יאנג סוהן הוא אחד המשקיעים הבולטים בעולם בתחומי הטכנולוגיה העמוקה, יזם סדרתי, מנכ"ל חברות, חבר באינספור דירקטוריונים ומי שעד לפני שנה היה נשיא סמסונג אלקטרוניקה ומנהל האסטרטגיה הראשי של החברה. זו הסיבה שזה נראה קצת מוזר, שבמהלך הריאיון עימו הוא משתמש באייפון 14 החדש כדי להציג כמה שקפים ותמונות. יכול להיות שטלפון גלקסי 22 אולטרה של סמסונג לא מספיק טוב עבורו?
סוהן משועשע. הוא רגיל למבטים תמהים בעניין הזה אבל את חיבתו לטכנולוגיה של אפל הוא לא מוכן להמיר בשום תנאי. "אני משתמש גם באייפון וגם בסמסונג", הוא אומר, "לענייני ביזנס אני משתמש בטלפון מתקפל של סמסונג, שהוא כמו טאבלט. אבל בעניינים פרטיים וקשר עם המשפחה אני משתמש באפל". יש לו גם אייפד וגם מקבוק והוא מאוד אוהב את האקוסיסטם של כל מוצרי אפל. "בכל מקרה זה טוב לי, כי אפל הם הלקוח הכי גדול של סמסונג", הוא מוסיף.
יכול להיות שיש משהו סימלי בעניין הזה, משהו שמעיד על אופי עצמאי, שלא הולך בתלם. הוא היה יכול לבנות קריירה משגשגת באינטל, הוא היה יכול להשפיע על העולם דרך התפקידים שלו בסמסונג, הוא בנה חברות, מכר חברות, הביא חברות להנפקה בבורסה, ותמיד המשיך למקום הבא. עכשיו, בקרן וולדן קטליסט (Walden Catalyst), הוא מרגיש באיזור הנוחות שלו. אבל לגמרי לא בטוח שזו התחנה האחרונה שלו.
סוהן הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Journey 2022 של EY בשיתוף tech12, שמתקיים היום בתל אביב. הוא הגיע עם כמה מסרים שהוא רוצה להעביר לישראלים, בעיקר ליזמים ולמנכ"לי חברות סטארט אפ. הוא קורא לזה "התנהלות בתקופות סוערות". כמי שהיה מנכ"ל של חברות הייטק במשבר של 2000 ובמשבר של 2008, הוא מכיר את הלחצים שבהם מצויים מנכ"לים כיום. כמי שמוביל השקעות בהייטק, הוא גם מכיר את הצד של המשקיעים במשבר הזה.
איזו עצה אתה רוצה לתת למנכ"לים הישראלים?
"נראה לי חשוב לעזור למנכ"לים שלא היו במשברים הקודמים. זה דור חדש שלא הכיר את התקופות הקשות הקודמות. הרבה מהם חושבים – 'אם אני אצמח הדברים יקרו, בין אם אהיה רווחי ובין אם לא'. אני חושב שמאוד חשוב לחזור ליסודות, לראות שלמוצר שלך יש שוק כי רק כך תשרוד בתקופות קשות".
המנכ"לים מאוד מודאגים היום, בעיקר בגלל המשקיעים שלא נותנים כסף בקלות כמו לפני כן, שקובעים הערכות שווי נמוכות. זה בידיכם, המשקיעים.
"השוק השתנה משוק של קונים לשוק של מוכרים. אבל מה שחשוב ותמיד היה חשוב אלה המדדים הבסיסיים. בזמנים סוערים חברות טובות צריכות להתרכז במדדים שלהן, לא בגידול בכל מחיר. אני מגיע מישיבת דירקטוריון של חברת אינשורטק שהיא אחת מהצומחות במהירות הגדולה ביותר באירופה. הדיון היה על איך משלבים גידול עם ריווחיות. למנכ"לים לוקח זמן להפנים שחשוב לאזן בין השניים, אבל אני אומר לך שגם שנה אחורה, רק לגדול בלי רווחים זה לא היה דבר טוב".
