיליארד דולר.
בימים אלו מפתחת החברה את הדור השלישי של שבבי Gaudi שלה, שמתחרים מול שבבי ה-GPU של אנבידיה: A100 הוותיק ו-H100 החדש. זו לא תחרות בין שווים. אנבידיה חולשת על השוק עם נתח של יותר מ-80% ממנו והמכירות שלה ממריאות, בעוד המכירות של אינטל מתכווצות. הרבה ציפיות באינטל מכוונות עכשיו אל הבאנה לאבס.
הבאנה היא חברה נחבאת אל הכלים. היא דיווחה לתקשורת לעיתים רחוקות, בדרך כלל על פיתוח טכנולוגי כזה או אחר. בשאר הזמן היא פחות נגישה. אז עכשיו איתן מדינה, בריאיון נדיר לתקשורת, מספר קצת יותר על הבאנה לאבס שאחרי רכישת אינטל, על המאמץ לכבוש את שוק שבבי הבינה המלאכותית ועל היחסים עם החברה האם אינטל.
אומרים שאינטל פספסה את שוק שבבי ה-AI, נכנסה לתחרות מול אנבידיה מעמדת נחיתות. שבבי גאודי ישנו את התמונה הזו?
"בחודשים האחרונים התקדמנו מאוד עם התוכנה שתומכת בגאודי 2, ואנחנו מראים ביצועים מאוד מעניינים. חברת Hugging Face, שמפתחת כלי פיתוח ללמידה עמוקה (DL) פרסמו השוואה שעשו ביוזמתם – הם הריצו את המודלים הכי חמים שלהם על A100 לעומת גאודי 2. ומצאו שגאודי 2 הוא פי שניים יותר מהיר. את זה אומרים Hugging Face, שאנבידיה מתייחסים אליהם מאוד בכבוד".
"כשהבאנה נרכשה על ידי אינטל היינו שני צעדים מאחורי אנבידיה. אנחנו היינו עם 16 ננומטר ואנבידיה כבר היו עם 7 ננומטר. עכשיו אנחנו ב-7 ננומטר והם עברו ל-5 ננומטר. הפער מצטמצם ברמת העיבוד לפער של פחות משנה"
עכשיו אנבידיה נכנסת עם H100, בטכנולוגיית 5 ננומטר ועוצמה הרבה יותר גבוהה
"הוא מאוד יקר, כלומר מבחינת יחס מחיר/תועלת אני בהחלט מתחרה איתו בהצעות ללקוחות. וגאודי 3, גם הוא בטכנולוגיית 5 ננומטר, כבר מעבר לפינה. אמרנו שהוא נמצא כבר בייצור ב-TSMC ואו-טו-טו נשיק אותו".
אתם ערוכים היום להתמודד מול כל משפחת המוצרים שמקיפה את השבבים של אנבידיה? כרטיסים, שרתים, תוכנה, תקשורת?
"גאודי 2 הוא כרטיס. אם אתה רוצה להשתמש בו אתה הולך לחברה כמו סופר מיקרו או אחרת וקונה שרת. ואם אתה רוצה לנסות קודם, אתה הולך לשירות הענן Intel DEV Cloud. יש את שירותי ענן NGC של אנבידיה? אז הנה הגיטאהב שלנו. אנחנו במצב שיש לנו את פתרון פרודקשן כמו של אנבידיה, רק שאנחנו פי שניים יותר טובים ממנו".
צריך לעשות כאן פסק זמן. ההצהרה של הבאנה לאבס על ייצור השבבים שלה במפעלי TSMC בטאיוואן היא לא פחות ממרעישה. TSMC מפעילה את מפעל ייצור השבבים הגדול והמתקדם בעולם, שחברות רבות כמו אפל, אנבידיה, AMD וגם הרבה חברות ישראליות מייצרות בו את השבבים שלהן.
אלא שחברת TSMC היא גם המתחרה הגדולה של אינטל בתחום ייצור השבבים, בעיקר כשאחת מיוזמות גלסינגר היא פתיחת מפעלי אינטל לייצור שבבים של חברות אחרות. ייצור שבבי גאודי 3 של הבאנה ב-TSMC הוא הכרה בכך שהטכנולוגיות של אינטל עוד לא מספיק משוכללות כדי לייצר אותו.
