מוזיקה, גיימינג ואומנות: מרכז נהורה ברמת גן
בימים כתיקונם מרכז נהורה הוא מרחב יצירה לבני נוער שעוסקים באומנות ובמוזיקה. בשבוע האחרון שינה המקום את פניו והפך למרחב מוגן בעל אופי ייחודי, שמציע חום אנושי ותנאים ליצירה גם בזמן חירום – על פני 500 מ"ר. במקלט יש חלל מרכזי, כיתות לימוד, טלוויזיות, חדרי מוזיקה, חדר גיימינג, מטבח, פינות אוכל ושירותים. במקום בין היתר ספות רביצה, פינת מנוחה ומרחב עצום שאפשר לפרוס בו מזרנים ולישון לילה שלם בלי הפרעות, כמעט.
הכתובת: תרצה 19, רמת גן
מחלקים שקיות הפתעה לילדים: חניון בית העירייה בראשון לציון
בשבוע האחרון הפך חניון בית העירייה למוקד עלייה לרגל לתושבי העיר. החניון מונגש, והלנים בו מקבלים מהעירייה מיטות מתקפלות, מזרנים ושמיכות. המקלט מותאם במיוחד לילדים: כל ילד שמגיע למקום מקבל שקית הפתעות מלאה בחוברות צביעה, צבעים ומשחקים. לפנות ערב מגיעים למקום מפעילים חיצוניים ומעבירים פעילויות מהנות לילדים.
הכתובת: חניון בניין העירייה, הכרמל 20, ראשון לציון
תיאטרון בובות ותלבושות: המקלט בקריית יובל, ירושלים
בשגרה משמש התיאטרון החברתי "משו משו" בירושלים כמרכז לשינוי חברתי שמחבר בין תושבים חילוניים לדתיים ובין ותיקים לעולים ממגוון מדינות. המקלט שהתיאטרון שוכן בו הפך בעקבות המלחמה עם איראן למקום מפלט לתושבי השכונה, והם מתקבצים בו ביום ובעיקר בלילה. במקלט יש מיזוג אוויר ואינטרנט, רצפת פרקט ומטבח מאובזר במיקרוגל ועמדות קפה. הציוד שמשמש את התיאטרון, כולל הבובות והתלבושות, נגיש למשחקים של הילדים, ובמקום משחקי קופסה ולוח. בלילות, כך מספרים, מתקיימת בו מסיבת פיג'מות המונית.
הכתובת: משה קליינמן 5, ירושלים
ג'ימבורי ומשחקיית עץ לקטנטנים: מקלטים בקיבוץ לוחמי הגטאות
לאורך חודשי הלחימה האינטנסיביים בצפון הוסבו שני מקלטים ציבוריים בקיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי לחדר ג'ימבורי ומשחקייה מטופחת. שני המרחבים ממוזגים וכוללים אינטרנט ושירותים. במשחקייה רצפת עץ שמעניקה לחלל תחושה חמימה ונעימה, והמקום תוכנן עם גננות ומעצבות פנים תושבות הקיבוץ כך שיהיה מותאם לצורכי הילדים באופן יוצא דופן. הוא מלא במתקנים, משחקים, ספות ומזרנים.
הכתובת: קיבוץ לוחמי הגטאות
סנדוויצ'ים מרותי ברודו ופסיכולוג לילדים: חניון הסנטר בתל אביב
בקומה מינוס 4 של חניון דיזנגוף סנטר הקימו אנשי ארגון אחים לנשק את מרחב הלילה המוגן, שפתוח בעבור כל מי שרוצה לישון לילה שלם בבטחה. בכניסה למרחב הם יארגנו את "יחידת הדיור" שלכם, תקבלו מזרנים, אוהלים ושתייה קלה, ותוכלו לתפוס עמדה להעביר בה את הלילה הקרוב. במקום יש שירותים, מקלחות, אוורור ואינטרנט מהיר, ותמצאו בו גם פינות אוכל, פינת ילדים ומשחקייה. אמש הצטרף לצוות גם פסיכולוג מטעם הארגון, ואם תגיעו בשעת השי"ן, תוכלו לזכות בארוחת ערב חמה מעשה ידיה של רותי ברודו בכבודה ובעצמה.