"אני חושב שזו תקופה מצוינת להשקעות: יש פחות תחרות ויותר קל לגייס טאלנטים. אנחנו משקיעים אבל לא בקצב מטורף. זה ייקח אולי עוד ששה עד תשעה חודשים, אני מאמין שב-2023 נגיע לתחתית ואחרי זה, קרוב לוודאי, אנשים כמונו יהיו יותר פעילים"
מה אתה ממליץ למנכ"ל שמתלבט בין לקצץ לעומק בהוצאות ולפטר עובדים לבין לגייס כסף לפי שווי מופחת, בדאון ראונד?
"הדבר הראשון: חברות לא יהפכו לחברות גדולות אם ייגמרו להם המזומנים, אתה חייב להבטיח שיש לך מזומנים. אני לא יודע כמה זמן יארך המצב הנוכחי, יש הנחה שזה יארך לפחות שנתיים. אז אתה צריך לשרוד את החורף הגרעיני, או שתקפא ותמות. הדבר השני: כדי לשרוד המוצר שלך חייב להתאים ללקוחות כך שהם ישלמו עבורו. שים פוקוס על זה".
הבעייה היא שהמשקיעים לחצו על החברות לגדול במהירות, ועכשיו הם מצפים להכנסות ולרווחים.
"הבעייה היתה שהיה הרבה כסף שרדף אחרי השקעות וזה גרם להתנהגות רעה מצד החברות. כשהרבה כסף נכנס זה כמו גל גדול שגולשים עליו ולא רואים את הסלעים בגלל הגאות. אבל כשמגיע השפל נחשפים הרבה סלעים חדים ומאוד קשה לנווט ביניהם. אין פה פתרון קסם. צריך לעשות כל מה שצריך להחזיק את הביזנס ולהתאים את עצמך ללקוחות".
כמשקיע, אתה ממשיך להשקיע גם בתקופות סוערות או שמעדיף לחכות?
"תזכור שאנחנו קרן צעירה, למזלנו, ושאנחנו קרן שמשקיעה בשלבים מוקדמים. אני חושב שזו תקופה מצוינת להשקעות: יש פחות תחרות ויותר קל לגייס טאלנטים. אנחנו משקיעים אבל לא בקצב מטורף. זה ייקח אולי עוד ששה עד תשעה חודשים, אני מאמין שב-2023 נגיע לתחתית ואחרי זה, קרוב לוודאי, אנשים כמונו יהיו יותר פעילים".
"מנכ"ל אינטל אמר לי: 'איש צעיר, אתה מדבר קוריאנית?'"
ההיסטוריה האישית של יאנג סוהן עוברת בכמה מהחברות המשמעותיות ביותר בעולמות הטכנולוגיה. הביוגרפיה שלו נראית כמו name dropping, גלריה של עשרות חברות בולטות שניהל, ישב בבורד שלהן או ייעץ להן, רובן בתחומי השבבים, חלקן קרנות השקעה. הנה קיצור תולדות סוהן.
הוא בן 62, נולד בקוריאה. כשהיה בן 15 היגרה המשפחה לארה"ב. כתלמיד תיכון הוא למד ועבד, אבל הצליח לפלס את דרכו לאוניברסיטאות מובחרות - אוניברסיטת פנסילבניה ו-MIT. אחרי הלימודים הקים סטארט אפ שנכשל. "לא ידעתי כמה אני לא יודע", הוא מספר, "הייתי מאוד אמיץ ורציתי להיות כמו מיץ' קפור (מייסד לוטוס) שלמד שנתיים מעלי ב-MIT, אבל המוצר לא היה בשל ולא ידעתי הרבה על מכירות".