מדינה אומר שהשבבים שהבאנה לאבס מפתחת עבור אינטל מיוצרים במפעלי TSMC בטאיוואן - המתחרה הגדולה של אינטל בתחום יישור השבבים. ייצור שבבי גאודי 3 של הבאנה ב-TSMC הוא הכרה בכך שהטכנולוגיות של אינטל עוד לא מספיק משוכללות כדי לייצר אותו.
"כשהבאנה נרכשה על ידי אינטל היינו שני צעדים מאחורי אנבידיה", אומר מדינה, "אנחנו היינו עם 16 ננומטר ואנבידיה כבר היו עם 7 ננומטר. עכשיו אנחנו ב-7 ננומטר והם עברו ל-5 ננומטר. הפער מצטמצם ברמת העיבוד לפער של פחות משנה.
"אנחנו רק מחכים שטכנולוגיית העיבוד של אינטל תהיה תחרותית לשימושים שלנו, אבל בינתיים ההנחיות מאינטל זה 'תרוצו כמה שיותר מהר'", אומר מדינה - ובעברית, מדינה חושף שכרגע אינטל לא מסוגלת לייצר את שבבי ה-AI המתוחכמים שהבאנה לאבס מפתחת עבורה. לכן, הענקית האמריקאית נאלצת לפנות לשירותי הייצור של TSMC.
"לפחות כרגע עם גאודי 2 וגאודי 3 לא יכולנו לחכות. הלאה? זה פתוח", אומר מדינה.
"הלקוחות רוצים אלטרנטיבה לאנבידיה"
הבינה המלאכותית הפכה לדלק שמניע את עולם הטכנולוגיה היום. למידת מכונה (ML) למידה עמוקה (DL) ובשנה האחרונה גם AI גנרטיבית מניעים כיום מנגנוני ענק ומייצרים הכנסות חדשות, תחנות הכוח של העידן הנוכחי.
אם ללכת עם האנלוגיה עד הסוף, אז שרתי המחשב שעליהם רצים המודלים של ה-AI הם משאבות הדלק החדשות, וככל שנוסק הביקוש ל-AI כך יש צורך בשרתים רבים יותר, חזקים יותר, וגם יעילים יותר. כבר עתה ברור שהמחירים הגבוהים של השרתים הם מכשול שמעכב את פריחת ה-AI, ושכמויות האנרגיה העצומות שהם דורשים משנות את המודל הכלכלי-סביבתי שלפיו חיינו עד כה.
"הלקוח שמנסה להכניס AI לביזנס שלו רואה שהיא דורשת כוח מחשוב מאוד רציני. אם לא תגדיל את היעילות של ה-AI, היא תישאר נחלתם של חברות בגודל של פייסבוק"
בעולמות ה-AI ניטשת תחרות אדירים בין מיקרוסופט, גוגל, אמזון ועוד, בין פלטפורמות בינה מלאכותית כמו ChatGPT, Bard, DALL·E, Midjourney, Stable Diffusion ובין אלפי חברות שמפתחות מערכות AI אחרות. לעומת זה, התחרות בתחום תשתית העיבוד ל-AI מצומצמת ביותר. אנבידיה מובילה בפער עצום, מתחרה בשוליים באינטל, AMD ובשבבים השרתים שמפתחות חברות הענן גוגל, אמזון ומיקרוסופט.
כשמדברים על ChatGPT, צריך לזכור שהתשתית שלו יושבת על שרתי אנבידיה עם שבבי A100. כשאילון מאסק החליט להקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X.AI, הוא מיהר לרכוש שרתי מחשב עם 10 אלפים שבבי אנבידיה.
התוצאות משתקפות היטב בדו"חות שמפרסמת אנבידיה עם עלייה של עשרות אחוזים במכירות ובשער המניה.
עבור אינטל השוק הזה יכול להיות חבל הצלה, לנוכח הדשדוש בשוק העיקרי שלה – שבבים למחשבים ניידים - אבל בינתיים היא עוד לא מצליחה לדגדג את אנבידיה. האסטרטגיה של אינטל לתחום השרתים כוללת שורה של שבבים כמו Core i7, Xeon, FlexGPU ו-Max GPU אבל מעל כולם נמצאים שבבי גאודי של הבאנה. על אלה מטילה אינטל את יהבה.
מהי האסטרטגיה שלכם? איך אתם מתכננים לתפוס נתח שוק משמעותי?