כתובת: חניון קניון דיזנגוף סנטר, תל אביב
די-ג'יי, ריקודים ומסיבה אל תוך הלילה: מועדון ה-122 בתל אביב
מה שהיה פעם מועדון תל-אביבי מוכר ומצליח ("ספוטניק") הפך במלחמה למחסה מסוג אחר. לא רק קירות בטון ועובי תקני אלא גם רחבה, מוזיקה ואנשים שמצאו דרך שלא לאבד את התקווה. "התחלנו להכין את המקום לליין מסיבות עוד לפני שפרצה המלחמה", מספר רותם, מבעלי המקום. "ברגע שראינו לאן זה הולך החלטנו להפוך את זה למשהו נגיש, פתוח – אבל עם טוויסט".
המקלט, שנמצא מתחת לבניין ברחוב אלנבי בעיר, נפתח לטובת הדיירים והשכנים, אבל מהר מאוד הפך גם לנקודת מפגש לקהילה הרחבה יותר. "פינינו, ניקינו, הודענו לשכנים שזה פתוח – ושמנו פלטת די-ג'יי וכיבוד. נוצרה במקום אווירה שאין בשום מקלט אחר בעיר", אומר הבעלים. "זה נשמע מוזר, אבל זה מה שהיינו צריכים באותם רגעים. לא רק הגנה פיזית, אלא גם משהו לנפש".
לאחר שמצעד הגאווה בוטל בסוף השבוע שעבר, קבוצת צעירים מהקהילה הגאה שעברה ליד המקלט בזמן שנשמעה אזעקה נכנסה אליו והחליטה להתחיל במקום חגיגה מאולתרת. "הם היו שבורים. הייתה תחושת אובדן אמיתי", אומר רותם. "פתאום 20 איש מצאו את עצמם במקלט, לא מסוגלים לעזוב. בין האזעקות והבומים הם רקדו, דיברו והתחבקו. הייתה אווירה של מסיבה".
הדי-ג'יי הראשונה של אותו ערב הייתה אישה שעברה במקרה ברחוב. "היא פשוט נכנסה והתחילה לנגן", מתאר רותם. מאז, בכל ערב, החלל היה במה פתוחה. "לא בשביל רווח כלכלי, לא בשביל יחסי ציבור, אלא פשוט מקום לאנשים שהיו צריכים מפלט. חלקם הגיעו מהאזור, חלקם דיירים מהבניין עצמו. כולם מצאו פה משהו שאי אפשר למצוא בזמן שכל המועדונים בעיר סגורים. כולם מוזמנים, כל עוד זה במסגרת החוק. זה מה שחשוב עכשיו, אחדות וקרבה".
הכתובת: אלנבי 122, תל אביב
ספות, תקליטים ובקבוקי יין: המקלט ברחוב ביל"ו בתל אביב
מקלט שכונתי סמוך לתיאטרון הבימה הפך לסלון תל-אביבי גדוש פריטי אומנות ותרבות. המקלט מאובזר בספות נוחות, שולחן אוכל גדול, מדפים עמוסי ספרים, תקליטים, מאות דיסקים ואפילו בקבוקי יין. במקום אזור ייעודי לשינה על מזרנים, ומזגן, "שזה מצרך חשוב במיוחד כשנשארים במקלט כמה שעות ביום", אומרת רותם אלמוג (28), מדיירות הקבע במקלט בשבוע החולף.
רותם מספרת שהמקלט הפך למוקד שכונתי שוקק חיים: "יש שם תנועה של אנשים כל הזמן. לפני יומיים למשל פגשתי קבוצה של תיירים שהגיעו במיוחד למצעד הגאווה ואז נתקעו כאן. הם לא ידעו לאן ללכת, והמקלט הפך להם לבית זמני ונעים. היה בזה משהו ממש אנושי, מפגש בין זרים. פתאום כולנו באותה סירה".