"נראה לי חשוב לעזור למנכ"לים שלא היו במשברים הקודמים. זה דור חדש שלא הכיר את התקופות הקשות הקודמות. הרבה מהם חושבים – 'אם אני אצמח הדברים יקרו, בין אם אהיה רווחי ובין אם לא'. אני חושב שמאוד חשוב לחזור ליסודות, לראות שלמוצר שלך יש שוק"
סוהן חיפש מקום עבודה ומצא את אינטל. בתא המשרדי לידו עבד בחור צעיר בשם פט גלסינגר, היום מנכ"ל אינטל. הקריירה של סוהן זינקה הרבה יותר מהר: "יום אחד אמרו לי שאנדי גרוב, מנכ"ל אינטל, רוצה לדבר איתי. אמרתי אוקיי, וואו. והוא אומר לי: 'איש צעיר, אתה מדבר קוריאנית? אני צריך להגיע לקוריאה לפגוש את מנכ"ל סמסונג, אתה יכול לבוא איתי?' אמרתי לו 'בטח'".
העניינים התגלגלו במהירות. בפגישה בסיאול הוחלט על הקמת פעילות משותפת של אינטל וסמסונג. סוהן ליווה את גרוב בכל הנסיעות לקוריאה ולקח חלק בקידום הפעילות. אחרי שנה גרוב הטיל על סוהן להישאר בקוריאה ולהקים את פעילות אינטל במדינה. "כשאני חושב האם אני הייתי נותן לבחור בן 25 לקחת אחריות על פעילות במדינה? אני לא חושב..." הוא אומר. בכל מקרה במשך שנה וחצי שבהן עשה בקוריאה הוא הקים את החברה וגייס 200 עובדים וניהל עסקים בהיקף מיליארד דולר בשנה עם סמסונג.
סוהן שימש במספר תפקידים באינטל במשך עשר שנים עד שהחליט לפרוש. "תמיד רציתי להיות סטארטאפיסט", הוא מסביר, "בעמק הסיליקון כולם קוצים להיות מישהו, ליצור משהו. רציתי להיות הבוס של עצמי". בשנים ההן הוא דילג בין כמה חברות, בהן קוונטום שפיתחה כונני דיסקים ו-oak technology שפיתחה צורבי דיסקים. "היתה לנו טכנולוגיה שאיפשרה להוריד שירים ולצרוב דיסקים. זו היתה תרומתנו לאנושות".
בהמשך התמזגה OAK עם צורן הישראלית בניסיון להקים חברת GPU שתתחרה עם אנבידיה. "זה היה קצת משוגע" מודה סוהן. ב-2003 הוא עבר לחברת Avago שהיתה אחת חברת סמיקונדקטור אמריקאית גדולה. ב-2016 היא רכשה את ברודקום והפכה לאחת החברות המובילות בתחום השבבים.
סוהן עזב הרבה לפני כן. חברו, והיום שותפו בוולדן-קטליסט - ליפ-בו טאן – הציע לו ב-2007 לקחת את ההובלה של חברת INPHI, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה להאצת תקשורת באינטרנט. אבל אז קרס עולם הטכנולוגיה והיה הרבה פחות ביקוש לרשתות. סוהן עשה פיבוט והתאים את הטכנולוגיה להאצת שבבי זיכרון. ב-2010 הוא הביא את החברה ל-IPO. לפני כשנתיים רכשה אותה חברת מארוול ב-10 מיליארד דולר.
סוהן כמובן לא היה שם בשלב הזה. ב-2012 הוא התמנה לנשיא סמסונג ומנהל האסטרטגיה הראשי שלה, עם תקציב של 2 מיליארד דולר להשקעה בתחומי טכנולוגיה חדשים. סוהן מאוד אוהב את הפוזיציה הזו. הוא שם על הכוונת בינה המלאכותית, בריאות הדיגיטלית, IoT, ביג דאטה והיה לו עניין מיוחד באוטומוטיב ותחבורה אוטונומית. בהובלתו סמסונג השיקה קרן לנהיגה אוטונומית בהיקף 300 מיליון דולר ורכשה את חברת האודיו לרכב Harman תמורת 8 מיליארד דולר. סוהן ממשיך לשמש בתפקיד יו"ר הרמן גם היום.