"הלקוח שמנסה להכניס AI לביזנס שלו רואה שהיא דורשת כוח מחשוב מאוד רציני. רוב החברות אומרות שהעלות ה-AI הופכת להיות נקודת חיכוך מרכזית מבחינתן. אם לא תגדיל את היעילות של ה-AI, היא תישאר נחלתם של חברות בגודל של פייסבוק. גם אם הלקוח מוכן להוציא המון כסף על GPUs יהיה לו קשה לקבל מהרשות המקומית לצרוך חשמל, כי השרתים האלה צורכים כמויות מטורפות של חשמל. זה הופך להיות צוואר בקבוק נוסף.
"אז אנחנו מוצאים שהמוטיבציה של הלקוחות מגיעה משני מקומות: האחד הוא החיכוך - אנחנו מציעים יחידות יותר זולות שצורכות פחות חשמל, זה גם גם אופקס וגם קאפקס. השני הוא הצורך באלטרנטיבה. אנבידיה היא חברה מכובדת ומתוחכמת, שמנצלת את היתרונות שלה בשוק, אבל הלקוחות רוצים אלטרנטיבה".
את מי אתה צריך לשכנע בעניין הזה? מי הקונה שלך בתוך החברה?
"אני צריך לשכנע את צוות ה-Deep Learning שקל להשתמש בתוכנה שלי ושהביצועים שלי טובים כמו שאמרתי. אני עושה באופן אישי את השיחות האלה, אקס CTO של גלילאו, מוביל עסקים באינטל אבל בסוף מוהנדס. אז אני מדבר עם המוהנדסים.
"ויש גם את אנשי הדאטה סנטר, ששואלים על הספק, ומתגים, וניהול וספקים. הם מסוג החבר'ה שפעם היו קונים IBM כי לא יפטרו אף אחד שקנה IBM. אז עכשיו הם קונים אנבידיה מאותה סיבה אבל מקללים כל הדרך לבנק. אני צריך לשכנע את שניהם, ומספיק שאחד מהם ישים וטו, וה-VP של החברה יחליט שלא קונים".
"אנשי הדאטה סנטר, ששואלים על הספק, ומתגים, וניהול וספקים. הם מסוג החבר'ה שפעם היו קונים IBM כי לא יפטרו אף אחד שקנה IBM. אז עכשיו הם קונים אנבידיה מאותה סיבה אבל מקללים כל הדרך לבנק"
אתה יכול לדווח על התקדמות לתוך השוק?
"אני מביא כדוגמה לקוחות שקנו את גאודי 1, כמו למשל חברת SDSC שהטמיעה את הדור הראשון של גאודי או מובילאיי, שמשתמשים בדור הראשון שלנו בשרתי אמזון בצורה מאסיבית באפליקציה של בטיחות, והגיעו למסקנה שיחס העלות/תועלת אטרקטיבי. זה עדיין לא מתקרב לסקייל של אנבדיה, שנמצאים כבר שבע שנים בשוק עם קהל עצום של מפתחים, אקדמיה וכו'. אני לא שם עדיין, אבל מרגיש שאנחנו כבר תוקעים יתדות".
מה על מפת הדרכים שלכם, מתי תגיעו נגיד ל-10% מהשוק?
"אני לא רוצה לתקשר ציפיות של אחוזים, אבל המטרה שלנו בפרוש היא להיות מובילי שוק. אני רוצה לדבר על זה אחרי שהגעתי. לא יעזור לי להגיד מה אני מבטיח שאצליח".
"החשיבות שלנו לאינטל לא פרופורציונלית למספר העובדים שלנו"
חברת הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי דוד דהן ורן חלוץ, שניהם יוצאי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל בסכום של 345 מיליון דולר ב-2013. אביגדור וילנץ היה המשקיע הראשון בחברה והיו"ר שלה, ויש אומרים שגם מי שיזם את הקמתה.
החברה גייסה כ-120 מיליון דולר עד שנמכרה בדצמבר 2019 לאינטל בסכום של 2 מיליארד דולר. ההיסטוריה המשותפת של וילנץ ומדינה מתחילה בחברת השבבים המיתולוגית גלילאו, שווילנץ הקים עם אייל ולדמן ואחרים ב-1993.
איתן מדינה היה CTO בחברת גלילאו, ולאחר שנרכשה על ידי מארוול ב-2000 המשיך כ-CTO וסגן נשיא בכמה חטיבות במארוול. לאחר מכן המשיך למספר תפקידים בארה"ב כסגן נשיא להנדסה בחברת Cavium ובחברת Audience, ומשם עבר לשמש בתפקידי ניהול בכירים ב-TDK InvenSense בסן חוזה. ב-2018 הצטרף להבאנה כמנהל העסקים הראשי, תפקיד בו הוא נושא עד היום, כשהחברה בבעלות אינטל.