הכתובת: ביל"ו 54, סמוך לתיאטרון הבימה, תל אביב
מיני-עיר תת-קרקעית: מרכז ביכורי העתים, תל אביב
לור דליון פז, מנהלת מרכז ביכורי העתים לאומנויות הבמה, מתחם אומנות עירוני תת-קרקעי שמפעילה עיריית תל אביב, לא דמיינה שהסטודיו האינטימי למחול יהפוך למקלט שמאכלס מאות אנשים מדי לילה. עם תחילת המלחמה הפך המרכז למרחב מוגן פעיל, חי ונושם של קהילה שלמה.
“אנחנו מתחת לפני האדמה, אז כל השטח מוגדר כמקלט", מסבירה דליון פז. "פתחנו את כל החללים עבור התושבים ואנשים מגיעים לישון כאן בלילה עם מזרנים, שמיכות וציוד אישי. בבוקר מנקים, בלילה חוזרים, ונוצרה כאן ממש מיני-עיר תת-קרקעית".
על פני שטח של כאלף מ"ר התמקמו בשבוע האחרון משפחות עם ילדים, צעירים תושבי העיר וגם תיירים שנתקעו בארץ עם סגירת השמיים. "יש כאלה שהביאו מזרנים, אחרים הקימו אוהלים קטנים. משפחות הביאו תאורה, פינות קפה ומשחקים. כל אחד תרם משהו מהבית, וזה נהיה ממש קיבוץ אורבני. מי שמגיע לכאן מרגיש שיש לו לא רק הגנה פיזית, אלא גם חום אנושי".
בשעות הערב מתעורר המקום לחיים, המוזיקאים שבקהל מתחילים לנגן, ילדים משחקים בכדור ובקלפים, וההורים מתארגנים ליוגה משותפת או שותים בירה בכניסה. "יש כאן אישה מבוגרת מהשכונה שנזקקת למכונת חמצן. התושבים התגייסו לסייע לה, וזה הפך לבית עבורה לכל דבר".
לטובת ההתארגנות נפתחה קבוצת וואטסאפ ייעודית למי שנשאר לישון בלילה במתחם. "אלה חללים גדולים של סטודיו למחול, אז יש מקום לכולם. הבנות שלי באות איתי והן מעדיפות להישאר כאן, הן פגשו עוד ילדים בגילן ואומרות שזה כמו קייטנה", מסכמת דליון פז. "בתוך הכאוס נוצרה קהילה חדשה".
הכתובת: מרכז ביכורי העתים, לינקולן 16, תל אביב
מעגל חוסן, מקהלה ומעגלי שירת תפילה: מרחב נשימה בפרדס חנה
המרחב הקהילתי "נשימה", שפועל בשגרה כחלל לסדנאות ושיעורים, מצויד במזגנים, פינת קפה, ספות, כיסאות, שולחנות ואינטרנט מהיר. משפחות רבות נוהרות למקום, מביאות מזרנים, ישנות בו בנוחות ומעבירות בו פעילויות ברוח המקום. "אנשים שוהים פה לא מתוך לחץ, אלא בכיף", מספרת טל בריל, מנהלת המקום. "אתמול מקהלה מקומית התאמנה בחלל המוגן, ובדיוק עם סיום החזרה נשמעה אזעקה, כך שהמוזיקה התערבבה בצלילים מבחוץ ובקולות האנשים שבאו. זה היה פשוט מדהים".
בשבוע הבא צפויים להתקיים במקום מעגלי חוסן, לילות של שירת תפילה ושיעורי אומנות ברוח היישוב. "פרדס חנה מלאה אומנים, כך שצפויים להגיע להטוטנים, ציירים ואומנים מקומיים להנחות סדנאות ולשמח את הילדים".
לדברי בריל, "המקלטים השכונתיים שלנו פעילים תמיד, ככה שהם כבר מזוהים כחלק מהקהילה והתושבים מרגישים בהם בנוח".
הכתובת: רמב"ם 25, פרדס חנה