"אני אוהב את פט, הוא חבר טוב שלי. אבל יש לו משימה קשה כי הרבה דברים מקולקלים שם. אינטל תמיד היתה שני דורות לפני חברות אחרות ועכשיו עכשיו הם במינוס שני דורות. זה מאוד קשה לתקן את כל זה"
מה שהעסיק אותו לא פחות מכל אלה היה לוודא שאין טכנולוגיות שעשויות לאיים על סמסונג, לתפוס אותה לא מוכנה. ויש לו דוגמה: "חברות טכנולוגיה מצליחות תמיד מיורטות על ידי משהו מלמטה. כמו למשל אינטל, שהופתעה על ידי ARM. באינטל חשבו שהטכנולוגיה של ARM היא סוג של משחק, עם הספק נמוך ויכולת עיבוד מוגבלת, אבל עבור עולם המובייל זה היה מאוד משמעותי ואינטל פשוט התעלמה מזה".
איך אתה מסביר את זה?
"אני חושב שאם אנדי גרוב היה שם, זה היה נראה אחרת. הוא האמין שרק הפרנואידים שורדים. אבל כשדור המקימים של חברה נעלמים, הדור הבא של המנהלים הם ממשיכי דרך, לא רוצים לעשות שינויים, זו הרי מכונה שעושה כסף, מונופול, אז למה לשנות? הדבר השני שהם התעלמו ממנו היה ה-GPU שהיום הפך להיות יותר חשוב מה-CPU, זה משוגע, אבל לפני עשר שנים באינטל האמינו ש-GPU זו רק נישה".
גלסינגר עושה מאמצים כבירים כדי לאושש את אינטל, הוא יצליח?
"אני אוהב את פט, הוא חבר טוב שלי. אבל יש לו משימה קשה כי הרבה דברים מקולקלים שם. הוא חייב להחזיר את השליטה על ענף ה-CPU כי AMD מאיימת עליהם באמת. ואנבידיה מאיימת על אינטל לא רק עם ה-GPU אלא בגלל האקוסיסטם שהם יצרו. ג'נסן (מנכ"ל אנבידיה) הוא גאון, שחיבר תוכנה ומחשוב. עכשיו הם נכנסים לתחום מפעלי ייצור השבבים ומתחרים ב-TSMC ובסמסונג אבל מקשים על חברות להצטרף אליהם כי הם לא מייצרים טכנולוגיה גנרית. מעבר לכל זה, אינטל תמיד היתה שני דורות לפני חברות אחרות ועכשיו עכשיו הם במינוס שני דורות. זה מאוד קשה לתקן את כל זה".
השקיע גם בישראליות
תשע שנים עשה סוהן בסמסונג עד שהחליט בשנה שעברה לפרוש ולהקים עם ליפ-בו טאן את קרן וולדן קטליסט. זה היה המשך ישיר להשקעות אישיות שעשה לאורך השנים באמצעות הקרן המשפחתית שהוא מנהל. כ-20 מההשקעות האלה נעשו ביחד עם הקרן של טאן בין השאר בהבאנה לבס, מלנוקס וסולר אדג׳ הישראליות.
הקמת וולדן קטליסט היתה מיסוד הקשר בין השניים, הוא מסביר. הקרן גייסה 550 מיליון דולר ואחת ההשקעות הראשונות שלה היתה ב-AI21 Labs של פרופ' אמנון שעשוע.