איך נעשתה ההשתלבות שלכם בתוך אינטל?
"כשנרכשנו שמו אותנו בתוך קבוצת Data Center Group, שזה אותו גוף שהיום מוכר שבבי Xeon לאנטרפרייז. מה שחשוב מבחינתנו זה שהבאנו קבלות ככה שאינטל היום, מלמעלה למטה, מאמינה שזה חשוב לעתיד החברה.
"החשיבות שלנו כארגון לעתיד של אינטל היא בכלל לא פרופורציונלית למספר העובדים שיש בהבאנה. אתה רואה את ההנהלה של אינטל, אנחנו מרגישים את זה, ברגע שהבאנו את גאודי 2 והראנו איך הוא נותן בראש – אתה רואה מומנטום מאוד רציני".
אתם ממשיכים לפעול תחת השם הבאנה לאבס, זה אומר עצמאות ארגונית גם אחרי הרכישה?
"מה שאינטל עשתה בצורה מאוד חכמה - היא עשתה דיון מיד אחרי הרכישה אילו משאבים בתחום ה-AI הגיוני לשלב בתוך הבאנה. היה ארגון שאינטל קנתה בעבר, Nervana, שפיתח שבבי GPU ואינטל החליטה לפרק אותו. אנחנו שילבנו לתוך הבאנה הרבה עובדים מאותו ארגון, זה כוח אדם ממש טוב, והבאנה גדלה דרמטית מבחינת מספרי עובדים, היינו כ-180 עובדים ובבת אחת גדלנו פי שלושה-ארבעה. זה היה לא פשוט".
מה גודלה של הבאנה כיום?
"אנחנו ארגון גלובלי. רוב ההנדסה נמצאת בישראל אבל יש קבוצה מאוד משמעותית בפולין ויש קבוצה מאוד משמעותית בהודו ויש בארה"ב. בסך הכל אנחנו בסדר גודל של קרוב לאלף עובדים".
בהסתכלות אחורה, אתם מרוצים מהחיבור עם אינטל?
"מאוד. אינטל נתנה לנו הרבה יתרונות בתקופה שהיא לא פשוטה לסטארטאפים. ובגלל שחלק גדול מעובדים הם אקס-אינטל אז אני מרגיש שידענו לנווט את דרכנו בתוך הארגון זה, שהוא ארגון מורכב..."
"אינטל נתנה לנו הרבה יתרונות בתקופה שהיא לא פשוטה לסטארטאפים. ובגלל שחלק גדול מעובדים הם אקס-אינטל אז אני מרגיש שידענו לנווט את דרכנו בתוך הארגון זה, שהוא מורכב"
מבחינת הלקוחות, אתם ממשיכים להיות הבאנה לאבס. מה הסיבה?
"בגלל שהבאנה כארגון הוא לא רק חברת סמיקונדקטור אלא שגם בנה עומק טכנולוגי של הרבה דיסציפלינות, אז זה שלקוחות מכירים את השם הבאנה ויודעים שהוא עומד מאחורי הטכנולוגיה, גרם לזה שהמותג 'הבאנה לאבס' הפך לבעל ערך לאינטל. בדיוק כמו שאינטל לא מחקה את השם 'מובילאיי'.
"ההחלטה היתה לא לוותר על המותג כי אנחנו ממשיכים לתת delivery בכל האספקטים – מחקר ו-DL, תוכנה, שרתי סיליקון, גאטה סנטר. זה קריטי להוכיח שיש לך את היכולת שמאפשרת סקייל".
המותג 'אינטל' תורם להבאנה?
"מאוד. אבל צריך לדעת להשתמש ב'אינטל' בחוכמה. כשאני מדבר עם הלקוח אני אומר לו 'אני הבאנה, חברה של אינטל', והיתרונות שמגיעים מאינטל הם משמעותיים בכמה אספקטים, למשל צוותי המכירות של אינטל. הלקוחות הם מתוחכמים. הם יודעים במה אינטל טובה ובמה היא פחות טובה. והם רוצים להבין מי שעומד מולם ומה הוא יהיה מסוגל לתת להם.
"מכיוון שאני מייצג יכולת אספקה מלאה של חומרה ותוכנה אז זו שיחה קלה. והם יודעים שיש גיבוי ארגוני של אינטל מבחינה פיננסית, שהבאנה היא לא סטארט אפ שייעלם מחר בבוקר".