"נראה לי מוזר שיש חברה שמנכסת את המטאוורס לעצמה. זה כאילו שחברה תגיד שמעכשיו היא האינטרנט. המטאוורס הוא לא דבר חדש. אני תוהה אם הוא יותר אסקפיזם או יותר מציאות חדשה"
איך אתה מסביר את זה שהעדפת לעזוב תפקיד בעל השפעה וכוח בסמסונג לטובת קרן שמשקיעה בחברות אחרות?
"הייתי יזם לפני כן, ליוויתי חברות מההתחלה ועד ההנפקה. סמסונג היתה תקופה שבה קראו לי בגלל שהייתי קוריאני וגם רציתי לתרום ולעזור ליו"ר החברה. חשבתי שאני בא לשלוש שנים אבל כל כך נהניתי שנשארתי יותר מתשע שנים. אבל תמיד רציתי לחזור לשורשים שלי. ההשקעות היו ג'וב הערב שלי בשנים האלה".
במצגת שלו בכנס ג'רני סוהן מציג מספרים מצרפיים עליו ועל טאן: במצטבר הם השקיעו עד היום ב-560 חברות, 130 מהן חברות שבבים. סכום ההשקעות הכולל היה 3.5 מיליארד דולר. הם גם הביאו 124 חברות להנפקה. מאז הקמת וולדן קטליסט הקרן השקיעה ב-11 חברות, שלוש מהן ישראליות: AI21, ספידאטה ואינגונאימה. סוהן יכול לדבר עליהן שעות. המכנה המשותף הוא דיפטק עם שילוב של חומרה ותוכנה. שלוש חברות נוספות, לא ישראליות, פועלות בתחום הביוטכנולוגיה. שתיים מהן הוקמו ביוזמה של הקרן.
אילו טכנולוגיות מרגשות אותך?
"אני אוהב חברות שעושות שינוי. כמו ARM, כמו Inphi, כמו זום (השקעה נוספת של סוהן ט.ש). חברות שעושות אימפקט באמצעות טכנולוגיה. תחום מעניין הוא הרובוטיקה והנסיעה האוטונומית. החברה שלנו מזדקנת ואנשים יצטרכו הרבה עזרה ולכן השקעתי בחברה שמפתחת אקסו-סקלטון, שלד חיצוני להגנת הגב. דברים כאלה באמת מרגשים אותי. נושא נוסף הוא האקלים. אני חושב שאנחנו צריכים לתרום את חלקנו ולכן הקמתי את פרוייקט XTC (Extreme Tech Challenge) שמקיים תחרות סטארטאפים שעושים אימפקט".
כולם מדברים על המטאוורס. אתה לא חלק מההתרגשות?
"נראה לי מוזר שיש חברה שמנכסת את זה לעצמה. זה כאילו שחברה תגיד שמעכשיו היא האינטרנט. המטאוורס הוא לא דבר חדש. חברה קוריאנית הציגה את Second Life לפני 20 שנה. אז אולי מה שחדש עכשיו הוא הגרפיקה החזקה והרישות החברתי. הדור הצעיר מבלה יותר זמן במטאוורס. אני תוהה אם זה יותר אסקפיזם או יותר מציאות חדשה. מדאיג אותי שאנשים מבלים במחשבים שלהם ולא מסוגלים להיות בקשר עם אנשים שסביבם. איזו חברה תהיה לנו כשהתופעה הזו תתרחב?"
אתה מרגיש שיש טכנולוגיות שחסרות עדיין?
"אם אתה מסתכל על בינה מלאכותית, היא עדיין בחבלי הלידה שלה. יש שני תחומים שהתקדמו – עיבוד שפה (NLP) שהולך ונעשה טוב יותר, ועיבוד וזיהוי תמונה. אבל בתחום העסקים אנחנו עדיין בשלב מוקדם מאוד. בתחומים האלה ה-AI לא ממש אינטליגנטית וצריך לשפר אותה. ב-AI21 מנסים לעשות את זה. השלב הבא יהיה פתרון בעיות. נראה לי שהיכולת לתת תשובות כוללות הוא הכיוון, זה המסע החדש".